חייך — מהי תכליתם?
”לבי נוהג בחוכמה... עד אשר אראה אי־זה טוב לבני האדם... מספר ימי חייהם” (קהלת ב׳:3).
1, 2. מדוע אין כל פסול בדאגה סבירה לעצמך?
אתה דואג לעצמך, הלא כן? אין זה אלא טבעי. לכן אנו אוכלים כל יום, ישנים לאחר שמתעייפים ואוהבים להיות בחברת ידידינו ויקירינו. לעתים אנו משחקים, שוחים או עושים דברים אחרים להנאתנו, וכך משתקפת דאגתנו המאוזנת לעצמנו.
2 גילוי עניין זה בעצמנו עולה בקנה אחד עם מה שכתב שלמה בהשראת אלוהים: ”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו”. על־סמך ניסיונו, הוסיף שלמה: ”גם זֹה ראיתי אני, כי מיד האלוהים היא. כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני?” (קהלת ב׳:24, 25).
3. לאילו שאלות קשות רוב האנשים אינם מוצאים מענה?
3 ברם, ידוע לך כי החיים אינם מסתכמים באכילה, שתייה, שינה ובהנאה מדי פעם. יש לנו כאבים, אכזבות ודאגות. כמו־כן, נראה שאנו עסוקים מכדי להרהר במשמעות חיינו. האין הדבר נכון לגביך? ורמנט רויסטר, עורכו לשעבר של וול סטריט ז׳ורנל, שם לב להיקף הנרחב של ידע האדם ומיומנותיו וכתב: ”זה מוזר. כשאנו מהרהרים באדם, בדילמות שלו ובמקומו ביקום הזה, הרי שלא התקדמנו בהרבה מן הראשית. עדיין מנקרות במוחנו השאלות, מי אנחנו, מדוע הננו כאן ולאן פנינו מועדות”.
4. מדוע מן הראוי שנרצה לקבל תשובות לשאלות הנוגעות לנו?
4 כיצד תשיב על השאלות: מי אנחנו? מדוע הננו כאן? ולאן פנינו מועדות? ביולי אשתקד, מר רויסטר נפטר. האם אתה סבור שעד אז הוא מצא תשובות מניחות את הדעת? ואף חשוב יותר, היש דרך שבה אתה תוכל למצוא תשובות? וכיצד יש בהן כדי לעזור לך ליהנות מחיים מאושרים יותר ומלאי תוכן? הבה נראה.
מקור עיקרי לשכל
5. מדוע עלינו לפנות לאלוהים כאשר אנו מבקשים להשכיל לגבי שאלות בנושא משמעות החיים?
5 לוּ היינו מחפשים אישית אחר תכלית חיינו, אפשר שהיינו נוחלים הצלחה מועטה, אם בכלל, מה שנכון לגבי רוב הגברים והנשים, גם המלומדים ועתירי הניסיון. אך אין אנו לבד במערכה. בוראנו סיפק לנו עזרה. חשוֹב לרגע, האין הוא המקור המוחלט של שכל [תובנה] וחוכמה, היות שהוא קיים ”מעולם עד עולם” ושהוא יודע־כל על היקום וההיסטוריה? (תהלים צ׳:1, 2) הוא ברא את בני־האדם והיה עֵד לכל אשר עבר עליהם. לכן כדי להשכיל, אל לנו לפנות לבני־אדם לא־מושלמים, בעלי תפיסה וידע מוגבלים, אלא לפנות אליו (תהלים י״ד:1–3; רומים ג׳:10–12).
6. (א) כיצד סיפק לנו הבורא את המקור הדרוש להשכילנו? (ב) כיצד שלמה קשור לכך?
6 לא נוכל לצפות שהבורא יתן לנו התגלות על משמעות החיים, אך הוא סיפק לנו מקור שממנו נשכיל — דברו הכתוב (תהלים ל״ב:8; קי״א:10). בהקשר זה, ספר קהלת יקר־ערך במיוחד. אלוהים האציל מרוחו על כותבו, ”וַתֵּרֶב חוכמת שלמה מחוכמת כל בני קדם” (מלכים א׳. ג׳:6–12; ה׳:10–14). ”חוכמת שלמה” כה הרשימה מלכה שביקרה אצלו, עד כי אמרה שלא הוגד לה החצי ושאשרי השומעים את חוכמתו a (מלכים א׳. י׳:4–8). גם אנו יכולים להשכיל ולהיות מאושרים מחוכמתו האלוהית של בוראנו, שאותה נתן באמצעות שלמה.
7. (א) מה הסיק שלמה בנוגע לרוב המעשים ”תחת השמים”? (ב) מה מדגים את מסקנתו המציאותית של שלמה?
7 ספר קהלת משקף את החוכמה שמאת אלוהים, שהשפיעה על לבו ועל מוחו של שלמה. היו לו הפנאי, המשאבים והשכל כדי לבחון את ”כל אשר נעשה תחת השמים”, וכך עשה. הוא ראה כי הרוב ”הבל ורעות רוח”, ומן הראוי שנזכור מסקנה זו שנכתבה בהשראה כשאנו מהרהרים בתכלית חיינו (קהלת א׳:13, 14, 16). שלמה היה גלוי־לב ומציאותי. תן דעתך, למשל, לדבריו המוזכרים בקהלת א׳:15, 18. ידוע לך כי במרוצת הדורות, ניסו האנשים צורות ממשל שונות, ולעתים עשו מאמצים כנים לפתור בעיות ולשפר את איכות־חייו של האדם. אולם, האם היתה ולו ממשלה אחת אשר באמת תיקנה את כל ה”מעוות” בסדר־דברים לא־מושלם זה? כמו־כן, ייתכן שנוכחת כי ככל שהאדם מוסיף דעת, כך הוא מבין ביתר בהירות שבחייו הקצרים, לא ניתן לתקן את הדברים לחלוטין. מודעות זו מתסכלת רבים, אך אין זה מן ההכרח שתתסכל אותנו.
8. אילו מחזורים קיימים זה כבר?
8 נוכל לתת את דעתנו גם למחזורים המשפיעים עלינו, כגון זריחת השמש ושקיעתה או משבי הרוח וזרימת המים. הללו היו קיימים בימי משה, שלמה, נפוליאון ובימי אבותינו. ואין הם חדלים להתקיים. בדומה לכך, ”דור הולך ודור בא” (קהלת א׳:4–7). מנקודת־המבט האנושית, כמעט שלא חל כל שינוי. לאנשי קדם ולאנשים בימינו פעילויות, תקוות, שאיפות והישגים דומים. גם אם בקרב בני־האדם, יש איש אשר עשה לו שם או שהיה ידוע בזכות יופיו או כישוריו, היכן הוא כיום? מת וקרוב לוודאי שנשכח זכרו. אין זו השקפה חולנית. רוב האנשים כיום אינם יודעים את שמם של הורי־סביהם או את מקום־הולדתם וקבורתם. ניתן להבין מדוע שלמה ראה באור מציאותי, כי מפעלי האדם ומעשיו הם הבל (קהלת א׳:9–11).
9. כיצד נפיק תועלת מן השֵׂכל המעשי שמאת אלוהים באשר למצב האדם?
9 במקום שנחוש תסכול על כך, השֵׂכל [או התובנה] שמאת אלוהים באשר למצבו הבסיסי של האדם יכול להועיל לנו. הוא יניענו להימנע מלשוות ערך בלתי מוצדק למטרות או לעיסוקים, אשר תוך זמן קצר ייעלמו ויישכחו. הוא עשוי לעזור לנו להשכיל להעריך מה הם הישגינו בחיים ולְמה אנו חותרים. לדוגמה, במקום להסתגף, אנו יכולים לשמוח באכילה ובשתייה מאוזנות (קהלת ב׳:24). כמו־כן, כפי שנראה בהמשך, שלמה מגיע למסקנה חיובית ואופטימית. בקיצור, הוא הסיק שעלינו להעריך מאוד את הקשר שלנו עם בוראנו, היכול לעזור לנו לזכות לעתיד נצחי שבו אושר ושהוא בעל תכלית. שלמה הדגיש: ”סוף דבר, הכל נשמע: את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהלת י״ב:13).
תכלית לאור מחזורי החיים
10. איזו השוואה ערך שלמה בין בעלי־החיים לבין בני־האדם?
10 חוכמת אלוהים המשתקפת בקהלת יכולה להוסיף ולסייע לנו לבחון את תכלית חיינו. הכיצד? שלמה התמקד באופן מציאותי באמיתות נוספות, שאנו מהרהרים בהן אולי רק לעתים רחוקות. אחת מהן היא קווי־הדמיון בין בני־האדם ובין בעלי־החיים. ישוע דימה את תלמידיו לצאן, אך בדרך־כלל אנשים אינם אוהבים שמשווים אותם לבעלי־חיים (יוחנן י׳:11–16). עם זאת, שלמה העלה כמה עובדות שלא ניתן להתכחש להן: ”לְבָרָם [יברור את בני־האדם] האלוהים, ולראות שהם בהמה המה להם. כי מקרה בני־האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם. כמות זה כן מות זה... ומוֹתר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל... הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר” (קהלת ג׳:18–20).
11. (א) כיצד ניתן לתאר את מחזור החיים האופייני לבעל־חיים? (ב) מה דעתך על ניתוח דברים זה?
11 הקדש מחשבה לבעל־חיים שאתה נהנה לצפות בו, אולי לשפן־סלע או לארנב (דברים י״ד:7; תהלים ק״ד:18; משלי ל׳:26). ייתכן שיעלה במחשבתך סנאי; יש יותר מ־300 סוגי סנאים בכל רחבי העולם. מהו מחזור חייו? לאחר שהוא נולד, אמו מטפלת בו כמה שבועות. כעבור זמן קצר הוא מצמיח פרווה ויכול להעז ולצאת החוצה. אפשר שתראה אותו מתרוצץ ולומד למצוא מזון. אך לעתים קרובות נראה שהוא רק משחק, נהנה מצעירותו. לאחר שהוא גדֵל ומגיע לגיל שנה בערך, הוא מוצא לו בת־זוג. אזי עליו לבנות קן או מאורה ולדאוג לצאצאיו. אם הוא מוצא די גרגרים, אגוזים וזרעים, משפחת הסנאי עשויה להשמין ויש לה פנאי להרחיב את ביתה. אך בתוך שנים ספורות בלבד, החיה מזדקנת ונעשית מוּעדת לתאונות ורגישה למחלות. בערך בגיל עשר היא מתה. אומנם קיימים הבדלים קלים בין סוגי הסנאים השונים, אך זהו מחזור החיים שלהם.
12. (א) מדוע במציאות מחזור החיים של רבים אינו שונה בהרבה משל בעל־חיים ממוצע? (ב) במה נוכל להרהר בפעם הבאה שנראה את בעל־החיים שעלה במחשבתנו?
12 רוב האנשים לא ימחו ויאמרו שמחזור זה אינו יאה לבעל־חיים, וקשה להניח שיצפו שתהיה לחיי הסנאי תכלית מתוכננת היטב. אולם, חייהם של אנשים רבים אינם שונים בהרבה, הלא כן? הם נולדים, וזוכים לטיפול כתינוקות. הם אוכלים, גדלים ומשתעשעים בנעוריהם. לא חולף זמן רב והם מתבגרים, מוצאים בן־זוג ומחפשים מקום־מגורים ואמצעי קיום. אם הם מצליחים, אפשר שהם משמינים ומרחיבים את הבית (הקן שלהם) שבו יְגַדלו צאצאים. אך עשרות שנים חולפות ביעף, והם מזדקנים. הם מתים כעבור 70 או 80 שנה, אם לא קודם לכן, ושנותיהם גדושות ”עמל ואוון” (תהלים צ׳:9, 10, 12). אפשר שתהרהר בעובדות מפכחות אלה בפעם הבאה שתראה סנאי (או בעל־חיים אחר שעלה במחשבתך).
13. איזו תוצאה מתקיימת הן בבעלי־החיים והן בבני־האדם?
13 תוכל להבין מדוע שלמה השווה בין חיי האנשים ובין חיי בעלי־החיים. הוא כתב: ”לכל זמן, ... עת ללדת ועת למות”. התוצאה הסופית, המוות, אינה שונה אצל האדם ואצל הבהמה, ”כמות זה כן מות זה”. הוא הוסיף: ”הכל היה מן העפר, והכל שב אל העפר” (קהלת ג׳:1, 2, 19, 20).
14. כיצד יש המנסים לשנות את מחזור החיים השגרתי שלהם, אך מה נובע מכך?
14 אל לנו לראות במסקנה מציאותית זו חשיבה שלילית. מובן מאליו שיש המנסים לשנות את מצבם, למשל הם עמלים כדי שמצבם הכלכלי יהיה טוב משל הוריהם. אפשר שהם מבקשים להרבות שנות־לימוד כדי לממן רמת־חיים גבוהה יותר, ובה בעת להעמיק את הבנתם לגבי החיים. אולי הם מתמקדים בחינוך גופני או במשטר תזונתי כדי שתהיה להם בריאות טובה יותר וחיים ארוכים במקצת. מאמצים אלה עשויים להניב יתרונות מסוימים. אך מי יכול להבטיח כי המאמצים הללו ישאו פרי? וגם אם כן, כמה זמן יימשכו יתרונות אלה?
15. איזו מסקנה גלויה לגבי חייהם של רוב האנשים נכונה?
15 שלמה שאל: ”כי יש דברים הרבה מַרבים הבל, מה יותר לאדם? כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו, ויעשם כצל? אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו?” (קהלת ו׳:11, 12) מאחר שהמוות שם קץ די מהיר למאמצי האדם, האם באמת יש תועלת במאמץ להשיג קניינים חומריים נוספים או לבקש לנו שנות־לימוד רבות יותר במיוחד כדי להרבות נכסים? ומאחר שהחיים כה קצרים, חולפים כצל, רבים מבינים שאם ייכשלו לא תהיה להם שהות למקד מחדש את מאמציהם במטרת אנוש אחרת; וכי אין ביכולתו של האדם לדעת בוודאות מה יקרה לילדיו ”אחריו”.
העת לעשות שם טוב
16. (א) מה מן הראוי שנעשה, דבר שנבצר מבעלי־החיים? (ב) איזו אמת נוספת צריכה להשפיע על חשיבתנו?
16 להבדיל מבעלי־החיים, לנו, בני־האדם, היכולת להרהר ’מהי משמעות קיומנו? האם החיים הם פשוט מחזור קבוע, שבו עת להיוולד ועת למות?’ בעניין זה, זכור את האמת שבדברי שלמה לגבי האדם והבהמה: ”הכל שב אל העפר”. היש בזה לומר שהמוות שם קץ מוחלט לקיומו של הפרט? ובכן, המקרא מראה כי אין לבני־האדם נפש בת־אלמוות הממשיכה לחיות לאחר מות הגוף. האדם הוא הנפש, ונפש חוטאת מתה (יחזקאל י״ח:4, 20). שלמה הרחיב על כך את הדיבור: ”כי החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר, כי נשכח זכרם. כל אשר תמצא ידך לעשות, בכוחך עשה. כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול, אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:5, 10).
17. במה צריך הכתוב בקהלת ז׳:1, 2 לגרום לנו להרהר?
17 לנוכח עובדה בלתי נמנעת זו, שקול את ההצהרה: ”טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו. טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, באשר הוא סוף כל האדם; והחי יתן אל לבו” (קהלת ז׳:1, 2). אנחנו מסכימים בוודאי שהמוות הוא ”סוף כל האדם”. אין איש היכול לשתות תרופת־פלא, לאכול תערובת ויטמינים כלשהי, להקפיד על תזונה מסוימת או להתעמל ועקב כך לחיות לנצח. ועל־פי־רוב, ”נשכח זכרם” זמן קצר לאחר מותם. אם כן, מדוע ”טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו”?
18. מדוע נוכל להיות בטוחים ששלמה האמין בתחיית־המתים?
18 כשם שצויין, שלמה היה מציאותי. הוא ידע על אבותיו אברהם, יצחק ויעקב, אשר בהחלט עשו להם שם טוב אצל בוראם. יהוה אלוהים שהכיר היטב את אברהם, הבטיח לברך אותו ואת זרעו (בראשית י״ח:18, 19; כ״ב:17). לאברהם אכן היה שם טוב אצל אלוהים, והוא נעשה לידידו (דברי־הימים ב׳. כ׳:7; ישעיהו מ״א:8; יעקב ב׳:23, ע״ח). אברהם ידע כי חייו וחיי בנו אינם רק חלק ממחזור אין־סופי של לידה ומוות. בהחלט לא הכל הסתכם בכך. היתה להם התקווה הבטוחה לחיות שוב, לא מכיוון שיש להם נפש בת־אלמוות, אלא משום שיוקמו לתחייה. אברהם היה משוכנע כי ”האלוהים יכול להקים [את יצחק] אפילו מעם המתים” (עברים י״א:17–19).
19. כיצד נוכל להשכיל מדברי איוב באשר למשמעות קהלת ז׳:1?
19 זה המפתח להבנה כיצד ”טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו”. כדוגמת איוב שחי לפניו, שלמה היה משוכנע כי בורא חיי האדם יכול להשיב חיים. בכוחו להקים מתים לתחייה (איוב י״ד:7–14). איוב הנאמן אמר: ”תקרא [יהוה], ואנוכי אענך. למעשה ידיך תכסוף” (איוב י״ד:15). תן דעתך! בוראנו ’נכסף’ לראות את משרתיו הנאמנים שמתו. בזכות ערך קורבן־הכופר של ישוע המשיח, הבורא יכול להקים אנשים לתחייה (יוחנן ג׳:16; מעשי־השליחים כ״ד:15). ללא ספק, בני־האדם יכולים להיבדל מבעלי־החיים שאחריתם מוות.
20. (א) באיזה מקרה טוב יום המוות מיום הלידה? (ב) כיצד קרוב לוודאי השפיעה תחיית אלעזר על רבים?
20 משמע הדבר, שיום המוות יכול להיות טוב יותר מיום הולדתו של האדם, אם עד אז עשה לו שם טוב אצל יהוה, היכול להקים לתחייה את נאמניו שמתו. שלמה הגדול יותר, ישוע המשיח, הוכיח זאת. למשל, הוא הקים לתחייה את אלעזר הנאמן (לוקס י״א:31; יוחנן י״א:1–44). כפי שאתה בוודאי מתאר לעצמך, רבים מהעדים לתחיית אלעזר הושפעו מכך מאוד, והאמינו בבן־אלוהים (יוחנן י״א:45). האם אתה סבור שהם חשו שאין תכלית לחייהם, שלא היה להם מושג מי הם היו ולאן פניהם מועדות? להיפך, הם יכלו לראות שאל להם להיות כמו בעלי־החיים הנולדים, חיים פרק זמן מסוים ואז מתים. תכלית חייהם קשורה קשר הדוק וישיר לידיעת אביו של ישוע ולעשיית רצונו. מה לגביך? האם דיון זה עזר לך להבין או הבהיר לך כיצד חייך יכולים וצריכים לקבל תכלית אמיתית?
21. איזה היבט של מציאת משמעות לחיינו עלינו עדיין לבחון?
21 ברם, תכלית אמיתית ומשמעותית לחיים אינה מסתכמת רק בהרהור במוות ובשיבה לחיים לאחר מכן. מעשינו בחיי היומיום כרוכים בתכלית זו. שלמה הבהיר גם זאת בקהלת, כפי שנראה במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a ”הסיפור על מלכת שבא מבליט את חוכמת שלמה, ולא אחת נקרא אגדה (מל״א י׳:1–13). אך ההקשר מעיד כי ביקורה אצל שלמה היה למעשה בנוגע למסחר, ובתור שכזה הוא ברור ומובן; אין סיבה לפקפק בעובדתיות שלו” (The International Standard Bible Encyclopedia [האנציקלופדיה המקראית הבינלאומית הסטנדרטית (1988)], כרך ד׳, עמ׳ 567).
האם אתה זוכר?
◻ מה הם קווי־הדמיון בין בני־האדם לבין בעלי־החיים?
◻ כיצד המוות מדגיש עד כמה מאמצי האדם ומעשיו הם הבל?
◻ כיצד יום המוות יכול להיות טוב מיום הלידה?
◻ באיזה קשר מותנית תכלית משמעותית לחיינו?
[תמונות בעמוד 10]
במה חייך נבדלים במאוד מחיי בעלי־החיים?