מי יאכיל את העולם?
האם תתחיל האנושות אי פעם להגן על הרבגוניות הביולוגית במקום להרוס אותה? לדברי הביולוג ג׳ון טקסיל, הדבר יצריך ”שינוי מהותי במדיניות”. ואולם שינוי כזה, הוא מוסיף, ”אין סיכוי שיתחולל ללא שינויים מן הקצה אל הקצה במודעות האנשים ליתרונות שברבגוניות הביולוגית של הצמחים, ברצונם לשנות נוהגים קיימים ובנכונותם לנסות גישות חדשות”.
לרבים קשה להאמין ששינויים מהותיים כאלה אכן יתרחשו. ורבים חולקים על מסקנתו של טקסיל. לדעת מספר מדענים לאיכות הסביבה, תפקיד הרבגוניות הביולוגית עדיין אינו מובן כל צורכו על־ידי חלק מעמיתיהם או שהם מפריזים בחשיבותו. עם זאת, בשעה שחלוקות הדעות בין המדענים, נראה שכדאי לשים לב לקריאה הבהולה שמשמיעים מספר מומחים בתחום. הם מודאגים לא רק מאובדן הרבגוניות הביולוגית, אלא גם מהחמדנות וקוצר הראות שעומדות מאחוריו. שים לב לדבריהם של כמה כותבים.
”לפני מאה שנה בלבד, מאות מיליוני חקלאים הפזורים לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ, ניהלו בעצמם את מאגר הזרעים שלהם. ... כיום רוב מאגרי הזרעים יובאו, הונדסו, הוכרזו כפטנט על־ידי חברות עולמיות ונשמרו בצורת קניין אינטלקטואלי. ... תעשיית הביוטכנולוגיה המתמקדת ברווחיות השוק לטווח הקצר, מאיימת להשמיד את המורשת הגנטית אשר עשויה להיות ביום מן הימים יקרה מפז ולשמש קו הגנה חדש כנגד מחלה עיקשת שתפרוץ או כנגד ’חרק־על’ כלשהו” (ג׳רמי ריפקין, סופר לענייני מדע).
”המנטרה של המדיה, החוזרת שוב ושוב, היא שהשורה התחתונה הינה צורכי השוק, סחר חופשי וכלכלה עולמית. בעת שבה התקשורת נשלטת על־ידי כסף ואינטרסים של חברות גדולות, אמונה כלכלית זו מזכירה דוֹגמה דתית שלעתים רחוקות יש עליה עוררין” (דיוויד סוזוקי, מומחה לגנטיקה).
בספרו זרעי השינוי — האוצר החי (Seeds of Change—The Living Treasure) חושף המחבר קני אוסבּל את הצביעות הקיימת במדינות הרווחה, כאשר ”הממשלות והתאגידים שם מקוננים על סכנת הכליה הגלובאלית הממשמשת ובאה על ’המורשת המשותפת’ של האנושות במאגר הגנים”. הוא מציין שהם בעצמם מסכנים את הרבגוניות הביולוגית, בכך שהם מעודדים את השימוש בטכניקות חקלאיות מודרניות ובגידולים חד־יבוליים.
בין שחששותיהם הכבדים ביותר של שוחרי איכות הסביבה מוצדקים ובין שלא, אפשר שאיבדת את הביטחון לגבי עתידו של כוכב הלכת שלנו. כמה זמן יוכל לשרוד כאשר תאוות הבצע האנושית שולטת בכיפה? רבים המחפשים נואשות תשובות לכך תולים תקוותם במדע שייחלץ לעזרתנו.
היוכלו מדע וטכנולוגיה להושיענו?
החברה המלכותית של אדינבורו הביעה לאחרונה דאגה על שהקידמה המדעית מהירה ומתוחכמת עד כדי כך, שהמדענים מסתכנים בחוסר ידע מקיף של המשמעויות שלה. ”המדע מספק הצצות חטופות ומקוטעות אל עולם הטבע”, כתב דיוויד סוזוקי. ”אין אנו יודעים כמעט ולא כלום על ההרכב הביולוגי של צורות החיים שעל פני כדור הארץ, לא כל שכן כיצד הן משתלבות ותלויות זו בזו”.
בכתב העת סיינס נאמר, כי ”לא הסיכונים ולא היתרונות של GEO [אורגניזמים מהונדסים] הם בטוחים או אוניברסליים. ... יכולתנו לחזות השלכות אקולוגיות של מינים מיובאים, כולל מיני GEO, לוקה בחסר”.
הרבה מה’קידמה’ הזו הוכיחה עצמה כחרב פיפיות. היא מועילה במידה מסוימת, אך גם ממחישה את אווילותו של האדם ולא אחת את חמדנותו (ירמיהו י׳:23). למשל, המהפכה הירוקה שהפיקה מזון בשפע להמוני פיות רעבים, גרמה במקביל לאובדן הרבגוניות הביולוגית. בעידוד להשתמש בחומרי הדברה ובטכניקות חקלאיות יקרות אחרות הועילה המהפכה הירוקה בסופו של דבר ”לתאגידים של מגדלי צמחים ולעילית של העולם השלישי, על חשבון האנשים הפשוטים”, כתבה ד״ר מֵי־ואן הוֹ. מגמה זו נמשכת, מאחר שחקלאות הנשענת על ביוטכנולוגיה הופכת למפעל גדול יותר ובעל עוצמה, המוביל אותנו לעתיד שבו אבטחת המזון תלויה יותר ויותר במדע.
אולם בל נניח לחששות הללו לדכא אותנו. הם רק מדגימים לנו נקודה עקרונית יותר. המקרא מסייע לנו להבין שאל לנו לצפות ליותר מדי מאנשים בלתי מושלמים המנהלים, נכון להיום, את העניינים על פני כדור הארץ ואת משאביו. לעת עתה, מחדלים וניהול כושל מאפיינים את מצב האנושות. לפיכך מייעץ לנו הכתוב בתהלים קמ״ו:3: ”אל תבטחו בנדיבים, בבן־אדם שאין לו תשועה”. לעומת זאת, נוכל לשים מבטחנו באלוהים (משלי ג׳:5, 6). יש לו את הרצון וגם את הכוח לעזור לנו (ישעיהו מ׳:25, 26).
בקרוב — עולם משגשג ושוקק חיים
בטרם תחל במלאכת השיפוצים של בית מט לנפול, תצטרך בוודאי לפנות ממנו את כל הפסולת. בדומה לכך, יהוה אלוהים יטהר בקרוב את העולם מן הרשעים, ובכללם אלה שמתייחסים לכדור הארץ, למשאביו הטבעיים ואף לרעיהם בני האדם, כדברים שיש לנצלם לתועלתם האישית ולצבירת הון לחברות גדולות (תהלים ל״ז:10, 11; ההתגלות י״א:18). מאידך, יהוה יותיר בחיים את כל האוהבים אותו והחפצים לעשות את רצונו (יוחנן א׳. ב׳:15–17).
לאחר מכן, כדור הארץ ואינספור היצורים החיים אשר עליו, ביניהם בני האדם הנאמנים, יהיו נתיני המלכות שכונן אלוהים — מלכות המשיח (דניאל ז׳:13, 14; מתי ו׳:10). איזה שפע יבול תניב האדמה תחת שלטון נבון זה! בתהלים ע״ב:16 נאמר: ”יהי פיסת בר בארץ, בראש הרים ירעש”. המזון לא יהיה עוד נושא למחלוקות ולדאגה. הוא יהא מוגן ויימצא בשפע.
בשעה שהסדר העולמי בן זמננו שוקע יותר ויותר בתהום של ייאוש וחוסר ודאות, מי ששמים מבטחם ביהוה יכולים להביט קדימה אל עתיד נפלא כאן, עלי אדמות. תקווה זו היא חלק מ”בשורה זו של המלכות”, שעדי־יהוה משתפים בה בשמחה את כל המשתוקקים לעולם טוב וצודק (מתי כ״ד:14). הודות לתקווה בטוחה זו ולדאגתו האבהית של אלוהים למשרתיו, נוכל כבר עתה ’לשכון בטח, שאננים מפחד רעה’ (משלי א׳:33).
[תמונה בעמוד 10]
תחת מלכות אלוהים, יהא המזון מוגן ויימצא בשפע
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]
Dunn .FAO Photo/K
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 9]
באדיבות משרד התיירות של תאילנד