חוכמת חיים בעולם מסובך

‏”‏לאדם שטוב לפניו נתן [‏אלוהים]‏ חוכמה ודעת ושמחה”‏ (‏קהלת ב׳:‏26‏)‏.‏

אין זה קל לקבל החלטות נבונות ואתיות בעולם שבו הרפואה והטכנולוגיה נעשות יותר ויותר מסובכות.‏ לפניך כמה מן ההתפתחויות האחרונות שעוררו ויכוחים סוערים.‏ נשים יכולות כיום להפסיק היריון בלתי רצוי על־ידי נטילת ”‏גלולה של הבוקר שאחרי”‏.‏ המדענים פרצו את מחסום הגנים ויש בידם היכולת ”‏להנדס”‏ צמחים ובעלי־חיים.‏ המעבדות מתחרות זו בזו על עוברי אנוש לצורך הפקת תאי גזע יקרים,‏ ורבים תולים בהם את התקווה ליצירת מהפכה רפואית.‏

ניסיונות אלו לעשות מניפולציות בטבע מעוררים ברבים מתח וחששות ומותירים אותם מבולבלים מבחינה מוסרית ואתית.‏ תוצאות אלו מזכירות לנו את דברי המקרא:‏ ”‏לא לאדם דרכו.‏ לא לאיש הולך והָכין את צעדו”‏ (‏ירמיהו י׳:‏23‏)‏.‏ כפי שילדים זקוקים להדרכת הוריהם,‏ כל בני האדם זקוקים לעזרה מאבינו שבשמים כדי לכלכל את צעדיהם בתבונה.‏

הקשב לאלוהים ורכוש חוכמה

כדי להקשיב לאלוהים יש לקרוא וליישם את דברו הכתוב.‏ נכון,‏ המקרא אינו עוסק ספציפית בכל הסוגיות הרפואיות והמדעיות המורכבות של ימינו.‏ למרות זאת,‏ עקרונותיו,‏ אשר יעמדו לעולם,‏ יש בהם כדי לעזור לנו להסיק מסקנות שקולות (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏25‏)‏.‏

למשל,‏ תן דעתך לוויכוח סביב תאי גזע עובריים אנושיים.‏ כאמור,‏ השגתם כרוכה בהשמדת עוברים חיים.‏ באשר לסכסוך האתי שהדבר יוצר,‏ פרנסיס קולינס,‏ ראש המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי בארצות־הברית,‏ אמר:‏ ”‏הנה דוגמה קלאסית של התנגשות בין שני עקרונות חשובים מאוד.‏ האחד הוא קדושת חיי האדם והשני הוא החובה שלנו כבני אדם להקל את סבלם של הסובלים ולטפל במחלות נוראיות.‏.‏.‏ רבים סבורים,‏ ולדעתי בצדק,‏ שמחקר זה העושה מניפולציות בתאים שמקורם בעוברי אנוש,‏ חורג מגבולות המותר באשר לקדושת חיי האדם”‏.‏

המקרא חושף את עמדתו של אלוהים כלפי העוברים ובכך מסייע לנו ליישב סוגיה מסובכת זו.‏ בתקופת עם ישראל הקדום,‏ אם אישה הרה נפצעה בידי אדם אחר,‏ וכתוצאה מכך היא או העובר שברחמה מתו,‏ אלוהים ראה באותו אדם אשם בהריגה.‏ היה עליו לשלם ”‏נפש תחת נפש”‏a (‏שמות כ״א:‏22,‏ 23‏)‏.‏ מכאן מתקבלת המסקנה שכל חיי אנוש קדושים לבורא,‏ כולל חייו של אדם שטרם נולד.‏ אלוהים מתעניין בנו עוד בהיותנו ברחם,‏ כפי שאומר מחבר התהלים:‏ ”‏גולמי [‏עובר בראשית התהוותו]‏ ראו עיניך,‏ ועל ספרך כולם [‏כל איבריו]‏ ייכתבו”‏ (‏תהלים קל״ט:‏16‏)‏.‏

על אף הקידמה הטכנולוגית האדירה של האנושות,‏ המקרא מסייע לנו לאמץ גישה מאוזנת ומציאותית כלפי בני אדם והישגיהם.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה.‏ תצא רוחו,‏ ישוב לאדמתו,‏ ביום ההוא אבדו עשתונותיו (‏מחשבותיו)‏”‏ (‏תהלים קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ יש אומרים שאמירה זו נודפת פסימיות.‏ האומנם?‏ האין זו אמירה כנה ועובדתית?‏ הרי גם האדם המוכשר ביותר אינו מסוגל למנוע מעצמו — או מאחרים — את הזיקנה,‏ את החולי ובסופו של דבר את המוות.‏

לעומת זאת,‏ מגבלות אלו אינן חלות על הבורא.‏ יתרה מכך,‏ יש בידו הכוח להביא ל”‏תשועה”‏ ויש לו הרצון לעשות כן.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏ כדי לתת לנו יסוד לאמונה,‏ ריפא ישוע,‏ בתקופת חייו עלי אדמות,‏ את כל החולים ואת כל בעלי המוגבלויות שבאו אליו.‏ הוא אף הקים מתים!‏ (‏לוקס ז׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏

נסיו של ישוע הם בבחינת הצצה אל תוכנית הריפוי הגדולה של אלוהים,‏ שתחל כאשר מלכותו תיטול לידיה את מלוא השליטה על כדור־הארץ.‏ את זאת מבקש מי שמתפלל את תפילת האדון.‏ רק באמצעות מלכות אלוהים ‏—‏ ממשלתו השמימית של אלוהים בהנהגת ישוע המשיח — ייעשה רצון אלוהים בארץ (‏דניאל ב׳:‏44;‏ מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

האם הבטחות מקראיות אלו נוטעות בך תקווה?‏ האם אתה מעוניין ללמוד את השקפתו של אלוהים לגבי סוגיות קשות רבות הניצבות בפנינו וכך להשביע את רצונו כמיטב יכולתך?‏ אם כן,‏ הרינו מעודדים אותך להקשיב ולשים לב לדבר־אלוהים.‏ בו טמונה החוכמה לחיים — לחיים אין קץ (‏יוחנן י״ז:‏3;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

המקרא מספק הדרכה לימינו ותקווה ודאית לבריאות מושלמת בעתיד