מנקודת המבט המקראית
מה עליך לדעת לגבי חג המולד?
מיליונים ברחבי העולם, ואולי גם אתה ביניהם, מתכוננים לעונת חג המולד לשנת 2002. אולי אינך נוהג להשתתף בהיבט הדתי של חגיגה פופולרית זו. על כל פנים, סביר להניח כי לא תוכל לחמוק מהשפעותיו של חג המולד. הוא חדר לעולם המסחר והבידור, אפילו בארצות לא־נוצריות.
מה ידוע לך על חג המולד? האם המקרא תומך בחגיגת לידתו של המשיח? מה עומד מאחורי חגיגה פופולרית זו, הנחגגת בכל שנה ב־25 בדצמבר?
איסור על חג המולד
אם תחקור את העניין למספר רגעים, תגלה כי שורשיו של חג המולד אינם נעוצים במשיחיות האמיתית. תלמידי מקרא רבים בני קבוצות דתיות שונות מודים בכך. לכן, כשחושבים על כך, אין זה צריך להפתיע אותך שבשנת 1647 הוציא פרלמנט קְרוֹמְווֶל שבאנגליה צו הקובע כי חג המולד יהיה יום של סיגופים, ובשנת 1652 הוחרם החג לחלוטין. הפרלמנט נהג להתכנס בכוונה תחילה בכל 25 בדצמבר מהשנים 1644 עד 1656. לדברי ההיסטוריונית פני ל. ריסטַד, ”כמרים אשר הטיפו על הולדת ישוע הסתכנו במאסר. נציגי כנסיות נאלצו לשלם קנסות אם היו תולים באותו יום קישוטים בכנסיות שלהם. מתוקף החוק, חנויות נשארו פתוחות בחג המולד כאילו היה זה יום עבודה רגיל”. מדוע הצעדים שננקטו היו כה דרסטיים? רפורמטורים פוריטנים האמינו כי אל לכנסייה ליצור מסורות אשר אינן מעוגנות בכתובים. הם הטיפו במרץ וחילקו ספרות המגנה את חגיגות חג המולד.
גישות דומות נראו גם באמריקה הצפונית. בין השנים 1659 ו־1681 נאסר לחוג את חג המולד במושבת מפרץ מסצ׳וסטס.a לפי החוק שחוקק בימים ההם, אסור היה לחגוג את חג המולד בשום אופן או צורה. מפירי החוק היו צפויים לקנס. לא רק הפוריטנים שבניו־אינגלנד נמנעו מלחגוג את החג, אלא גם כמה קבוצות במושבות מאזור המרכז. כמו הפוריטנים, גם הקווקרים שהתרכזו בפנסילבניה היו נחושים בדעתם לא לקיים את החגיגות. ספר אחד אומר: ”זמן קצר לאחר שאמריקה זכתה בעצמאותה, אליזבת דרינקר, קווקרית בעצמה, חילקה את תושבי פילדלפיה לשלוש קטגוריות. היו קווקרים ש’לא החשיבו את [חג המולד] ליום חשוב יותר מכל יום אחר’, אלו ששמרו עליו באדיקות דתית והשאר אשר היו ’מבלים אותו בהוללות’”.
הנרי וורד בִּיצֶ’ר, מטיף אמריקני ידוע, אשר גדל בבית קלוויניסטי דתי, ידע מעט מאוד על חג המולד עד גיל 30. ”חג המולד לא היה חלק מחיי”, כתב בשנת 1874.
הכנסיות הבפטיסטיות והקוֹנגרֶגַציוֹנַליסטיות המוקדמות גם לא מצאו בסיס בכתבי־הקודש לחגיגת הולדת המשיח. מקור אחד מציין שהפעם הראשונה שהכנסייה הבפטיסטית של ניופורט [ארה״ב] חגגה את חג המולד היתה ב־25 בדצמבר, 1772. היה זה 130 שנה בערך לאחר שנוסדה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בניו־אינגלנד.
מוצאו של חג המולד
האנציקלופדיה הקתולית החדשה (אנג׳) מודה: ”תאריך לידתו של המשיח אינו ידוע. ספרי הבשורה אינם מציינים לא את היום ולא את החודש... לפי ההנחה שהציע ה. יוזנר... שמקובלת כיום על רוב החוקרים, הולדת המשיח הותאמה לתאריך היפוך החורף (ה־25 בדצמבר לפי הלוח היוליאני, ה־6 בינואר לפי הלוח המצרי). וזאת משום שביום זה, כשהשמש מתחילה את מסלול חזרתה לשמי חצי כדור־הארץ הצפוני, חגגו חסידי האל מיתרה את הדיאס נאטאליס סוליס אינוויקטי (יום הולדת השמש הבלתי מנוצחת). ב־25 בדצמבר, שנת 274, הכריז הקיסר אַאוּרֶלְייַנוּס על אל השמש כפטרון הראשי של האימפריה והקדיש עבורו מקדש בקמפוס מרתיאוס. חג המולד התחיל בתקופה שבה פולחן השמש רווח מאוד ברומא”.
האנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג מציינת: ”אין כל צו מאלוהים לחגוג את חג המולד, ואין לחג זה שורשים בברית החדשה. לא ניתן לאמת את תאריך הולדת המשיח מתוך הברית החדשה, ובעצם, משום מקור אחר”.
”תעתועי הבל”
בהתחשב במוזכר לעיל, האם על משיחיים אמיתיים ליטול חלק במסורות הקשורות לחג המולד? האם אלוהים שבע רצון מכך שעבודתו מתמזגת עם אמונות ומנהגים דתיים של אנשים שאינם עובדים אותו? השליח פאולוס הזהיר בקולוסים ב׳:8: ”היזהרו שאיש לא יוליך אתכם שולל בפילוסופיה ובתעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח”.
עוד כתב פאולוס: ”אל תירתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים; כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה? ומה רעות יש לאור עם חושך? מה הסכמה יש למשיח עם בליעל [השטן]? או מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?” (קורינתים ב׳. ו׳:14, 15).
לאור הוכחות חותכות אלו, עדי־יהוה אינם משתתפים בחגיגות חג המולד. בהתאם לכתובים, הם חותרים לשמור על ”עבודת אלוהים טהורה ותמימה לפני אלוהים אבינו”, ומקפידים להישאר ”נקיים מטומאת העולם” (יעקב א׳:27).
[הערת שוליים]
a מושבת מפרץ מסצ׳וסטס, שהוקמה בשנת 1628 על־ידי אנגלים פוריטנים, היתה למושבה הגדולה והמצליחה שבין המושבות הראשונות בניו־אינגלנד.
[קטע מוגדל בעמוד 28]
הפרלמנט האנגלי החרים את חג המולד ב־1652
[קטע מוגדל בעמוד 29]
”חג המולד לא היה חלק מחיי” (הנרי וורד ביצ׳ר, כומר אמריקאי)
[תמונה בעמוד 29]
עובדי האלילים קנאים של מיתרה ואל השמש (הנראה בתבליט) חגגו את ה־25 בדצמבר
[שלמי תודה]
Musée du Louvre, Paris