עמידה באתגרי האימהוּת
מאחר שהילדים הם דור העתיד, הרי שהאמהות ראויות בהחלט לכבוד, להוקרה ולתמיכה. העולם המודרני מציג את נושא האימהוּת באור חיובי ושלילי גם יחד, אך המקרא מציין שהילדים הם ברכה מאלוהים ויכולים להוות מקור שמחה להוריהם (תהלים קכ״ז:3–5). יחד עם זאת, כתבי־הקודש אינם מתעלמים מן העובדות הכרוכות באימהוּת, ומצביעים על אתגרים רבים הנלווים לתפקיד.
להחלטות של ההורים בנושא ההורות והאימהוּת נודעת השפעה עמוקה ומתמשכת על חייו ואופיו של הילד. החלטות אלו עשויות לחולל שינויים גדולים בסגנון החיים של ההורים, ולכן יש להחליטן בזהירות יתרה. הן קשורות בשאלות כגון, האם האמא צריכה לצאת לעבוד? אם כן, כמה שעות ביום? מי יטפל בילדים בהיעדרה? בסופו של דבר, על ההורים לעשות את מה שלפי הבנתם יפעל לטובתם המרבית של הילדים ובד בבד ימצא חן בעיני אלוהים.
אמהות אינן צריכות לחוש שהן לבד במאמץ לקבל החלטות נבונות. הן יכולות לשאוב נחמה רבה מן הכתוב בישעיהו מ׳:11, שלפיו אלוהים דואג במיוחד לצורכי האמהות שילדיהן עוד תינוקות, ומבטיח ’לנהל [להדריך]’ אותם באהבה. כביטוי לדאגתו הרבה, סיפק אלוהים במקרא מספר קווים מנחים שבעזרתם יכולה האימהוּת להפוך למסע מהנה ומוצלח.
❖ היי סבירה: המשיחיים צריכים להיות ידועים בסבירותם (פיליפים ד׳:5, ע״ח). ג׳נט פאנלי, סופרת ואמא, למדה עד כמה חשוב לשמור על עיקרון זה. ”את דרכי כאמא התחלתי עם רף ציפיות גבוה מאוד”, היא מספרת. ”החלטתי להיות האמא הטובה בעולם. קראתי את כל הספרים והקשבתי לכל המומחים. אך במקום להרגיש מוצלחת ומוכשרת, הרגשתי בלתי כשירה ולחוצה”. היא מסבירה ש”הניסיון לעמוד בציפיות של אחרים ולהתאים את עצמך לסטנדרט ’אידיאלי’ מוציא את הרוח מהמפרשים ומעורר בך דאגה ורגשי אשמה”.
❖ נסי לפשט את חייך: בכתב העת ניוזוויק נאמר: ”בסגנון החיים המטורף של היום משפחות עלולות לאבד את נפש הילדות ואת שמחת חיי המשפחה”. זו הסיבה שאמהות רבות משוועות לחיים פשוטים יותר. כיצד ניתן לפשט את החיים? ראשית, הציבי לעצמך סדר עדיפויות, ושימי לב ל”דברים החשובים יותר”, כולל הזמן והדאגה האישית הנחוצים לילדייך (פיליפים א׳:10, 11, ע״ח). שנית, בידקי את סגנון חייך. אולי תצטרכי לוותר על פעילויות מסוימות או על מוצרים כלשהם שאינם כל כך הכרחיים.
מה הדבר החשוב ביותר בחייך? האם חשוב לך שהכול ייעשה בבת אחת, או האם יש מטרות שתוכלי לדחות על חשבון מטרות אחרות? קרולין, אמא דלת אמצעים, מספרת כיצד היא מתמודדת עם המצב: ”אני משתדלת לשמור על פשטות ולצמצם בהוצאות”. גלוריה, אֵם לשלושה, נזכרת: ”לא היה לנו כסף לבגדי מעצבים, אז אני תפרתי בגדים לילדיי, ואמרתי להם שאלו בגדים מיוחדים כי אין אותם לאף אחד”.
דבר־אלוהים מציין שמי ש’שומר תבונה ימצא טוב’ (משלי י״ט:8). התבונה נחוצה כדי לברור בין אינסוף פעילויות הפנאי, המכשירים האלקטרוניים והאופנות החולפות שמציפים את האמהות ואת הילדים. ג׳ודית, אמא מדרום אפריקה, אומרת: ”מפגיזים אותנו בלי סוף במוצרים חדשים, בטכנולוגיה מתקדמת ובשירותים נוספים!” אנגלה, אֵם לארבעה בגרמניה, מצאה דרך להתמודד עם התופעה: ”את חייבת להחליט מה חיוני ושימושי לך, ולעזור לילדייך לחשוב באותה צורה”.
❖ שני את מה שניתן לשנות: בכתבי־הקודש נאמר: ”נצור תושייה [חוכמה מעשית] ומזימה [יכולת חשיבה]” (משלי ג׳:21). אם את עובדת כעת מחוץ לבית, האם המשפחה יכולה לחיות רק מן המשכורת של בעלך? כדי להשיב על השאלה בררי כמה בדיוק נשאר לך ביד אחרי ניכוי מסים, טיפול בילדים, נסיעות, ביגוד, ארוחות בחוץ והוצאות נוספות. בנוסף לכך, ייתכן מאוד שהמסים המנוכים ממשכורתו של בעלך הם בשיעור גבוה יותר אם הכנסתכם המשולבת מציבה אתכם במדרגת שכר גבוהה יותר. אולי תופתעי לגלות כמה מעט נותר לך משכרך.
יש נשים העובדות במשרה חלקית או קרוב יותר לבית. אומנם המשכורת נמוכה יותר, אבל כך מתאפשר להן להיות זמן רב יותר עם הילדים. אם תחליטי להפסיק לעבוד ואם העבודה היתה חשובה לך למען ערכך העצמי ולתחושת הגשמה, נסי לחשוב כיצד לשמור על הגורמים האלו גם אם אינך יוצאת לעבודה.
❖ בקשי עזרה: דבר־אלוהים מראה שוב ושוב שכדאי לבקש עזרה (שמות ב׳:23, 24; תהלים ל״ד:16). כדאי שהאשה תבקש את עזרת בעלה. בשיתוף פעולה מצדו תוכלו לחלק ביניכם את עבודות הבית כדי שיהיה לכם פנאי להגשים מטרות משותפות — כמו המטרה להיות תמיד זמינים למען הילדים. כדאי גם שהאֵם תיצור לעצמה מעין רשת תמיכה הכוללת משפחה וחברים טובים בעלי תחומי התעניינות ויעדים משותפים.
אמהות רבות זוכות לתמיכה יקרת ערך מאחיהן לאמונה בקהילה. מריה, אֵם לשלושה, הגיעה למסקנה שאחת הדרכים שבהן ”אלוהים מראה לנו אהבה וחמלה ושאיכפת לו מאיתנו” היא ”הקִרבה לקהילה”.
❖ מיצאי זמן להתרגעות: אפילו ישוע, שהיה אדם מושלם ובעל כוח עמידה רב לאין שיעור, קרא לתלמידיו ’ללכת לבדם למקום שומם ולנוח מעט’ (מרקוס ו׳:30–32). הצלחתך כאמא תלויה ביכולת שלך להיות מאוזנת בזמנים קשים. זה נכון שילדייך זקוקים לך, אך הם גם זקוקים לאמא שתהיה מאושרת ומרוצה. את זקוקה למידה סבירה של התרגעות.
אנגלה, שהוזכרה קודם לכן, עשתה לעצמה תוכנית להתרגעות: ”יש לי רגעים שקטים בבוקר. אני מקדישה לפחות חצי שעה לעצמי. בעלי ואני קבענו לעצמנו לפחות ערב אחד או שניים בשבוע שבהם הילדים מעסיקים את עצמם בשקט בחדר אחר בבית. כך יש לנו שעה לעצמנו”.
❖ הציבי את העניינים הרוחניים במקום הראשון: מסתבר שקשיי האימהוּת מחריפים עקב חוסר מיקוד והיעדר קדימויות. האושר הוא מנת חלקן של משפחות המציבות את רצון אלוהים במקום הראשון. השליח פאולוס כתב: ”החסידות [המסירות לאלוהים] מועילה בכול ובה הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:8). משפחה שחיה חיי מסירות לאלוהים ונוהגת על־פי הדרכתו, כפי שהיא מופיעה במקרא, תחיה חיים מאושרים. המצב משתפר אפילו אם רק אחד מבני המשפחה מיישם את עקרונות המקרא.
אדל, אֵם משיחית העובדת במשרה מלאה, מבינה מניסיונה עד כמה כדאי להיות רוחניים. היא אומרת: ”יש ברשותנו פרסומים מקראיים המכילים כמות עצומה של הדרכה ומידע המראים לנו עם מה ילדינו מתמודדים ואיך ניתן לעזור להם. המאמץ משתלם כשרואים איך הילדים מגיבים למזון הרוחני שנותנים להם. כשאת רואה דברים חיוביים קטנים בהתנהגותם ובאופן חשיבתם, את מבינה שהם עיכלו את החומר ושמאמצייך נשאו פרי”.a
כן, אפשר לרוץ את מרוץ המשוכות האמהי בהצלחה. אלוהים עצמו מבטיח שמאמציהן של אמהות חרוצות בעלות רוח של הקרבה עצמית השמות בו את מבטחן לא יהיו לשווא. אמהות המטפחות יחסים אישיים עם אלוהים יכולות לשאוב עידוד מהבטחתו ’לתת ליעף [עייף] כוח’ (ישעיהו מ׳:29).
[הערת שוליים]
a עדי־יהוה הוציאו לאור מספר פרסומים מקראיים לגבי חינוך ילדים. הללו כוללים סיפורי המקרא שלי, צעירים שואלים — תשובות מעשיות, והסוד לחיי־משפחה מאושרים.
[תיבה בעמוד 10]
כוחה של אמא
אולי את תוהה מה מידת השפעתך על חיי הילד. לעתים דומה כי בני גילו, המורים, הבידור, משחקי הווידיאו והמוסיקה משפיעים עליו יותר ממך.
ראי את דוגמתה של יוכבד, אמו של משה. היא חיה בזמנים קשים ביותר ולא יכלה מתוקף מעמדה לעשות רבות כדי לקבוע מה יעלה בגורל בנה. למרות זאת, היא ניצלה את ההזדמנויות שהיו לה להשפיע על התפתחותו. ראשית, באמונה ובאומץ לב מנעה את הריגתו של משה. אלוהים גמל לה על אמונתה; לא זו בלבד שהציל את התינוק, הוא אף דאג לכך שהיא תוכל להניקוֹ ולהיות לו לאם (שמות א׳:15, 16; ב׳:1–10).
אין ספק שיוכבד הטביעה את חותמה על אישיותו של בנה. העובדה שמשה בבגרותו הזדהה עם העברים ועם אלוהיהם, למרות קשריו המלכותיים במצרים, מעידה על השפעת הוריו בשנים שבהן התגבשה אישיותו (עברים י״א:24–26).
ייתכן שיש לך הזדמנויות רבות יותר להשפיע על ילדך. האם את מנצלת את שנות ילדותו הספורות כדי להעניק לו הדרכה לפי רצון אלוהים שתלווה אותו שנים ארוכות? או האם את מרשה שהתרבות הנוכחית תהווה גורם השפעה דומיננטי על התפתחות ילדך?
[תמונות בעמוד 10]
תני לאחרים לעשות חלק מעבודות הבית, מיצאי לך זמן לפרטיות והציבי את העניינים הרוחניים במקום הראשון