”זה כל האדם”
”את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהלת י״ב:13).
1, 2. מדוע הולם לבחון מהי חובתנו בעיני אלוהים?
”מה יהוה דורש ממך?” שאל נביא קדום. אז הוסיף ופירט את דרישות יהוה — לעשות משפט, לאהוב חסד ולהצניע לכת עם אלוהים (מיכה ו׳:8).
2 בימים אלה של ייחוד ועצמאות, הרעיון שאלוהים דורש מהאנשים דבר־מה מסב לרבים אי־נוחות. הם אינם מעוניינים בהתחייבות. אך איזו מסקנה הסיק שלמה בקהלת? ”סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהלת י״ב:13).
3. מדוע מן הראוי שנשקול את הכתוב בספר קהלת בכובד־ראש?
3 יהיו אשר יהיו נסיבותינו והשקפתנו לגבי החיים, נוכל להפיק תועלת רבה אם נשקול את הרקע למסקנה זו. שלמה המלך, מחבר ספר זה, אשר נכתב בהשראת אלוהים, בחן בעיון כמה מן הדברים המהווים חלק מחיי היומיום שלנו. יש שאולי ייחפזו ויסיקו שבחינה זו שלילית ביסודה. אך היא זכתה להשראת אלוהים וביכולתה לסייע לנו לבחון את מעשינו ואת סולם־העדיפויות שלנו, ולהניב שמחה הולכת וגדלה.
התמודדות עם ענייני החיים העיקריים
4. מה בחן שלמה, ובמה דן בספר קהלת?
4 שלמה בחן לעומק את ’עניין בני האדם’. ”נתתי את לבי לדרוש ולתור בחוכמה על כל אשר נעשה תחת השמים”. ה”עניין” שעליו דיבר שלמה אינו בהכרח עבודה או עיסוק, אלא כל הקשת הרחבה של הפעילויות שבהן עוסקים גברים ונשים כל ימיהם (קהלת א׳:13). הבה נבחן כמה עניינים או עיסוקים עיקריים, ואז נשווה עימם את מעשינו האישיים ואת סדר־העדיפויות שלנו.
5. מה עומד בראש מעייניהם של רבים?
5 ללא ספק, כסף עומד בראש מעייניהם של רבים ומהווה את עיקר פעילותם. איש אינו יכול לומר בצדק ששלמה היה אדיש לכסף, כפי שקורה לאנשים עשירים. הוא לא היסס להכיר בצורך האדם במידת־מה של כסף; טוב לאיש אשר לו משאבים די־צורכו מזה החי בצנע או השרוי בעוני (קהלת ז׳:11, 12). אך בוודאי ראית כי הכסף והנכסים הנרכשים באמצעותו, עלולים להפוך למטרה העיקרית בחיים — אצל עניים ועשירים כאחד.
6. מה נוכל ללמוד על הכסף מאחד ממשלי ישוע ומניסיונו האישי של שלמה?
6 זכור את משל ישוע על העשיר שמעולם לא היה שמח בחלקו, ועבד כדי להשיג עוד. אלוהים פסק שהוא אדם לא־הגיוני. מדוע? ’כי חיינו אינם תלויים בנכסינו’ (לוקס י״ב:15–21). ניסיונו של שלמה — שהיה קרוב לוודאי רב מניסיוננו — מאשר את דברי ישוע. קרא את התיאור שבקהלת ב׳:4–9. במשך זמן־מה התמסר שלמה לצבירת עושר. הוא בנה בתים יפים ונטע גנים. הוא יכול היה להרשות לעצמו להקיף עצמו בנשים יפות, וכך עשה. האם העושר והאפשרויות הגלומות בו, הסבו לשלמה קורת־רוח רבה, תחושת הגשמה אמיתית ומשמעות לחייו? הוא השיב בגילוי־לב: ”ופניתי, אני, בכל מעשיי שעשו ידיי ובעמל שעמלתי לעשות, והנה! הכל הבל ורעות רוח, ואין יתרון תחת השמש” (קהלת ב׳:11; ד׳:8).
7. (א) על־פי הניסיון, מהו ערך הכסף? (ב) מה ראית במו־עיניך התומך במסקנת שלמה?
7 זו אמת מציאותית הבאה לידי ביטוי בחיי רבים. עלינו להודות שכסף רב יותר כשלעצמו אינו פותר את כל הבעיות. אפשר שביכולתו לפתור כמה בעיות, ולהקל למשל על קניית מזון וביגוד. אך אדם יכול ללבוש רק בגד אחד בכל פעם וליהנות רק מכמות מסוימת של אוכל ושתייה. כמו־כן, קראת על עשירים אשר חייהם רצופים גירושין, שתייה מופרזת או התמכרות לסמים וכן מריבות עם קרובי־משפחה. המולטימיליונר ג׳. פ. גֶטִי אמר: ”כסף אינו קשור בהכרח לאושר, אולי לאומללות”. מטעמים מובנים, סיווג שלמה את אהבת הכסף כהבל. שים לב לניגוד בין עובדה זו ובין הערת שלמה: ”מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכל; והשָׂבָע לעשיר איננו מניח לו לישון” (קהלת ה׳:9–11).
8. מאיזו סיבה אל לנו לייחס לכסף חשיבות מוגזמת?
8 כמו־כן, כסף ונכסים אינם גורמים לתחושה של שביעות־רצון באשר לעתיד. לו היית מרבה כסף ונכסים, קרוב לוודאי שהיית מרבה דאגה בניסיון להגן עליהם, ועדיין לא היית יודע מה צפון בחיק העתיד. האם תאבד את הכל וגם את חייך? (קהלת ה׳:12–16; ט׳:11, 12) מאחר שכך הוא, נוכל לראות בנקל מדוע מן הראוי שתהיה לחיינו ולעיסוקנו משמעות נעלה מכסף ונכסים וממושכת יותר.
משפחה, תהילה וסמכות
9. מדוע חיי־המשפחה מוזכרים בצדק בסקירת שלמה?
9 שלמה ניתח את מהות החיים ונגע בנושא ההתעסקות המוגזמת במשפחה. המקרא מבליט את חיי־המשפחה, כולל את השמחה שבהבאת ילדים לעולם ובגידולם (בראשית ב׳:22–24; תהלים קכ״ז:3–5; משלי ה׳:15, 18–20; ו׳:20; מרקוס י׳:6–9; אפסים ה׳:22–33). אך האם זה ההיבט הנעלה ביותר של החיים? נראה כי רבים סבורים כך, בהתחשב בעובדה שתרבויות מסוימות שמות דגש בנישואין, בילדים ובקשרי־משפחה. עם זאת, קהלת ו׳:3 מראה כי אפילו מאה ילדים אינם המפתח לשביעות־רצון בחיים. תאר לעצמך את ההורים הרבים שהקריבו למען ילדיהם כדי להעניק להם התחלה טובה ולהקל על חייהם. אף שהדבר אצילי, ללא ספק בוראנו לא התכוון שתכלית קיומנו תהא העמדת צאצאים, כבעלי־החיים הפועלים אינסטינקטיבית להמשכיות המינים.
10. מדוע התמקדות מוגזמת במשפחה מתגלה כהבל?
10 שלמה גילה חדות־הבחנה והזכיר כמה עובדות מחיי המשפחה. למשל, ייתכן שאדם מתמקד בדאגה לעתיד ילדיו ונכדיו. אך האם הם יהיו נבונים? או שמא ינהגו בסכלות במה שהתאמץ לאגור עבורם? אם ינהגו בטפשות, אילו ”הבל ורעה רבה” ינבעו מכך! (קהלת ב׳:18–21; מלכים א׳. י״ב:8; דברי־הימים ב׳. י״ב:1–4, 9).
11, 12. (א) באילו עיסוקים בחיים אנשים מתמקדים? (ב) מדוע ניתן לומר כי רדיפה אחר מעמד בולט היא ”רעוּת רוח”?
11 רבים פנו לקיצוניות השנייה וראו בחיי־משפחה דבר פחות־ערך ביחס לנחישותם להשיג תהילה או סמכות על אחרים. אפשר שטעות זו נפוצה יותר אצל גברים. האם ראית נטייה זאת אצל חבריך לספסל־הלימודים, עמיתיך לעבודה או שכניך? רבים נאבקים נואשות כדי שיבחינו בהם, כדי להיות ’מישהו’ או להשתלט על אחרים. אך היש באמת משמעות לדבר?
12 חשוֹב כיצד יש המתאמצים להתפרסם, בקנה־מידה קטן כגדול. אנו רואים זאת בבית־הספר, בשכונה ובקבוצות חברתיות שונות. דחף זה הוא גם נחלתם של הרוצים לעשות לעצמם שֵם בתחומי האמנות, הבידור והפוליטיקה. ביסודו של דבר, האין מדובר במאמצי־סרק? שלמה כינה זאת כראוי ”רעוּת רוח” (קהלת ד׳:4). אפילו אם צעיר זוכה למעמד מכובד במועדון, בקבוצת ספורט או בלהקה מוסיקלית — או אם גבר או אשה עשו להם שם בעסק או בחברה — כמה בעצם יודעים על כך? האם רוב בני־האדם בקצה השני של העולם (או אפילו של המדינה) יודעים כלל על קיומו? או שמא הם ממשיכים בחייהם, בלתי מודעים לחלוטין לתהילה המעטה אשר לה הוא או היא זכו? כך הוא גם לגבי סמכות או השפעה כלשהן שמשיג האדם בעבודה, בעיירה או בקרב קבוצה מסוימת.
13. (א) כיצד הכתוב בקהלת ט׳:4, 5 עוזר לנו לאמץ השקפה הולמת על רדיפה אחר מעמד בולט או סמכות? (ב) אילו עובדות תטפחנה על פנינו אם אין מאומה מלבד החיים הללו? (ראה הערת־שוליים.)
13 בסופו של דבר, במה מסתכמים המעמד הבולט או הסמכות הללו? דור הולך ודור בא, ובעלי־העוצמה או האנשים החשובים חולפים מן העולם ונשכח זכרם. הדבר נכון באשר לבנאים, למוסיקאים ואמנים אחרים, לרפורמטורים חברתיים וכן הלאה, וגם באשר למרבית הפוליטיקאים ומפקדי הצבא. על כמה אנשים ידוע לך בבירור, שעסקו במקצועות הללו וחיו בין השנים 1700 ו־1800? מסקנת שלמה היתה נכונה כשאמר: ”כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. כי החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה... כי נשכח זכרם” (קהלת ט׳:4, 5). ואם אין מאומה מלבד החיים הללו, אזי הרדיפה אחר מעמד בולט או סמכות היא אכן הבל.a
מוקד חיינו וחובתנו
14. מדוע ספר קהלת יכול לעזור לנו אישית?
14 שלמה לא העיר על פעילויות, מטרות והנאות רבות, שבהן האנשים ממקדים את חייהם. ברם, די במה שכתב. עיוננו בספר אינו צריך להיראות לנו קודר או שלילי, וזאת מאחר שאנו בוחנים באופן מציאותי ספר מתוך המקרא, שיהוה אלוהים האציל מרוחו במתכוון כדי שייכתב לתועלתנו. הוא יכול לעזור לכל אחד מאיתנו לתקן את נקודת־המבט שלו על החיים ואת מוקד חייו (קהלת ז׳:2; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). הדבר נכון במיוחד לאור המסקנות שיהוה עזר לשלמה להסיק.
15, 16. (א) מה היתה השקפת שלמה על הנאה מהחיים? (ב) כדי ליהנות מן החיים, איזו דרישה הולמת ציין שלמה?
15 אחד הנושאים ששלמה העלה שוב ושוב היה שעל משרתיו של אלוהי האמת לשמוח במעשיהם לפניו. ”ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ב׳:24; ג׳:12, 13; ה׳:18; ח׳:15). שים לב ששלמה לא עודד הוללות; הוא גם לא תמך בגישה של ’נאכל, נשתה ונשמח כי מחר נמות!’ (קורינתים א׳. ט״ו:14, 32–34) הוא התכוון שעלינו ליהנות מן ההנאות הטבעיות, כגון אכילה ושתייה כדי ’לעשות טוב בחיינו’. בלי ספק, עשיית הטוב היא שממקדת את תכלית חיינו ברצון הבורא, המחליט מה באמת טוב (תהלים כ״ה:8; קהלת ט׳:1; מרקוס י׳:17, 18; רומים י״ב:2).
16 שלמה כתב: ”לך, אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלוהים את מעשיך” (קהלת ט׳:7–9). הגבר או האשה שבאמת נהנים מחיים מלאי־תוכן ומלאי־סיפוק, הם עושי מעשים הרצויים בעיני יהוה. לשם כך, אנו נדרשים להביא אותו בחשבון כל הזמן. מה שונה השקפה זו מהשקפת רוב האנשים, שגישתם לחיים מבוססת על שיקולים אנושיים!
17, 18. (א) מהי תגובתם של רבים לעובדות החיים? (ב) איזו תוצאה עלינו לזכור תמיד?
17 אף שיש דתות המלמדות על העולם הבא, רבים מאמינים שהם יכולים לסמוך בוודאות רק על החיים העכשוויים. אפשר שראית אותם מגיבים, כשם שתיאר שלמה: ”אשר אין נעשָׂה פתגם [פסק דין נגד] מעשה הרעה מהרה, על כן מלא לב בני־האדם בהם לעשות רע” (קהלת ח׳:11). גם מי שאינם שקועים במעשים שפלים, מוכיחים כי הם מתעניינים בראש ובראשונה בכאן ועכשיו. זו אחת הסיבות שכסף, נכסים, יוקרה, סמכות על הזולת, משפחה או עניינים דומים אחרים זוכים אצלם לחשיבות מוגזמת. אך שלמה לא חתם בכך את דבריו. הוא הוסיף: ”אשר חוטא עושה רע מְאַת ומאריך לו, כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלוהים אשר יירְאו מלפניו. וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל, אשר איננו ירא מלפני אלוהים” (קהלת ח׳:12, 13). ברור אם כן, ששלמה היה משוכנע שייטב לנו אם ’נירא את האלוהים’. באיזו מידה ייטב לנו? נוכל למצוא את התשובה בניגוד שהזכיר. יהוה יכול ’להאריך את ימינו’.
18 במיוחד מי שעודם צעירים יחסית, צריכים להרהר בעובדה המהימנה לחלוטין שייטב להם אם יהיו יראי אלוהים. כשם שאולי נוכחת בכך בעצמך, האצן המהיר ביותר עלול למעוד ולהפסיד במירוץ. צבא רב־און עלול לספוג תבוסה. איש־עסקים ממולח עלול למצוא עצמו שרוי בעוני. אי־ודאות רבה ומסוגים שונים הופכת את החיים להפכפכים למדי. אך תוכל להיות סמוך ובטוח בזאת: הדרך הנבונה והבטוחה ביותר היא ליהנות מהחיים בעודך עושה טוב במסגרת ערכי־המוסר של אלוהים ובהתאם לרצונו (קהלת ט׳:11). הדבר כולל למידת רצון אלוהים מן המקרא, הקדשת החיים לאלוהים והיות האדם למשיחי טבול (מתי כ״ח:19, 20).
19. כיצד יכולים הצעירים לנצל את חייהם, אך מהי הדרך הנבונה?
19 הבורא לא יכפה על צעירים או על אחרים לפעול בתואם עם הדרכתו. הם יכולים לשקוע ראשם ורובם ברכישת השכלה, ואולי אף ללמוד כל חייהם ספרים הרבה אין קץ של חוכמת אנוש. הללו יתגלו בסופו של דבר כיגיעת בשר. ייתכן שהם יתהלכו בדרכי לבם האנושי הלא־מושלם או על־פי מראה עיניהם. הדבר לבטח יביא לידי כעס, ועם הזמן חיים כאלה יתגלו כהבל (קהלת י״א:9 עד י״ב:12; יוחנן א׳. ב׳:15–17). לכן פנה שלמה אל הצעירים בהצעה — הצעה שעלינו לשקול בכובד־ראש, יהא גילנו אשר יהא: ”וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר: ’אין לי בהם חפץ’” (קהלת י״ב:1).
20. מהי ההשקפה המאוזנת לגבי המסר שבספר קהלת?
20 אם כן, מה עלינו להסיק מכך? ובכן, מה באשר למסקנה שהסיק שלמה? הוא ראה, כלומר בחן, ”את כל המעשים שנעשו תחת השמש, והנה! הכל הבל ורעות רוח” (קהלת א׳:14). ספר קהלת אינו מכיל את דבריו של ציניקן או מר־נפש. דברים אלה הם חלק מדבר־אלוהים שנכתב בהשראה, והם ראויים לתשומת לבנו.
21, 22. (א) אילו היבטים של החיים הביא שלמה בחשבון? (ב) איזו מסקנה נבונה הסיק? (ג) כיצד השפיעה עליך בחינת תוכן ספר קהלת?
21 שלמה סקר את עמל האדם, את מאבקיו ואת שאיפותיו. הוא הרהר בהשתלשלות העניינים הטבעית, בתוצאה המתסכלת והריקה מתוכן, שאנשים כה רבים חווים. הוא בחן את המציאות של האי־שלימות האנושית שבעקבותיה מוות. הוא גם הביא בחשבון את הידע שמאת אלוהים לגבי מצב המתים ואת התוחלת לחיים בעתיד. את כל הדברים הללו בחן מי שאלוהים הוסיף לו חוכמה, אחד האנשים החכמים ביותר שחיו אי־פעם. לאחר מכן, המסקנה שהסיק נכללה בכתבי־הקודש לתועלת כל המעוניין בחיים מלאי משמעות אמיתית. האין אנו תמימי־דעים עימו?
22 ”סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע” (קהלת י״ב:13, 14).
[הערת שוליים]
a פעם הוזכרה בחוברת המצפה הערה ששיקפה ירידה לעומקם של דברים: ”אל לנו לבזבז את חיינו בהבלים... אם אין מאומה מלבד החיים הללו, הרי שהכל חסר־חשיבות. החיים הם ככדור שהושלך לאוויר ותוך זמן קצר שוב נופל אל העפר. הם כצל חולף, כפרח נובל, כחציר שינוכש ועד מהרה יִיבש... במאזני הנצח אורך חיינו הוא גרגר אבק זניח. בזרם הזמן אין הוא אפילו טיפה ראויה לשמה. ללא ספק, צדק [שלמה] כשסקר את העיסוקים והפעילויות של האדם בחייו ופסק שהם הבל. אנו מתים כה מהר עד כי מוטב היה שמעולם לא היינו נולדים; אנו אחד ממיליארדים שנולדים ומתים, וכה מעטים יודעים כלל שהיינו כאן. השקפה זו אינה צינית, קודרת, עגומה או חולנית. זו אמת, מציאות הטופחת על הפנים, השקפה מעשית, אם אין מאומה מלבד החיים הללו” (ה־1 באוגוסט 1957, עמ׳ 472, [אנג׳]).
האם זכור לך?
◻ מהי המסקנה הנבונה באשר לתפקיד הנכסים בחייך?
◻ מדוע אל לנו לשים דגש מיותר במשפחה, בתהילה או בסמכות על אחרים?
◻ איזו גישה של אלוהים באשר להנאה עודד שלמה?
◻ איזו תועלת הפקת מבחינת ספר קהלת?
[תמונות בעמוד 15]
כסף ונכסים אינם מבטיחים שביעות־רצון
[תמונה בעמוד 17]
צעירים יכולים להיות בטוחים כי ייטב להם אם יהיו יראי אלוהים