מה מקנה לחיים תכלית אמיתית?
”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור” (קהל׳ י״ב:13).
1, 2. איזו תועלת תצמח לנו מדיון בספר קהלת?
דמה בנפשך מדינאי דגול שנדמה שיש לו הכול. הוא אחד מעשירי העולם ונחשב לחכם בדורו. אולם, למרות הישגיו הרבים, אין הוא חדל לתהות ’מה מקנה לחיים תכלית אמיתית?’
2 לפני כ־000,3 שנים חי אדם כזה, שלמה שמו, ובספר קהלת אנו מוצאים את תיאור חיפושיו אחר האושר (קהל׳ א׳:13). ניתן להפיק לקחים רבים מנסיונו. ואכן יש בחוכמה הגלומה בספר קהלת כדי לעזור לנו בהצבת מטרות שישוו משמעות אמיתית לחיינו.
”רעות רוח”
3. באיזו עובדה מציאותית אודות חיי האדם חשוב שכולנו נכיר?
3 שלמה מסביר שאלוהים ברא שפע של יצירות יפות בכדור־הארץ — מקור בלתי נדלה של דברים מרתקים ומעוררי פליאה להנאתנו. אלא שבכוחנו לגרד אך ורק את פני השטח מבחינת חקר יצירות כפיו של אלוהים, מפני שימינו כה קצרים (קהל׳ ג׳:11; ח׳:17). כמאמר המקרא, מעטים ימינו והם חולפים ביעף (איוב י״ד:1, 2; קהל׳ ו׳:12). ראייה מפוכחת זו צריכה להניע אותנו לנצל את חיינו בחוכמה — דבר לא קל, שהרי עולמו של השטן מטעה ומבלבל אותנו.
4. (א) מה משמעות המילה ”הבל”? (ב) על אילו מטרות נפוצות נדבר?
4 בהזהירו מפני בזבוז החיים מזכיר שלמה את המילה ”הבל” בספר קהלת יותר מ־30 פעם. המילה ”הבל” משמעה דבר ריק, עקר, חסר משמעות, תפל או שאין לו ערך נצחי (קהל׳ א׳:2, 3). לעיתים מקביל שלמה את המילה ”הבל” לביטוי ”רעות רוח”, כלומר רדיפה אחר הרוח (קהל׳ א׳:14; ב׳:11). כמובן, כל ניסיון לתפוס את הרוח לא יצלח, ויותיר את האדם בידיים ריקות. רדיפת מטרות לא־נבונות תהיה מתסכלת לא פחות. החיים בסדר העולמי הנוכחי קצרים מכדי לבזבזם בעיסוקים שיותירו אותנו כאוחזים באוויר. לפיכך, כדי לעזור לנו להימנע מטעות זו, הבה נבחן מספר מטרות נפוצות שמציג שלמה. ראשית, נדון ברדיפת תענוגות ונכסים. לאחר מכן נדון בפעילות בעלת ערך של ממש.
האם רדיפת תענוגות תסב לנו אושר?
5. היכן חיפש שלמה את האושר?
5 כמו רבים כיום, גם שלמה תר אחר אושר ברדיפה אחר הנאות החיים. הוא מספר: ”לא מנעתי את ליבי מכל שמחה” (קהל׳ ב׳:10). אחר אילו תענוגות תר שלמה? קהלת פרק ב׳ מוסר כי הוא שימח את בשרו ביין, תוך שמירה על שליטה עצמית, ובד בבד היה פעיל בתחומים שונים כמו עיצוב נוף, בניית ארמונות, האזנה למוזיקה ואכילת מזונות הערבים לחיך.
6. (א) מדוע אין זה פסול לטעום מהנאות החיים? (ב) על איזה איזון חשוב שנשמור באשר לבילויים?
6 האם המקרא יוצא נגד בילויים בחברת ידידים? כלל וכלל לא. שלמה ציין, למשל, שארוחה באווירה שלווה בתום יום עבודה קשה — מתת אלוהים היא. (קרא קהלת ב׳:24; ג׳:12, 13.) יהוה עצמו פונה לצעירים ואומר להם ’לשמוח’ באופן אחראי למען ’יטיב עימם ליבם’ (קהל׳ י״א:9). אנו זקוקים לבידור בריא. (השווה מרקוס ו׳:31.) למרות זאת, אל לנו להציב את הבילויים בראש מעיינינו. נהפוך הוא, הבידור והבילוי צריכים להיות כמעין קינוח טעים בתום הארוחה ולא כמנה העיקרית. בוודאי תסכים שאין זה משנה עד כמה אתה אוהב דברי מתיקה שונים, עד מהרה הם יימאסו עליך אם תאכל רק אותם, ולא יספקו די חומרי הזנה לגופך. באותו אופן, הגיע שלמה למסקנה שזו ”רעות רוח” לחיות את החיים סביב תענוגות והנאות (קהל׳ ב׳:10, 11).
7. מדוע עלינו לברור את צורות הבילוי שלנו?
7 נוסף על כך, לא כל סוגי הבילוי בריאים. סוגי בידור רבים מזיקים בעליל — רוחנית ומוסרית כאחד. מיליונים רבים כבר הידרדרו אל תהומות הייאוש כי ניסו ”לעשות חיים” בעזרת צריכת סמים, הימורים והפרזה בשתייה. ברוב טובו, מזהיר אותנו יהוה שאם לא נרסן את ליבנו או את עינינו באשר לרע, נקצור, כמובן, את פרי מעללינו (גל׳ ו׳:7).
8. מדוע יהיה זה מן החוכמה אם נבחן את דרך חיינו?
8 יתר על כן, רדיפת תענוגות המעידה על חוסר איזון תסיח את דעתנו מן הדברים החשובים יותר. זכור, החיים קצרים וחולפים חיש מהר, ואיש אינו יכול לערוב לנו שנהיה תמיד בריאים ושחיינו תמיד יהיו נקיים מבעיות. לכן ציין שלמה בהמשך שתצמח לנו תועלת רבה יותר אם נלך אל בית אבל — בייחוד של משיחי נאמן — מאשר אל ”בית שמחה”. (קרא קהלת ז׳:2, 4.) מדוע כך הדבר? כשאנו מאזינים לנאום לוויה ומהרהרים בחייו של משרת יהוה נאמן שנפטר, עשוי הדבר לגרום לנו לערוך חשבון נפש. תודות לכך אולי נסיק שעלינו לשנות את מטרותינו כדי לנצל את שארית חיינו בתבונה (קהל׳ י״ב:1).
האם העושר מביא לאושר?
9. מה התחוור לשלמה באשר לנכסים חומריים?
9 כשכתב את ספר קהלת, היה שלמה המלך אחד האנשים העשירים ביותר בעולם (דה״ב ט׳:22). עמדו לרשותו האמצעים לרכוש כל דבר שחפץ בו ליבו. הוא אמר: ”כל אשר שאלו עיניי לא אצלתי [חשׂכתי] מהם” (קהל׳ ב׳:10). אף־על־פי־כן, התחוור לו שהנכסים אינם המפתח לאושר והוא סיכם: ”אוהב כסף לא ישׂבע כסף, ומי אוהב בֶּהמון לא תבואה [לו]” (קהל׳ ה׳:9).
10. מהו המפתח לאושר ועושר אמיתיים?
10 ערכם של הנכסים הוא בר־חלוף, ולמרות זאת רב קסמם. בסקר שנערך לאחרונה בארצות־הברית אמרו 75 אחוזים מכלל הסטודנטים שנה א׳ באוניברסיטה שבראש ובראשונה הם רוצים להיות ”אמידים מאוד”. אפילו אם ישיגו את מבוקשם, האם הם יהיו מאושרים באמת? לאו דווקא. חוקרים מציינים שייחוס חשיבות רבה מדי לדברים חומריים, גורע למעשה מהשמחה ומהסיפוק בחיים. לפני שנים רבות הגיע שלמה לאותה מסקנה. הוא כתב: ”כָּנַסְתִּי לי גם כסף וזהב, וסגולת מלכים... והנה הכול הבל ורעות רוח”a (קהל׳ ב׳:8, 11). מנגד, אם שירות יהוה בלב ונפש יעמוד במרכז חיינו, יברך אותנו אלוהים וכך נזכה לעושר אמיתי (קרא משלי י׳:22).
איזו פעילות מביאה אושר אמיתי?
11. מה מוסר הכתוב באשר לערך הגלום בעבודה ובעשייה?
11 ישוע אמר: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל” (יוח׳ ה׳:17). אין כל ספק בכך שפעילותם של יהוה ושל ישוע גרמה להם נחת רוח. המקרא מציין את שביעות רצונו של יהוה מיצירות כפיו: ”וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד” (בר׳ א׳:31). למראה כל מה שעשה אלוהים, ’הריעו’ המלאכים (איוב ל״ח:4–7). גם שלמה הכיר בחשיבותה של עבודה תכליתית (קהל׳ ג׳:13).
12, 13. (א) מה אמרו שני אנשים על הסיפוק הנובע מעבודה קשה? (ב) מדוע עלולה העבודה החילונית לגרום לתסכולים?
12 רבים מבינים את תחושת ההגשמה המתלווה לביצוע עבודה פרודוקטיבית. ראה, למשל, את מה שאומר אמן מצליח בשם חוזה: ”כשאתה מצליח להעביר לבד הציור את התמונה שאתה רואה בעיני רוחך, אתה מרגיש כאילו כבשת את פסגתו של הר גבוה”. איש עסקים ששמו מיגלb ציין: ”העבודה נותנת סיפוק מכיוון שבזכותה אתה יכול לפרנס את משפחתך. היא גם מביאה לך תחושת הגשמה”.
13 אולם, עבודות רבות אינן מאפשרות לעובד להיות יצירתי בגלל אופיין החד־גוני. לעיתים הופך מקום העבודה למקור תסכול. יש עובדים שזוכים ליחס לא־הוגן במקומות העבודה. כשם שציין שלמה, העצל עשוי לזכות לשכרו של החרוץ, רק בשל קשריו עם אישי מפתח (קהל׳ ב׳:21). גורמים נוספים עלולים להכזיב. מה שמצטייר בתחילה כ”הזדמנות עסקית נפלאה” עלול להסתיים במפח נפש בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי או עת ופגע. (קרא קהלת ט׳:11.) פעמים רבות, אדם החותר להצלחה, יוצא כשנפשו מרה עליו וכשהוא אכול תסכולים לאחר שמכה בו ההכרה שהוא ’עמל לרוח’ (קהל׳ ה׳:15).
14. איזו פעילות תמיד נותנת סיפוק אמיתי?
14 היש פעילות כלשהי שלא תכזיב לעולם? חוזה, האמן שהוזכר קודם, מעיר: ”במשך השנים יכולים הציורים להיאבד או להיהרס. לא כך קורה לדברים הרוחניים שאנו עושים. אני שומע בקול יהוה ומבשר את הבשורה הטובה, ובכך אני עוזר לאחרים להפוך למשיחיים יראי אלוהים — דבר שיועיל להם תמיד. פעילות זו יקרה לאין ערוך” (קור״א ג׳:9–11). גם מיגל אומר שהכרזת בשורת המלכות גורמת לו סיפוק גדול יותר מעבודתו החילונית. הוא אומר: ”אין שמחה גדולה מלחלוק עם מישהו עיקר אמונה מקראי ולחוש שהדבר נגע לליבו”.
”שלח לחמך”
15. מה מקנה לחיים תכלית אמיתית?
15 סיכומו של דבר, מה מקנה לחיים תכלית אמיתית? נוכל למצוא סיפוק אמיתי אם ננצל את הזמן הקצר העומד לרשותנו בסדר הנוכחי לעשיית הטוב ולביצוע רצון יהוה. עלינו לרקום יחסים קרובים עם אלוהים, להנחיל לילדינו את ערכינו הרוחניים, לעזור לאחרים להכיר את יהוה ולקשור קשרי ידידות נצחיים עם אחינו ואחיותינו (גל׳ ו׳:10). יש ביעדים אלו תועלת נצחית והמשיג אותם יבורך. שלמה נעזר בדוגמה מעניינת כדי לתאר את הערך הטמון בעשיית הטוב. הוא אמר: ”שַלַח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו” (קהל׳ י״א:1). ישוע עודד את תלמידיו: ”תנו ויינתן לכם” (לוקס ו׳:38). זאת ועוד, יהוה עצמו מבטיח לגמול למי שמיטיבים עם זולתם (מש׳ י״ט:17; קרא עברים ו׳:10).
16. מתי כדאי לקבל החלטות באשר לאופן שבו ננצל את חיינו?
16 המקרא מאיץ בנו לקבל בצעירותנו החלטות נבונות לגבי האופן שבו ננצל את חיינו. כך נחסוך מעצמנו תסכולים בשנותינו המאוחרות יותר (קהל׳ י״ב:1). בהחלט יהיה זה מצער אם נבזבז את מיטב שנותינו ברדיפה אחר קסמי העולם הזה, ובסופו של דבר נגלה שהם כרדיפה אחר הרוח!
17. כיצד תוכל לבחור בדרך החיים הטובה ביותר?
17 כמו כל אב אוהב, יהוה רוצה שתיהנה מן החיים, שתעשה את הטוב ושתחסוך מעצמך צער מיותר (קהל׳ י״א:9, 10). כיצד תוכל לעשות כן? קבע לך מטרות רוחניות ועמול להשגתן. לפני כ־20 שנה היה על חוויאר לבחור בין קריירה רפואית מבטיחה לבין השירות המורחב. ”אף־על־פי שיש סיפוק בעבודתו של הרופא”, הוא אמר, ”אי אפשר להשוות זאת לאושר שהרגשתי כשעזרתי לכמה אנשים להכיר את האמת. השירות המורחב מאפשר לי להפיק את מרב ההנאה מן החיים. החרטה היחידה שיש לי היא שלא התחלתי זאת מוקדם יותר”.
18. מדוע חייו של ישוע עלי אדמות היו כה תכליתיים?
18 אם כן, מה הוא הדבר היקר ביותר שעלינו לרכוש? נאמר בקהלת: ”טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו” (קהל׳ ז׳:1). הדוגמה הטובה ביותר להמחשת הפסוק מתבטאת בחייו של ישוע. הוא ודאי קנה לעצמו שם טוב מאוד אצל יהוה. ישוע מת נאמן ובכך הוכיח את צדקת ריבונותו של אביו וסיפק את קורבן הכופר שבאמצעותו אנו יכולים להיוושע (מתי כ׳:28). במהלך חייו הקצרים עלי אדמות, הותיר ישוע מופת של חיים בעלי תכלית אמיתית, וכולנו שואפים לחקותו (קור״א י״א:1; פט״א ב׳:21).
19. איזו עצה נבונה יעץ שלמה?
19 גם אנחנו יכולים לקנות שם טוב אצל יהוה, שיהיה עדיף עשרת מונים על פני צבירת עושר. (קרא מתי ו׳:19–21.) נוכל למצוא כל יום דרכים לעשיית הטוב בעיני יהוה וכך להעשיר את חיינו. ניתן, למשל, לבשר את הבשורה הטובה, לחזק את נישואינו ואת משפחתנו ולהתחזק מבחינה רוחנית באמצעות לימוד אישי ונוכחות באסיפות (קהל׳ י״א:6; עב׳ י״ג:16). האם אתה חפץ בחיים תכליתיים באמת? אם כן, שמע בעצתו של שלמה: ”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם” (קהל׳ י״ב:13).
[הערת שוליים]
a הכנסתו השנתית הבסיסית של שלמה עמדה על 666 כיכרי זהב, כלומר מעל 000,22 קילוגרם זהב (דה״ב ט׳:13).
b השם בדוי.
השב על השאלות
• מה צריך להניע אותנו לשקול בכובד ראש את מטרותינו בחיים?
• כיצד עלינו להתייחס לרדיפת תענוגות ונכסים?
• איזו פעילות מביאה סיפוק נצחי?
• מה הוא הדבר היקר ביותר שעלינו לרכוש?
[תמונה בעמוד 23]
מהו מקומם הראוי של הבילוי והבידור בחיינו?
[תמונה בעמוד 24]
מדוע פעילות הבישור מביאה סיפוק רב?