האם האמונה באלוהים יכולה לדור בכפיפה אחת עם המדע?‏

אין זה נדיר להיתקל בביטויים הלקוחים מעולם הדת כשקוראים חומר בנושא מדעי.‏ לדוגמה,‏ יש המתייחסים למדענים כאל ”‏הכוהנים הגדולים של תרבות טכנולוגית חדשה”‏ ואל מעבדותיהם כאל ”‏מקדשים”‏ או ”‏היכלים קדושים”‏.‏ מובן שביטויים אלה הם מטפורות גרידא.‏ אולם,‏ הם מובילים לשאלה מהותית:‏ האם באמת פעורה תהום בין ההשקפה הדתית להשקפה המדעית?‏

יש הסבורים כי ככל שאנשי המדע מעשירים את ידיעותיהם,‏ כן הם מתרחקים מאמונה כלשהי באלוהים.‏ ואכן,‏ רבים מקרב קהיליית המדע דוחים בבוז כל אמונה דתית.‏ עם זאת,‏ מספר בלתי מבוטל של מדענים מתרשמים עמוקות מההוכחות המצביעות על תכנון בעולם הטבע הסובב אותנו.‏ מדענים אחרים משתוממים לא רק מן התכנון;‏ הם תוהים לגבי המתכנן עצמו.‏

רוחות חדשות מנשבות

זה מאה חמישים שנה שתיאוריית האבולוציה שהגה צ׳ארלס דארווין מנסרת בחלל העולם.‏ היו מלומדים שציפו שבשלב זה האמונה באלוהים תהיה נחלתם הבלעדית של הנבערים מדעת והפתיים.‏ אך היה זה תרחיש דמיוני מדי.‏ מדענים רבים מכריזים קבל עם ועדה כי הם מאמינים בבורא.‏ אומנם אין משמע הדבר שהם מאמינים באל ישותי או במקרא,‏ אך הם משוכנעים כי התכנון הניכר בעולם הטבע מחייב את קיומו של מתכנן תבוני.‏

האם ניתן לומר שאותם אנשי מדע תמימים?‏ מאמר ביקורת בעיתון ניו־​יורק טיימס התייחס למדענים המאמינים כי תכנון תבוני עומד מאחורי בריאת היקום והחיים עליו,‏ וציין:‏ ”‏הם בעלי דוקטורטים ומעמד בכיר בכמה מהאוניברסיטאות היותר יוקרתיות.‏ הטיעונים שהם מפנים נגד הדרוויניזם אינם נשענים על כתבי־​הקודש,‏ אלא נובעים מהנחות מדעיות”‏.‏

אותו מאמר הוסיף וציין כי חסידי התכנון התבוני ”‏אינם אוחזים בטענות אוויליות.‏ .‏.‏.‏ מה שכן,‏ הם שוללים את התיאוריה הדרוויניסטית המקובלת או כל תיאוריה ’‏נטורליסטית’‏ אחרת התוחמת עצמה לגורמים בלתי תבוניים ואוטומטיים הפועלים בהדרגתיות,‏ ושדי בהם כדי להסביר את מכלול החיים.‏ לדידם,‏ בעולם הביולוגי קיימות הוכחות למכביר לתכנון תבוני — הוכחות המצביעות כמעט בוודאות על התערבותו של מתכנן תבוני”‏.‏a

למרבה ההפתעה,‏ מסקנות כאלו שכיחות בקרב המדענים.‏ לדוגמה,‏ סקר שפורסם ב־​1997 גילה כי 4 מתוך 10 מדענים אמריקאים מאמינים באל ישותי.‏ לאמיתו של דבר,‏ יחס זה לא השתנה מ־​1914,‏ אז נערך סקר דומה.‏

מטבע הדברים,‏ במדינות בהן רווחת גישה חילונית,‏ כמו באירופה,‏ היחס נמוך יותר.‏ עם זאת,‏ העיתון הבריטי הגארדיאן מוסר כי ”‏אנשי המדעים המדויקים,‏ כמו פיסיקה וגיאולוגיה,‏ מתאפיינים באמונה חזקה יותר לעומת העוסקים במדעי הרוח והחברה,‏ כמו אנתרופולוגיה”‏.‏ העיתון מוסיף:‏ ”‏בבריטניה ישנם גופים כמו ’‏נוצרים בעולם המדע’‏ [‏Christians in science]‏”‏.‏ עוד ציין העיתון לגבי בריטניה:‏ ”‏בהשוואה לסטודנטים מתחום מדעי הרוח,‏ סטודנטים למדע פוקדים את הכנסיות בתדירות הרבה יותר גבוהה”‏.‏

אף־​על־​פי־​כן,‏ דומה כי רוב המדענים שמים ללעג ולקלס את רעיון קיומו של בורא.‏ בוז שכזה יוצר לחץ חברתי עצום.‏ האסטרונום אלן סנדג’‏ מציין כי ”‏קיימת אי־​נכונות להיחשף כאדם מאמין”‏.‏ מדוע?‏ ”‏הבושה”‏ — הגינוי והביקורת שסופגים מהקולגות — הוא אומר,‏ ”‏קשה מנשוא”‏.‏

כתוצאה מכך,‏ המדענים שמעזים לומר שהמדע אינו סותר בהכרח את האמונה בבורא מוצאים שגישות סקפטיות מחניקות את קולם.‏ המאמרים הבאים יתמקדו באותם קולות שלא אחת מתעלמים מהם,‏ ויסבירו מדוע מדענים אלה מחזיקים בדעות אלו.‏ כיצד הדבר נוגע אליך אישית?‏ האם המדע יכול לעזור לך למצוא את אלוהים?‏ הנך מוזמן להמשיך לקרוא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]‏

כוכבים:‏ באדיבות ROE/Anglo-Australian Observatory, photograph by David Malin