גלובליזציה — התקוות והחששות

‏”‏הגלובליזציה היא ההתפתחות הכלכלית המשמעותית ביותר בתקופתנו.‏ .‏.‏.‏ היא מזמנת למיליארדי אנשים בעולם כולו הזדמנויות חסרות תקדים”‏ ‏(‏מרטין וולף,‏ בעל טור כלכלי)‏.‏

‏”‏אנו,‏ אזרחי העולם,‏ משפחה אחת גדולה.‏ העידן החדש מציב אתגרים חדשים ובעיות גלובאליות חדשות,‏ כמו אסונות סביבתיים,‏ דלדול משאבים,‏ סכסוכים עקובים מדם ועוני”‏ ‏(‏אדוארד שְווַרְנַדְזֶה,‏ נשיא גרוזיה)‏.‏

בדצמבר 1999,‏ נקטעה עקב מהומות הוועידה של ארגון הסחר העולמי שהתקיימה בסיאטל,‏ ארה״ב.‏ המשטרה ניסתה להשיב את הסדר על כנו בגז מדמיע,‏ בכדורי גומי ובתרסיסי פלפל.‏ מאות מפגינים נעצרו.‏

על מה פרצה המהומה בסיאטל?‏ אי־ודאות תעסוקתית,‏ עניינים סביבתיים ואי־צדק חברתי.‏ במילים פשוטות,‏ המפגינים חששו מפני הגלובליזציה —‏ השפעתה על בני אדם ועל כדור־הארץ.‏

הפחד לא שכך.‏ מאז 1999 הסלימו ההפגנות נגד הגלובליזציה בממדיהן ובעוצמתן.‏ מנהיגי העולם משתדלים כיום לקיים את הוועידות באזורים מבודדים,‏ כך שהמפגינים יתקשו לשבש את מהלך העניינים.‏

מובן שלא הכול רואים בגלובליזציה איום.‏ מצד אחד,‏ יש המגדירים אותה כמקור תחלואי העולם ואילו אחרים קושרים לה כתרים כתרופת פלא לרוב בעיות העולם.‏ לכאורה,‏ הוויכוח המתמשך אינו נוגע ישירות לרוב בני האדם,‏ שהרי לרבים יש רק מושג מעורפל בנושא הגלובליזציה.‏ אך תהא עמדתך אשר תהא,‏ הגלובליזציה כבר נותנת בך את אותותיה,‏ וסביר להניח שהשפעתה עליך בעתיד תלך ותתעצם.‏

מהי גלובליזציה?‏

‏”‏גלובליזציה”‏ היא כינוי לתלות ההדדית הכלל עולמית בין בני אדם ובין ארצות,‏ תלות שהולכת וגוברת.‏ תהליך זה צבר תאוצה רבה בעשר השנים האחרונות,‏ בעיקר בשל הקידמה הטכנולוגית האדירה.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 5.‏)‏ בתקופה זו הגושים הניצים במלחמה הקרה למעשה נעלמו ומחסומי הסחר נפלו.‏ שוקי ההון הגדולים של העולם משתפים פעולה,‏ והנסיעות ממקום למקום נעשות זולות יותר וקלות יותר.‏

האינטגרציה העולמית גררה השלכות רבות מכל הבחינות — מבחינה כלכלית,‏ פוליטית,‏ תרבותית וסביבתית.‏ חלק מן ההשלכות הן למרבה הצער שליליות.‏ הדו״ח להתפתחות האדם 1999 מטעם ארגון האומות המאוחדות,‏ הבהיר:‏ ”‏החיים של בני האדם בעולם כולו שזורים זה בזה באופן הדוק יותר,‏ פעיל יותר וישיר יותר מאי פעם.‏ הדבר פותח פתח להזדמנויות רבות,‏ ומקנה כוח חדש לטובים ולרעים”‏.‏ בדומה להישגי אנוש רבים,‏ לגלובליזציה מעלות וחסרונות.‏

התקוות לעולם משגשג יותר

הגלובליזציה ”‏מעשירה את העולם מבחינה מדעית ותרבותית ופועלת לתועלת של רבים גם מבחינה כלכלית”‏,‏ טוען אמרטיה סן,‏ חתן פרס נובל לכלכלה.‏ הדו״ח להתפתחות האדם 1999 מציין אף הוא שהגלובליזציה ”‏יוצרת אינספור אפשרויות למיגור העוני במאה ה־21”‏.‏ האופטימיות הזו נעוצה בעלייה הדרמתית ברמת החיים שחלה בעקבות הגלובליזציה.‏ הכנסתה של משפחה ממוצעת בעולם גדולה כיום פי שלושה מלפני 50 שנה.‏a

פרשנים מסוימים רואים יתרון נוסף באינטגרציה הכלכלית:‏ הם סבורים שהיא מהווה גורם מרתיע מפני מלחמות.‏ תומס ל.‏ פרידמן אומר בספרו הלקסוס ועץ הזית (‏The Lexus and the Olive Tree)‏ שהגלובליזציה ”‏מגבירה את התמריצים שלא להיכנס למלחמה ומעלה את הוצאות המלחמה בדרכים רבות יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה המודרנית”‏.‏b

ביחסי גומלין הדוקים בין בני אדם גלום גם הפוטנציאל לשיפור הסולידריות העולמית.‏ ארגוני זכויות אדם רותמים בהצלחה יתרה את שירותי האינטרנט לקידום מטרותיהם.‏ לדוגמה,‏ האמנה הבינלאומית שנחתמה ב־1997 ולפיה השימוש במוקשי יבשה הוא בלתי חוקי,‏ הושגה בחלקה על־ידי השימוש בדואר אלקטרוני לגיוס שדולות ברחבי העולם.‏ הפנייה לציבור הרחב נחשבת כ”‏דרך חדשה לניהול יחסים דיפלומטיים בינלאומיים,‏ שבה הממשלות והאזרחים הפשוטים עושים יד אחת לטיפול במשבר הומניטרי גלובאלי”‏.‏

למרות השלכותיה החיוביות של הגלובליזציה,‏ הדעה הרווחת היא שחסרונותיה רבים מיתרונותיה.‏

החששות מעולם מפולג יותר

אולי הדאגה הגדולה מכול בנושא הגלובליזציה היא תרומתה להרחבת הפער בין העשירים לעניים.‏ אין ספק שהעושר העולמי גדל,‏ אך הוא מרוכז כיום בידי פחות אנשים ובפחות ארצות.‏ השווי הנקי של רכושם של 200 האנשים העשירים ביותר בעולם עולה כיום על ההכנסה הכוללת של 40 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם — בערך 4.‏2 מיליארד איש.‏ המשכורות במדינות העשירות מוסיפות להאמיר,‏ ואילו ב־80 מדינות נחשלות חלה בעשר השנים האחרונות ירידה בשכר הממוצע.‏

דאגה בסיסית נוספת קשורה בסביבה.‏ הגלובליזציה הכלכלית ניזונה מכוחות שוק שהרווח מעניין אותם יותר מן השמירה על כדור־הארץ.‏ אגוס פורנומו,‏ ראש הקרן העולמית להגנה על הטבע באינדונסיה,‏ מסביר את הדילמה:‏ ”‏אנו במירוץ תמידי עם הקידמה.‏ .‏.‏.‏ אני מודאג שבעוד עשר שנים,‏ כשכולנו נהיה מודעים למצב הסביבה,‏ יתחוור לנו שכבר אין על מה להגן”‏.‏

אנשים חוששים גם לאבד את מקום עבודתם.‏ בשל מיזוגים בקנה מידה עולמי ובשל התחרות העזה,‏ מופעלים על החברות לחצים לייעל ולפשט את פסי הייצור.‏ בעקבות זאת,‏ מקומות עבודה ומקורות הכנסה נעשים כיום פחות יציבים.‏ לחברה המעוניינת להגדיל את הרווחים אין כל בעיה להעסיק או לפטר עובדים בהתאם לצרכיה העכשוויים בלי כל התחשבות בהרס שנגרם לחיי העובדים.‏

הגלובליזציה של שוקי ההון יצרה גורם מערער נוסף.‏ משקיעים בינלאומיים מזרימים סכומי עתק לתוך ארצות מתפתחות ומאוחר יותר,‏ לנוכח תחזית כלכלית קודרת,‏ מושכים לפתע את כספם.‏ משיכות גדולות אלו עלולות להפיל מדינה אחר מדינה לתוך משבר כלכלי.‏ המשבר הכספי שפקד את מזרח אסיה בשנת 1998 הביא לפיטוריהם של 13 מיליון איש.‏ שכרם הריאלי של השכירים באינדונסיה שלא איבדו את עבודתם קוצץ ב־50 אחוז.‏

לפיכך,‏ הגלובליזציה מולידה חששות ותקוות.‏ האם יש לך סיבה לחשוש ממנה?‏ או האם היא תשפר את איכות חייך?‏ האם הגלובליזציה מקנה יסוד לאופטימיות?‏ בשאלות אלו יעסוק המאמר הבא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 3]‏

השווי הנקי של רכושם של 200 האנשים העשירים ביותר בעולם עולה על ההכנסה הכוללת של 40 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 5]‏

הטכנולוגיה שמאחורי הגלובליזציה

בעשור האחרון חוללה הטכנולוגיה מהפכה תקשורתית.‏ הגישה לבני אדם ולמידע — בכל מקום בעולם — נעשתה מהירה יותר,‏ זולה יותר וקלה יותר.‏

הטלוויזיה לרוב בני האדם כיום בעולם יש נגישות לטלוויזיה גם אם אין ברשותם מקלט טלוויזיה.‏ ב־1995 היו 235 מקלטי טלוויזיה לכל 000,‏1 איש בעולם כולו,‏ עלייה של קרוב ל־100 אחוז מאז שנת 1980.‏ די בצלחת לוויין קטנה כדי לקלוט באזורים מרוחקים שידורים מכל רחבי תבל.‏ ”‏שום מדינה כיום אינה יכולה להתנתק לחלוטין מן המדיה העולמית”‏,‏ אומר פרנסיס פוּקוּיאמה,‏ פרופסור לכלכלה מדינית.‏

האינטרנט בכל שבוע מתחברים לאינטרנט כ־000,‏300 משתמשים חדשים.‏ ב־1999 צפו שעד שנת 2001 יתחברו לאינטרנט 700 מיליון איש.‏ הסופר תומס ל.‏ פרידמן אומר:‏ ”‏התוצאה היא שבשום תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית לא יכלו כל כך הרבה אנשים ללמוד על חייהם,‏ מוצריהם ורעיונותיהם של כל כך הרבה אנשים אחרים”‏.‏

הטלפון השימוש בסיבים אופטיים וברשתות לוויינים הוזיל במידה ניכרת את עלותן של שיחות הטלפון.‏ עלות שיחה של שלוש דקות מניו־יורק ללונדון צנחה מ־245 דולר ב־1930 ל־35 סנט ב־1999.‏ תודות לרשתות האלחוטיות נעשה הטלפון הסלולרי נפוץ כמו המחשב.‏ לפי התחזיות,‏ בסוף שנת 2002,‏ מיליארד איש יחזיקו טלפונים סלולריים,‏ ורבים מהם יתחברו בעזרתם לאינטרנט.‏

השבב הזעיר כל המכשירים הללו,‏ המשודרגים באופן בלתי פוסק,‏ תלויים בשבבים זעירים.‏ ב־30 השנים האחרונות הוכפלה יכולת החישוב של השבבים הזעירים בכל 18 חודשים.‏ מעולם לא אוחסן כל כך הרבה מידע בכל כך מעט מקום.‏