עונת חג המולד — מה עומד במרכזה?‏

מיליוני אנשים רואים בעונת החגים זמן לבלות בחברת משפחה וידידים,‏ תקופה לחידוש קשרי אהבה וידידות.‏ אחרים רואים בעונה זו תקופה להרהורים בלידתו של ישוע המשיח ובתפקידו בישועת האנושות.‏ ברוסיה,‏ להבדיל מהרבה ארצות אחרות,‏ לא תמיד היה מותר לחגוג בחופשיות את חג המולד.‏ הכנסייה הרוסית האורתודוקסית אומנם חגגה את חג המולד בצורה גלויה במשך מאות בשנים,‏ אך במהלך רוב המאה ה־20 נאסרה חגיגת החג.‏ מה גרם לשינוי?‏

בעקבות המהפכה הבולשביקית הקומוניסטית של 1917 החלו הרשויות הסובייטיות במדיניות תקיפה של השלטת האתיאיזם באומה כולה.‏ עונת חג המולד,‏ על כל מאפייניה הדתיים,‏ הפכה לדבר מוקצה מחמת מיאוס.‏ המדינה פתחה במערכה נגד חגיגות חג המולד וראש השנה.‏ הושמעו אפילו גינויים פומביים כנגד סמלי העונה המקומיים — עץ חג המולד ו”‏דְייֶד מארוֹז”‏ (‏סבא כפור)‏,‏ המקבילה הרוסית של סנטה קלאוס.‏

בשנת 1935 התחולל מהפך רציני באופן שבו ציינו ברוסיה את עונת חג המולד.‏ הסובייטים חידשו כקדם את ימיהם של סבא כפור,‏ עץ האשוח וחגיגות ראש השנה האזרחית — אבל היה שינוי משמעותי.‏ הוכרז שסבא כפור יביא מתנות לא בחג המולד,‏ אלא בראש השנה האזרחית.‏ כמו כן,‏ תמו ימי עץ חג המולד.‏ הוחלט שהעץ יהיה עץ ראש השנה!‏ מכאן שחל שינוי של ממש במוקד העניינים בברית המועצות.‏ חגיגות ראש השנה האזרחית פשוט החליפו את חג המולד.‏

עונת חג המולד הפכה לעונת חג חילונית בתכלית,‏ המשוללת רשמית מכל משמעות דתית.‏ על עץ ראש השנה לא נתלו קישוטים דתיים,‏ אלא עיטורים חילוניים המשקפים את התקדמותה של ברית המועצות.‏ כתב העת הרוסי ואקרוג סווטה (‏מסביב לעולם)‏ מסביר:‏ ”‏ניתן לעקוב אחר התפתחות החברה הקומוניסטית על־ידי בחינת קישוטי עץ ראש השנה לאורך התקופה הסובייטית.‏ לצד הקישוטים הרגילים — ארנבים,‏ נטיפי קרח וכיכרות לחם — יוצרו גם קישוטים בצורת חרמשים,‏ פטישים וטרקטורים.‏ לאחר מכן הם הוחלפו בפסלונים של עובדי מכרות וקוסמונאוטים,‏ אסדות קידוח,‏ טילים וגשושיות (‏רכבי חלל)‏.‏

ומה לגבי יום חג המולד עצמו?‏ הוא בהחלט לא חזר למעמדו המקורי.‏ הממשלה הסובייטית כביכול הורידה אותו בדרגה ונתנה לו מעמד של יום עבודה רגיל.‏ מי שרצו לקיים חגיגות דתיות בחג המולד נאלצו לנקוט משנה זהירות והסתכנו בהכעסת המשטר ובהשלכות לא־נעימות.‏ אם כן,‏ במאה העשרים חלה ברוסיה תפנית בדגש של עונת החגים,‏ מחגיגה דתית לאירוע חילוני.‏

התפנית האחרונה

בשנת 1991 נפלה ברית המועצות והוענקו לאזרחים חירויות גדולות מבעבר.‏ מדיניות האתיאיזם של המשטר חלפה עברה לה.‏ כמה מן המדינות הריבוניות החדשות היו ברובן בעלות אופי חילוני והונהגה בהן הפרדה בין הכנסייה והמדינה.‏ אנשים רבים בעלי זיקה לדת רצו לתת לה יותר מקום בחייהם,‏ והסיקו שאחת הדרכים לעשות זאת תהיה לחגוג את חג המולד.‏ אך מהר מאוד רבים נחלו אכזבה.‏ מדוע?‏

משנה לשנה הפך החג ליותר ויותר מסחרי.‏ כמו במערב,‏ עונת חג המולד הפכה לתקופה הרווחית ביותר עבור היצרנים,‏ הסיטונאים והסוחרים.‏ קישוטי חג המולד מוצגים לראווה בחזית בתי העסק;‏ מן החנויות בוקעים צלילי נעימות ומזמורים מערביים של חג המולד,‏ שעד לא מזמן היו זרים לתרבות הרוסית;‏ אנשי מכירות נושאים שקים גדולים עמוסים בתכשיטים וחפצי נוי של חג המולד ומציעים את מרכולתם ברכבות ובתחבורה ציבורית אחרת — זה מה שרואים עכשיו ברוסיה.‏

גם מי שאינם רואים טעם לפגם במסחריות אגרסיבית שכזו מודאגים מהיבט מטריד אחר של עונת החג — שתייה מופרזת והשלכותיה המרות.‏ רופא במחלקה לטיפול נמרץ בבית־ חולים במוסקבה הסביר:‏ ”‏מבחינת הרופאים,‏ חגיגות ראש השנה פירושן עלייה בפציעות,‏ החל מחבלות ועד פצעי דקירות ויריות,‏ רובן כתוצאה מאלימות במשפחה,‏ קטטות בין שיכורים ותאונות דרכים”‏.‏ מדען בכיר בסניף של האקדמיה הרוסית למדעים אמר:‏ ”‏ישנה עלייה חדה במספר מקרי המוות הקשורים לשתיית אלכוהול.‏ בשנת 2000 היה הנתון גבוה במיוחד.‏ נרשמה קפיצה משמעותית גם במספר ההתאבדויות ומעשי הרצח”‏.‏

למרבה הצער,‏ מאפיינים אלה של עונת חג המולד ברוסיה מחמירים עוד יותר בשל גורם נוסף.‏ במאמר שכותרתו ”‏הרוסים חוגגים פעמיים את חג המולד”‏ דיווח העיתון איזווסטיה:‏ ”‏כמעט אחד מכל עשרה רוסים חוגג פעמיים את חג המולד.‏ כפי שמציין סקר מטעם מכון רומיר (‏ROMIR)‏, 8 אחוז מן הנסקרים הודו שהם חוגגים את חג המולד הן ב־25 בדצמבר,‏ לפי התאריך הקתולי של חג המולד,‏ והן ב־7 בינואר,‏ לפי התאריך האורתודוקסי.‏.‏.‏ נראה כי לכמה מהם המשמעות הדתית של חג המולד אינה חשובה כמו הסיבה למסיבה”‏.‏a

האם הדגש הנוכחי באמת נותן כבוד לישוע?‏

ברור אפוא שעונת החגים מלווה בלא מעט התנהגויות בלתי נאותות.‏ למרות זאת,‏ יש הסבורים שעליהם לחגוג את החגים הללו במטרה לתת כבוד לאלוהים ולישוע.‏ השאיפה להשביע את רצון אלוהים בהחלט ראויה לשבח.‏ אבל האם אלוהים וישוע באמת מרוצים מעונת החגים?‏ חשוב על שורשיהם של חגים אלה.‏

למשל,‏ תהיה אשר תהיה דעתך האישית על העמדה הסובייטית לגבי חג המולד,‏ קשה להתווכח עם העובדות ההיסטוריות שהוזכרו באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה:‏ ”‏חג המולד.‏.‏.‏ שאול מן הפולחן הטרום משיחי של אלים אשר ’‏מתים וקמים מן המתים’‏.‏ פולחן זה רווח בעיקר בקרב חברות חקלאיות,‏ אשר בדרך כלל חגגו מדי שנה בתקופת היפוך החורף מ־21 עד 25 בדצמבר את ’‏לידת’‏ האלוהים המושיע המעורר את הטבע לחיים חדשים”‏.‏

מעניין לציין את ההצהרה המדויקת המוזכרת באותה אנציקלופדיה:‏ ”‏חגיגות חג המולד היו זרות למשיחיוּת של המאות הראשונות לספירה.‏ .‏.‏.‏ החל מאמצע המאה הרביעית אימצה הנצרות את חגיגות היפוך החורף מפולחן האל מִיתְרָה,‏ והמירה אותן לחגיגות חג המולד.‏ חג המולד נחגג לראשונה בקרב הקהילות הדתיות שברומא.‏ אל רוסיה הגיע החג עם הנצרות במאה העשירית.‏ שם השתלב יפה בחגיגות החורף של הסלבים הקדומים,‏ אשר נחוגו לכבוד רוחות האבות הקדמונים”‏.‏

אך אולי תשאל,‏ ’‏מה נאמר בדבר־אלוהים,‏ המקרא,‏ על ה־25 בדצמבר כתאריך הולדתו של ישוע?‏’‏ לאמיתו של דבר,‏ לא מוזכר במקרא תאריך הולדתו של ישוע,‏ וגם אין שום עדות לכך שישוע דיבר על יום הולדתו,‏ כל שכן הורה לחגוג אותו.‏ עם זאת,‏ המקרא כן מאפשר לנו לדעת באיזו עונה נולד ישוע.‏

בהתאם לכתוב בספר הבשורה על־פי מתי פרקים כ״ו ו⁠כ״ז,‏ הוצא ישוע להורג ב־י”‏ד בניסן,‏ לקראת סוף היום הראשון של חג הפסח שהחל ב־31 במרס,‏ שנת 33 לספירה.‏ מספר הבשורה של לוקס מתברר שישוע היה כבן 30 כאשר נטבל והחל בשירותו (‏לוקס ג׳:‏21–23‏)‏.‏ שירותו נמשך שלוש שנים וחצי.‏ מכאן שישוע היה בערך בן 33 וחצי במותו,‏ וחצי שנה אחרי כן,‏ בסביבות ה־1 באוקטובר שנת 33 לספירה,‏ הוא היה יכול להיות בן 34.‏ לוקס מדווח שכאשר נולד ישוע,‏ הרועים ’‏גרו בשדה ושמרו על עדרם באשמורות הלילה’‏ (‏לוקס ב׳:‏8‏)‏.‏ הרועים לא היו יכולים לגור בחוץ עם העדרים בקור של חודש דצמבר,‏ כשלפעמים אפילו יורד שלג באזור בית לחם.‏ אבל הם כן יכלו לשהות בחוץ עם צאנם בסביבות ה־1 באוקטובר,‏ העת שבה לפי הראיות נולד ישוע.‏

ואם בחג המולד עסקינן,‏ מה לגבי חגיגות ראש השנה האזרחית?‏ כאמור,‏ חגיגות אלה מתאפיינות בהתנהגות נלוזה ומושחתת.‏ למרות המאמצים לחלן את החג,‏ גם לו יש שורשים מפוקפקים.‏

אם כן,‏ ברור שלאור העובדות לגבי עונת החגים,‏ סיסמאות כגון ”‏ישוע הוא הסיבה לחג המולד”‏ נעשות ריקות מתוכן.‏ אם דעתך אינה נוחה מן המסחריות ומן ההתנהגות הפסולה שהן מסממני עונת חג המולד וכן מן השורשים הפגאניים של החגיגות,‏ אל תאמר נואש.‏ ישנה דרך הולמת שבה תוכל לתת לאלוהים ולמשיח את הכבוד המגיע להם,‏ ובמקביל לחזק את קשרי המשפחה.‏

דרך טובה יותר לכבד את אלוהים ואת המשיח

במקרא נאמר שישוע המשיח בא כדי ”‏לתת את נפשו כופר בעד רבים”‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ הוא נתן לאויביו להוציאו להורג ומסר את נפשו בעד חטאינו.‏ יש שרוצים לתת למשיח כבוד וחשים שהעת המתאימה לעשות זאת היא בעונת חג המולד.‏ אבל כפי שראינו,‏ אין קשר של ממש בין חג המולד וחגיגות ראש השנה האזרחית לבין המשיח,‏ ושורשיהן של חגיגות אלה נעוצים בחגים פגאניים.‏ כמו כן,‏ גם אם עונת חג המולד קוסמת לרבים,‏ היא מתאפיינת במסחריות אגרסיבית.‏ יתר על כן,‏ יש להודות שחג המולד כרוך בהתנהגות מבישה הרחוקה מלהיות רצויה בעיני אלוהים והמשיח.‏

כיצד מן הראוי שיגיב לכך אדם שרוצה להשביע את רצון אלוהים?‏ במקום לדבוק במסורות אנוש,‏ שאולי עונות על צורך דתי מסוים אך סותרות את הנאמר בכתבי־הקודש,‏ אדם ישר לב יחפש את הדרך הנכונה לכבד את אלוהים ואת המשיח.‏ מהי אותה דרך נכונה,‏ ומה עלינו לעשות בנידון?‏

המשיח עצמו אומר לנו:‏ ”‏אלה הם חיי עולם:‏ שיכירו אותך,‏ אלוהי האמת לבדו,‏ ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏ אם כן,‏ אדם ישר לב מבקש לרכוש ידע מדויק אודות הדרך לכבד את אלוהים ואת המשיח.‏ הוא גם מיישם את הידע הזה,‏ ולא רק בעונה מסוימת אלא בחיי היומיום.‏ אלוהים מרוצה מאוד ממאמצים כנים כאלה,‏ שעשויים להוביל את האדם לעבר חיי עולם.‏

האם תרצה שמשפחתך תהיה בין מי שבאמת מכבדים את אלוהים ואת המשיח בהתאם לכתבי־הקודש?‏ עדי־יהוה מסייעים למיליוני משפחות ברחבי העולם לרכוש ידע חיוני מתוך המקרא.‏ אנו מעודדים אותך ליצור קשר עם עדי־יהוה באזור מגוריך או לכתוב להם אל אחת מהכתובות שבעמוד 2.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

שורשי חגיגות ראש השנה האזרחית

גילוי דעת מפי כומר אורתודוקסי מגרוזיה

”‏חגיגות ראש השנה האזרחית מקורן במספר חגים פגאניים ברומא העתיקה.‏ ה־1 בינואר היה חג לכבוד האל יַנוּס,‏ ושם החודש נגזר משמו.‏ לדמותו של ינוס יש שני פנים,‏ המופנים האחד קדימה והאחר אחורה,‏ ומשמעות הדבר הייתה שהוא ראה הן את העבר והן את ההווה.‏ מקובל היה לחשוב שמי שמקבל את פניו של ה־1 בינואר בשעשועים,‏ צחוק ושפע של מזון ושתייה ייהנה במשך השנה כולה מאושר ורווחה.‏ רבים מבני עמנו מחזיקים באותה אמונה תפלה לגבי חגיגות ראש השנה.‏.‏.‏ במהלך חגים פגאניים מסוימים היה נהוג להקריב קורבנות אדם לאליל.‏ חלק מן החגים התאפיינו באורגיות מושחתות,‏ ניאוף וזנות.‏ באירועים אחרים,‏ כמו למשל בחג לכבוד האל ינוס,‏ הפריזו החוגגים באכילה ובשתייה,‏ השתכרו והתמסרו לכל מעשה טומאה.‏ אם נזכור כיצד נהגנו בעבר לחגוג את ראש השנה האזרחית,‏ ניאלץ להודות שכולנו לוקחים חלק בחג האלילי הזה”‏ (‏מתוך עיתון בגרוזיה)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

הנצרות אימצה את פולחן האל מיתרה

‏[‏שלמי תודה]‏

Museum Wiesbaden

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

הרועים לא היו יכולים לגור בחוץ עם העדרים בקור של חודש דצמבר