מה היה ”החטא הקדמון”?
תשובת המקרא
אדם וחוה היו האנשים הראשונים שחטאו. כאשר אכלו מ”עץ הדעת טוב ורע” ובכך המרו את פי אלוהים, הם ביצעו את מה שרבים מכנים ”החטא הקדמון”a (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:6; רומים ה׳:19). אדם וחוה לא הורשו לאכול מאותו עץ מפני שהוא סימל את סמכותו של אלוהים, או את זכותו, להחליט מה טוב ומה רע עבור בני האדם. כאשר אכלו מהעץ לקחו אדם וחוה את העניינים לידיהם והחליטו לקבוע לעצמם מה טוב ומה רע. בעשותם כן דחו את סמכותו המוסרית של אלוהים.
כיצד השפיע ”החטא הקדמון” על אדם וחוה?
בשל חטאם אדם וחוה הזדקנו ולבסוף מתו. הם הרסו את יחסיהם עם אלוהים ואיבדו את התוחלת לחיות לנצח וליהנות מבריאות מושלמת (בראשית ג׳:19).
כיצד ”החטא הקדמון” משפיע עלינו?
אדם וחוה הורישו את החטא לכל צאצאיהם. ניתן לדמות זאת לאופן שבו הורינו מורישים לנו מומים גנטיים (רומים ה׳:12). מכאן שכל בני האדם נולדו ”בחטא”,b ומשמעות הדבר שנולדנו לא־מושלמים ואנו נוטים לעשות את הרע (תהלים נ״א:5; אפסים ב׳:3).
בשל החטא התורשתי, או אי־שלמותנו, אנו נעשים חולים, מזדקנים ומתים (רומים ו׳:23). כמו כן, אנו סובלים מהשלכות הנלוות לטעויות שלנו ושל אחרים (קהלת ח׳:9; יעקב ג׳:2).
האם אנו יכולים להשתחרר מהשלכות ”החטא הקדמון”?
כן. המקרא אומר שישוע מת כ”קורבן ריצוי על חטאינו” (יוחנן א׳. ד׳:10). קורבנו של ישוע יכול לשחרר אותנו מהשלכות החטא התורשתי ולאפשר לנו לקבל את מה שאיבדו אדם וחוה — התוחלת לחיות לנצח ובריאות מושלמת (יוחנן ג׳:16).c
תפיסות מוטעות לגבי ”החטא הקדמון”
תפיסה מוטעית: בשל החטא הקדמון נגזר עלינו להיות מרוחקים מאלוהים לנצח.
עובדה: אלוהים אינו מאשים אותנו במה שעשו אדם וחוה. הוא מבין שאנו לא־מושלמים, ואין הוא מצפה מאיתנו ליותר ממה שאנו מסוגלים לעשות (תהלים ק״ג:14). אף שאנו סובלים מהחטא התורשתי, יש לנו ההזדמנות והזכות ליהנות מיחסי ידידות קרובים עם אלוהים (משלי ג׳:32).
תפיסה מוטעית: הטבילה משחררת את האדם מהחטא התורשתי, ולכן יש להטביל תינוקות.
עובדה: אף שהטבילה היא צעד חיוני לישועה, רק אמונה בקורבנו של ישוע יכולה לטהר את האדם מהחטא (פטרוס א׳. ג׳:21; יוחנן א׳. א׳:7). תינוקות אינם מסוגלים לפתח אמונה, שהרי האמונה המקראית מבוססת על ידע. לכן המקרא אינו מתיר טבילת תינוקות. עובדה זו ניכרת בקורותיהם של המשיחיים הקדומים. הם לא נטבלו כתינוקות, אלא כמאמינים — ’גברים ונשים’ שהאמינו בדבר־אלוהים (מעשי השליחים ב׳:41; ח׳:12).
תפיסה מוטעית: אלוהים קילל את הנשים מפני שחוה הייתה הראשונה שאכלה את הפרי האסור.
עובדה: אלוהים לא קילל את הנשים, אלא את ”הנחש הקדמוני, הנקרא משמיץ ושטן” אשר הסית את חוה לחטוא (ההתגלות י״ב:9; בראשית ג׳:14). ויותר מכך, אלוהים תלה את האשמה העיקרית לחטא הקדמון באדם הראשון, ולא באשתו (רומים ה׳:12).
מדוע אמר אלוהים שאדם הראשון ימשול באשתו? (בראשית ג׳:16) באמרו זאת הוא לא הסכים להתנהגות זו אלא פשוט ניבא על ההשלכות המרות של החטא. אלוהים ציפה שהגבר יאהב ויכבד את אשתו, ויגלה כבוד עמוק כלפי נשים ככלל (אפסים ה׳:25; פטרוס א׳. ג׳:7).
תפיסה מוטעית: החטא הקדמון היה מגע מיני.
עובדה: החטא הקדמון לא יכול היה להיות מגע מיני מהסיבות הבאות:
אלוהים ציווה על אדם הראשון לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע עוד כשאדם הראשון היה לבדו, ללא אישה (בראשית ב׳:17, 18).
אלוהים הורה לאדם וחוה: ”פרו ורבו” — כלומר, להביא ילדים לעולם (בראשית א׳:28). היה זה אכזרי מצד אלוהים אילו היה מעניש את הזוג הראשון על כך שצייתו לצו שנתן להם.
אדם וחוה חטאו בנפרד. חוה הייתה הראשונה שחטאה, ואחריה בעלה (בראשית ג׳:6).
המקרא מתיר יחסי מין בין בעל לאישה (משלי ה׳:18, 19; קורינתים א׳. ז׳:3).
a הביטוי ”החטא הקדמון” אינו מופיע במקרא. למעשה, החטא הראשון המוזכר במקרא הוא דבריו המטעים של השטן והשקר הגמור שאמר לחוה (בראשית ג׳:4, 5; יוחנן ח׳:44).
b המילה ”חטא” במקרא מתייחסת לא רק למעשים פסולים, אלא גם למצב הלא־מושלם, או החוטא, שירשנו.
c כדי ללמוד עוד על קורבנו של ישוע וכיצד נוכל להפיק ממנו תועלת, ראה המאמר ”כיצד ישוע מושיע אותנו?”