מבט על העולם
דובי הקוטב הולכים על ’קרח דק’
”דובי הקוטב נמצאים בסכנת הכחדה רצינית עקב התחממות האקלים”, נאמר בכתבה על מחקר של הקרן העולמית לחיות בר (WWF) בעיתון הגרמני נסאוּישה נוֹיֵה פְּרֵסֵה. לפי ה־WWF, כמות הקרח או גושי הקרח באוקיינוס הארקטי — בית הגידול ושטח הציד העיקריים של דובי הקוטב — מצטמקת עקב התחממות מזג האוויר. מומחים אומרים שטמפרטורת האוויר הממוצעת סביב הקוטב הארקטי ”עלתה ב־5 מעלות [צלסיוס] במהלך 100 השנים האחרונות”. זאת ועוד, ”גושי הקרח הצטמקו ב־6 אחוזים במהלך 20 השנים האחרונות” ו”עד שנת 2050 צופים ירידה של 60 אחוז בכמות הקרח שתיוותר בחודשי הקיץ”. פחות קרחונים ותקופות ארוכות יותר ללא קרח יגבילו את אפשרויות הציד של דובי הקוטב, ומתוך כך את מצבור עודפי השומן שלהם. הנפגעים העיקריים מכך הם הנקבות ההרות והגורים. בחלק מהאזורים ”אפילו מחצית מהגורים אינם שורדים את התקופה נטולת הקרח שמתארכת מאוד”, מדווח העיתון. בעיות אחרות איתן מתמודדים הדובים הן ”ציד, כימיקלים רעילים וזיהום נפט”.
איקליפטוסים מפריעים לטלפונים הסלולריים
”באזורים רבים [במדינת ניו סאות’ ווילס], תפקודן של אנטנות השידור של הטלפונים הסלולריים לוקה לעתים תכופות בחסר בהשוואה לאלו שבאירופה ובארצות הברית”, אומר העיתון האוסטרלי סידני מורנינג הרלד. הבעיה ניכרת בעיקר לאורך נהר מַרֵי שבדרום המדינה. אף־על־פי שהאזור מישורי יחסית, ”הוא מפורסם בשל העובדה שהשיחות נקטעות לחלוטין, או אפילו לא מתחילות לעולם”. האשמים, לפי הכתבה, הם ככל הנראה ”האיקליפטוסים הרחבים הפזורים לאורך גדות נהר המרי”. רוג׳ר במבר, מנהל חברת תקשורת, ”מאמין שמשהו בצורה, בגודל ובלחות של עלי האיקליפטוס מאפשר להם לספוג את פליטת גלי הרדיו של הטלפונים הסלולריים ביעילות רבה יותר מעצים אחרים”, נאמר בהרלד.
עירויי דם עלולים לפגוע בריאות
”מי שמקבלים מוצרי־דם, ובמיוחד מוצרים המכילים פלסמה, עלולים להימצא בסיכון גבוה לפתח נזק חמור לריאות עקב עירויי דם (TRALI)”, מציין אף. די. איי קונסיומר, כתב העת של מינהל המזון והתרופות האמריקאי. מצב זה עלול להוביל למוות אם לא מזהים אותו ומטפלים בו כראוי. ”TRALI עלול להיווצר כאשר נוגדנים של כדוריות דם לבנות מדמו של התורם משפיעים על הכדוריות הלבנות של המקבל, וגורמים לשינוי ברקמת הריאה המאפשר חדירת נוזלים. רוב התורמים האחראיים ל־TRALI הם אמהות ליותר משני ילדים או תורמים שתרמו עירויים רבים”. הסימפטומים ”כוללים חום, קוצר נשימה, ולחץ דם נמוך. במקרים רבים נראות ריאותיו של מקבל [העירוי] בצילום רנטגן לבנות לגמרי”.
דבורים מורעלות
”האם נאכל דבש מתוצרת צרפת בעוד עשר שנים מהיום?” שאל כתב העת מָארְיָין הצרפתי. מיליוני דבורים מורעלות למוות בכל עונת אביב, וכתוצאה מכך צנח הייצור הלאומי של הדבש מ־000,45 טון ב־1989 ל־000,16 טון בשנת 2000. בשבוע בודד, איבד כוורן אחד את 450 הכוורות שלו — שזה אומר 22 מיליון דבורים! יצרני דבש רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי כימיקלים חקלאיים כגון חומרי הדברה, במיוחד את החומרים הזולים והחזקים יותר שמיובאים באופן לא־חוקי. חלק מהחקלאים אף הוסיפו לכימיקלים שמן מנועים או חומרים מלבינים על מנת להשיג השפעה חזקה יותר! אם לא ייעשה דבר, ”קיים סיכון שהדבש הצרפתי יהפוך לחלק מהפולקלור”, אומר מאריין.
ילדים ספקנים באשר למוות
”האם אתה חושב שניתן להשיב אדם מת לחיים?” את השאלה הזו הציג פרופסור הירושיאי נאקמורה, מאוניברסיטת הנשים ביפן, בפני 372 תלמידי הכיתות הגבוהות בבית־ספר יסודי. שליש מהנשאלים השיבו כן ושליש אחר לא היו בטוחים, מדווח העיתון שנקי שימבון של טוקיו. ”אפשר שתפיסה זו שאובה ממשחקי המחשב שבהם אפילו אם הגיבור מת, כל שצריך לעשות זה ללחוץ על כפתור כדי להתחיל הכול מחדש”, אומר העיתון. לדברי הפרופסור, הסקר ”מראה שלתלמידים רבים, אפילו בכיתות הגבוהות של בית־ספר יסודי, חסרה הבנה מדויקת של משמעות המוות”. הוא מציע שההורים ילמדו את ילדיהם על המוות על־ידי חשיפתם למותן של חיות מחמד ועל־ידי ביקורים אצל קרובי משפחה שעומדים למות.
אירופה מכריזה על שחרור ממחלת הפוליו
עבור 870 מיליון בני אדם באיחוד האירופי, האישור שניתן ביוני 2002, לפיו האזור משוחרר ממחלת הפוליו, הוא ”אבן הדרך החשובה ביותר בבריאות הציבור במילניום החדש”, אומר ארגון הבריאות העולמי. חבל אירופה, המורכב מ־51 מדינות חברות, ”משוחרר מן המחלה הזו כבר שלוש שנים”. תוצאה זו היא פרי של פרויקט בן 14 שנה שמטרתו היתה לבער את הפוליו בעזרת מבצעי חיסון לאומיים מתואמים. ביבשת אמריקה ובמערב האוקיינוס השקט כבר שורשה המחלה. מחלת הפוליו הנגרמת על־ידי וירוס שתוקף את מערכת העצבים, היא מחלה מידבקת ביותר והיא עלולה לגרום לשיתוק ואפילו למוות. נכון להיום, ניתן למנוע אותה אך לא ניתן לרפאה.
מחסור חמור במים
”יותר ממחצית אוכלוסיית העולם תיפגע ממחסור במים עד שנת 2032, מה שיגרום לבעיות בריאותיות חמורות, אם לא יינקטו צעדי חירום”, אומר כתב העת בריטיש מדיקל ג׳ורנל (BMJ). דו״ח מטעם האומות המאוחדות מצא שלמרות שמספר האנשים הנהנים ממים באיכות טובה ”עלה מ־1.4 מיליארד בשנת 1990 ל־9.4 מיליארד בשנת 2000, ל־1.1 מיליארד איש במדינות המתפתחות עדיין אין גישה למים בטוחים לשתייה. בסך הכול, ל־4.2 מיליארד איש חסרים כיום מתקני תברואה מספקים”. התוצאה של זה היתה ”ארבעה מיליארד מקרים של קלקול קיבה המוביל לשלשול ו־2.2 מיליון מקרי מוות מדי שנה”, שלא לציין את הכאב הנגרם על־ידי חיידקים במעיים, בילהרציה וגרענת.
עור חלופי
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו והוא משמש בתור קו ההגנה הראשון נגד אורגניזמים נושאי מחלות, התייבשות וחום גוף נמוך. לכן, נפגעי כוויות וחולי סוכרת עם כיבים פתוחים נמצאים ברמת סיכון גבוהה. בדרך כלל משתמשים בעור של גופות כעור חלופי, אלא שעור ממקורות אלו קשה להשגה. חסרונות אחרים הם ששתל של עור עלול להעביר מחלות. העיתון ניוּז של מכסיקו סיטי מוסר שנעשה שימוש מוצלח בביו־חומר שנלקח מהמעי הדק של חזירים ומושתל על חולים הסובלים מפצעים שקשה לרפאם. מעניין לציין שרקמה זו, הנקראת תת־ריר של המעי הדק, דומה מאוד לעור אדם והיא מצויה למכביר. המנתח ג׳ורג אוליברס, שעורך ניסויים עם עור חלופי זה, מציין: ”למטופלים שלי כמעט ואין צלקות והפצעים מגלידים בדרך כלל תוך מספר שבועות. היתרון הגדול ביותר הוא שהמטופל נהנה מירידה כמעט מיידית ברמת הכאבים ובעוצמת הדלקת”.
נסחף למשך ארבעה חודשים
טַאואֵאִיה רְאִיאוֹאאוֹ, דייג בן 56, נסחף עם סירתו ושרד במשך ארבעה חודשים בדרום האוקיינוס השקט, נאמר בכתבה בעיתון של טהיטי לה נוּבל דו טהיטי. ב־15 במרס 2002 עזב את טהיטי, ”בסירתו הירוקה והקטנה, שאורכה שמונה מטרים ושמה ’טֶהֶפִּיטִי’, אולם הרחק מחופה של טהיטי שבק המנוע חיים”. לאחר שנסחף 200,1 קילומטר, מצאו אותו ב־10 ביולי ליד אִיטוּטָקִי, אחד מאיי קוּק. הוא איבד 20 קילוגרם ממשקלו. בתור דייג מנוסה ורב תושייה, שרד ראיאואאו על־ידי ”אכילת דגים חיים או מיובשים ואיסוף מי גשמים בדלי ובצידנית”.