קשיי הטיפול
”אין סוכרת קלה. כל המקרים חמורים” (אן דלי, האגודה האמריקאית לסוכרת).
”בבדיקות הדם שלך התגלו חריגות משמעותיות. את זקוקה לטיפול רפואי מיידי”. דברי הרופא ניחתו על דֶבּוֹרָה כרעם ביום בהיר. ”באותו לילה לא הפסקתי לחשוב שבטח נפלה טעות”, היא מספרת. ”אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאני חולה”.
דבּורה, כמו רבים אחרים, חשבה שהיא די בריאה, ולכן התעלמה מן התסמינים הבלתי מרפים. את הצמא המתמשך תלתה באַנְטִיהִיסְטָמִינים [תרופות להקלת תופעות אלרגיות] שנטלה, ואת ההשתנה התכופה ייחסה לשתיית מים מופרזת. ואיך הסבירה את העייפות? טוב, איזו אמא עובדת לא סובלת מתשישות?
אך מבדיקות הדם התברר שיש לה סוכרת. דבּורה התקשתה להשלים עם האבחון. ”לא סיפרתי לאף אחד”, היא אומרת. ”בלילה, כשכל המשפחה ישנה, הייתי בוהה בחשיכה ובוכה”. יש שבדומה לדבּורה, מגיבים לגילוי המחלה בסערת רגשות הכוללת דיכאון וכעס. ”עברתי תקופת הכחשה ובכיתי כל הזמן”, מספרת קרן.
אלה תגובות טבעיות למהלומה שנראית לא הוגנת. אך בעזרת תמיכה אפשר להסתגל למחלה. ”האחות המוסמכת שטיפלה בי עזרה לי להשלים עם המצב”, אומרת קרן. ”היא הרגיעה אותי ואמרה לי שזה טבעי לבכות. פורקן הרגשות עזר לי להסתגל”.
מדוע המחלה חמורה
היה מי שאמר, ובצדק, שהסוכרת היא ”קלקול במנוע של החיים”. אי־יכולתו של הגוף לפרק גלוקוזה יכולה להביא להפסקת תפקודם של מספר מנגנונים חיוניים, והתוצאות עלולות להיות קטלניות. ”אנשים לא מתים ישירות מסוכרת”, אומר ד״ר הרווי קאצף, ”הם מתים מן הסיבוכים. אנחנו עושים עבודה טובה במניעת סיבוכים, אבל ברגע שהסיבוכים נוצרים אנחנו די מוגבלים”.a
היש תקווה לחולי סוכרת? כן — בתנאי שהם יכירו בחומרת המחלה ויקבלו על עצמם תוכנית טיפול סדירה.b
דיאטה ופעילות גופנית
הגם שלא ניתן למנוע סוכרת מסוג 1, המדענים חוקרים את גורמי הסיכון הגנטיים ומנסים למצוא דרכים לדיכוי ההתקפה של מערכת החיסון. (ראה המסגרת ”תפקיד הגלוקוזה” בעמוד 8.) ”בסוכרת מסוג 2 התמונה הרבה יותר ורודה”, אומר הספר סוכרת — דאג לרגשותיך ולבריאותך (Diabetes — Caring for Your Emotions as Well as Your Health). ”לא מעט אנשים, אשר סיכוייהם ללקות בסוכרת גבוהים עקב גורמים תורשתיים, אינם מראים שום סימן של המחלה תודות לדיאטה מאוזנת ולפעילות גופנית קבועה. כך הם שומרים על בריאותם הפיסית ועל רמות משקל תקינות”.c
להדגשת חשיבותה של הפעילות הגופנית, כתב העת של האיגוד האמריקאי לרפואה דיווח על מחקר מקיף שנערך בקרב נשים. מן המחקר עולה כי ”פרק זמן קצר של פעילות גופנית מגביר למשך יותר מ־24 שעות את ספיגת הגלוקוזה [בתאי הגוף] בתיווך אינסולין”. בדו״ח הובאה המסקנה שלפיה ”הליכה ופעילות גופנית נמרצת מובילות אצל נשים להפחתה ניכרת בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2”. החוקרים ממליצים על לפחות 30 דקות של פעילות גופנית מתונה ברוב ימות השבוע אם לא בכולם. על־פי המדריך השלם לסוכרת מטעם האגודה האמריקאית לסוכרת, הליכה היא ”הפעילות הגופנית הטובה ביותר, הבטוחה ביותר והזולה ביותר”.
עם זאת, מומלץ שפעילותם הגופנית של הסוכרתיים תיעשה בפיקוח רופא. אחת הסיבות לכך היא שהסוכרת עלולה להזיק למערכת כלי הדם ולמערכת העצבים ומתוך כך לפגוע בזרימת הדם ובתחושה. לפיכך, החולה עלול שלא להרגיש בשריטה קלה בכף הרגל. השריטה עלולה להזדהם ולהפוך לכיב — מצב חמור שעלול להוביל לקטיעת כף הרגל אם לא מטפלים בה מיידית.d
בכל זאת, פעילות גופנית סדירה יכולה לאפשר לחולה לשלוט בסוכרת. ”ככל שהחוקרים בודקים את יתרונות הפעילות הגופנית הקבועה”, אומר המדריך השלם לסוכרת מטעם האגודה האמריקאית, ”הראיות לתועלת שבדבר רק הולכות וגוברות”.
טיפול באינסולין
מלבד דיאטה ותוכנית קבועה של פעילות גופנית, חולי סוכרת רבים חייבים לבדוק יום יום את רמת הגלוקוזה בדמם ולהזריק לעצמם אינסולין מספר פעמים ביום. כתוצאה מן השיפור שחל במצבם עקב דיאטה נכונה ושגרה טובה של פעילות גופנית, יש חולי סוכרת מסוג 2 היכולים, לפחות לפרק זמן מסוים, לחדול מהזרקת אינסולין.e קרן, שיש לה סוכרת מסוג 1, גילתה כי פעילות גופנית מגבירה את יעילות האינסולין שהיא מזריקה לעצמה. כתוצאה מכך, היא הצליחה להפחית ב־20 אחוז את כמות האינסולין היומית שהיא נוטלת.
ואולם, אם יש צורך בהזרקת אינסולין, אין שום סיבה לחוש מפח נפש. ”צריכת אינסולין אינה אות לכישלון מצדך”, אומרת מרי אן, אחות מוסמכת המטפלת במספר חולי סוכרת. ”לא משנה איזה סוג סוכרת יש לך, אם תפקח על רמת הסוכר בדם, תצמצם למינימום בעיות בריאות שעלולות להתפתח מאוחר יותר”. ממחקר שנערך לאחרונה התברר כי חולי סוכרת מסוג 1, אשר מקפידים על רמות הסוכר בדם ”התנסו בהפחתה דרסטית של הופעת מחלות עין, מחלות כליה ומחלות עצבים עקב סוכרת”. הסיכון למחלת עין (מחלת הרשתית), לדוגמה, ירד ב־76 אחוז! חולי סוכרת מסוג 2, המפקחים היטב על רמות הסוכר בדמם, נהנים מאותם יתרונות.
כדי להקל את צריכת האינסולין ולעשותה פחות טראומתית, מצוידים המזרקים ועטי ההזרקה (המכשירים הפופולריים ביותר) במחטים זעירות מאוד היוצרות אי־נוחות מינימלית. ”הזריקה הראשונה היא בדרך כלל הקשה ביותר”, אומרת מרי אן. ”אחר כך רוב החולים אומרים שהם כמעט לא מרגישים שום דבר”. שיטות הזרקה אחרות כוללות מזרקים אוטומטיים שמחדירים את המחט דרך העור ללא כאבים, מזרקי סילון שמחדירים את האינסולין בסילון בלחץ גבוה דרך העור ומַזלפים המוצמדים לגוף למשך יומיים או שלושה ומחוברים לעור בעזרת צנתר. בשנים האחרונות נעשתה משאבת האינסולין, מכשיר בגודל של ביפר, יותר ויותר פופולרית. זהו מכשיר שניתן לתכנות, ובו מועבר האינסולין דרך צנתר בקצב קבוע לפי צורכי הגוף היומיומיים. כך מוזרם אינסולין בצורה מדויקת יותר ונוחה יותר.
המשך ללמוד
למרות הכול, אין טיפול העונה על כל צורכיהם של הסוכרתיים. לפני שבוחרים בטיפול כלשהו, כל אחד חייב להביא בחשבון מספר גורמים ולקבל החלטה אישית. ”גם אם אתה בהשגחת צוות רפואי”, אומרת מרי אן, ”אתה זה שמחזיק בהגה”. בכתב העת טיפול בסוכרת (Diabetes Care) נאמר: ”טיפול רפואי בסוכרת ללא הקניית ידע בטיפול עצמי שיטתי נחשב לטיפול תת־תקני ולא־אתי”.
ככל שהסוכרתיים ילמדו על מחלתם, יהיו להם הכלים לפקח על בריאותם ולהגביר את סיכוייהם לחיים ארוכים יותר ובריאים יותר. עם זאת, רכישת ידע אפקטיבי מצריכה סבלנות. הספר סוכרת — דאג לרגשותיך ולבריאותך מסביר: ”אם תנסה ללמוד הכול בבת אחת, סביר להניח שתצא מבולבל ולא תנצל את המידע ביעילות. זאת ועוד, חלק ניכר מן המידע השימושי שתצטרך ללמוד אינו מצוי בספרים או בעלוני הסברה. מידע זה קשור... לשינויים ברמות הסוכר בדמך בהתאם לשינויים בשגרת חייך. את זה אפשר ללמוד רק לאורך זמן, דרך ניסוי וטעייה”.
לדוגמה, בעזרת השגחה קפדנית אתה לומד כיצד מגיב גופך למתחים העלולים להוביל לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם. ”אני חי עם סוכרת כבר 50 שנה”, מספר קן, ”ואני קשוב לגופי”. ”הקשבה” זו מאפשרת לקן להמשיך לעבוד במשרה מלאה — אף־על־פי שהוא כבר מעל גיל 70!
החשיבות של תמיכת המשפחה
בטיפול בסוכרת, התמיכה מצד המשפחה ממלאת תפקיד חשוב. בספר אחד נאמר כי ”איכות חיי המשפחה היא אולי הגורם המכריע מכול” בשליטה בסוכרת אצל ילדים ומבוגרים צעירים.
יהיה זה למועיל אם בני המשפחה ילמדו על הסוכרת ואפילו ילוו, לפי תור, את החולה לבדיקות אצל הרופא. הידע יעזור להם לתמוך בו, לזהות את התסמינים החשובים ולדעת כיצד להגיב. טד, שלאשתו יש סוכרת מסוג 1 מגיל ארבע, אומר: ”אני יכול לדעת מתי רמת הסוכר של ברברה נמוכה מדי. היא משתתקת באמצע השיחה. היא מזיעה הרבה ומתעצבנת ללא שום סיבה. תגובותיה נעשות איטיות”.
באותו אופן, כאשר קתרין, אשתו של קן, רואה שקן נעשה חיוור, עורו קר ולח והתנהגותו חריגה, היא שואלת אותו שאלה פשוטה בחשבון. תגובתו המבולבלת משדרת לקתרין שזה הזמן ליטול מידיו כל קבלת החלטה ולפעול במהירות לתיקון המצב. קן וברברה מקבלים בברכה ובהוקרה את העובדה שיש להם בני זוג המבינים את המחלה, ושמעניקים להם אהבה וביטחון מלא.f
בני המשפחה צריכים להשתדל להיות תומכים, אדיבים וסבלנים — תכונות שיעזרו לחולה להתמודד עם קשיי החיים ואף עשויות להשפיע לטובה על מהלך המחלה. בעלה של קרן הרעיף עליה אהבה, וזה שינה את המצב מקצה לקצה. קרן מספרת: ”נייג׳ל אמר לי, ’אנשים צריכים אוכל ומים כדי לשרוד, וגם את צריכה אוכל ומים — וקצת אינסולין’. אלה היו המילים החמות והמעשיות שהייתי זקוקה להן”.
המשפחה והחברים גם צריכים להבין שהתנודות ברמת הסוכר עשויות להביא לשינויים במצבי רוחו של החולה. ”כאשר הסוכר משפיע על מצב רוחי”, מספרת אישה אחת, ”אני נעשית שקטה, מדוכדכת, מתוסכלת ומתרגזת בקלות. אחר כך אני מרגישה נורא שהייתי כזו ילדותית. אבל הידיעה שמבינים את הסיבה לרגשות האלו — רגשות שאני מנסה לשלוט בהם — מקלה עלי”.
אפשר לשלוט בסוכרת בהצלחה, ובייחוד אם הסוכרתי נהנה משיתוף פעולה מצד חבריו ובני משפחתו. גם עקרונות המקרא יכולים לעזור. כיצד?
[הערות שוליים]
a הסיבוכים כוללים מחלות לב, שבץ, פגיעה בתפקוד הכליות, מחלות של כלי הדם ההיקפיים ונזק למערכת העצבים. זרימת דם בלתי מספקת לכפות הרגליים עלולה לגרום לכיבים, שבמקרים חמורים מצריכים את כריתת הגפה הנגועה. הסוכרת היא גם הגורם השכיח ביותר לעיוורון בגיל מבוגר.
b כתב העת עורו! אינו ממליץ על טיפול מסוים. מי שחושש כי לקה בסוכרת צריך להיוועץ ברופא המנוסה במניעת המחלה ובטיפול בה.
c עודף שומן בבטן ככל הנראה מסוכן יותר מאשר עודף שומן במותניים.
d סוכרתיים מעשנים מעמידים את עצמם בסכנה גבוהה יותר, משום שהעישון פוגע בלב ובמערכת מחזור הדם ומביא להצרת כלי הדם. באחד מספרי העיון נאמר כי 95 אחוז מקטיעות איברים עקב סוכרת קשורים למעשנים.
e חלקם נוטלים תרופות אוראליות (הניתנות דרך הפה). עימן נמנות תרופות המגרות את הלבלב לייצר יותר אינסולין, תרופות המאיטות את העלייה בשיעור סוכר הדם ותרופות המחלישות את התינגודת לאינסולין. (תרופות אוראליות אינן ניתנות בדרך כלל לחולי סוכרת מסוג 1.) נכון לעכשיו, לא ניתן ליטול אינסולין דרך הפה, משום שחלבון זה מתפרק במערכת העיכול לפני הגיעו לזרם הדם. לא טיפול באינסולין ולא תרופות אוראליות אינם מבטלים את הצורך בפעילות גופנית ובדיאטה מאוזנת.
f אנשי רפואה ממליצים שחולי סוכרת תמיד ישאו עימם כרטיס זיהוי ויענדו תכשיטי זיהוי. במצב קריטי, אמצעי זיהוי אלו יכולים להציל חיים. לדוגמה, היפוגליקמיה [תת־סוכר בדם] עלולה להתפרש בטעות כבעיה בריאותית אחרת או אפילו כבעיית אלכוהול.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
מחלה של צעירים?
הסוכרת ”הופכת למחלה של צעירים”, אומר ד״ר ארתור רובינשטיין, אנדוקרינולוג ראשי ודיקן בית־הספר לרפואה ”הר סיני” בניו־יורק. ואכן, הגיל הממוצע של הופעת המחלה הולך ויורד. ”לפני עשר שנים לימדנו את הסטודנטים לרפואה שלא תמצא את המחלה אצל אנשים מתחת לגיל 40”, אומרת המומחית לסוכרת ד״ר רובין ס. גולנד, בהתייחסה לסוכרת מסוג 2. ”היום אנחנו רואים את המחלה בילדים מתחת לגיל 10”.
מדוע חלה עלייה בשיעור חולי הסוכרת בקרב בני נוער? אחד הגורמים האפשריים הוא נטייה תורשתית. אבל גם המשקל והסביבה עושים את שלהם. מספר הילדים הסובלים משמנוּת הוכפל בעשרים השנים האחרונות. מה מסביר את התופעה? ”ב־20 השנים האחרונות חלו מספר שינויים בהרגלי האכילה ובדפוסי הפעילות”, אומר ד״ר וויליאם דיץ מן המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב. ”הללו כוללים אכילה מרובה מחוץ לבית; תדירות גבוהה יותר של אי־אכילת ארוחת בוקר; צריכה מוגברת של משקאות קלים ומזון מהיר; צמצום [החינוך הגופני] בבתי־הספר; וביטול הפסקות בבית־הספר”.
עדיין לא נמצאה תרופה שתרפא כליל את מחלת הסוכרת. לפיכך, כדאי להישמע לעצתו של נער סוכרתי שאמר בפשטות: ”תתרחק מג׳אנק פוד ושמור על כושר”.
[תיבה/תמונה בעמודים 8, 9]
תפקיד הגלוקוזה
הגלוקוזה מספקת חומר דלק לטריליוני התאים בגוף. אך כדי לחדור לתאים היא זקוקה ל”מפתח” — אינסולין, הורמון המיוצר בלבלב. בסוכרת מסוג 1 פשוט אין אינסולין בגוף. בסוכרת מסוג 2 הגוף מייצר אינסולין אך בכמות בלתי מספקת.g יתרה מזו, במצב זה התאים אינם נוטים לקבל את האינסולין — תופעה הנקראת תינגודת לאינסולין. בשני סוגי הסוכרת התוצאה זהה: תאים רעבים ורמות סוכר מסוכנות בדם.
בסוכרת מסוג 1 מערכת החיסון של החולה תוקפת את תאי ביתא המייצרים את האינסולין בלבלב. מכאן שסוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואִימוּנִית (של חיסון עצמי). בין הגורמים העלולים לעורר את תגובת מערכת החיסון הם וירוסים, כימיקלים רעילים וסמים כלשהם. גם המבנה הגנטי תורם את חלקו, שכן סוכרת מסוג 1 עוברת במקרים רבים בתורשה, והיא נפוצה יותר בקרב בני הגזע הלבן.
בסוכרת מסוג 2 הגורם התורשתי מכריע יותר, אך שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב לא־לבנים. אחוז החולים בקרב האַבּוֹריגינים האוסטרלים ובקרב האינדיאנים באמריקה הוא הגבוה ביותר. שיעור החולים בסוכרת מסוג 2 בקרב האינדיאנים הוא הגבוה בעולם. החוקרים בודקים את הקשר בין גנטיקה לבין שַמְנוּת ואת האופן שבו עודף שומן מגביר את התינגודת לאינסולין באנשים שסיכוייהם גבוהים יותר ללקות במחלה עקב גורמים תורשתיים.h להבדיל מסוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2 פוקדת בעיקר אנשים מעל גיל 40.
[הערות שוליים]
g כ־90 אחוז מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת מסוג 2. בעבר נהגו לכנותה ”סוכרת לא־תלוית אינסולין” או ”סוכרת בוגרים”. אלא שמונחים אלו אינם מדויקים, משום ש־40 אחוז מן החולים בסוכרת מסוג 2 זקוקים לזריקות אינסולין. בנוסף לכך, מספר גבוה של צעירים — חלקם ילדים — מאובחנים כחולים בסוכרת מסוג 2.
h שַמְנוּת מוגדרת על־פי־רוב כמשקל העולה ב־20 אחוז או יותר על המשקל הרצוי.
[תמונה]
מולקולת גלוקוזה
[שלמי תודה]
באדיבות: Pacific Northwest National Laboratory
[תיבה בעמוד 9]
תפקיד הלבלב
הלבלב, שגודלו כגודל בננה, ממוקם מאחורי הקיבה. לפי הספר לחיות עם סוכרת — המדריך הבלתי רשמי (The Unofficial Guide to Living With Diabetes), ”הלבלב הבריא מבצע פעולת איזון מתמשכת באופן יוצא מן הכלל. הוא שומר על רמות יציבות ואחידות של סוכר בדם על־ידי הפרשת כמות אינסולין נכונה בהתאם לתנודות ברמת הגלוקוזה במשך היום”. האינסולין מיוצר בתוך תאי ביתא שבלבלב.
כאשר תאי ביתא אינם מייצרים מספיק אינסולין, הגלוקוזה מצטברת בדם וגורמת להיפרגליקמיה (יתר סוכר דם). היפוכה של ההיפרגליקמיה היא היפוגליקמיה — תת־סוכר דם. הכבד, בשיתוף פעולה עם הלבלב, תורם אף הוא לוויסות רמות הסוכר בדם. הוא אוגר בתוכו עודפי גלוקוזה בצורת גליקוגן. בשעת הצורך, הלבלב מורה לכבד להמיר בחזרה גליקוגן לגלוקוזה ולשחררה לתוך זרם הדם.
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
תפקיד הסוכר
אחת הדעות המוטעות הרווחות היא שאכילת סוכר מרובה גורמת לסוכרת. הראיות הרפואיות מראות שהשמנה—בלי קשר לצריכת סוכר — מגבירה את הסיכון בקרב אנשים בעלי נטייה תורשתית לחלות בסוכרת. בכל אופן, אכילה יתרה של סוכר אינה בריאה, שכן מאכלים עתירי סוכר נחשבים למזונות בעלי ערך תזונתי נמוך, והם תורמים להשמנה.
דעה מוטעית נוספת היא שלחולי סוכרת תשוקה חריגה לסוכר. האמת היא שהם אוהבים דברי מתיקה בדיוק כמו רוב בני האדם. סוכרת שאינה נתונה בשליטה עשויה להוביל לתחושת רעב — אם כי לאו דווקא רעב לסוכר. סוכרתיים יכולים לאכול דברים מתוקים, אך הם חייבים להביא בחשבון את צריכת הסוכר במסגרת הדיאטה הכוללת שלהם.
ממחקרים חדשים התברר שדיאטה עתירת פרוקטוזה — סוכר המופק מפירות וירקות — עלולה לתרום אצל בעלי חיים לתינגודת לאינסולין ואף להתפתחות סוכרת, בלי תלות במשקלם.
[תרשימים/תמונות בעמודים 8, 9]
הסבר מפושט של מחלת הסוכרת
לבלב
אדם בריא
אחרי ארוחה, מגיב הלבלב לעלייה ברמות הגלוקוזה בדם ומשחרר כמות אינסולין מתאימה
מולקולות האינסולין נקשרות לקולטנים בתאי השריר ובתאים אחרים. חיבור זה מאותת לתאים לפתוח את שעריהם ולאפשר למולקולות הגלוקוזה לחדור פנימה
הגלוקוזה נספגת ונשרפת על־ידי תאי השריר. כך חוזרת הגלוקוזה בדם לרמות תקינות
סוכרת מסוג 1
תאי ביתא המייצרים את האינסולין בתוך הלבלב מותקפים על־ידי מערכת החיסון. כתוצאה מכך, ייצורה אינסולין נפסק
ללא עזרת האינסולין, מולקולות הגלוקוזה אינן יכולות להיכנס לתוך התאים
סוכרת מסוג 2
ברוב המקרים הלבלב מייצר כמות מוגבלת של אינסולין
אם הקולטנים אינם גיבים לאינסולין, השערים המשמשים לספיגת הגלוקוזה מן הדם אינם מופעלים
הגלוקוזה מצטברת בדם, דבר המביא לפגיעה בתהליכים חיוניים ולנזקים בדופנות כלי הדם
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
תא
קולטן
שער
אינסולין
גרעין
גלוקוזה
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
כלי דם
תאי דם אדומים
גלוקוזה
[שלמי תודה]
איש: J. G. Heck/The Complete Encyclopedia of Illustration
[תמונה בעמוד 7]
דיאטה נכונה חיונית לחולי סוכרת
[תמונות בעמוד 10]
חולי סוכרת יכולים ליהנות מפעילויות רגילות