מנקודת המבט המקראית
האם אישיותך נקבעת על־פי סוג דם?
ישנן מדינות בהן נפוצה ההשערה כי אישיותו של הפרט נקבעת על־פי סוג הדם שלו. ביפן, לדוגמה, אין זה מוזר לשאול ”מהו סוג הדם שלך?” כדרך לפתוח בשיחה. חסידי הרעיון גורסים שבעלי סוג דם A הם אנשים שלווים, אחראיים וחשדנים; לעומת זאת, אנשים בעלי סוג דם B הם גלויי לב, נתונים למצבי רוח, תמימים וכן הלאה. טענה נוספת היא שאדם בעל סוג דם מסוים יתקשה או לחלופין יצליח להסתדר עם מישהו בעל סוג דם שונה.
על סמך רעיון זה, יש הרואים בסוג דם גורם מכריע בעת חלוקת תלמידים להקבצות בבית־הספר, בבחירת מנהלים לחברות ואפילו בבחירת בן זוג. האם ניתן לאשש את הקביעה שסוג הדם שלנו באמת קובע את אישיותנו? היש במקרא עיקרי אמונה המתייחסים לסוגיה זו?
מה הוא סוג דם?
האנציקלופדיה וורלד בוק מולטימדיה מסבירה: ”קרום התא של כדוריות דם אדומות מכיל חלבונים הנקראים אנטיגנים (חומר המייצר נוגדנים). עד כה זוהו למעלה מ־300 סוגי אנטיגנים בכדוריות הדם האדומות”. בעוד שלחלק מהאנשים יש אנטיגנים מסוימים, אצל אחרים הם אינם קיימים, ויש אנטיגנים שאינם יכולים לחיות בשלום עם אנטיגנים אחרים. אשר על כן, כפי שמוסיפה האנציקלופדיה, ”בהתבסס על נוכחותם או היעדרם של אנטיגנים מסוימים, סיווגו המדענים את דם האדם לקבוצות”.
מערכת סיווג הדם המקובלת ביותר הינה מערכת ABO, המסווגת את דם האדם לארבעה סוגים — A, B, AB, O. בנוסף לכך, רווח גם השימוש במערכת Rh. למעשה, ידוע בערך על 20 מערכות לסיווג סוג דם. אם כן, הדם הוא דבר מורכב. האנציקלופדיה בריטניקה מציינת: ”להוציא מקרים של תאומים זהים, מספרם הרב של האנטיגנים בכדוריות הדם האדומות מוציא מכלל אפשרות את הסיכוי שבני אדם מאותה קבוצת דם יהיו בעלי מבנה דם זהה”.
ההסבר מרמז על כך כי לכל אדם ”סוג דם” יחיד במינו. מכאן ניתן להקיש כי הטענה שבני אדם בעלי אותו סוג דם חולקים אותם מאפייני אישיות משוללת כל יסוד. למעשה, מסתבר שמספר גורמים אחרים קובעים מה יהיה מכלול תכונותינו.
מה קובע איזו אישיות תהיה לנו?
”אישיות היא אותם מאפיינים התנהגותיים, הן מולדים והן נרכשים, המבדילים בין אדם לאדם”, מסבירה האנציקלופדיה בריטניקה. כן, בנוסף לגורמי התורשה, ישנם גורמים אחרים — כמו אווירה משפחתית, חינוך, התרועעות וחוויות שונות הזכורות לנו לטוב או לרע — המשפיעים על התפתחות אישיותנו. לכן, ההרכב הגנטי שלנו אינו הגורם הבלעדי שקובע את אופיינו וטבענו. אפילו תאומים זהים, שלהם אותו מבנה גנטי, שונים לעתים באופיים.
עובדה חשובה נוספת היא שאישיותו של הפרט יכולה להשתנות או ניתנת לשינוי. השליח פאולוס הדגיש כי לעקרונות המשיחיים יש את הכוח לחולל שינוי בחיי הפרט. הוא כתב: ”הסירו מעליכם את האישיות הישנה עם מעשיה וליבשו את האישיות החדשה, ההולכת ומתחדשת בדעת לפי צלם בוראה” (קולוסים ג׳:9, 10, ע״ח). המשיחיים מכירים בכך שהם חוטאים ושטבועות בהם נטיות שליליות. כדי לזכות בחסדו של אלוהים עליהם לערוך שינויים באישיותם.
כיצד שינויים אלה הופכים לבני ביצוע? בזכות הכוח הטמון בדבר־אלוהים, או במסר שבו. פאולוס התייחס להשפעה החזקה הטמונה בדברו של אלוהים, כפי שהיא מופיעה במקרא, וכתב: ”שהרי דבר האלוהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד׳:12). כאשר הפרט נכנע להשפעת רוח אלוהים ומנסה לנהוג בהתאם לערכי המוסר של המקרא, אישיותו יכולה להשתנות בהדרגה. האישיות המשיחית המתגבשת באופן זה כוללת תכונות כגון ”חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה ואורך אפיים” (קולוסים ג׳:12).
שיקול דעת משיחי
ברור כי אין כל עיקרון מקראי האוסר את חקר סוגי הדם. אך כל ניסיון לקָשֶר בין סוג דם להתנהגות הפרט זה כבר סיפור אחר לגמרי. עלינו לתת לדבר־אלוהים להנחות את צעדינו, בדיוק כפי שאנו נוהגים לעשות בהיבטים אחרים בחיינו (תהלים קי״ט:105). יש להפעיל גם שיקול דעת (פיליפים ד׳:5).
ללא ספק, אדם שאינו משתדל לתקן את מגרעותיו ומשתמש בסוג הדם שלו כתירוץ לכך, נוהג בחוסר היגיון. על המשיחיים להמשיך ולעצב את אישיותם ללא קשר למבנה הגנטי שלהם, על מנת שתכונותיהם של יהוה ושל ישוע ישתקפו בהם במידה רבה ככל האפשר (אפסים ה׳:1).
יתר על כן, המשיחיים שואפים לראות אחרים מבעד לעיני יהוה. אלוהים ”איננו נושא פנים” (מעשי השליחים י׳:34, 35). יהוה מקבל בשמחה אנשים מכל הסוגים. לכן, יהיה זה חוסר התחשבות ולא־משיחי להתרחק או להימנע מחברת אנשים מסוימים רק משום שסוג דמם שונה. הוא הדין לגבי אדם שמתרועע אך ורק עם מישהו שסוג דמו ”תואם” לשלו. המקרא מזהיר: ”אם אתם נוהגים במשוא פנים, חוטאים אתם” (יעקב ב׳:9).
עם התקדמות המדע והטכנולוגיה, ישנם ממצאים חדשים ותיאוריות מגוונות על גוף האדם. אין זה אלא טבעי שהרעיונות החדשים מרתקים אותנו. אולם, המשיחיים ינהגו בתבונה אם יאפשרו למקרא — ולא לתיאוריות אנושיות — לעצב את אורח חשיבתם. על המשיחיים ’לבחון כל דבר ולהחזיק בטוב’ בכל היבטי החיים (תסלוניקים א׳. ה׳:21).