המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • ע04 3/‏8 עמ׳ 4–7
  • מלחמה גרעינית — מי הם מקורות האיום?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • מלחמה גרעינית — מי הם מקורות האיום?‏
  • עורו!‏ — 2004
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • סוד ה”‏צמצום”‏
  • מלחמה גרעינית מקרית
  • חברות חדשות במועדון הגרעין
  • טרוריסטים ו”‏נשק גרעיני מלוכלך”‏
  • האיום הגרעיני בהחלט לא מאחורינו
    עורו!‏ — 1999
  • האם האיום הגרעיני מאחורינו?‏
    עורו!‏ — 1999
  • מלחמה גרעינית — מה אומר המקרא בנושא?‏
    נושאים נוספים
  • מלחמה גרעינית — האם הסכנה עדיין מרחפת מעל ראשנו?‏
    עורו!‏ — 2004
ראה עוד
עורו!‏ — 2004
ע04 3/‏8 עמ׳ 4–7

מלחמה גרעינית — מי הם מקורות האיום?‏

‏”‏האפשרות לשואה גרעינית שרירה וקיימת.‏ הסכנה קיימת כיום,‏ .‏.‏.‏ על אף שהמלחמה הקרה הסתיימה לפני יותר מעשור”‏ (‏שר ההגנה האמריקאי לשעבר רוברט ס.‏ מקנמרה והפרופסור ליחסים בינלאומיים ממכון ווטסון למחקרים בינלאומיים,‏ ג׳יימס ג.‏ בלייט)‏.‏

בשנת 1991,‏ כשתמה המלחמה הקרה,‏ הוזז לאחור מחוג הדקות ב’‏שעון יום הדין’‏ המפורסם והצביע על 17 דקות לפני ”‏חצות”‏.‏ ’‏שעון יום הדין’‏ מופיע על גבי שער כתב העת ידיעון מדעני־​האטום ומסמל עד כמה קרוב העולם לכאורה למלחמה גרעינית (‏חצות)‏.‏ באותה שנה,‏ הורה מחוג הדקות על השעה הכי רחוקה מחצות מאז הוצג השעון לראשונה ב־​1947.‏ אלא שמאז החל שוב מחוג הדקות לנוע קדימה.‏ למשל,‏ בפברואר 2002 הוזז מחוג השעון,‏ בפעם השלישית מאז תום המלחמה הקרה,‏ והצביע על שבע דקות לחצות.‏

מדוע המוציאים לאור של כתב העת המדעי סוברים שעליהם להזיז את השעון קדימה?‏ מדוע הם בדעה שמלחמה גרעינית עדיין מרחפת מעל ראשנו?‏ ומי מהווה איום על השלום?‏

סוד ה”‏צמצום”‏

‏”‏עדיין קיימים בעולם למעלה מ־​000,‏31 כלי נשק גרעיניים”‏,‏ מסביר ידיעון מדעני־​האטום.‏ עוד מוסיף כתב העת:‏ ”‏תשעים וחמישה אחוז מכלל כלי הנשק הללו הם בבעלות ארצות־​הברית ורוסיה,‏ כאשר למעלה מ־​000,‏16 נמצאים בכוננות מתמדת”‏.‏ יש המבחינים בסתירה לכאורה במספר ראשי הנפץ הגרעיניים.‏ האם לא הצהירו מעצמות־​על גרעיניות אלה כי צמצמו את מאגר ראשי הנפץ שלהן ל־​000,‏6 יחידות כל אחת?‏

ובכן,‏ כאן מסתתר לו סוד ה”‏צמצום”‏.‏ דו״ח מטעם קרן קרנגי לשלום בינלאומי,‏ מסביר:‏ ”‏המספר של 000,‏6 ראשי נפץ ספירים מתייחס לכללי ספירה ספציפיים עליהם הוסכם בשיחות לצמצום הנשק האסטרטגי (‏START)‏. בנוסף,‏ יחזיקו שתי האומות באלפי כלי נשק טקטיים וכלי נשק באחסנה”‏ (‏ההדגשה שלנו)‏.‏ לפי הנאמר בידיעון מדעני־​האטום,‏ ”‏במקום לפרק את ראשי הנפץ הגרעיניים של ארה״ב,‏ יועברו רובם,‏ אם לא כולם,‏ ממאגר המלאי הפעיל לאחסנה (‏ויתווספו ל־​000,‏5 ראשי נפץ אחרים שכבר נמצאים באחסון)‏”‏.‏

אם כן,‏ בנוסף לאלפי ראשי נפץ גרעיניים אסטרטגיים שנמצאים במצב הכן — אותם ניתן לשגר בדיוק מרבי מיבשת אחת ליבשת אחרת — ישנם אלפי ראשי נפץ נוספים וכן גם כלי נשק גרעיניים טקטיים אחרים לתקיפת יעדים קרובים יותר.‏ ללא ספק,‏ באמתחתן של שתי מעצמות הגרעין די והותר כלי נשק גרעיני שבכוחם למחוק את כל אוכלוסיית העולם כמה וכמה פעמים!‏ אולם,‏ מספר עצום זה של כלי נשק מסוכנים מזמין סכנה אחרת — שיגור טילים גרעיניים בשוגג.‏

מלחמה גרעינית מקרית

‏”‏הנשק הגרעיני של ארה״ב נשלט על־​ידי אסטרטגיה ששמה ’‏שיגור בהתראה’‏”‏,‏ אומרים רוברט ס.‏ מקנמרה וג׳יימס ג.‏ בלייט,‏ שצוטטו קודם לכן.‏ על מה מרמז הדבר?‏ ”‏ראשי הנפץ שלנו מוכנים לשיגור בשעה שראשי הנפץ הרוסיים יימצאו באוויר”‏,‏ הם מסבירים ומוסיפים:‏ ”‏המדיניות הנוכחית מאפשרת לשגר טיל מקסימום תוך 15 דקות מהרגע שמתקבלת התראה ראשונית למתקפה רוסית”‏.‏ לדברי אחד הממונים לשעבר בארה״ב על שיגור טילים גרעיניים,‏ ”‏לאמיתו של דבר ניתן להזניק לאוויר את כל הטילים הגרעיניים היבשתיים תוך שתי דקות”‏.‏

סף הפעלה נמוך זה מציג את הסכנה הטמונה בשיגור טיל בשוגג עקב התראות שווא.‏ ”‏לא אחת קרה”‏,‏ נאמר בכתבה שפורסמה ביו.‏ אס.‏ ניוז אנד וורלד ריפורט,‏ שפקודות לשיגור אמיתי הועברו בטעות במהלך תמרון גרעיני אמריקאי”‏.‏ התראות שווא התרחשו גם ברוסיה.‏ ב־​1995 הושמעה אזעקת שווא עקב טיל מחקר נורבגי ונשיא רוסיה החל בתהליך הפעלת צופן השיגור של הטילים הגרעיניים.‏

אסטרטגיה זו של כוננות מתמדת מעמידה את מקבלי ההחלטות בפני מכבש לחצים.‏ למרבה השמחה,‏ בעבר הבינו גורמי הביטחון כי מדובר באזעקות שווא,‏ ועד עתה נמנעה מלחמה גרעינית.‏ בנוגע לתקרית אחרת שהתרחשה בשנת 1979,‏ הסביר חוקר אחד:‏ ”‏מה שעצר את [‏שיגור]‏ הטילים האמריקאיים היו לווייני ההתראה המוקדמת שלנו שהראו כי לא היה באוויר אף טיל סובייטי”‏.‏ אלא שבמשך הזמן נוטים לוויינים אלו להתקלקל.‏ חוקרים ומומחים בתחום חוששים שמא ”‏רוב הלוויינים הרוסיים המשמשים לאותה מטרה שבקו חיים או סטו ממסלולם”‏.‏ אי לכך,‏ כפי שטען לפני מספר שנים סגן אדמירל אמריקאי בדימוס,‏ ”‏הסיכויים להתקפת מנע או שיגור טיל עקב אי־​הבנה,‏ האצלת סמכויות לגורם לא אחראי או בשוגג,‏ גדולים כיום יותר מכל תקופה אחרת בעבר”‏.‏

חברות חדשות במועדון הגרעין

על־​אף שמאגר הנשק הגרעיני הגדול ביותר נמצא ברשותן של שתי המעצמות הגרעיניות,‏ ישנן מדינות אחרות כמו בריטניה,‏ סין וצרפת שמחזיקות בנשק גרעיני.‏ מדינות אלה שהצהירו בגלוי שיש להן תוכנית גרעין,‏ חברות במה שמכונה מועדון הגרעין,‏ צירפו לאחרונה את הודו ופקיסטן כחברות חדשות במועדון.‏ מלבד מדינות אלה ישנן מדינות אחרות,‏ לרבות ישראל,‏ שמתוארות לעתים קרובות כמדינות שמחפשות — ובמקרים מסוימים כבעלות — נשק גרעיני.‏

היה ויתפתח סכסוך פוליטי במעורבותן של אי מי מהחברות במועדון הגרעין,‏ כולל החברות החדשות,‏ עלולה החבית הגרעינית להתלקח.‏ ”‏המשבר בין הודו לפקיסטן .‏.‏.‏ מציין את הרגע שבו שתי מדינות היו במרחק נגיעה ממלחמה גרעינית מאז משבר הטילים הקובני”‏,‏ נאמר בידיעון מדעני־​האטום.‏ לאור החמרת המצב בתחילת 2002,‏ החשש מפני הנורא מכול הפך למוחשי ביותר בעיני רבים.‏

זאת ועוד,‏ פיתוחם של כלי נשק אחרים להשמדה המונית הוביל לאפשרויות נוספות לשימוש בפצצה גרעינית.‏ במאמר שדן בדו״ח חשאי של הפנטגון,‏ דיווח הניו־​יורק טיימס כי ”‏האפשרות שייעשה שימוש בנשק גרעיני להשמדת מחסני נשק ביולוגיים או כימיים וכלי נשק אחרים להשמדה המונית שנמצאים בידי גורמים עוינים”‏ הפכה לחלק ממדיניות הגרעין האמריקאית.‏

התקפת הטרור שניחתה על ארצות־​הברית ב־11 בספטמבר 2001 זיעזעה את העולם וחשפה אותו למקור איום גרעיני נוסף.‏ רבים מאמינים כיום שארגוני טרור מנסים לפתח כלי נשק גרעיניים — ואולי כבר הניחו ידם על כמה.‏ כיצד ייתכן הדבר?‏

טרוריסטים ו”‏נשק גרעיני מלוכלך”‏

האומנם אפשרי להרכיב פצצה גרעינית מחומרים הנמכרים בשוק השחור?‏ לפי כתב העת טיים התשובה לכך חיובית.‏ בכתב העת מסופר על יחידה שהוקמה כדי למנוע טרור גרעיני.‏ עד כה,‏ הצליחה היחידה ”‏לאסוף יותר מתריסר”‏ פצצות תוצרת בית שהוכנו ”‏מטכנולוגיה שניתן למצוא על מדפי חנות אלקטרוניקה ממוצעת ומדלק גרעיני מהסוג שנמכר בשוק השחור”‏.‏

פירוק הנשק הגרעיני הגדיל את הסיכויים לגניבה גרעינית.‏ ”‏פירוק אלפי כלי נשק גרעיניים רוסיים מטילים,‏ מפציצים וצוללות שהיו תחת שמירה צמודה ומתמדת והעברתם למצבור שהשמירה בו רופפת יותר,‏ הופך אותם למטרות מפתות עבור טרוריסטים שאפתניים”‏,‏ מוסר כתב העת טיים.‏ אם קבוצה קטנה של אנשים תצליח לשים ידה על חלקים שונים של נשק גרעיני מפורק ותרכיבו מחדש,‏ הרי שקבוצה זו תהפוך לחברה במועדון הגרעין!‏

כתב העת פִּיס גורס שאפילו אין צורך להרכיב פצצה כדי להצטרף למועדון הגרעין.‏ כל שנדרש הוא כמות מספקת של אורניום או פלוטוניום בקיע.‏ כתב העת מציין:‏ ”‏מספיק שטרוריסטים שברשותם אורניום מועשר ישמטו חצי אחד של החומר על החצי השני כדי לגרום לפיצוץ”‏.‏ כמה חומר גרעיני מועשר נדרש לשם כך?‏ לדברי אותו כתב עת,‏ ”‏שלושה קילוגרמים בהחלט יספיקו”‏.‏ זו כמעט אותה כמות של חומר גרעיני לשימוש בכלי נשק שהוחרם ממבריחים שנעצרו ב־​1994 בצ׳כיה!‏

גם מפסולת גרעינית ניתן להפיק נשק גרעיני.‏ ”‏המומחים חוששים בעיקר מפני השילוב הקטלני שבין פסולת רדיואקטיבית לחומרי נפץ קונבנציונאלים”‏,‏ נאמר באמריקן ספקטור (‏The American Spectator)‏. נשק מסוג זה,‏ הווי אומר אמצעי להפצת קרינה רדיואקטיבית,‏ ידוע כנשק גרעיני מלוכלך או פצצה מלוכלכת.‏ עד כמה הן מסוכנות?‏ בפצצות מלוכלכות עושים שימוש ב”‏חומר נפץ קונבנציונאלי במטרה לפזר חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית גבוהה כדי להרעיל יעדים במקום להשמידם בפיצוץ וחום”‏,‏ מסביר IHT אשאי שימבון.‏ העיתון ממשיך ואומר:‏ ”‏לפצצות אלו קשת רחבה של השפעות החל ממחלת הקרינה וכלה במוות איטי ומייסר”‏.‏ למרות שיש הטוענים ששימוש בפסולת גרעינית קלה להשגה לא יסב נזק רב,‏ הימצאותו של חומר גרעיני מועשר בשוק השחור כשלעצמו מרתיע רבים.‏ לפי סקר עולמי שנערך לאחרונה,‏ למעלה מ־​60 אחוז מקרב הנסקרים סבורים כי בעשור הקרוב צפוי להתרחש פיגוע טרור גרעיני.‏

אין כל ספק שהאיום הגרעיני לא נמוג מהעולם.‏ הגרדיאן וויקלי הבריטי של ה־16 עד ה־22 בינואר 2003,‏ ציין:‏ ”‏הסבירות כי ארה״ב תשתמש בנשק גרעיני גדולה כיום מכל ימי החשיכה של המלחמה הקרה .‏.‏.‏ ארה״ב מנמיכה בהדרגה את הסף לפתיחת מלחמה גרעינית”‏.‏ לכן,‏ אין זה אלא הגיוני לשאול:‏ האם ניתן למנוע מלחמה גרעינית?‏ האם קיימת תקווה שיום יבוא והעולם לא יהיה עוד תחת האיום הגרעיני?‏ שאלות אלה יזכו למענה במאמר הבא.‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

עידן גרעין שני?‏

בעל טור בעיתון הניו־​יורק טיימס,‏ ביל קלר (‏כעת משמש כעורך הראשי של הניו־יורק טיימס‏)‏,‏ נתן פרשנות לפיה האומות נכנסו לעידן הגרעין השני.‏ העידן הראשון הסתיים רק בינואר 1994,‏ כאשר אוקראינה הסכימה לוותר על הנשק שירשה מברית־​המועצות לשעבר.‏ אם כן,‏ מדוע הוא מדבר על עידן גרעין שני?‏

קלר כותב:‏ ”‏קולו הרועם של העידן הגרעיני השני הדהד במדבר רג׳סטני ב־​1998,‏ כאשר הממשלה ההינדית הלאומנית,‏ שזה לא מכבר נבחרה בהודו,‏ ערכה חמש הפצצות נסיוניות.‏ התגובה הפקיסטנית לא איחרה לבוא,‏ ושבועיים לאחר מכן ערכה ניסויים דומים”‏.‏ מה ההבדל בין ניסויים אלה לניסויים מהעידן הקודם?‏ ”‏כלי נשק גרעיניים אלה פותחו כשבמוקד סדר היום שלהם היה יעד ספציפי”‏.‏

לכן,‏ כלום יכול העולם לחוש ביטחון רב יותר שכעת ישנן שתי חברות נוספות הפעילות במועדון הגרעין?‏ קלר מוסיף ואומר:‏ ”‏כל מדינה חדשה שמשיגה נשק גרעיני מכפילה את הסיכוי למלחמה בה מעורבת מדינה נוספת בעלת נשק גרעיני”‏.‏ (‏”‏מתקבל על הדעת”‏,‏ כתב העת הניו־​יורק טיימס,‏ 4 במאי 2003,‏ עמוד 50.‏)‏

המצב מסתבך עוד יותר לשמע החדשות שלרשות צפון קוריאה ככל הנראה ”‏כמות מספקת של פלוטוניום להרכבת שש פצצות גרעיניות חדשות.‏ .‏.‏.‏ כל יום שעובר מגדיל את הסיכוי שצפון קוריאה תצליח לייצר נשק גרעיני חדש,‏ ואולי אפילו תנסה אחד מהם כדי להוכיח את תפקודו המוצלח”‏ (‏הניו־​יורק טיימס,‏ 18 ביולי 2003)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

איש ממשל מציג דגם של פצצת ”‏מזוודה”‏ גרעינית

‏[‏שלמי תודה]‏

AP Photo/Dennis Cook

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

לוויניים להתראה מוקדמת מתחילים לשבוק חיים

‏[‏שלמי תודה]‏

NASA photo

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 5]‏

כדור הארץ:‏ NASA photo

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף