מי יאכיל את העולם?‏

האם תתחיל האנושות אי פעם להגן על הרבגוניות הביולוגית במקום להרוס אותה?‏ לדברי הביולוג ג׳ון טקסיל,‏ הדבר יצריך ”‏שינוי מהותי במדיניות”‏.‏ ואולם שינוי כזה,‏ הוא מוסיף,‏ ”‏אין סיכוי שיתחולל ללא שינויים מן הקצה אל הקצה במודעות האנשים ליתרונות שברבגוניות הביולוגית של הצמחים,‏ ברצונם לשנות נוהגים קיימים ובנכונותם לנסות גישות חדשות”‏.‏

לרבים קשה להאמין ששינויים מהותיים כאלה אכן יתרחשו.‏ ורבים חולקים על מסקנתו של טקסיל.‏ לדעת מספר מדענים לאיכות הסביבה,‏ תפקיד הרבגוניות הביולוגית עדיין אינו מובן כל צורכו על־ידי חלק מעמיתיהם או שהם מפריזים בחשיבותו.‏ עם זאת,‏ בשעה שחלוקות הדעות בין המדענים,‏ נראה שכדאי לשים לב לקריאה הבהולה שמשמיעים מספר מומחים בתחום.‏ הם מודאגים לא רק מאובדן הרבגוניות הביולוגית,‏ אלא גם מהחמדנות וקוצר הראות שעומדות מאחוריו.‏ שים לב לדבריהם של כמה כותבים.‏

‏”‏לפני מאה שנה בלבד,‏ מאות מיליוני חקלאים הפזורים לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ,‏ ניהלו בעצמם את מאגר הזרעים שלהם.‏ .‏.‏.‏ כיום רוב מאגרי הזרעים יובאו,‏ הונדסו,‏ הוכרזו כפטנט על־ידי חברות עולמיות ונשמרו בצורת קניין אינטלקטואלי.‏ .‏.‏.‏ תעשיית הביוטכנולוגיה המתמקדת ברווחיות השוק לטווח הקצר,‏ מאיימת להשמיד את המורשת הגנטית אשר עשויה להיות ביום מן הימים יקרה מפז ולשמש קו הגנה חדש כנגד מחלה עיקשת שתפרוץ או כנגד ’‏חרק־על’‏ כלשהו”‏ (‏ג׳רמי ריפקין,‏ סופר לענייני מדע)‏.‏

‏”‏המנטרה של המדיה,‏ החוזרת שוב ושוב,‏ היא שהשורה התחתונה הינה צורכי השוק,‏ סחר חופשי וכלכלה עולמית.‏ בעת שבה התקשורת נשלטת על־ידי כסף ואינטרסים של חברות גדולות,‏ אמונה כלכלית זו מזכירה דוֹגמה דתית שלעתים רחוקות יש עליה עוררין”‏ (‏דיוויד סוזוקי,‏ מומחה לגנטיקה)‏.‏

בספרו זרעי השינוי — האוצר החי (‏Seeds of Change—The Living Treasure)‏ חושף המחבר קני אוסבּל את הצביעות הקיימת במדינות הרווחה,‏ כאשר ”‏הממשלות והתאגידים שם מקוננים על סכנת הכליה הגלובאלית הממשמשת ובאה על ’‏המורשת המשותפת’‏ של האנושות במאגר הגנים”‏.‏ הוא מציין שהם בעצמם מסכנים את הרבגוניות הביולוגית,‏ בכך שהם מעודדים את השימוש בטכניקות חקלאיות מודרניות ובגידולים חד־יבוליים.‏

בין שחששותיהם הכבדים ביותר של שוחרי איכות הסביבה מוצדקים ובין שלא,‏ אפשר שאיבדת את הביטחון לגבי עתידו של כוכב הלכת שלנו.‏ כמה זמן יוכל לשרוד כאשר תאוות הבצע האנושית שולטת בכיפה?‏ רבים המחפשים נואשות תשובות לכך תולים תקוותם במדע שייחלץ לעזרתנו.‏

היוכלו מדע וטכנולוגיה להושיענו?‏

החברה המלכותית של אדינבורו הביעה לאחרונה דאגה על שהקידמה המדעית מהירה ומתוחכמת עד כדי כך,‏ שהמדענים מסתכנים בחוסר ידע מקיף של המשמעויות שלה.‏ ”‏המדע מספק הצצות חטופות ומקוטעות אל עולם הטבע”‏,‏ כתב דיוויד סוזוקי.‏ ”‏אין אנו יודעים כמעט ולא כלום על ההרכב הביולוגי של צורות החיים שעל פני כדור הארץ,‏ לא כל שכן כיצד הן משתלבות ותלויות זו בזו”‏.‏

בכתב העת סיינס נאמר,‏ כי ”‏לא הסיכונים ולא היתרונות של GEO [‏אורגניזמים מהונדסים]‏ הם בטוחים או אוניברסליים.‏ .‏.‏.‏ יכולתנו לחזות השלכות אקולוגיות של מינים מיובאים,‏ כולל מיני GEO,‏ לוקה בחסר”‏.‏

הרבה מה’‏קידמה’‏ הזו הוכיחה עצמה כחרב פיפיות.‏ היא מועילה במידה מסוימת,‏ אך גם ממחישה את אווילותו של האדם ולא אחת את חמדנותו (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏.‏ למשל,‏ המהפכה הירוקה שהפיקה מזון בשפע להמוני פיות רעבים,‏ גרמה במקביל לאובדן הרבגוניות הביולוגית.‏ בעידוד להשתמש בחומרי הדברה ובטכניקות חקלאיות יקרות אחרות הועילה המהפכה הירוקה בסופו של דבר ”‏לתאגידים של מגדלי צמחים ולעילית של העולם השלישי,‏ על חשבון האנשים הפשוטים”‏,‏ כתבה ד״ר מֵי־ואן הוֹ.‏ מגמה זו נמשכת,‏ מאחר שחקלאות הנשענת על ביוטכנולוגיה הופכת למפעל גדול יותר ובעל עוצמה,‏ המוביל אותנו לעתיד שבו אבטחת המזון תלויה יותר ויותר במדע.‏

אולם בל נניח לחששות הללו לדכא אותנו.‏ הם רק מדגימים לנו נקודה עקרונית יותר.‏ המקרא מסייע לנו להבין שאל לנו לצפות ליותר מדי מאנשים בלתי מושלמים המנהלים,‏ נכון להיום,‏ את העניינים על פני כדור הארץ ואת משאביו.‏ לעת עתה,‏ מחדלים וניהול כושל מאפיינים את מצב האנושות.‏ לפיכך מייעץ לנו הכתוב בתהלים קמ״ו:‏3‏:‏ ”‏אל תבטחו בנדיבים,‏ בבן־אדם שאין לו תשועה”‏.‏ לעומת זאת,‏ נוכל לשים מבטחנו באלוהים (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ יש לו את הרצון וגם את הכוח לעזור לנו (‏ישעיהו מ׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏

בקרוב — עולם משגשג ושוקק חיים

בטרם תחל במלאכת השיפוצים של בית מט לנפול,‏ תצטרך בוודאי לפנות ממנו את כל הפסולת.‏ בדומה לכך,‏ יהוה אלוהים יטהר בקרוב את העולם מן הרשעים,‏ ובכללם אלה שמתייחסים לכדור הארץ,‏ למשאביו הטבעיים ואף לרעיהם בני האדם,‏ כדברים שיש לנצלם לתועלתם האישית ולצבירת הון לחברות גדולות (‏תהלים ל״ז:‏10,‏ 11;‏ ההתגלות י״א:‏18‏)‏.‏ מאידך,‏ יהוה יותיר בחיים את כל האוהבים אותו והחפצים לעשות את רצונו (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏

לאחר מכן,‏ כדור הארץ ואינספור היצורים החיים אשר עליו,‏ ביניהם בני האדם הנאמנים,‏ יהיו נתיני המלכות שכונן אלוהים — מלכות המשיח (‏דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ איזה שפע יבול תניב האדמה תחת שלטון נבון זה!‏ בתהלים ע״ב:‏16 נאמר:‏ ”‏יהי פיסת בר בארץ,‏ בראש הרים ירעש”‏.‏ המזון לא יהיה עוד נושא למחלוקות ולדאגה.‏ הוא יהא מוגן ויימצא בשפע.‏

בשעה שהסדר העולמי בן זמננו שוקע יותר ויותר בתהום של ייאוש וחוסר ודאות,‏ מי ששמים מבטחם ביהוה יכולים להביט קדימה אל עתיד נפלא כאן,‏ עלי אדמות.‏ תקווה זו היא חלק מ”‏בשורה זו של המלכות”‏,‏ שעדי־יהוה משתפים בה בשמחה את כל המשתוקקים לעולם טוב וצודק (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ הודות לתקווה בטוחה זו ולדאגתו האבהית של אלוהים למשרתיו,‏ נוכל כבר עתה ’‏לשכון בטח,‏ שאננים מפחד רעה’‏ (‏משלי א׳:‏33‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

תחת מלכות אלוהים,‏ יהא המזון מוגן ויימצא בשפע

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]‏

Dunn .‏FAO Photo/K

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 9]‏

באדיבות משרד התיירות של תאילנד