פעילות התנדבותית שיתרונותיה ארוכי טווח
ישוע המשיח נהג לעשות מעשים טובים למען הנזקקים. למשל, הוא האכיל את הרעבים וריפא את החולים (מתי י״ד:14–21). אך לאיזו פעילות ייחס חשיבות עליונה? מקרה שאירע בתחילת שירותו של ישוע מספק את התשובה לכך. הוא מוזכר בפרק הראשון של ספר הבשורה שכתב מרקוס.
כאשר ביקר ישוע בכפר נחום, השוכן לחופה של הכינרת, הובא לביתו של שמעון, הנקרא פטרוס. ושם, ”חמותו של שמעון שכבה קודחת מחום” וישוע ריפא אותה (מרקוס א׳:29–31). מאוחר יותר המון אנשים, שרבים מהם היו ”חולים במחלות למיניהן”, התאספו בפתח ביתו של פטרוס, וגם אותם ריפא ישוע (מרקוס א׳:32–34). אזי ירד הלילה וכולם הלכו לישון.
למחרת השכם בבוקר, ”בעוד חושך”, קם ישוע בשקט ויצא מהבית ”אל מקום שומם והתפלל שם”. לא עבר זמן רב והתלמידים התעוררו, הביטו החוצה וראו קהל גדול של אנשים שהמתינו מחוץ לדלת. אך מה יכלו לעשות? ישוע נעלם! פטרוס והאנשים אשר איתו מצאו אותו במהירות ואמרו לו: ”הכל מחפשים אותך!” (מרקוס א׳:35–37; לוקס ד׳:42) נראה שהם בעצם אמרו לישוע: ’מה אתה עושה כאן בחוץ? אתמול בערב ריפאת חולים וקצרת הצלחה אדירה. היום מצפה לך שוב הזדמנות פז!’
שים לב לתשובתו של ישוע: ”בואו נלך אל העיירות הקרובות ואבשר גם שם”. תשובתו זו חשובה. ישוע לא שב לביתו של פטרוס כדי לרפא חולים נוספים. הוא הסביר מדוע באומרו: ”כי לשם כך [כלומר, כדי לבשר] יצאתי” (מרקוס א׳:38, 39; לוקס ד׳:43). מה בעצם אמר ישוע לתלמידיו? עשיית מעשים טובים היתה חשובה לו, אך הכרזה והוראה של דבר־אלוהים היו מבחינתו של ישוע עיקר שליחותו (מרקוס א׳:14).
המקרא מעודד את המשיחיים ’ללכת בעקבותיו’ של ישוע, ולכן המשיחיים כיום מקבלים הדרכה ברורה לגבי סדר העדיפויות הנכון בנושא הפעילות ההתנדבותית (פטרוס א׳. ב׳:21). הם נוהגים כדוגמת ישוע ועוזרים לאנשים במצוקה, כפי שראינו במאמר הקודם. הם גם מחקים את ישוע בכך שהם מציבים את פעילות הכרזת הבשורה המקראית על מלכות אלוהים בראש סולם העדיפויות שלהםa (מתי ה׳:14–16; כ״ד:14; כ״ח:19, 20). מדוע, אם כן, התנדבות ללמד אנשים את הבשורה המקראית עדיפה על פעילויות התנדבותיות חשובות אחרות?
מדוע וכיצד ההשכלה המקראית מחוללת שינויים
משל אסיאתי מרמז על התשובה. הוא אומר: ”אם אתה מתכנן לשנה, זרע זרעים. אם אתה מתכנן לעשר שנים, טע עצים. אם אתה מתכנן למאה שנה, חנך אנשים”. ואומנם, כשמדובר בפתרונות לטווח ארוך, החינוך הכרחי ביותר משום שהוא מפתח אצל האדם יכולת להגיע להחלטות שישפרו את חייו. מסיבה זו יש כיום יותר משישה מיליון מתנדבים שמשקיעים מאמצים, זמן ומשאבים, כשחלקם עושים כן בחלק מהזמן ואחרים במלוא זמנם, כדי לספק לציבור השכלה מקראית חינם. לתוכנית התנדבותית זו, שעמדה במבחן הזמן ומנוהלת על־ידי עדי־יהוה, יש השפעה על הציבור בעולם כולו. הכיצד?
כאשר מסייעים לאנשים להבין את עצותיו המעשיות של המקרא וליישמן, יותר קל להם להתמודד עם בעיות החיים. הם מקבלים את הכוח המוסרי הדרוש כדי להיגמל מהרגלים מזיקים. צעיר ברזילאי ושמו נלסון הדגיש תועלת נוספת שבהשכלה מקראית: ”מאז שהתחלתי ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה, אני מאושר משום שכעת יש לחיי מטרה” (קהלת י״ב:13). מאות אלפי אנשים, צעירים כמבוגרים, אשר לאחרונה החלו ללמוד את דבר־אלוהים, תמימי דעים עם נלסון. לא זו בלבד שהבשורה על מלכות אלוהים עוזרת לתלמידי המקרא למצוא מטרה וסיפוק בחיים, היא גם מפיחה בהם תקווה מעודדת לעתיד — תקווה שנותנת משמעות לחיים, גם בנסיבות הקשות ביותר (טימותיאוס א׳. ד׳:8). (ראה המסגרת ”אילו שינויים לטובה תחולל מלכות אלוהים.”)
כאשר עדי־יהוה עוסקים בהקניית השכלה מקראית, הם מספקים שירות התנדבותי שיתרונותיו הם ארוכי טווח. עד כמה ארוכי טווח? בדבר־אלוהים כתוב: ”ואלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3). תאר לעצמך שאתה משתתף בתוכנית המביאה תועלת נצחית. ובכן, זו פעילות התנדבותית שבאמת מועילה לזולת! היש ברצונך ללמוד יותר על תוכנית מסוג זה? אם כן, צור קשר עם עדי־יהוה שבאיזורך. לא תצטער על החלטתך להיענות להזמנה זו.
[הערת שוליים]
a עדי־יהוה מתייחסים לפעילות ההטפה כפי שהתייחס אליה השליח פאולוס — כחובה המוטלת על המשיחיים האמיתיים. פאולוס אמר: ”כי כאשר אני מבשר את הבשורה אין לי מה להתהלל, שכן חובה מוטלת עלי” (קורינתים א׳. ט׳:16). עם זאת, פעילות ההטפה שלהם התנדבותית משום שהם תלמידי המשיח מבחירה חופשית, והם מודעים למלוא האחריות המוטלת עליהם כתוצאה מזכות זו.
[קטע מוגדל בעמוד 11]
”אם אתה מתכנן לשנה, זרע זרעים. אם אתה מתכנן לעשר שנים, טע עצים. אם אתה מתכנן למאה שנה, חנך אנשים”
[תיבה/תמונות בעמוד 10]
היא עוזרת ומפיחה תקווה
נאדין הצרפתייה בת ה־43, אחות במקצועה ומתמחה במחלות טרופיות, היא אחת המתנדבים שעבדו באפריקה המרכזית. ”אנשים שואלים אותי מדוע אני עושה זאת”, סיפרה לא מזמן בריאיון. ”אני מאמינה באלוהים. אני אוהבת אנשים ורוצה לתת מעצמי. העובדה שאני עֵדת־יהוה מניעה אותי להעניק מזור וגם תקווה לסובלים”. בזמן שנאדין מתנדבת באפריקה, היא מחלקת את זמנה בין הגשת סיוע ובין השתתפות בפעילות הקניית השכלה מקראית שמבצעים שם העדים המקומיים.
[תמונות]
נאדין באפריקה
[תיבה בעמוד 12]
אילו שינויים לטובה תחולל מלכות אלוהים
קרא נא את הפסוקים שלהלן בספר המקרא שלך, והיווכח כיצד מבטיח אלוהים למלא את צורכי האדם בתחומים הבאים:
בריאות ”וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:4; ישעיהו ל״ג:24; ל״ה:5, 6).
חינוך ”לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים” (ישעיהו י״א:9; חבקוק ב׳:14).
תעסוקה ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל... לא יִיגעו לריק” (ישעיהו ס״ה:21–23).
מזון ”ארץ נתנה יבולה; יברכנו אלוהים, אלוהינו” (תהלים ס״ז:7; ע״ב:16; ישעיהו כ״ה:6).
תנאים חברתיים ”שבר יהוה מטה רשעים... נחה, שָקטה כל הארץ” (ישעיהו י״ד:5, 7).
צדק ”הן לצדק ימלוך מלך, ולשׂרים למשפט ישׂורו” (ישעיהו י״א:3–5; ל״ב:1, 2).