חממה להדפסת המקרא

מאת כתב עורו!‏ בבלגיה

לפני 500 שנה בערך,‏ הודפסו העותקים הראשונים של המקרא בשלמותו באַנְטְווֶרפֶּן,‏ בלגיה.‏ מה משך את דפסי המקרא לעיר זו?‏ איזה סיכון לקחו על עצמם כאשר הדפיסו את המקרא?‏ על מנת לברר כל זאת,‏ עלינו לחזור אחורה לתחילת המאה ה־16.‏

אנטוורפן שוכנת סמוך לנהר סכֶלְדֶה,‏ 89 קילומטר מן הים הצפוני.‏ במאה ה־16,‏ בתקופה הנחשבת לתור הזהב שלה,‏ נהנתה אנטוורפן משפע חומרי שכמוהו לא ידעה מעולם.‏ למעשה,‏ העיר התרחבה במהירות ונעשתה לנמל הגדול באירופה.‏ היא היתה בין הערים הבודדות במערב אירופה שאוכלוסייתן מנתה למעלה מ־000,‏100 תושבים.‏

צמיחתה של אנטוורפן משכה אליה סוחרים מכל רחבי אירופה.‏ עובדה זו,‏ בנוסף לשגשוג החומרי,‏ תרמה לגישה סובלנית יותר מצד רשויות העיר.‏ כך התאפשר לאנטוורפן להיעשות לחממה לרעיונות חדשים.‏ האווירה הסובלנית משכה דפסים רבים שהרגישו שיותר בטוח להדפיס ולהפיץ שם רעיונות חדשים.‏ עד מהרה,‏ הפכה אנטוורפן למעונם של 271 דפסים,‏ מוציאים לאור ומוכרי ספרים.‏ שופטי השלום בתקופה ההיא נהגו לתאר בגאווה את העיר שלהם כ”‏בית מחסה וחממה לכל סוגי האומנויות,‏ המדע,‏ האומות ולכל דבר בעל מעלה מוסרית”‏.‏

שריפת ספרים ונזירים

בין הרעיונות החדשים שיצאו תחת מכבש הדפוס והופצו לציבור היו אלו של מרטין לותר (‏1483–1546)‏.‏ הוא היה מחולל הרפורמציה,‏ זרם דתי אשר הוביל ללידת הפרוטסטנטיות.‏ שישה חודשים בלבד לאחר הקמתה של תנועת הרפורמציה,‏ הופיעו ספריו של לותר בחנויות הספרים של אנטוורפן.‏ שלא במפתיע,‏ הכנסייה הקתולית הביעה את מורת רוחה.‏ ביולי 1521 עודדה הכנסייה את הציבור באנטוורפן לשרוף את מה שהיא כינתה ”‏ספרי כפירה”‏.‏ שנתיים מאוחר יותר,‏ שני נזירים אוגוסטיניאנים מאנטוורפן,‏ אשר גילו אהדה כלפי רעיונותיו של לותר,‏ הועלו על המוקד ונשרפו חיים.‏

התקפות אלו לא עצרו את קבוצת הדפסים אמיצי הלב באנטוורפן.‏ האומץ שגילו דפסים אלו מילא תפקיד מכריע בנגישות המקרא לציבור הרחב.‏ מי היו חלק מאותם דפסים?‏

מהדפסת ספרים למות קדושים

אדריאן ואן בֵּרְקֶן היה דפס ומוכר ספרים.‏ בשנת 1522 הוא הושם בסד משום שמכר ספרים שדגלו בתורתו של לותר,‏ וזמן קצר לאחר מכן נידון למאסר.‏ לאחר שקיבל חנינה חזר מיידית לעבודתו.‏ הוא שב להדפיס,‏ והפעם הדפיס תרגום חלקי לשפה ההולנדית של ”‏הברית החדשה”‏ של לותר.‏ התרגום פורסם ב־1523,‏ שנה בלבד לאחר שפורסמה בגרמניה ”‏הברית החדשה”‏ בתרגומו של לותר.‏

אולם,‏ ב־1542,‏ כאשר כמות גדולה של ספרים שהוצאו מחוץ לחוק נמצאו בביתו שבדֶלְפְט,‏ הולנד,‏ נעצר ואן ברקן בשנית.‏ בהתחלה,‏ גזר עליו השופט עונש קל ‏—‏ לעמוד למשך שעתיים על הגרדום כשסביב צווארו כרוכים ”‏חלק מהספרים האסורים”‏.‏ אך מאוחר יותר,‏ שונה גזר דינו של ואן ברקן לעונש מוות,‏ וראשו של הדפס האמיץ נערף בחרב.‏

הערת השוליים עלתה לו בחייו

באותם ימים,‏ הדפס הפורה ביותר למקרא בשפה ההולנדית היה יעקב ואן ליסְפֶלְד.‏ בסך הכול,‏ הוציא הוא לאור 18 מהדורות למקרא בהולנדית.‏ ב־1526 הדפיס את המקרא בהולנדית בשלמותו.‏ אותו תרגום הופיע ארבע שנים לפני המקרא השלם בצרפתית ותשע שנים לפני פרסום המקרא השלם הראשון באנגלית!‏ המקרא שיצא ממכבשי הדפוס של ואן ליספלד התבסס בעיקר על המקרא בגרמנית של לותר,‏ שטרם הושלם באותה עת.‏

המהדורה הסופית בהולנדית של ואן ליספלד,‏ ב־1542,‏ כללה הדפסים בגלופות עץ והערות שוליים חדשות.‏ לדוגמה,‏ ליד מתי ד׳:‏3‏,‏ היה הדפס שתיאר את השטן כנזיר מזוקן בעל רגלי עז שאוחז מחרוזת תפילה.‏ אך היו אלו הערות השוליים שהעלו במיוחד את חמתה של הכנסייה הקתולית.‏ הערה אחת ‏—‏ ”‏הישועה באה דרך ישוע המשיח לבדו”‏ ‏—‏ שימשה כבסיס להרשעתו למוות של ואן ליספלד.‏ ואן ליספלד טען להגנתו שהמקרא שלו הודפס באישור הכנסייה,‏ ולמרות זאת ראשו נכרת באנטוורפן ב־1545.‏

מקובל בהתחלה,‏ ואז מוחרם

בינתיים,‏ בצרפת,‏ ההומניסט הקתולי הידוע ז׳אק לפיוור דה אטפל היה עסוק בתרגום המקרא מלטינית לצרפתית,‏ והוא נעזר בטקסט היווני המקורי.‏ דה אטפל רצה שהמקרא יהיה נגיש להדיוטות.‏ הוא כתב:‏ ”‏קרב ובא היום בו יוכרז על המשיח בדרך טהורה ולא יטמא עוד במסורות אנושיות.‏ אין זה המצב כעת”‏.‏ ב־1523 הוא הביא לדפוס בפריז תרגום של ”‏הברית החדשה”‏ בצרפתית.‏ התיאולוגים מאוניברסיטת סורבון היוקרתית הסתייגו מהתרגום משום שהיה בשפה המקומית.‏ לנוכח התקפתם,‏ נמלט דה אטפל מפריז ופנה לסטרסבּוּר שבצפון מזרח צרפת.‏

כתוצאה מהתנגדויות אלו,‏ לא העזו עוד הדפסים בצרפת להדפיס את המקרא בצרפתית.‏ היכן,‏ אם כן,‏ יכול היה דה אטפל להדפיס את המקרא שלו?‏ הבחירה ההגיונית היתה אנטוורפן.‏ המקרא של דה אטפל ממהדורת 1530,‏ שהודפס באנטוורפן על־ידי מֵרְטֵן דה קַייְזֵר,‏ היה התרגום הצרפתי הראשון של המקרא בכרך אחד.‏ מעניין לציין כי דה קייזר הדפיס תרגום זה באישור האוניברסיטה הקתולית של לוּבֶן,‏ האוניברסיטה העתיקה ביותר בבלגיה,‏ ובהסכמתו של הקיסר הרומי ”‏הקדוש”‏ צ׳ארלס החמישי בכבודו ובעצמו!‏ אף־על־פי־כן,‏ בשנת 1546 התווסף התרגום של דה אטפל לרשימת הספרים שהיו אסורים לקריאה עבור הציבור הקתולי.‏

‏”‏הבישוף קיבל את הספרים וטינדל קיבל את הכסף”‏

במקביל לתקופה זו באנגליה,‏ ביקש הכומר ויליאם טינדל לתרגם את המקרא לאנגלית.‏ ברם,‏ הבישוף של לונדון,‏ קַתְבֶּרְט טנסטל,‏ השיב פניו ריקם.‏ כשהבין טינדל כי לא יצליח לתרגם את המקרא באנגליה,‏ הוא נמלט לגרמניה.‏ לבסוף,‏ בפברואר 1526,‏ הוא הצליח להביא לדפוס את תרגומו הראשון של ”‏הברית החדשה”‏ לאנגלית.‏ לא עבר חודש וכבר הופיעו העותקים הראשונים של תרגומו באנגליה.‏

למרות זאת,‏ הבישוף טנסטל היה נחוש בדעתו למנוע מהעם הפשוט לקרוא את המקרא.‏ לכן,‏ הוא שרף כל עותק שהוא יכול היה לשים עליו את ידו מתרגומו של טינדל.‏ ובכל זאת,‏ ספרי המקרא של טינדל עדיין הופצו.‏ אבל בעזרתו של סוחר בשם פקינגטון,‏ רכש הבישוף את כל מלאי ספרי המקרא של טינדל עוד לפני שעזבו את היבשת והגיעו לאנגליה.‏ טינדל הסכים להצעה והשתמש בכספים שהרוויח לשיפור תרגומו ולהדפסת מהדורה מעודכנת.‏ ”‏וכך מעז יצא מתוק”‏,‏ מציין מקור מידע על אותם ימים.‏ ”‏הבישוף קיבל את הספרים,‏ פקינגטון זכה לשבחים וטינדל קיבל את הכסף”‏.‏ וכך יצא שהבישוף של לונדון מימן שלא ביודעין את עבודת תרגום המקרא של טינדל!‏

הקשר בין טינדל ואנטוורפן

אבל אפילו לאחר שכל הספרים של טינדל נקנו והועלו באש,‏ המשיכה ”‏הברית החדשה”‏ של טינדל לזרום בכמויות לתוך אנגליה.‏ כיצד התאפשר הדבר?‏ שני דפסים נועזים באנטוורפן,‏ האנס וכריסטופר ואן רוּרמוֹנד,‏ הדפיסו בחשאי כמה מהדורות של ”‏הברית החדשה”‏ של טינדל.‏ למרות שתרגום זה הכיל טעויות דפוס רבות,‏ אנשים באנגליה נכספו לקנות אותו.‏

אולם,‏ ב־1528,‏ נכלא האנס בלונדון בהאשמת הדפסת 500,‏1 עותקים של ”‏הברית החדשה”‏ של טינדל ומשום כך שהביא 500 עותקים לאנגליה.‏ סביר להניח שהוא מת בכלא באנגליה.‏ ב־1531,‏ אחיו של האנס,‏ כריסטופר,‏ נכלא גם הוא משום שמכר את ספרי ”‏הברית החדשה”‏.‏ ככל הנראה גם כריסטופר מת כאסיר.‏

‏”‏יצירת המופת של טינדל”‏ ‏—‏ מודפסת באנטוורפן

החל מ־1529 עד 1535,‏ העביר טינדל את מרבית זמנו באנטוורפן,‏ ונהנה שם מסביבה תומכת יותר בביצוע מלאכתו.‏ בשנת 1530,‏ הדפיס מרטן דה קייזר את תרגום החומש של טינדל,‏ בו הופיע שמו המפורש של יהוה בפעם הראשונה באנגלית.‏

במאי 1535,‏ נעצר טינדל באנטוורפן.‏ בשעה שנמק בבית הכלא,‏ השלים אחד מתלמידיו,‏ מַייְלְס קוֹבְרְדֵיל,‏ את תרגומו של טינדל לכתבי־הקודש העבריים.‏ ב־6 באוקטובר 1536,‏ בוִילְווֹרְד שבבלגיה,‏ הועלה טינדל על המוקד ונחנק למוות.‏ מילותיו האחרונות היו:‏ ”‏אלוהים!‏ פקח את עיני מלך אנגליה!‏”‏

מורשתו של טינדל

זמן קצר לאחר הוצאתו להורג של טינדל,‏ נתן מלך אנגליה,‏ הנרי השמיני,‏ היתר שתרגום המקרא יוקרא בכנסיות.‏ הוא הודפס על־ידי מאתֵיאס קְרוֹם,‏ דפס נוסף מאנטוורפן.‏ מקרא זה,‏ הידוע בדרך כלל כמקרא מתיו (‏נקרא כך על שמו של תומס מתיו)‏,‏ מבוסס בעיקרו של תרגומו של טינדל.‏a כמה אירוני שכעת הכמרים השתמשו בתרגום שהם בעצמם שרפו כמה שנים קודם לכן ‏—‏ התרגום שבגינו איבד טינדל את חייו!‏

חלק הארי מתוך תרגומו של טינדל נשתמר בתרגום המלך ג׳יימס.‏ לכן,‏ ביטויים רבים מתרגום המלך ג׳יימס אשר השאירו את חותמם על השפה האנגלית נטבעו לראשונה על־די טינדל והודפסו באנטוורפן.‏ דוגמאות לביטויים ידועים אלו הם ,‏”‏the signs of the times“,‏ ”‏the powers that be“ ”‏?s keeper’‏Am I my brother“ ,‏ אשר מתרגמי תרגום המלך ג׳יימס העתיקו אותם ישירות מתרגומו של טינדל (‏בראשית ד׳:‏9;‏ מתי ט״ז:‏3;‏ רומים י״ג:‏1‏)‏.‏ לדברי פרופסור לטרֶה,‏ השפעתו של טינדל על השפה האנגלית גדולה אף מזו של שייקספיר!‏

במחצית השנייה של המאה ה־16,‏ איבדה אנטוורפן את אווירת הסובלנות הדתית ששררה בה ואת מעמדה כ”‏חממה”‏ להדפסת המקרא.‏ הסיבה העיקרית לכך היתה הרדיפות מצד ה”‏תנועה נגד הרפורמציה”‏ של הכנסייה הקתולית.‏ אף־על־פי־כן,‏ האומץ וההקרבה של מדפיסי המקרא הראשונים באנטוורפן תרמו רבות להפיכת דבר־אלוהים נגיש לקוראי המקרא ברחבי העולם כיום.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

למעלה:‏ סידור אותיות ידני;‏ מרטין לותר מתרגם את המקרא;‏ מפת העיר העתיקה של אנטוורפן

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

דוכן הספרים של יעקב ואן ליסְפֶלְד

‏[‏תמונות בעמוד 25]‏

ז׳אק לפיוור דה אטפל ועמוד השער של מהדורת המקרא שלו מ־1530,‏ שהודפס באנטוורפן

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

שריפה פומבית של ספרי מקרא באנגלית בלונדון

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

ויליאם טינדל,‏ דף מספר המקרא שלו ומיילס קוֹבְרְדֵיל

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 24]‏

עמוד 23:‏ סדר .by Carol Belanger Grafton/Dover Publications, Inc/‏s Ornaments’‏Printer‏; לותר:‏ מתוך הספר Bildersaal deutscher Geschichte‏; מפה:‏ באדיבות Museum Plantin-Moretus/Stedelijk Prentenkabinet Antwerpen; עמוד 25:‏ דיוקן:‏ מתוך הספר Histoire de la Bible en France‏; דף מהמקרא:‏ Cliché Bibliothèque nationale de France, Paris ©; שריפת ספרי מקרא:‏ מתוך הספר 1885 ,‏The Parallel Bible, The Holy Bible‏; עמוד 26:‏ טינדל:‏ מתוך הספר The Evolution of the English Bible‏; קוברדיל:‏ מתוך הספר Our English Bible: Its Translations and Translators