איש מלחמה או שוחר שלום?
מאת כתב עורו! בשבדיה
מדי שנה מוענק פרס נובל ליחידים או לארגונים שתרמו במספר תחומים תרומה חשובה למין האנושי. מתי החלה מסורת זו, וכיצד היא קשורה לחיפוש אחר שלום עולמי?
שמו כרוך בשיפור המין האנושי, אך את הונו צבר ממכירת כלי מלחמה. במי מדובר? אלפרד בֶּרְנְהַרְד נוֹבֶּל, תעשיין וכימאי שבדי. נובל זכה לשבחים על מאמציו ההומניים, ויחד עם זאת יש שכינו אותו ”סוחר מוות”. מדוע? משום שנובל המציא את הדינמיט, ובמרוצת חייו עשה הון עתק ממכירת חומרי נפץ קטלניים.
אלא שלאחר מותו ב־1896, נתגלה דבר מדהים. הוא הורה בצוואתו ש־9 מיליון דולר מעזבונו יוקדשו לקרן ציבורית, ושמדי שנה תוענק הריבית על הסכום ליחידים אשר השיגו הישגים ראויים לציון בפיסיקה, כימיה, רפואה, ספרות וקידום השלום.
רבים היו בתחילה מבולבלים. מדוע יצרן של חומרי נפץ יהיה להוט כל כך להעניק פרסים על הישגים נאצלים ומקדמי שלום? היו שסברו שמצפונו ייסר אותו מחמת טבעו ההרסני של מפעל חייו. לעומת זאת, היו שהאמינו כי נובל פעל תמיד למען השלום. דומה כי הוא האמין שככל שכלי הנשק יהיו קטלניים יותר, כן תקטן הסבירות למלחמה. הוא צוטט כמי שאמר לסופרת אחת: ”ייתכן שבתי החרושת שלי ישימו קץ למלחמה לפני הקונגרסים שלכם”. עוד אמר: ”ביום שבו שני מחנות צבאיים יוכלו להשמיד זה את זה בשנייה, כל האומות התרבותיות יסיגו באימה את צבאותיהן ויפרקו אותם”.
האם התממשה תחזיתו של נובל? אילו לקחים נלמדו במאה שחלפה מאז מותו?
[קטע מוגדל בעמוד 3]
”רוצה אני להמציא חומר או מכונה בעלי עוצמה אימתנית של השמדה המונית עד כדי כך שהמלחמות יהיו נמנע המציאות לעולמי עולמים” (אלפרד ברנהרד נובל).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
עמוד 2: building rubble: UN PHOTO 158178/J. Isaac ;Missile: U.S. Navy photo; עמוד 3: Nobel: © Nobelstiftelsen