לאן מועדות פני העולם?‏ — המצפה

לאן מועדות פני העולם?‏

מה יהיה בעוד עשר,‏ עשרים או שלושים שנה?‏ רבים נחרדים מעצם המחשבה על העתיד בעידן זה של טרור.‏ הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר.‏ הגלובליזציה מולידה תלות הדדית בין מדינות רבות.‏ האם מנהיגי העולם יתאחדו ויסללו את הדרך לעתיד ורוד?‏ יש המאמינים שכן.‏ הם מקווים שעד לשנת 2015 יבלמו המנהיגים את התפשטות העוני והרעב,‏ יעצרו את מגפת האיידס ויקטינו בחצי את מספר האנשים שאין להם נגישות למי שתייה בטוחים ולשירותי תברואה.‏ (‏ראה המסגרת ”‏אופטימיות אל מול המציאות”‏.‏)‏

ואולם,‏ תחזיות האדם התבררו פעמים רבות כתחזיות שווא.‏ לדוגמה,‏ לפני עשרות שנים אמר מומחה אחד שעד לשנת 1984,‏ החקלאים כבר יחרשו את קרקעית האוקיינוסים בטרקטורים תת־מימיים;‏ מישהו אחר חזה שעד לשנת 1995 יצוידו המכוניות ברכיבים ממוחשבים שימנעו התנגשויות;‏ היה מי שניבא שעד לשנת 2000 כבר יחיו ויעבדו בחלל כ־000,‏50 איש.‏ קרוב לוודאי שהוגי תחזיות אלו היו כעת שמחים אילו לא פצו את פיהם.‏ עיתונאי כתב:‏ ”‏אין דבר שגורם לגאוני הדור להיראות שוטים גמורים,‏ יותר מאשר הזמן החולף”‏.‏

‏”‏מפת דרכים”‏

קיימות אינספור השערות לגבי העתיד,‏ אך לעתים החזון הוא יותר אידיאליסטי מאשר ריאליסטי.‏ היכן נוכל למצוא תחזית מהימנה לגבי העתיד?‏

הנה דוגמה.‏ תאר לעצמך שאתה נוסע באוטובוס בארץ זרה.‏ האזור אינו מוכר לך,‏ ואתה חש אי־נוחות.‏ ’‏איפה אני בדיוק?‏’‏ אתה תוהה.‏ ’‏האם האוטובוס נוסע בכיוון הנכון?‏ עד כמה אני רחוק מיעד הנסיעה?‏’‏ אם תעיין במפה מדויקת ותביט בתמרורים מבעד לחלון,‏ תמצא תשובות לתהיותיך.‏

כך הוא מצבם של רבים כיום החרדים מפני העתיד.‏ ’‏לאן מועדות פנינו?‏’‏ הם תוהים.‏ ’‏האם אנו בדרך הנכונה לשלום עולמי?‏ אם כן,‏ מתי נגיע למחוז חפצנו?‏’‏ המקרא הוא כמפה המסוגלת לספק לנו תשובות לשאלות אלו.‏ אם נקרא בו בעיון — ואם נביט היטב במה שקורה מחוץ ל”‏חלון”‏ בעולם הסובב אותנו — נוכל ללמוד רבות באשר למיקומנו הנוכחי ובאשר לעתיד הצפוי לנו.‏ אך נראה תחילה כיצד החלו הבעיות.‏

נקודת מוצא טרגית

המקרא מספר לנו שאלוהים ברא את האיש והאישה הראשונים מושלמים,‏ והניח אותם בסביבה גן עדנית.‏ אדם וחוה נבראו לחיות לנצח — ולא רק 70 או 80 שנה.‏ אלוהים אמר להם:‏ ”‏פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה”‏.‏ מטרת אלוהים הייתה שאדם וחוה וצאצאיהם יביאו לכך שגן עדן יתפרש על פני כל תבל (‏בראשית א׳:‏28;‏ ב׳:‏8,‏ 15,‏ 22‏)‏.‏

אדם וחוה מרדו באלוהים,‏ וכתוצאה מכך איבדו את ביתם הגן עדני.‏ יתרה מזו,‏ החל אצלם תהליך איטי ורציף של הידרדרות פיסית ונפשית.‏ מיום ליום התקרבו אדם וחוה צעד נוסף אל הקבר.‏ מדוע?‏ מפני שבשל מרדם בבורא,‏ הם חטאו ו”‏שכר החטא הוא מוות”‏ (‏רומים ו׳:‏23‏)‏.‏

אדם וחוה בסופו של דבר מתו אך לא לפני שהביאו לעולם בנים ובנות.‏ האם יכלו ילדים אלה להוציא אל הפועל את מטרתו המקורית של אלוהים?‏ לא,‏ משום שהם ירשו את האי־שלמות מהוריהם.‏ למעשה,‏ מדור לדור ירשו כל צאצאי אדם,‏ ואנו ביניהם,‏ את החטא והמוות.‏ המקרא מציין ש”‏על־ידי אדם אחד בא החטא לעולם,‏ ועקב החטא בא המוות,‏ כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו”‏ (‏רומים ג׳:‏23;‏ ה׳:‏12‏)‏.‏

לאתר את מיקומנו הנוכחי

מרדם של אדם וחוה ציין את תחילתו של מסע ארוך ומייגע שבו צועדת האנושות עד עצם היום הזה.‏ כלשון אחד מכותבי המקרא,‏ האנושות ”‏הוכנעה להבל”‏ (‏רומים ח׳:‏20‏)‏.‏ איזה תיאור הולם למלחמת הקיום האנושית!‏ מבין צאצאי אדם,‏ גברים כנשים,‏ קמו אנשי מדע מבריקים,‏ אנשי רפואה גאונים ואנשי טכנולוגיה פורצי דרך.‏ ולמרות זאת,‏ איש מהם לא הצליח להביא את השלום העולמי והבריאות המושלמת שהועיד אלוהים לאדם.‏

מרדם של אדם וחוה משפיע על כל אחד מאיתנו באופן אישי.‏ מי מאיתנו,‏ לדוגמה,‏ לא חווה על בשרו אי־צדק,‏ חרדה ממעשי פשע,‏ כאבים בשל מחלה כרונית או צער כבד על מותו של אדם יקר?‏ נדמה כי כל תקופת רגיעה בחיים נקטעת באחת בשל טרגדיה זו או אחרת.‏ למרות הרגעים הנעימים בחיים,‏ קיומנו הוא כפי שתיאר איוב במילים:‏ ”‏אדם.‏.‏.‏ קצר ימים ושבע רוגז”‏ (‏איוב י״ד:‏1‏)‏.‏

בהתחשב בראשית דרכה של המשפחה האנושית ובמצבנו העגום,‏ העתיד אולי נראה קודר.‏ אולם המקרא מפיח בנו תקווה ואומר שאלוהים לא ירשה שהמצב הזה יימשך לעד.‏ מטרתו המקורית לגבי האנושות תוכתר בהצלחה ‏(‏ישעיהו נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏ מניין לנו הביטחון שהדבר יקרה בקרוב?‏

על־פי המקרא,‏ אנו חיים כיום בתקופה מכרעת המכונה ”‏אחרית הימים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏ מונח זה אינו מצביע על כך שכדור־הארץ וכל החיים שעליו יושמדו.‏ הכוונה היא ”‏סיום הסדר העולמי”‏ והקץ לתנאים הגורמים לנו צער ומכאוב (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ המקרא מתאר את התכונות שיאפיינו את בני האדם באחרית הימים ואת האירועים שיתרחשו בתקופה זו.‏ ראה כמה מהם במסגרת שבעמוד 8,‏ ואחר כך הבט מבעד ל״חלון”‏ על מה שקורה בעולם.‏ המפה שבידינו,‏ המקרא,‏ מסייעת לנו לאתר את מיקומנו הנוכחי ולהיווכח שאנו קרובים מאוד לקץ הסדר העולמי הזה.‏ אך מה יקרה לאחר מכן?‏

הדרך שעוד לפנינו

מייד לאחר שאדם וחוה מרדו,‏ החל אלוהים לחשוף את מטרתו להביא להקמת מלכות ”‏שלא תחרב לעולם”‏ (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏ מלכות זו,‏ שרבים לומדים להתפלל לבואה בתפילה הקרויה על־פי־רוב תפילת האדון,‏ תרעיף אינספור ברכות על האנושות (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

מלכות אלוהים אינה מושג מעורפל השוכן בלב.‏ זו ממשלה שמימית של ממש שתטביע את חותמה על כדור־הארץ.‏ ראה מה מבטיח אלוהים לעשות למען בני האדם באמצעות מלכותו.‏ המקרא מציין שאלוהים ישמיד תחילה ”‏את משחיתי הארץ”‏ (‏ההתגלות י״א:‏18‏)‏.‏ ומה יעשה למען עושי רצונו?‏ דברו הכתוב מבטיח שהוא ”‏ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד”‏ (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏ היש אדם שבכוחו לעשות זאת?‏ רק אלוהים יכול ליצור עבורנו את התנאים שהועיד מלכתחילה למין האנושי.‏

כיצד תוכל ליהנות מן הברכות שתביא מלכות אלוהים?‏ ביוחנן י״ז:‏3 נאמר:‏ ”‏ואלה הם חיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלוהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏.‏ עדי־יהוה מנהלים תוכנית חינוכית חובקת עולם שתכליתה לעזור לאנשים ליישם את הכתוב בפסוק.‏ הם פעילים בכ־230 ארצות ומוציאים לאור ספרות ביותר מ־400 שפות.‏ אם אתה מעוניין במידע נוסף,‏ צור קשר עם עדי־יהוה שבאזור מגוריך או כתוב אל הכתובת המתאימה שבעמוד 5.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏”‏הוי האומרים,‏ ’‏היום או מחר נלך לעיר פלונית,‏ נעשה שם שנה אחת,‏ נסחר ונעשה הון’‏,‏ ואינכם יודעים מה ילד יום.‏ מה הם חייכם?‏”‏ (‏יעקב ד׳:‏13,‏ 14‏)‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

המקרא מתאר את תולדות האנושות מאז בריאת האיש והאישה הראשונים.‏ הוא מסביר לנו מניין באנו ולאן אנו הולכים.‏ אך כדי להבין את המסר המקראי,‏ עלינו ללמוד אותו היטב כפי שמעיינים במפה

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 7]‏

‏”‏חטא”‏ הוא מעשה פסול או נטייה לעשיית הרע.‏ אנו נולדים בחטא,‏ והדבר משפיע על מעשינו.‏ ”‏אדם אין צדיק בארץ,‏ אשר יעשה טוב ולא יחטא”‏ (‏קהלת ז׳:‏20‏)‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 8]‏

אם תצלם דף נייר שנקודה שחורה במרכזו,‏ הנקודה תופיע בכל ההעתקים.‏ בתור צאצאי אדם אנו בבחינת ”‏העתקים”‏ שלו,‏ ולכן כתם החטא דבק בנו.‏ זהו הכתם שהופיע באדם הראשון,‏ ”‏המקור”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 8]‏

המקרא אומר:‏ ”‏לא לאיש הולך והָכין את צעדו”‏ (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏.‏ זה מסביר מדוע מאמצי האדם לכונן שלום עולמי נכשלים.‏ הוא לא נברא ’‏להכין את צעדו’‏ במנותק מאלוהים

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 9]‏

מחבר התהלים פנה לאלוהים ואמר:‏ ”‏נר לרגלי דברֶך ואור לנתיבתי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏ המקרא,‏ המשול לנר,‏ מסייע לנו לנקוט צעדים נבונים בקבלת החלטות.‏ כ’‏אור לנתיבתנו’‏ הוא מאיר את הדרך שלפנינו כדי שנראה מה צופן העתיד לאנושות

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

אופטימיות אל מול המציאות

בספטמבר 2000 החליטו המדינות החברות באומות המאוחדות פה אחד על מספר יעדים שיש להגשימם עד 2015.‏ להלן חלק מן היעדים:‏

◼ להפחית בחצי את מספרם היחסי של האנשים המתקיימים על פחות מדולר אחד ליום ושל האנשים הסובלים מחרפת רעב.‏

◼ להבטיח שכל ילד יזכה להשכלה בסיסית.‏

◼ לשים קץ לאי־שוויון בין המינים בכל רמות ההשכלה.‏

◼ להקטין בשני שלישים את שיעור התמותה אצל ילדים מתחת לגיל חמש.‏

◼ לצמצם ב־75 אחוז את שיעור התמותה של אימהות.‏

◼ לעצור את המגמה הנוכחית ולהתחיל ביצירת מגמה הפוכה ביחס להתפשטות מחלת האיידס ולשכיחותן של מחלות קשות אחרות כמו מלריה.‏

◼ להפחית ב־50 אחוז את מספרם היחסי של האנשים שאין להם נגישות למי שתייה בטוחים.‏

הניתן לממש יעדים אלו?‏ לאחר הערכת מצב בשנת 2004,‏ הסיק צוות מומחי בריאות כי יש לצנן את האופטימיות ולהכיר בעובדה שההישגים המקוּוים אינם משקפים את מה שקורה בפועל.‏ במבוא לספר מצב העולם 2005 (‏2005 State of the World)‏ דוּוח:‏ ”‏במקומות רבים מוסיף העוני לעכב את ההתקדמות.‏ מחלות כמו האיידס מצויות במגמת עלייה ויוצרות בארצות רבות פצצות זמן המאיימות על בריאות הציבור.‏ בחמש השנים האחרונות מתו כ־20 מיליון ילדים ממחלות הנגרמות ממים מזוהמים,‏ מחלות הניתנות למניעה,‏ ומאות מיליוני אנשים עדיין חיים יום יום באומללות ובתנאים עלובים בשל היעדר מי שתייה נקיים ובשל שירותי תברואה לקויים”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

חלק ממאפייני ”‏אחרית הימים”‏

מלחמות בקנה מידה חסר תקדים (‏מתי כ״ד:‏7;‏ ההתגלות ו׳:‏4‏)‏.‏

רעב (‏מתי כ״ד:‏7;‏ ההתגלות ו׳:‏5,‏ 6,‏ 8‏)‏.‏

מגפות (‏לוקס כ״א:‏11;‏ ההתגלות ו׳:‏8‏)‏.‏

הפקרות הולכת וגדלה (‏מתי כ״ד:‏12‏)‏.‏

הרס כדור־הארץ (‏ההתגלות י״א:‏18‏)‏.‏

רעידות אדמה גדולות (‏לוקס כ״א:‏11‏)‏.‏

זמנים קשים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

אהבת כסף מופרזת (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏2‏)‏.‏

אי־ציות להורים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏2‏)‏.‏

קשיחות לב [‏חוסר חיבה טבעית,‏ ע״ח]‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏3‏)‏.‏