האם הגלובליזציה יכולה לפתור את בעיותינו?
”השכונה הגלובאלית של היום, כמו רוב השכונות, רחוקה מלהיות אידיאלית; היא נגועה בחסרונות רבים. לא כל תושביה זוכים ליחס הוגן; אין להם שוויון הזדמנויות. מיליוני אנשים כל כך מקופחים שאפילו אין להם תחושת שייכות לשכונה” (”שכונתנו הגלובאלית”).
פטימה, תושבת עיר אפריקנית גדולה, רואה את עצמה כמי ששפר עליה גורלה: יש לה מקרר. אך ביתה אינו אלא פחון שהוקם סמוך לשלוש מצבות שיש. בדומה לחצי מיליון תושבים אחרים, היא חיה בבית קברות גדול. ואפילו בית הקברות נעשה צפוף. ”יותר מדי אנשים עוברים לפה”, היא מתלוננת, ”בייחוד כאן ליד הקברים”.
כ־15 קילומטר מביתה של פטימה נמצאת שכונת מגורים יוקרתית חדשה, ובה מסעדות מפוארות ומגרש גולף ענקי של 27 גומות. משחק גולף אחד יקר יותר מן השכר החודשי לנפש באותה מדינה אפריקנית. מאז ומתמיד, היתה העיר ענייה והנה מגרשי הגולף — מסמלי האליטה — הם מחזה חדש ומנקר עיניים. בשכונתנו הגלובאלית, שפע ועוני מתקשים לחיות בדו־קיום.
ואדי חַדְרַמַאוּת, המתפתל בשטחה הצחיח של תימן, הוא נתיב שיירות קדום שלאורכו פרושות ערים קדומות. במבט ראשון נדמה שהזמן שם עצר מלכת. אלא שהמראה החיצוני עלול להטעות. בעיר סַיְווּן שבקרבת מקום, גייס המוזיאון את עזרתה של בוגרת אוניברסיטה כדי שתקים אתר באינטרנט ובו יוצגו כל אוצרות העיר. מדובר בבחורה מקומית שלמדה באוהיו, ארה״ב. כיום, בני אדם ורעיונות יכולים לנוע ממקום למקום על פני כדור־הארץ בקלות חסרת תקדים.
כמה אלפי קילומטרים מערבה, במדבר סהרה, שיירה של שלוש משאיות משתרכת דרומה בכביש נידח. משאללה, אחד הנהגים, מספר שהוא מעביר מקלטי טלוויזיה, מכשירי וידיאו וצלחות לוויין. הוא עצמו צופה בשידורי חדשות מאמריקה כדי להתעדכן במה שקורה בעולם. הוא מספר שבעירו ”לכולם יש צלחות לוויין”. קשה למצוא מקום בעולם החומק מזרועותיה של התקשורת העולמית.
הזרימה הקבועה של אנשים, רעיונות, חדשות, כספים וטכנולוגיות ממקום למקום בעולם כולו יוצרת שכונה גלובאלית חדשה המתאפיינת ביתרונות מסוימים. הגלובליזציה תורמת להפצת תרבות תימן ומאפשרת למשאללה להרוויח 000,3 דולר תמורת נסיעה של שלושה שבועות. אולם הכסף אינו מגיע לכיס של כולם. פטימה ושכניה רואים כיצד מעטים נהנים מיתרונות הגלובליזציה בשעה שהם טובעים בעוני.
אף כי שכונתנו הגלובאלית רחוקה מלהיות אידיאלית, תהליך האינטגרציה הגלובאלית הוא ככל הנראה בלתי הפיך. האם אנשים יכבו את מקלטי הטלוויזיה, ישליכו את הטלפונים הסלולריים, ישמידו את המחשבים ויפסיקו לנסוע לארצות אחרות? האם ינסו האומות לבודד את עצמן פוליטית וכלכלית מיתר העולם? אין זה סביר. אף אחד לא מעוניין לוותר על יתרונות הגלובליזציה. אך מה באשר לבעיות הנלוות? הן מדאיגות מאוד, והן נוגעות לחייו של כל אחד. נדון בקצרה בכמה מתופעות הלוואי היותר חמורות של הגלובליזציה.
הפער המתרחב
חלוקת ההון הבינלאומי מעולם לא היתה הוגנת, אבל הגלובליזציה הכלכלית מרחיבה את הפער בין העשירים לעניים. אמת, דומה כי מספר ארצות מתפתחות מפיקות תועלת מהשתלבותן בכלכלה העולמית. המומחים אומרים שבעשור האחרון ירד מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני בהודו מ־39 אחוז ל־26 אחוז, ושיפור דומה ניכר באסיה כולה. ממחקר אחד עולה שנכון לשנת 1998, 15 אחוז בלבד מאוכלוסיית מזרח אסיה התקיימו מדולר אחד ליום, לעומת 27 אחוז מן האוכלוסייה עשר שנים קודם לכן. ואולם, התמונה הגלובאלית אינה כה ורודה.
בארצות אפריקה שמדרום לסהרה ובכמה אזורים פחות מפותחים, נרשמה ב־30 השנים האחרונות ירידה בשיעור ההכנסה. ”הקהילה הבינלאומית... משלימה עם העובדה שקרוב לשלושה מיליארד איש — בערך מחצית מאוכלוסיית העולם — מתקיימים מ־2 דולרים או פחות ליום בעולם של עושר חסר תקדים”, אומר קופי אנאן, המזכיר הכללי של האו״ם. אחד הגורמים העיקריים לפער החברתי הוא אנוכיות כלכלית. ”שוקים פיננסיים פרטיים בעולם כולו מזניחים את העניים”, אומר לארי סמרס, לשעבר מזכיר משרד האוצר של ארה״ב. ”בנקים רגילים מתרחקים מאזורים עניים כי אין שם כסף”.
ההבדל התהומי בהכנסה בין העשירים לעניים יוצר פערים בין בני אדם ובין ארצות. לא מזמן נמסר שהונו של האדם העשיר ביותר בארצות־הברית עולה על השווי הנקי הכולל של יותר מ־100 מיליון אמריקאים אחרים. הגלובליזציה גם תורמת לצמיחתן של חברות עשירות רב־לאומיות, אשר במוצרים מסוימים השתלטו על השוק העולמי. לדוגמה, בשנת 1998, שלטו עשר חברות בלבד על 86 אחוז מעסקי הטלקומוניקציה המוערכים ב־262 מיליארד דולר. עוצמתן הכלכלית של אותן חברות רב־לאומיות עולה בדרך כלל על כוחן של ממשלות, ועל־פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, ”זכויות האדם וזכויות העובדים אינן עומדות בראש סדר העדיפויות שלהן”.
ארגוני זכויות האדם מודאגים, ובצדק, מריכוזו של ההון העולמי בידיהם של יחידי סגולה. האם היית רוצה לחיות בשכונה שבה 20 אחוז מדייריה מרוויחים פי 74 יותר מן העניים? תודות לטלוויזיה, השכבה הענייה, שכבת ה־20 אחוז מתושבי העולם, יודעת היטב כיצד העשירים חיים, ולא רואה סיכוי שמצבה ישתפר. עוול משווע זה בשכונה הגלובאלית זורע זרעים רבים של אי־נחת ותסכול.
הגלובליזציה בתרבות
גורם דאגה נוסף קשור בקונפליקטים תרבותיים ובהתפשטות ערכים חומרניים. חילופי רעיונות הם מרכיב חשוב בגלובליזציה, ואין דבר הממחיש את התופעה הזו כמו האינטרנט. למרבה הצער, האינטרנט אינו משמש אך ורק להפצת מידע, תרבות ומוצרים מועילים. ישנם אתרים באינטרנט הנותנים במה לפורנוגרפיה, לגזענות או להימורים. במקצתם ניתן למצוא הוראות מפורשות כיצד להרכיב פצצות תוצרת בית. תומס ל. פרידמן מציין: ”הצרות באינטרנט רחוקות ממך מרחק של כמה לחיצות עכבר. אתה יכול להסתובב בתוך מרתף בירה ניאו־נאצי וירטואלי או בספריית פורנו, ... ואף אחד לא יעצור או ידריך אותך”.
גם לטלוויזיה ולסרטים נודעת השפעה גדולה על דרכי החשיבה של הצופים. המסרים הנפלטים מן המסך מקורם על־פי־רוב בהוליווד, בית החרושת העיקרי לאשליות. אותה תעשיית בידור ענקית מטיפה לערכים המעודדים חומרנות, אלימות ואי־מוסריות — ערכים שאולי זרים לחלוטין לתרבויות מקומיות בארצות רבות בעולם. למרות זאת, ממשלות, מחנכים והורים נוכחים שאין זה אפשרי לעצור את הסחף.
”אנחנו אוהבים את התרבות של ארה״ב”, אמר תושב הוואנה, קובה, לתייר מאמריקה הצפונית. ”[אנחנו] מכירים את כל כוכבי ההוליווד שלכם”. תרבות המערב מקדמת גם מזון מהיר ומשקאות קלים. איש עסקים ממלזיה אמר: ”אנשים כאן אוהבים כל דבר שבא מהמערב, ובמיוחד מאמריקה. ... הם רוצים לאכול מאכלים מן המערב ולהיות חלק מהמערב”. מנהל מכללה בהוואנה הודה בצער: ”קובה היא כבר לא אי. אין כבר איים. יש רק עולם אחד”.
תרבות המערב הפולשנית משפיעה על תקוותיו ועל מאווייו של הציבור. ”הרצון להגיע לרמת צריכה כמו זו של השכן הופך לרדיפה אחר סגנונות חייהם של העשירים והמפורסמים בסרטים ובטלוויזיה”, כך מוסר הדו״ח להתפתחות האדם 1998. ברור שרוב בני האדם לעולם לא ישיגו סגנון חיים כזה.
האם הגלובליזציה היא הפתרון?
כמו רבים ממפעליו של האדם, לגלובליזציה צדדים חיוביים ושליליים. יש שנהנים בזכותה מיתרונות כלכליים. כמו כן, היא פתחה עידן של תקשורת עולמית. עם זאת, היא מפלה לטובה את העשירים ואת בעלי העוצמה על חשבון העניים והנזקקים. מסתבר שפושעים ונגיפים מנצלים את יתרונות הגלובליזציה ביעילות רבה יותר מן הממשלות. (ראה מסגרות בעמודים 8 ו־9.)
הגלובליזציה הגדילה במידה רבה את הבעיות שכבר היו קיימות בעולמנו הלקוי. במקום להציע פתרון לקשיי העולם, היא הפכה לחלק מן הבעיה. הפילוגים החברתיים העמיקו והתסכול גבר. הממשלות בעולם כולו נאבקות להפיק תועלת מיתרונות הגלובליזציה ולהגן על אזרחיהן מצדה האפל. האם הן יצליחו? האם גלובליזציה אנושית וחמה היא המענה? המאמר הבא ידון בשאלות הללו.
[תיבות/תמונות בעמודים 8, 9]
”נוסעים” לא־רצויים
לא רק בני אדם אלא גם מחלות, וחלקן קטלניות, יכולים לנוע מסביב לעולם. ”הגידול הדרמתי בתנועה של בני אדם, סחורות ומושגים ממקום למקום היא הסיבה העיקרית לגלובליזציה של המחלות”, מסביר פרופסור ג׳ונתן מ. מאן, מומחה למגיפות. ”העולם הולך ונעשה פגיע יותר בהרבה להתפרצותן, וחמור מכך, להתפשטותן הנרחבת ואפילו הגלובאלית של מחלות מידבקות חדשות וישנות”.
אין ביטוי מובהק יותר לפגיעוּת גלובאלית זו מאשר מגיפת האיידס הגורמת כיום למותם של כשלושה מיליון בני אדם בשנה. בארצות מסוימות באפריקה חוששים הרופאים שהמחלה תקטול בסופו של דבר שני שלישים מכלל הצעירים והצעירות. ”למרות אלפי שנים של מגיפות, מלחמות ורעב, מעולם לא נרשמו בהיסטוריה שיעורי תמותה בממדים כאלו בקרב אוכלוסייה של בוגרים צעירים”, נמסר בתוכנית האו״ם המשולבת למלחמה באיידס.
חיידקים ונגיפים אינם ה”נוסעים” הלא־רצויים היחידים. בעלי חיים, צמחים וחרקים נודדים מבתי הגידול שלהם ופולשים ליבשות אחרות. מין של נחש ארסי מאוסטרליה מתאקלם כרגע באיי האוקיינוס השקט. הוא כנראה הגיע לשם כנוסע סמוי בטיסות. הנחש הכחיד כמעט את כל ציפורי היער של גואם. יקינתון המים מדרום אמריקה ”היגר” ל־50 ארצות טרופיות ובהן הוא חוסם תעלות ומחסל את בריכות הדגים. ”פלישת ה’זרים’ עולה לכלכלת העולם מאות מיליארדי דולרים בשנה. היא מביאה גם להפצת מחלות וגורמת להרס אקולוגי רחב היקף”, מדווח העיתון אינטרנשיונל הרלד טריביון.
הגלובליזציה של הפשע והטרור
למרבה הצער, כלי מסחר ועסקים יכולים להפוך בנקל לכלי פשע. ”בעוד שהחברות הרב־לאומיות הופכות את כלכלת העולם לגלובאלית, חברות הפשע הרב־לאומיות — סינדיקטי הפשע המאורגן — ממהרות לנצל את המצב לתועלתן”, כך מציין הדו״ח להתפתחות האדם 1999. כיצד הפשע המאורגן מנצל את הגלובליזציה?
קרטלי סמים מצאו שפע של הזדמנויות חדשות להלבין את מילארדי הדולרים שהם מגלגלים. סילוק אמצעי פיקוח רבים על תשלומי המכס והתנועה הגוברת ממדינה למדינה מקלים על הקרטלים להעביר סמים לא־חוקיים ממדינה למדינה או מיבשת ליבשת. מעניין לציין שבמהלך שנות התשעים של המאה ה־20 הוכפל ייצור הקוקאין ושולש ייצור האופיום. קבוצות מאפיה בינלאומיות פיתחו גם עסק רווחי בזנות. הן מעבירות מדי שנה כ־000,500 נשים ונערות למערב אירופה כדי שיעסקו בזנות — רובן בניגוד לרצונן.
סינדיקטי הפשע, כמו חברות רב־לאומיות, עושים בשנים האחרונות יד אחת. רבים פועלים בעולם כולו, ורווחיהם השנתיים מסתכמים ב־5.1 טריליון דולר — יותר מן התוצר הלאומי הגולמי של צרפת.a
האינטרנט הוא כלי אידיאלי בידי מומחי מחשב נוכלים. הָאקֶר אחד גנב ב־1995 מידע ששוויו הוערך במיליון דולר. אותו האקר גנב גם 000,20 מספרי כרטיסי אשראי פרטיים. ”זה פחות מסוכן ויותר רווחי לגנוב בעזרת הטכנולוגיה החדשה”, אמר חוזה אנטוניו סולר, בנקאי מספרד.
גם הטרוריסטים מוצאים שימוש בכלי הגלובליזציה. חטיפה של מספר תיירים מערביים בפינה שכוחת־אל יכולה, תודות לכיסוי החדשותי הגלובאלי, לתת פרסום מיידי לכל קובלנה פוליטית.
[הערת שוליים]
a ”תוצר לאומי גולמי” הוא מדד של ערך השוק הכולל של המוצרים והשירותים שמדינה מפיקה בשנה.
[תמונות]
התפשטות גלובאלית של האיידס
מגיפת האיידס מכה בדרום אפריקה עד כדי כך שבתי חולים ממשלתיים סוגרים את שעריהם בפני הציבור
פלישת מינים
נחש מסוג irregularis Boiga כמעט הכחיד את ציפורי היער בגואם
יקינתון המים
צמח זה חוסם תעלות וגדות נהר בכ־50 ארצות
הברחת כספים
כסף שנתגלה במשלוח של דובוני צעצוע
הברחת קוקאין
קוקאין בשווי של 000,000,4 דולר נתגלה בקרוואן במעבר גבול
טרור ביולוגי
חיילים מחפשים אחר אנתרקס בגבעת הקפיטול, וושינגטון די.סי.
פצצות
מכונית תופת שהתפוצצה בישראל
[שלמי תודה]
הברחת כספים וקוקאין: James R. Tourtellotte and Todd Reeves/U.S. Customs Service; טרור ביולוגי: AP Photo/Kenneth Lambert; אוטובוס בוער: AP Photo/HO/Israeli Defense Forces; ילד: AP Photo/Themba Hadebe; נחש: Photo by T. H. Fritts, USGS; יקינתון המים: Staff CDFA, California Dept. of Food & Agriculture, Integrated Pest Control Branch
[תמונות בעמוד 7]
הגלובליזציה הכלכלית מרחיבה את הפער בין העשירים לעניים
[שלמי תודה]
UN PHOTO 148048/J. P. Laffont-SYGMA
[תמונות בעמוד 10]
האינטרנט משמש לקידום הטרור