הם אהבו את דבר־אלוהים

מסרים חשובים בדרך כלל מתורגמים ללשונות רבות כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו לעמוד על משמעותם.‏ המקרא,‏ דברו של אלוהים,‏ מכיל מסר חשוב.‏ אף־על־פי שהועלה על הכתב לפני זמן רב,‏ תוכנו של המקרא ”‏נכתב להדרכתנו”‏ ומעניק לנו נחמה ותקווה לעתיד (‏רומים ט״ו:‏4‏)‏.‏

הגיוני אפוא שהמקרא,‏ המכיל את המסר החשוב ביותר שנכתב מעולם,‏ יהיה זמין בשפות רבות.‏ לאורך ההיסטוריה היו שנאבקו מאבק איתנים כדי לתרגם את המקרא,‏ וזאת חרף מחלות קשות,‏ איסורים ממשלתיים ואפילו איומים בהוצאה להורג.‏ וכל זאת מדוע?‏ מפני שהם אהבו את דבר־אלוהים.‏ המקרים שיתוארו להלן הם בבחינת מבט חטוף על ההיסטוריה היוצאת דופן של מלאכת תרגום המקרא.‏

‏”‏אנגלים מיטיבים ללמוד את תורת המשיח באנגלית”‏

כאשר נולד ג׳ון ויקליף סביבות שנת 1330,‏ התנהלו טקסי הכנסייה באנגליה בשפה הלטינית.‏ אך אנשים מן השורה השתמשו באנגלית כשפת היומיום.‏ הם שוחחו עם שכניהם באנגלית וגם את תפילותיהם לאלוהים נשאו בשפה האנגלית.‏

ויקליף היה כומר קתולי ושלט היטב בלטינית.‏ אך לדעתו היה פסול להשתמש בלטינית,‏ שבעיניו הייתה שפה אליטיסטית,‏ לשם הוראת כתבי־הקודש.‏ ”‏את הידע בתורת אלוהים”‏,‏ הוא כתב,‏ ”‏יש ללמד בשפה הקלה ביותר להבנה,‏ שהרי הנלמד הוא דברו של אלוהים”‏.‏ אי לכך,‏ ויקליף ועמיתיו הקימו צוות שמטרתו לתרגם את המקרא לאנגלית,‏ מלאכה שארכה 20 שנה.‏

היוזמה להוצאת תרגום חדש לא נתקבלה בזרועות פתוחות על־ידי הכנסייה הקתולית.‏ הספר תעלומות הוותיקן (‏The Mysteries of the Vatican)‏ מנמק את התנגדותה של הכנסייה:‏ ”‏להדיוטות התאפשר להשוות בין הפשטות של המשיחיות הקדומה ובין הקתוליוּת של זמנם.‏.‏.‏ גודל ההבדל בין תורתו של מייסד המשיחיות ובין זה שמינה את עצמו לשמש כבא כוחו [‏האפיפיור]‏ נעשה לראשונה ברור כשמש”‏.‏

האפיפיור גרגוריוס ה־11 הוציא חמש פסיקות גינוי נגד ויקליף.‏ אך המתרגם נותר בשלו.‏ הוא השיב:‏ ”‏אנגלים מיטיבים ללמוד את תורת המשיח באנגלית.‏ משה שמע את תורת אלוהים בשפתו שלו,‏ וכך היה גם במקרה של שליחי המשיח”‏.‏ בערך בשנת 1382,‏ זמן קצר לפני מותו של ויקליף,‏ פרסם הצוות שלו את המהדורה הראשונה של המקרא השלם באנגלית.‏ כעבור כעשר שנים הוציא אחד מעמיתיו גרסה מתוקנת וקלה יותר לקריאה.‏

הואיל וטרם הומצא הדפוס,‏ כל עותק הועתק בדקדקנות ביד,‏ תהליך שיכול היה להימשך עשרה חודשים!‏ אך האפשרות שהמקרא יופץ הדירה שינה מעיני ראשי הכנסייה,‏ והארכיבישוף אף איים להחרים את כל מי שיעז לקרוא בו.‏ למעלה מ־40 שנה אחרי מותו של ויקליף הורתה ועידה כנסייתית מטעם האפיפיור להוציא את גופתו של ויקליף מקברו,‏ לשרוף את עצמותיו ולפזר את האפר בנהר סוויפט.‏ למרות זאת,‏ שוחרי אמת כנים עדיין ניסו להשיג את המקרא של ויקליף.‏ פרופסור ויליאם מ.‏ בלקברן ציין:‏ ”‏אינספור עותקים של המקרא של ויקליף הוצאו לאור,‏ הופצו לציבור הרחב והועברו לדורות הבאים”‏.‏

מקרא לנער המחרשה

תוך 200 שנה כבר אבד הכלח על האנגלית שבה כתב ויקליף.‏ כומר צעיר בקרבת העיר בריסטול הצר על כך שרק מעטים יכלו להבין את המקרא.‏ המטיף,‏ ויליאם טינדל,‏ שמע פעם איש משכיל אומר שמוטב לחיות בלי תורת אלוהים מאשר בלי תורת האפיפיור.‏ בתגובה הצהיר טינדל שאם אלוהים יהיה בעזרו,‏ תוך זמן קצר הוא יביא לידי כך שאפילו נער מחרשה יהיה בקיא במקרא יותר מאותו מלומד.‏

ויקליף תרגם מתוך הוולגטה הלטינית והעתיק ידנית את הכתובים.‏ טינדל,‏ לעומתו,‏ שעבר מאנגליה לגרמניה,‏ החל ב־1524 לתרגם ישירות משפות המקור של כתבי־הקודש,‏ עברית ויוונית,‏ ונעזר בשירותיו של בית דפוס בקֶלן כדי להדפיס את העותקים.‏ עד מהרה הגיעה השמועה על התרגום לאוזני אויביו של טינדל,‏ והם שכנעו את הסנאט של קלן לצוות שיוחרמו כל העותקים.‏

טינדל נמלט לעיר ווֹרְמְס בגרמניה והמשיך במלאכתו.‏ בחלוף זמן לא רב,‏ עותקים מתרגומו של טינדל לכתבי־הקודש המשיחיים באנגלית נשלחו בחשאי לאנגליה.‏ בתוך חצי שנה נמכרו עותקים כה רבים עד כדי כך שנקראה אסיפת חירום של הבישופים וניתנה הוראה לשרוף את ספרי המקרא.‏

במאמץ לעצור את הנחשול הגואה של קריאת המקרא ואת הכפירה לכאורה של טינדל,‏ מינה הבישוף של לונדון את סר תומס מור לכתוב בגנותו של טינדל.‏ מור זעם במיוחד על שטינדל השתמש במילה ”‏קהילה”‏ במקום ”‏כנסייה”‏ ובמילה ”‏זקן”‏ במקום ”‏כומר”‏.‏ מילים אלה ערערו על סמכותו של האפיפיור ועל ההבדלה בין הכמורה להדיוטות.‏ תומס מור ביקר את טינדל גם על כך שתרגם את המילה היוונית אָגָפֶּה ל”‏אהבה”‏ במקום ל”‏צדקה”‏,‏ במובן של גמילות חסדים.‏ ”‏גם זה היה רעיון מסוכן לכנסייה”‏,‏ נאמר בספר אם אלוהים יחוס על חיי (‏If God Spare My Life)‏ ”‏שהרי ההמעטה לכאורה בחשיבות של מתן צדקה עלולה הייתה לפגוע בהכנסה הרווחית שנבעה מן התרומות,‏ כתבי המחילה והעזבונות שבזכותם,‏ כך נאמר לציבור,‏ ייפתחו שערי גן עדן בפני הנאמנים”‏.‏

תומס מור תמך בהעלאת ”‏כופרים”‏ על המוקד,‏ מה שהוביל לידי כך שטינדל הומת בחניקה וגופתו הועלתה על המוקד באוקטובר 1536.‏ תומס מור,‏ מצידו,‏ נאלץ מאוחר יותר להיפרד מראשו לאחר שסר חינו בעיני המלך.‏ על אף זאת,‏ הוא הועלה לדרגת קדוש על־ידי הכנסייה הקתולית ב־1935,‏ ובשנת 2000 כיבד אותו האפיפיור יוחנן פאולוס השני בזכות להיקרא הקדוש הפטרון של המדינאים.‏

טינדל לא זכה להוקרה שכזו.‏ אך עוד לפני מותו,‏ ידידו מַייְלְס קַווֶרְדֵיל שילב את חלקי תרגומו של טינדל עם תרגומיו שלו ויצר מקרא שלם — המקרא הראשון באנגלית שתורגם משפות המקור!‏ כעת כל נער מחרשה יכול היה לקרוא את דבר־אלוהים.‏ אך מה באשר למקרא בשפות אחרות חוץ מאנגלית?‏

‏’‏משימה כמעט בלתי אפשרית’‏

למרות התנגדותם של משפחתו וידידיו הפליג המיסיונר הבריטי רוברט מוריסון לסין ב־1807 כשהוא נחוש בדעתו להוציא לאור מקרא שלם בסינית.‏ מלאכת התרגום לא הייתה עניין של מה בכך.‏ ”‏המשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית”‏,‏ אמר צ׳ארלס גרנט,‏ המנהל של חברת הודו המזרחית בתקופה ההיא.‏

עם הגיעו לסין,‏ נודע למוריסון שנאסר על הסינים ללמד זרים את לשונם,‏ וכי כל העובר על האיסור הסתכן בהוצאה להורג.‏ לכן למען שלומו ושלומם של מי שהסכימו ללמד אותו את השפה,‏ לא הראה מוריסון את פניו בציבור לזמן מה.‏ לפי דיווח אחד,‏ ”‏אחרי שנתיים של לימודים הוא היה מסוגל לדבר מנדרינית,‏ ביותר מניב אחד,‏ וכן גם לקרוא ולכתוב בה”‏.‏ בינתיים הוציא הקיסר הוראה הקובעת עונש מוות לכל המדפיס ספרים נוצריים.‏ למרות הסכנה,‏ ב־25 בנובמבר 1819 השלים מוריסון את תרגום המקרא כולו לסינית.‏

עד 1836 הודפסו 000,‏2 ספרי מקרא שלמים,‏ 000,‏10 עותקים של כתבי־הקודש המשיחיים ו־000,‏31 חלקים נפרדים של כתבי־הקודש בסינית.‏ האהבה לדבר־אלוהים הפכה ’‏משימה בלתי אפשרית’‏ לאפשרית.‏

מקרא בתוך כרית

שבועיים אחרי שנישאו בפברואר 1812,‏ יצאו המיסיונר האמריקני אדונירם ג׳אדסון ואשתו אן למסע ארוך שלבסוף הביא אותם ב־1813 לבורמה.‏a מבלי להתמהמה הם החלו ללמוד את השפה הבורמית,‏ אחת השפות הקשות ביותר בעולם.‏ בחלוף מספר שנים של לימודים כתב ג׳אדסון:‏ ”‏אנחנו לומדים שפה המדוברת בפי אנשים החיים בקצה השני של העולם,‏ אשר אפילו צורת חשיבתם שונה לגמרי משלנו.‏.‏.‏ אין ברשותנו מילון וגם לא מתורגמן שיבאר לנו ולו מילה אחת”‏.‏

הקשיים הלשוניים לא גרמו לג׳אדסון לומר נואש.‏ הוא השלים את תרגום כתבי־הקודש המשיחיים לבורמית ביוני 1823.‏ כעבור זמן מה נכנסה בורמה למלחמה.‏ כחשוד בריגול,‏ הושלך ג׳אדסון לכלא,‏ נכבל בשלושה זוגות של כבלי ברזל ונקשר לעמוד ארוך מבלי שיוכל לזוז.‏ ”‏אחד הדברים הראשונים שביקש ג׳אדסון מייד כשהותר לו ולגברת ג׳אדסון להיפגש ולשוחח באנגלית היה כתב־היד של תרגום הברית החדשה”‏,‏ כתב פרנסיס ויילנד בספר על קורות חייו של ג׳אדסון משנת 1853.‏ אן חששה שכתב־היד,‏ שהוטמן באדמה מתחת לבית,‏ יושחת כתוצאה מלחות ועובש,‏ ולכן תפרה אותו בתוך כרית והביאה אותו לבעלה לבית הסוהר.‏ למרות הנסיבות הקשות להחריד,‏ כתב־היד שרד.‏

כעבור חודשים רבים בבית הסוהר שוחרר ג׳אדסון.‏ אך שמחתו לא האריכה ימים.‏ בהמשך אותה שנה לקתה אן בקדחת חמורה ונפטרה אחרי שבועות ספורים.‏ ורק חצי שנה לאחר מכן גם בתו מריה,‏ שהייתה בקושי בת שנתיים,‏ הוכרעה על־ידי מחלה חשוכת מרפא.‏ שבור לב,‏ המשיך ג׳אדסון במלאכתו והמקרא כולו הושלם לבסוף ב־1835.‏

האם אתה אוהב את דבר־אלוהים?‏

האהבה שגילו מתרגמים אלה לדבר־אלוהים אינה חסרת תקדים.‏ עוד בימי עם ישראל הקדום שר מחבר מזמור התהלים ליהוה אלוהים:‏ ”‏מה אהבתי תורתך!‏ כל היום היא שיחתי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏97‏)‏.‏ המקרא אינו רק מפעל ספרותי מרשים.‏ טמון בו מסר חשוב.‏ האם אהבתך לדבר־אלוהים משתקפת בכך שאתה קורא בו באופן קבוע?‏ תוכל להיות בטוח שאם תעשה כן וגם תשתדל ליישם את מה שתלמד,‏ תהיה ’‏מאושר במעשך’‏ (‏יעקב א׳:‏25‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 8]‏

‏”‏אנגלים מיטיבים ללמוד את תורת המשיח באנגלית”‏ (‏ג׳ון ויקליף)‏

‏[‏תמונות בעמוד 9]‏

ויליאם טינדל ועמוד מתוך תרגומו

‏[‏שלמי תודה]‏

טינדל:‏ The Evolution of the English Bible From the book

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

רוברט מוריסון והמקרא הסיני בתרגומו

‏[‏שלמי תודה]‏

In the custody of the Asian Division of the Library of Congress

רוברט מוריסון:‏ Private Collection/Ken Welsh/The Bridgeman Art Library International/(‏after)‏ (‏1774-1852)‏ George ‏,‏Chinnery ‏,‏‏(‏litho)‏ 1820.published c ‏,The National Portrait Gallery Volume IV from ‏,‏engraved by W. Holl

‏[‏תמונות בעמוד 11]‏

אדונירם ג׳אדסון ותרגומו של המקרא בבורמית

‏[‏שלמי תודה]‏

ג׳אדסון:‏ Dover‏/Dictionary of American Portraits/‏Engraving by John C. Buttre

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]‏

ויקליף:‏ (‏Vol. I)‏ The History of Protestantism From the book מקרא:‏ New York ‏,‏Courtesy of the American Bible Society Library