גישה מאוזנת בנושא העבודה
קצין צבא מסור עבד בהפסקת הצהריים כדי להשלים עבודה שמפקדו היה זקוק לה בדחיפות. כשחזרו עמיתיו מן ההפסקה, מצאו אותו רכון על שולחן הכתיבה ללא רוח חיים.
כעבור פחות משעתיים התקשר הממונה עליהם ואמר לתדהמתם: ”צר לי על ———, אבל אני חייב למצוא לו מחליף עד למחרת בבוקר!” הם תהו, האם הקצין היה חשוב למפקדו רק בגלל העבודה שביצע?
סיפור אמיתי זה מבליט מציאות קיימת — ערכו של אדם נמדד במקרים רבים אך ורק על־פי תועלתו למעביד. יהיה מי שישאל: האם אני חי כדי לעבוד, או האם אני עובד כדי לחיות? על מה אני מוותר למען העבודה?
בחירות נבונות
שתיים מבין ההחלטות החשובות בחיים מתקבלות לא אחת באופן אימפולסיבי — בחירת בן זוג לנישואין ובחירת תעסוקה. תעסוקה ונישואין נתפסו בעבר כדבר תמידי, ולכן הוקדשה מחשבה מעמיקה לפני קבלת החלטה לגביהם. רבים התייעצו עם ידידים מבוגרים או עם הוריהם.
אלא שנראה כי כיום רבים בוחרים שותף לנישואין בעיקר על סמך המשיכה הפיסית, מתוך הנחה שאם זה לא יסתדר אפשר למצוא מישהו אחר. בדומה לכך, רבים בוחרים תעסוקה בעיקר על בסיס קסמהּ הגלוי, בלי לתת את הדעת לצדדיה השליליים. או יש הפוטרים את הצדדים השליליים בהינף יד במחשבה, ’אני כבר אסתדר’.
למרבה הצער, נשים רבות בארצות עניות נענות להצעות עבודה מפתות המבטיחות חיי זוהר במקומות אחרים. אך עם הגיען לארץ אחרת, הן נשלחות במקרים רבים לבתי בושת וחייהן שם גרועים מן החיים שהיו להן בעבר. על־פי מאמר בכתב העת וורלד פְּרֶס ריוויו, עבדות מזעזעת זו בתקופתנו היא ”פגע שלא ניתן למגרו”.
הייתכן שבני אדם יוקסמו מהצעת עבודה נורמלית ולבסוף ירגישו כמו עבדים? זה אכן קורה! למשל, חברות מסוימות מציעות פינוקים לעובדים — חדרי אוכל לשימוש בני המשפחה וידידים, הסעות צמודות, ניקוי יבש בחינם, רופאי שיניים בתוך בנייני החברה, חדרי כושר ומימון ארוחות במסעדות פאר.
”חברה אחת אפילו מימנה שירותי סוכנות היכרויות עבור סגל העובדים התשושים”, מדווח העיתונאי ריצ׳רד ריבז. אך היזהר. הוא מסביר: ”החברות יקלו עליך את החיים בתנאי אחד — שתקריב למענן את חייך; שתעבוד 18 שעות ביום כולל סופי שבוע, שתאכל, תתעמל, תשחק ואפילו תישן במשרד כדי להזרים להן רווחים”.
מציאת חלופה טובה יותר
בספר קהלת נאמר: ”כלב חי הוא טוב מן האריה המת” (קהלת ט׳:4). מילים אלו מעוררות את השאלה, האם העבודה שווה את החיים ואת הבריאות? רבים בחנו מחדש את מצבם ומצאו דרך לפרנס את עצמם ואת משפחתם, ובד בבד לחיות חיים מאושרים ומלאי תוכן.
כמובן, לשם כך יש צורך בצניעות, ויש להבחין בין צרכים אמיתיים לבין רצונות מיותרים. מי שחותרים למעמד וליוקרה ידחו הצעות עבודה פשוטות ויראו במי שבוחר בהן אדם טיפש. אך מה באמת חשוב בחיים? האם חשבת לאחרונה על השאלה הזו?
המלך החכם שלמה שכתב את ספר קהלת, הגיע להישגים חומריים אולי יותר מכל אדם אחר. אך לסיכום הדבר החשוב באמת, כתב בהשראת אלוהים: ”סוף דבר, הכול נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהלת י״ב:13).
עם זאת, שלמה לא זילזל בעמל כפיים. הוא כתב: ”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו” (קהלת ב׳:24). גם ישוע המשיח, הגדול משלמה, מייחס לעבודה את הכבוד הראוי לה, כדוגמת אביו. ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל”, אמר ישוע (יוחנן ה׳:17; מתי י״ב:42).
לעת עתה, אורך חייו של האדם מוגבל (תהלים צ׳:10). אולם ישוע ידע שבני אדם ייהנו מחיי־נצח עלי אדמות תחת המלכות, שלבואה לימד את תלמידיו להתפלל. זו הסיבה שאמר בדרשת ההר הידועה: ”בקשו תחילה את מלכותו [של אלוהים] ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:9, 10, 33).
בדבר אופי החיים תחת שלטון המלכות, המקרא מבטיח: ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב... ומעשה ידיהם יבלו בחירָי” (ישעיהו ס״ה:21, 22).
איזו תוחלת נפלאה — התוחלת ליהנות מחיים אין קץ עם עבודה מספקת ומלאת תוכן. לאחר בחינה עצמית רצינית אולי יתברר לנו שעלינו לשקול מחדש צדדים מסוימים של עבודתנו כדי להימנע מסכנות העלולות להשפיע לרעה על סיכויינו להשיג את ”החיים האמיתיים” — החיים שלעתיד לבוא תחת מלכות אלוהים (טימותיאוס א׳. ו׳:19). מי יתן ובכל דבר שנעשה, אם בעבודה ואם בכל מקום אחר, יהיה ברור לכול שאנו מכבדים את מקור חיינו (קולוסים ג׳:23).
[תמונות בעמודים 8, 9]
תחת מלכות אלוהים ייהנו בני האדם מעבודה בטוחה ומלאת סיפוק