מרוץ המשוכות של האמהוֹת

אימהוּת היא הרפתקה מסובכת ומופלאה.‏ האמהות נהנות מרגעים יקרים שעליהם לא ייוותרו בעד שום הון שבעולם.‏ ועם זאת,‏ לעתים מקננת בהן התחושה שהן על סף התמוטטות עצבים.‏ הלן אומרת שחייה כאמא דומים למרוץ משוכות.‏ ונדמה שעם חלוף הזמן,‏ המשוכות הולכות ומתרבות ונעשות גבוהות יותר.‏

אמהות מקריבות הרבה מזמנן ונתח ניכר מחיי החברה שלהן כדי לטפל בילדיהן כשורה.‏ ”‏אני תמיד בכוננות”‏,‏ אומרת אסתר,‏ אֵם לחמישה.‏ ”‏עברתי מאמבטיות מרגיעות למקלחות מהירות ומארוחות רומנטיות לאוכל שמחממים במיקרוגל.‏ יש הרבה מקומות שלא ביקרתי בהם,‏ והרבה דברים שלא ראיתי או עשיתי.‏ אבל מה שכן,‏ הכביסה מוכנה ומקופלת!‏”‏

כמובן,‏ רוב האמהות יספרו גם על רגעי האושר המיוחדים שהן חוות במהלך גידול הילדים.‏ אסתר אומרת:‏ ”‏החיוכים שאת מקבלת מדי פעם,‏ המילים המתוקות,‏ ’‏תודה,‏ אמא’‏,‏ והחיבוקים החמים ‏—‏ זה הדלק שנותן לך את הכוח להמשיך”‏.‏a

אמהוֹת כחלק מכוח העבודה

משוכה גבוהה במיוחד המקשה על האמהות היא שרבות מהן ממלאות את תפקידיהן המשפחתיים המסורתיים ובמקביל לכך יוצאות לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.‏ חלק ניכר מן האמהות העובדות עושות כן בלית ברירה,‏ מכורח הנסיבות.‏ הן יודעות שאם יישארו בבית,‏ יחסרו לבני הבית,‏ ובייחוד לילדיהן,‏ דברים רבים.‏ הכנסתן ‏—‏ הנמוכה בדרך כלל מהכנסתו של גבר בעבודה דומה ‏—‏ חשובה מאוד.‏

למשל,‏ 42 אחוז מכוח העבודה בסאו פאולו שבברזיל הן נשים.‏ עיתון מקומי כינה את האמהות המגדלות את ילדיהן במלוא זמנן בלי לצאת לעבוד בכינוי ”‏מין בסכנת הכחדה”‏.‏ באזורים הכפריים שבאפריקה אין זה נדיר לראות אמהות הנושאות על ראשן ערימת עצי הסקה ותינוקות רתומים לגבן.‏

מקום העבודה התובעני

והנה עוד משוכה:‏ שוק העבודה תובע מן האמהות שעות עבודה ארוכות.‏ ובזה לא מסתיימות הדרישות.‏ כשמריה,‏ תושבת יוון,‏ מצאה עבודה,‏ דרש ממנה המעביד לחתום על מסמך שבו היא מתחייבת שלא להיכנס להיריון במשך שלוש שנים מתחילת העסקתה.‏ אם תהרה,‏ יהיה עליה לשלם פיצויים.‏ מריה חתמה על המסמך,‏ אך כעבור שנה וחצי בערך הרתה.‏ המעסיק הראה לה את המסמך,‏ ובתגובה לכך הגישה תביעה נגד החברה,‏ וכעת היא מחכה להכרעת בית המשפט.‏

במקרים פחות קיצוניים לוחצים המעסיקים על האמהות לשוב לעבודה מוקדם ככל האפשר אחרי הלידה.‏ בדרך כלל עם שובן אין הן נהנות מהפחתה בשעות העבודה.‏ לפיכך,‏ אין שום התחשבות בעובדה שכעת יש להן אחריות כלפי התינוק.‏ אין להן אפשרות רבה לקחת ימי חופש מבלי ששכרן יינזק.‏ אמהות מתמודדות גם עם שירותי בריאות גרועים לטיפול בילדים ועם עזרה בלתי מספקת מהמדינה.‏

מצד שני,‏ יש אמהות היוצאות לעבוד לצורך הגשמה עצמית ולא מתוך נחיצות כלכלית.‏ סנדרה,‏ אֵם לשני ילדים,‏ החליטה לחזור לעבודה אחרי כל לידה.‏ היא נזכרת ברגעים שבהם מצאה את עצמה לבד בבית עם התינוק ”‏נעמדת ליד החלון ותוהה מה קורה שם בחוץ”‏.‏ יש אמהות שהולכות לעבוד כדי לברוח מן הלחצים המשפחתיים.‏ העיתון הבריטי דיילי טלגרף דיווח:‏ ”‏יש הורים המעוניינים להימצא שעות נוספות באווירה הרגועה היחסית שבעבודה.‏ הדבר יוצר מעגל קסמים אכזרי שבו ההורים מבלים פחות זמן עם ילדיהם,‏ וילדיהם נעשים יותר ויותר אפתיים,‏ אגרסיביים וחריגים”‏.‏

מעשה להטוטנות

קשה למצוא את האיזון בין העבודה לבין הבית.‏ אמהות רבות יזדהו עם אֵם אחת מהולנד שאמרה:‏ ”‏אני עייפה,‏ עייפה,‏ עייפה.‏ אני אפילו מתעוררת עייפה.‏ כשאני חוזרת הביתה מהעבודה,‏ העייפות מכריעה אותי.‏ אפילו הילדים כבר אומרים,‏ ’‏אמא תמיד עייפה’‏,‏ וזה מעורר בי רגשי אשמה.‏ אני לא רוצה להחסיר בעבודה,‏ וחשוב לי גם להיות אמא חברותית שהכול אצלה אפשרי.‏ אבל אני רחוקה מן השלימות שהייתי מאחלת לעצמי”‏.‏

אמא זו היא אחת ממיליוני אמהות עובדות שחשבו בעבר כי ’‏זמן איכות’‏ עם ילדיהן יפצה במשהו על היעדרויותיהן התכופות — והתחוור להן שזהו רעיון נפסד.‏ אמהות רבות היום מגלות שהניסיון ללהטט בין מתחי העבודה לבין העבודות בבית מותיר אותן עם עבודה קשה מדי,‏ תשישות ושכר נמוך.‏

כשאמהות אינן מבלות שעות רבות עם ילדיהן,‏ הילדים אינם מקבלים את מה שנחוץ להם יותר מכול — זמן ותשומת לב מצד האמא.‏ פרננדה א.‏ לימה,‏ פסיכולוגית ילדים מברזיל,‏ אומרת כי אף אחד אינו יכול למלא את תפקיד האֵם באותה מידה כמו האֵם עצמה.‏ ”‏השנתיים הראשונות של הילד הן השנים המכריעות ביותר”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏הילד קטן מכדי להבין מדוע אמא לא נמצאת”‏.‏ דמות חלופית יכולה להקל את הצורך של הילד באמו,‏ אך אין היא יכולה לבוא במקומה.‏ ”‏התינוק חש שאין הוא מקבל את אהבת אמו”‏,‏ אומרת לימה.‏

קתי,‏ אמא לילדה קטנה העובדת במשרה מלאה,‏ אמרה:‏ ’‏הרגשתי כל כך נורא,‏ כאילו אני נוטשת אותה [‏בפעוטון]‏.‏ קשה להשלים עם הידיעה שאת מחמיצה את ההזדמנות לראות את בתך גדלה ומתפתחת,‏ ומוזר מאוד לחשוב שהיא קשורה יותר לפעוטון מאשר אלייך’‏.‏ דיילת אוויר במכסיקו הודתה:‏ ”‏אחרי זמן מה,‏ הילד שלך כבר לא מזהה אותך,‏ הוא לא מכבד אותך כי את לא מגדלת אותו.‏ הילדים יודעים שאת האמא שלהם,‏ אבל לפתע הם מעדיפים להיות עם המטפלת”‏.‏

מאידך גיסא,‏ אמהות המטפלות בילדיהן במלוא זמנן ואינן יוצאות לעבוד אומרות שעליהן לעמוד ביחס המתנשא והמשפיל מצד החברה הרואה בקריירה מכניסה חזות הכול.‏ בארצות מסוימות אין זה מכובד להיות עקרת בית,‏ ועל הנשים מופעל מכבש לחצים לעשות לעצמן קריירה גם אם ההכנסה הנוספת אינה הכרחית.‏

בודדות במערכה

וכאילו שלא די בכך הרי לך משוכה נוספת במרוץ האימהוּת:‏ אחרי יום עבודה מלא חוזרת האם לביתה לא כדי לנוח אלא כדי להמשיך בעבודות הבית השוטפות.‏ אמהות,‏ עובדות או לא־עובדות,‏ עדיין נתפסות כמי שעליהן מוטלת האחריות העיקרית לדאוג לבית ולילדים.‏

יותר ויותר אמהות עובדות שעות רבות יותר,‏ אך הבעלים אינם מפצים על היעדרותן.‏ בעיתון סנדיי טיימס של לונדון נאמר:‏ ”‏בריטניה היא אומה של אבות נעדרים.‏ ממחקר חדש מתברר שגברים מבלים ביום 15 דקות בלבד עם ילדיהם.‏ .‏.‏.‏ גברים רבים אינם נהנים לבלות עם משפחותיהם.‏ .‏.‏.‏ לעומת זאת,‏ אֵם עובדת בבריטניה מבלה 90 דקות ביום עם ילדיה”‏.‏

בעלים מסוימים מתלוננים שנשיהם מתקשות לתת להם לעשות עבודות כי הן מתעקשות שהכול ייעשה בדיוק לפי דרכן.‏ ”‏אחרת זה לא שווה”‏,‏ אומרים הבעלים.‏ ברור שעקרת בית עייפה המעוניינת בשיתוף פעולה מצד בעלה צריכה להתגמש בכל הקשור לאופן ביצוע עבודות הבית.‏ מצד שני,‏ לא יהיה זה הוגן מצד הבעל להשתמש בטיעון זה כתירוץ לחוסר מעש.‏

משוכות נוספות

מסורות ארוכות שנים עשויות להוסיף משוכות למרוץ.‏ מן האמהות ביפן מצפים שילדיהן יהיו בדיוק כמו ילדים אחרים מאותה קבוצת גיל.‏ אם ילדים אחרים לומדים לנגן בפסנתר או לצייר,‏ האמא היפנית חשה שגם ילדיה חייבים ללמוד זאת.‏ בתי־הספר לוחצים על ההורים לשלוח את ילדיהם לפעילויות שמחוץ לשעות הלימודים יחד עם ילדים אחרים.‏ מי שאינו הולך בתלם צפוי להטרדות מצד ילדים,‏ מורים,‏ הורים אחרים וקרובי משפחה.‏ זה המצב גם בארצות אחרות.‏

הפרסומות ותרבות הצריכה עלולות להפוך את הילדים לתובעניים.‏ אמהות בארצות מפותחות חשות שעליהן לתת לילד את כל מה שהוא רוצה כי כך עושות אמהות אחרות.‏ אם אין באפשרותן לספק זאת,‏ רובצת עליהן תחושת כישלון.‏

מאמר זה על אימהוּת בת זמננו אין בו כדי להעיב על הישגיהן המרשימים של מיליוני אמהות חרוצות המקריבות מעצמן ועושות כל שביכולתן לעמוד באחת המטרות הנאצלות ביותר — לגדל את דור העתיד של המשפחה האנושית.‏ זו זכות גדולה,‏ שכן המקרא מציין:‏ ”‏הנה נחלת יהוה בנים [‏ובנות]‏”‏ (‏תהלים קכ״ז:‏3‏)‏.‏ מרים,‏ אֵם לשניים,‏ מדברת בשמן של אמהות אלו:‏ ”‏למרות הקשיים,‏ לאימהוּת נלווים רגעי שמחה שאין שני להם.‏ היא נותנת לנו תחושת סיפוק כשאנו רואות את ילדינו מגיבים להדרכה ולחינוך ונעשים לאנשים אחראים בחברה”‏.‏

מה יכול לעזור לאמהות להפיק הנאה רבה יותר ממתנה זו?‏ המאמר הבא יעלה מספר הצעות מעשיות.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

‏”‏יום האם”‏

אמהות רבות בדרום אפריקה סובלות מעוני מחפיר,‏ מחוסר השכלה,‏ מבני זוג חסרי אחריות,‏ מהתעללות מתמשכת וממגיפת האיידס.‏ באחד מימי האם האחרונים דוּוח בעיתון הדרום אפריקני,‏ דה סיטיזן (‏The Citizen)‏:‏ ”‏אלפי נשים יסבלו ביום האם מהתעללות פיסית או מינית מצד בני זוגן ומקצתן יאבדו את חייהן”‏.‏ בשל בעיות אלו נוטשות מדי שנה אלפי אמהות בדרום אפריקה את תינוקיהן.‏ לאחרונה,‏ בפרק זמן של שנתיים,‏ נרשמה עלייה של 25 אחוז בשיעור התינוקות שננטשו.‏ חמור מכך הוא המספר ההולך וגדל של נשים השולחות יד בנפשן.‏ לא מזמן דוּוח על אשה מאיזור מוכה עוני שנעמדה מחובקת עם שלושת ילדיה מול רכבת דוהרת.‏ כולם נהרגו.‏ יש אמהות שכדי לגמור את החודש יורדות לזנות ומוכרות סמים לא־חוקיים או לוחצות על בנותיהן לעשות כך.‏

מהונג קונג נמסר כי ”‏מספר אמהות צעירות הורגות את הוולד מייד לאחר הלידה או משליכות את התינוק לפח אשפה כי אין בכוחן לעמוד בלחצים”‏.‏ העיתון סאות’‏ צ׳יינה מורנינג פוסט ציין שמספר נשים נשואות צעירות בהונג קונג ”‏נתונות כיום בלחץ אדיר ובריאותן הנפשית עלולה להידרדר עד כדי כך שיהרגו את עצמן”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

אימהוּת בארצות שונות

אין זמן

❖ סקר שנערך בהונג קונג העלה כי 60 אחוז מכלל האמהות העובדות סבורות שהן אינן מקדישות מספיק זמן לילדיהן.‏ עשרים אחוז מילדים עד גיל שלוש,‏ שהוריהם עובדים,‏ אינם מתגוררים בביתם בשבוע העבודה,‏ אלא שוהים בדרך כלל אצל הורי ההורים.‏

❖ נשים במכסיקו מבלות כ־13 שנים מחייהן בטיפול בילד אחד לפחות מתחת לגיל חמש.‏

אמהוֹת ועבודה

❖ ששים אחוז מן הנשים באירלנד וכ־40 אחוז מן הנשים ביוון,‏ איטליה וספרד אינן עובדות מחוץ לבית.‏

עזרה בעבודות הבית

❖ ביפן 80 אחוז מעקרות הבית אמרו שהיו שמחות אילו אחד מבני המשפחה היה עוזר להן בעבודות הבית,‏ בייחוד כשהן חולות.‏

❖ בהולנד מבלים הגברים כשעתיים ביום עם ילדיהם ומקדישים 7.‏0 שעות לעבודות הבית.‏ הנשים מבלות כ־3 שעות עם ילדיהן ומקדישות 7.‏1 שעות לעבודות הבית.‏

אמהוֹת לחוצות

❖ בגרמניה יותר מ־70 אחוז מכלל האמהות נתונות בלחץ.‏ כ־51 אחוז מתלוננות על כאבים בעמוד השדרה ובדיסקוסים.‏ יותר משליש עייפות ומדוכאות באופן מתמשך.‏ קרוב ל־31 אחוז סובלות מכאבי ראש או ממיגרנות.‏

אמהוֹת מוכות

❖ בהונג קונג 4 אחוזים מן הנשים שהשתתפו בסקר אמרו כי הוכו על־ידי בני זוגן במהלך ההיריון.‏

❖ מסקר של כתב העת פוקוס בגרמניה עולה,‏ כי קרוב לאחת מתוך שש אמהות מודה שאחד מילדיה תקף אותה פיסית לפחות פעם אחת.‏

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

להיות אמא זו משימה מלחיצה,‏ מכיוון שנשים רבות צריכות ללהטט בין עבודה לבין חיי משפחה