הגברת הבטיחות במקום עבודתך
למרות חקיקת חוקים לשיפור הבריאות והבטיחות התעסוקתיות, פציעות ומקרי מוות במקום העבודה עדיין מהווים בעיה חמורה. ברור אפוא, שאין די בחוקים ליצירת בטיחות במקום העבודה. המעסיקים והעובדים חייבים להיות אחראים במידה מסוימת לבטיחות שלהם ושל אחרים.
לפיכך, מן החוכמה שכל סגל העובדים יבחנו היטב את סביבת עבודתם ואת הרגלי עבודתם. האם בדקת אם מקום עבודתך באמת בטוח? האם אתה בא במגע עם חומרים רעילים? אם כן, האם אתה מוגן במידה מספקת? האם אתה נתון בלחץ בלתי פוסק? האם אתה חורג בעבודתך מהגבלות או ממכסת שעות שקבע החוק?
התשובות על שאלות אלו יאפשרו לך לקבל תמונה ברורה יותר לגבי מידת בטיחותך בעבודה.
מודעות לסכנות
הניסיון לעמוד בלוח זמנים בלתי סביר עלול להיות מסוכן. פרופסור לוסון סֶוורי מאוניברסיטת קרטין שבאוסטרליה וחוקר נוסף בחנו את תוצאותיו של סקר שבמהלכו נבדקו 6.3 מיליון עובדים ו־200,37 מקומות עבודה, ופרסמו עבודת מחקר ששמה ”שעות עבודה ארוכות: האם הן מסוכנות והאם הן מקובלות?” התברר שהתשובה לשתי השאלות היא כן.
עובדים עייפים מאבדים מיעילותם ומוּעדים לטעויות. פרופסור סוורי צוטט בעיתון האוסטרלי סאן הרלד כמי שאמר: ”חברות רבות מעודדות וורקוהוליזם (התמכרות לעבודה). הן תרות אחר וורקוהוליסטים ומתגמלות אותם”. התוצאות עלולות להיות הרות אסון. בעיה זו בולטת במיוחד בתחום התחבורה, תחום שבו ממריצים את הנהגים ואף לוחצים עליהם לנהוג שעות רבות ללא הפסקות — דבר שאסור על־פי חוק בכמה ארצות.
הרגלי עבודה לקויים, כמו היעדר סדר וניקיון, מהווים סכנה נוספת. כלים פזורים על הרצפה או חוטי חשמל חשופים מובילים לתאונות ואף למקרי מוות. הוא הדין בהפרת כללי בטיחות בשימוש במכשירים או במכונות חשמליים. גורם נוסף המסתיים בפציעה או במוות הוא אי־פינוי נוזלים שנשפכו — בייחוד נוזלים רעילים. עובדים רבים נפצעו עקב החלקה על רצפות שמנוניות או רטובות. אם כן, אפשר לומר שהחוק הראשון בעבודה תקינה הוא ניקיון וסדר.
למרות זאת, רבים מתפתים להתעלם מנהלי הבטיחות. בכתב העת מונטלי לייבוֹר ריוויו נאמר: ”הלחץ בעבודה מביא לידי מסקנה שאין מנוס מקיצורי דרך כדי לעמוד בדרישות”. יש מי שאומרים, ’לא הקפדתי על תקנות הבטיחות, אבל לא קרה שום דבר’. בעניין זה אמר מנהל מפעל מנוסה: ”אחד הדברים הגרועים ביותר שאפשר לעשות בעבודה הוא להתעלם מנהלי הבטיחות ולצאת נקי!” מדוע? משום שהדבר מוליד ביטחון עצמי מופרז ורשלנות הגוררים תאונות נוספות.
הפיצוץ בכור הגרעיני בצ׳רנוביל שבאוקראינה ב־1986 נחשב בעיני רבים ל”תאונת הגרעין החמורה ביותר שידע העולם”. מה גרם לתאונה? בדו״ח על האסון דובר על ”שורה של נהלי תפעול רשלניים” ועל ”זלזול מתמשך בתקנות הבטיחות”.
המעסיק והעובד יכולים לשתף פעולה כדי לצפות מראש סיכוני בטיחות אפשריים. בספר משלי נאמר: ”ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר” (משלי כ״ב:3). כן, החכם מבחין במצב שעלול להיות מסוכן ומחפש דרכים להגן על עצמו ועל אחרים.
קו פעולה זה מצד המעסיקים מצמיח תועלת גם להם וגם לעובדים. לדוגמה, חברה שעיצבה מחדש את משרדיה כדי להימנע מ”תסמונת הבניין החולה” נוכחה שבתוך זמן קצר צמחה התפוקה ונרשם שיפור ניכר ברמת שביעות הרצון של העובדים. התברר גם שחלה ירידה במספר ימי ההיעדרות מפאת מחלה. התחשבות בבריאות הזולת לא רק יוצרת אווירה נעימה יותר למעסיקים ולמועסקים, אלא גם עשויה להשתלם מבחינה כלכלית.
כפי שצוין במאמר הקודם, האלימות מחלחלת לתוך מקום העבודה. מה תוכל לעשות להגנתך?
צעדים מעשיים
מתברר שאפילו מקרים שוליים של התנהגות אגרסיבית במקומות עבודה מתפתחים להטרדות חמורות. הרוורד ביזניס ריוויו מייעץ: ”כדי להתמודד עם אלימות במקום העבודה, זכור שמי שעושים מעשי תוקפנות קטנים בדרך כלל יעשו מעשים גדולים יותר”.
ייתכן מצב שבו לעובדת אין כוונה למשוך תשומת לב מצד עמיתיה לעבודה, אך סגנון לבושה, דיבורה והתנהגותה אינם צנועים, ולכן אין היא מצטיירת בעיני הסביבה כאשה מוסרית במיוחד. לאחרונה, התנהגות שאין בה כוונה למשוך תשומת לב בלתי הולמת גררה לעתים בעיות קשות, כגון מעקבים, אונס ואפילו רצח. אם כן, שים לב לאופן שבו סגנון לבושך והתנהגותך משפיעים על אחרים. יהא לבושך ’לבוש הולם, בצניעות ובאיפוק’ (טימותיאוס א׳. ב׳:9).
מונטלי לייבור ריוויו הצביע על מצב מסוכן אפשרי נוסף: ”מסוכן לעבוד לבד בלילה במקומות מבודדים”. האם יהא זה מן התבונה לעבוד לבד, במיוחד בשעות הלילה המאוחרות, ולהעמיד את עצמך במצב מסוכן? האם הכסף שווה את הסיכון?
חשוב גם לבחון את תגובתנו להתנהגות מרגיזה ועוינת מצד עמיתים לחוצים. כיצד ניתן לשכך את הסערה ? במשלי נאמר: ”מענה רך ישיב חימה, ודבר עצב יעלה אף” (משלי ט״ו:1). אדיבות וכבוד מצדך עשויים לתרום רבות להפגת מתחים ולמניעת סכסוכים.
באווירת סיר הלחץ השוררת כיום במקומות עבודה, אין זה נדיר להיתקל בהתנהגות מרגיזה ועוינת. גם אם נדמה לנו שהכעס מכוון אלינו, ייתכן מאוד שהאדם פשוט נותן פורקן למתחים ולתסכולים העצורים בתוכו. אנו עלולים להימצא במקום הלא־נכון בזמן הלא־נכון. לכן לתגובתנו נודעת חשיבות רבה. היא יכולה להקל את המצב או להחריפו.
ייתכנו כמובן חילוקי דעות של ממש. הספר פתרון סכסוכים בעבודה (Resolving Conflicts at Work) אומר: ”כשאנו מעורבים בסכסוך... אנו לעתים רחוקות משדרים בכנות ובבירור את התחושה האמיתית שלנו”. מדוע? הספר מוסיף ומציין: ”הסכסוך מסוגל לבלבל ולהפנט אותנו, ואנו מגיעים למסקנה שאין ברירה אלא להיאבק”.
מה הפתרון? להקשיב! אותו ספר מעיר: ”הקשבה כנה לזה שדעתו מנוגדת לשלנו... תאפשר לנו להשתחרר מן המאמץ הרגשי בהמשך המאבק ולמצוא פתרונות”. זו דרך טובה להימנע ממצב שבו אי־הסכמות או אי־הבנות מידרדרות לסכסוכים חמורים.
אשר על כן, הפעל שיקול דעת בנושא הבטיחות. הקפד על תקנות הבטיחות. זו הדרך להגביר את הבטיחות במקום עבודתך.
כמו כן, גישתנו כלפי החיים, העבודה ושעות הפנאי עשויה להשפיע על סוג העבודה שאנו בוחרים ועל יחסנו לנושא הבטיחות. המאמר הבא יעזור לנו לבחור בחירות נבונות בנידון.
[תמונה בעמוד 5]
נקה ביסודיות שמן שנשפך
[תמונה בעמוד 7]
מענה רך עשוי להפיג מצב מתוח