היכן תמצא תשובות?‏

האם אתה חש לפעמים כי קצה נפשך בכל הוויכוחים בנושא האבולוציה מול הבריאה?‏ אם כן,‏ אינך היחיד.‏

אחרי ככלות הכול,‏ מצדו האחד של המתרס ניצבים מדענים מלומדים ואקדמאים,‏ שעל־​פי־​רוב משתמשים בשפה מאוד טכנית ומתעקשים שאם אתה אדם משכיל ונבון,‏ אתה חייב לקבל את תיאוריית האבולוציה כעובדה.‏ מצדו השני עומדים אנשי דת מתנשאים העושים שימוש במליצות רגשניות כדי לשכנעך שאם אתה איש אמונה באמת ובתמים,‏ הרי שאתה חייב להסכים עם השקפתם הבריאתנית.‏

השקפות קיצוניות אלו מעוררות תחושת ניכור בקרב לא מעט אנשי תבונות.‏ שאלת קיומו של אלוהים ראויה ליותר מאשר קביעות דוגמאטיות מתנשאות.‏ זכור,‏ שאלה זו אינה עוד נושא לוויכוח או תרגיל חשיבה.‏ סוגיות אלו עשויות להשפיע על חייך ועל עתידך.‏

בעייתם השכיחה של המדענים

כאמור,‏ מספר בלתי מבוטל של מדענים ששמם הולך לפניהם טוענים כי הראיות מצביעות על קיומו של מתכנן או בורא.‏ אך רק מעטים מרהיבים עוז ללכת צעד אחד קדימה.‏ הם מטילים ספק ביושרם המדעי של עמיתיהם השוללים בדוגמאטיות את קיומו של אלוהים.‏

לדוגמה,‏ הגיאופיסיקאי ג׳ון ר.‏ באומגרדנר מציין:‏ ”‏לנוכח סבירות כה קלושה,‏ כיצד יכול מדען כלשהו בעל קורטוב של כנות להיאחז בפעולות גומלין מקריות כהסבר למורכבות מערכות החיים הנגלות לעינינו?‏ לדעתי,‏ מי שעושה כן,‏ חרף מודעותו לסבירות הנמוכה,‏ מפר בחומרה את היושרה המדעית”‏.‏

הפיסיקאי המפורסם ריצ׳ארד פיינמן העלה היבט נוסף הקשור ליושרה מדעית.‏ בנאום שנשא בטקס חלוקת תארים,‏ הוא דן ב”‏יושרה ספציפית מסוג נוסף”‏.‏ לדבריו,‏ בין היתר,‏ עליך ”‏להודות,‏ עם כל הקושי שבדבר,‏ שאולי אתה טועה”‏.‏ הודאה בטעות,‏ אומר פיינמן,‏ ”‏היא אחריותנו כמדענים — במיוחד כלפי מדענים אחרים — אך אני סבור שגם כלפי ההדיוטות”‏.‏

כמה פעמים אנו נתקלים באבולוציוניסטים המוסיפים לתיאוריות שלהם את המילים ”‏אולי אני טועה”‏?‏ למרבה הצער,‏ צניעות מעין זו נדירה אצלם.‏ למעשה,‏ הצניעות והיושרה צריכות לדחוק במדענים נוספים להודות שלמדע — שמוגבל לחקר התחום הפיסי בלבד — חסרים הכלים כדי לענות על שאלות בנוגע לקיומו של בורא.‏ ומה באשר למנהיגי דת המלמדים זכות על הבריאתנות?‏

בעיה השכיחה בקרב אנשי הדת

גם אנשי דת אינם מצטיינים בצניעות וביושרה.‏ הרי אם חושבים על זה,‏ היכן יושרם כאשר הם קובעים שהמקרא מלמד את מה שאינו מלמד?‏ היכן מתגלה הצניעות שעה שהשקפות אישיות ומסורות מאפילות על המקרא?‏ זה בדיוק מה שעושים בריאתנים רבים.‏

לדוגמה,‏ טעותם השכיחה של הבריאתנים היא שהיקום נברא בשישה ימים בני 24 שעות כל אחד לפני כ־​000,‏6 שנה.‏ בתפיסה זו הם מציגים את המקרא באור מסולף,‏ מכיוון שהמקרא אומר שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ ”‏בראשית”‏,‏ כלומר בנקודת זמן בלתי ידועה לפני ’‏ימי’‏ הבריאה המוגדרים (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏ התיאור בספר בראשית מראה בבירור כי למילה ”‏יום”‏ משמעויות שונות.‏ בבראשית ב׳:‏4 מתוארת כל התקופה של ששת ימי הבריאה כ”‏יום”‏ אחד בלבד.‏ מכאן שההיגיון אומר שימים אלה לא היו ימים רגילים בני 24 שעות,‏ אלא עידנים ממושכים.‏ כפי הנראה,‏ כל אחד מאותם פרקי זמן נמשך אלפי שנים.‏

לצערנו,‏ מורי הדת חוזרים על אותה טעות גם בהתייחסם לאמונה.‏ חלקם סבורים כי אמונה כרוכה במתן אמון בדבר מה תוך אדיקות חסרת פשרות גם בהיעדר הוכחות מוצקות.‏ אנשים שעיניהם בראשם מפרשים אמונה כזו כפתיוּת.‏ המקרא,‏ לעומת זאת,‏ מגדיר אמונה בצורה די שונה:‏ ”‏האמונה היא ביטחון בממשות הדברים המקווים,‏ הוכחת דברים שאינם נראים”‏ (‏עברים י״א:‏1‏)‏.‏ אם כן,‏ אמונה אמיתית אינה נאיביות חסרת דעת.‏ היא מבוססת על הוכחות חותכות,‏ על טיעונים הגיוניים.‏

אם כן,‏ על סמך איזו הוכחה מבוססת האמונה באלוהים?‏ ישנם שני מקבצי ראיות,‏ ושניהם מניחים את הדעת.‏

שקול את הראיות

השליח פאולוס כתב מעומק הלב ש”‏עצמותו הנעלמת [‏של אלוהים]‏,‏ היא כוחו הנצחי ואלוהותו,‏ נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו”‏ (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏ במשך אלפי שנים,‏ בחנו גברים ונשים פיקחים את עולם הטבע ו’‏תפסו בשכלם’‏ הוכחות לקיומו של אלוהים.‏

כאמור,‏ המדע יכול לשמש כלי יעיל לצורך מטרה זו.‏ ככל שאנו לומדים אודות מורכבות היקום והסדר שבו,‏ כך מתרבות הסיבות לחוש יראת כבוד כלפי הישות שתכננה את הכול.‏ יש מדענים שפתוחים לראיות כאלה ומוצאים שהן די משכנעות.‏ הם בוודאי יאמרו כי המדע עזר להם למצוא את אלוהים.‏ אולם,‏ נראה כי מדענים אחרים לא ישתכנעו ואין זה משנה כמה ראיות יוצגו בפניהם.‏ מה לגביך?‏

אם אתה מוכן לבחון את הראיות בנושא,‏ אנו מעודדים אותך לעשות כן.‏ הספר האם קיים בורא הדואג לך?‏ הינו כלי עזר חיוני שמטרתו לסייע לך במציאת התשובות.‏a נוסף על כך,‏ הוא יעזור לך לשקול מקבץ ראיות נוסף המוכיח את קיומו של אלוהים:‏ המקרא.‏

המקרא מכיל ראיות רבות לכך שהוא נכתב בהשראה תבונית על־​אנושית.‏ לדוגמה,‏ הוא מכיל נבואות רבות או היסטוריה שנכתבה מראש.‏ חלקן מתארות לפרטי פרטים את תנאי העולם הנוכחיים!‏ (‏מתי כ״ד:‏​3,‏ 6,‏ 7;‏ לוקס כ״א:‏​10,‏ 11;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​1–5‏)‏ בני אדם אינם יכולים לחזות את העתיד בצורה מהימנה;‏ מי מלבד אלוהים יכול היה לעשות זאת?‏

אך יחד עם זאת,‏ תרומתו של המקרא אינה מסתכמת במענה לשאלת קיומו של אלוהים.‏ הוא גם מלמדנו מהו שמו האישי,‏ מתאר את אישיותו ומגולל בפנינו את דאגתו כלפי האדם לאורך ההיסטוריה האנושית.‏ הוא אף מגלה איזה עתיד מועיד לנו אלוהים.‏ בכל התחומים הללו,‏ קצרה ידו של המדע מלספק לנו את התשובות.‏ אכן,‏ המדע אינו מסוגל להפיח בנו תקווה ממשית.‏ כמו כן,‏ נבצר ממנו לייסד עבורנו מערכת של כללי מוסר וערכים הולמים.‏

בסיס לכללי מוסר וערכים

לדאבוננו,‏ מגמת המדע,‏ כפי שרבים מקבלים אותה כיום,‏ מערערת את המוסריות,‏ את הערכים ואת הסטנדרטים של החברה האנושית.‏ הביולוג ריצ׳ארד דוקינס,‏ אשר כופר ברעיון קיומו של אלוהים,‏ הצהיר:‏ ”‏בעולם של כוחות פיסיקאליים עיוורים ושכפולים גנטיים,‏ יש שייפגעו ויש שהמזל ישחק להם,‏ ולא תוכל למצוא בזה כל היגיון,‏ ואף לא צדק”‏.‏ האם אתה מוצא כי השקפת עולם זו קודרת משהו?‏ האינך סבור כי החברה האנושית זקוקה לקוד מוסרי שיעשה צדק עם הטובים וימצה את הדין עם הרעים?‏

זהו ההבדל המכריע בין השקפת המקרא לבין השקפתם האתיאיסטית של האבולוציוניסטים בנוגע לגזע האנושי.‏ דבר־​אלוהים מדגיש כי לאנושות תפקיד מיוחד בבריאה;‏ האבולוציה גורסת שבני האדם הם תוצר של תהליכים טבעיים עיוורים.‏ המקרא מסביר שבני האדם נבראו בצלמו של אל צודק ואוהב וביכולתם לחיות חיים מוסריים ומהנים;‏ האבולוציה,‏ ששמה דגש על מאבק ההישרדות,‏ אובדת עצות כאשר היא נדרשת להסביר את תכונות האהבה והאלטרואיזם של האדם.‏

האבולוציה אינה יכולה לספק תקווה ממשית או תכלית.‏ המקרא מציג את תוכניתו הנאדרת של הבורא עבור עתידנו.‏ הוא הצהיר מפורשות על כוונתו זו:‏ ”‏לתת לכם אחרית ותקווה”‏ (‏ירמיהו כ״ט:‏11‏)‏.‏

למד אודות הבורא

משורר בר דעת הודה בענווה:‏ ”‏דעו כי יהוה הוא אלוהים.‏ הוא עָשָׂנוּ,‏ ולא אנחנו”‏ (‏תהלים ק׳:‏3‏)‏.‏ בעיני אנשים הגיוניים רבים,‏ הודאה צנועה זו הרבה יותר מתקבלת על הדעת מאשר תיאוריות עכשוויות,‏ לפיהן חיי האדם הם תולדה של יד המקרה.‏

מדענים בני זמננו מקדמים לעתים את הרעיון השחצני כי החשיבה והידע האנושיים צריכים לשמש כמדריך הנעלה ביותר.‏ כמה מצער שארגונים דתיים חוזרים על אותה טעות פעם אחר פעם.‏ הידע האנושי מוגבל והוא יישאר כזה לעד.‏ השליח פאולוס,‏ הגם שהיה בקיא בעניינים רוחניים,‏ נשאר עניו.‏ הוא כתב תוך הכרה במציאות:‏ ”‏עכשיו רואים אנו במראָה,‏ במעורפל.‏.‏.‏ עכשיו ידיעתי חלקית”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏12‏)‏.‏

כמובן,‏ אמונה כנה באלוהים אינה תלויה במדע מודרני.‏ אך אדם שקול הבוחן את העובדות יכול לחזק את אמונתו בעזרת המדע.‏ אמונה אמיתית ורוחניות הן מרכיבים חיוניים לחיים מאושרים ומלאי סיפוק (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ אם תשתמש במקרא כדי לרכוש ידע עמוק על יהוה ועל מטרתו כלפי האנושות וכדור־​הארץ,‏ תמצא את התכלית האמיתית לחייך ויהיה לך יסוד איתן לתקווה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 9]‏

במו פיהם

מדענים רבים מצהירים ללא היסוס על אמונתם בבורא.‏ אומנם לחלקם יש רק רעיון כללי ומעורפל מיהו אלוהים,‏ אך הם תמימי דעים כי הראיות מצביעות על קיומו של מתכנן תבוני.‏ שים לב כיצד התבטאו אחדים מהם:‏

‏”‏בתור מדען,‏ אני מתבונן בעולם הסובב אותי וחוקר מנגנונים הנדסיים בעלי מורכבות בלתי רגילה ואיני יכול שלא להסיק כי כל המורכבות המסודרת הזו היא פרי של תכנון תבוני”‏ ‏(‏אנדרו מקינטוש,‏ מתמטיקאי,‏ ויילס,‏ בריטניה)‏.‏

‏”‏מורכבות הטבע מעידה בעליל על קיומו של בורא.‏ כשמבינים את תפקודה של כל מערכת ביולוגית או פיסיקאלית,‏ נגלית גם מורכבותה המדהימה”‏ ‏(‏ג׳ון ק.‏ ג׳.‏ קרמר,‏ ביוכימאי,‏ קנדה)‏.‏

‏”‏הסדר השורר בעולם החי ניכר בכל מקום.‏ את הסדר השליט כוח עליון,‏ שאני אישית מכנה אותו אלוהים.‏ תודות לסדר זה האמונה משתלבת עם האמת המדעית.‏ לא רק שאין היא נוגדת אותה,‏ היא אף משלימה אותה ועוזרת לנו להבין בצורה ברורה ופשוטה יותר את היקום”‏ ‏(‏ז׳אן דורסט,‏ ביולוג,‏ צרפת)‏.‏

‏”‏איני יכול לתאר את היקום ואת החיים האנושיים ללא התחלה תבונית,‏ ללא מקור של ’‏חמימות’‏ רוחנית המצויה מחוץ לתחומי החומר וחוקיו”‏ ‏(‏אנדרי דמיטרייביץ’‏ סחרוב,‏ פיסיקאי גרעיני,‏ רוסיה)‏.‏

‏”‏באופן כלשהו,‏ כל בעל חיים תוכנן בצורה ייחודית כדי להתאים לסביבה הטבעית שבה הוא חי,‏ ואיני יכול שלא לזקוף את מורכבות התכנון לבורא במקום לכוחות אבולוציוניים אקראיים”‏ ‏(‏בוב הוסקין,‏ ביוכימאי,‏ אוסטרליה)‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 10]‏

הערכת מומחה על ספר בראשית

ג׳ארלד שרודר,‏ לשעבר פרופסור לפיסיקה גרעינית,‏ כותב:‏ ”‏המקרא מגולל את סיפורם של שישה עשר מיליארד שנה בשלושים ואחד פסוקים ובכמה מאות מילים בלבד.‏ מבלי להגזים,‏ מדובר באירועים שהמדענים כתבו עליהם מיליוני מילים.‏ לעומת זאת,‏ המקרא מסכם את התפתחותם של בעלי החיים בשמונה משפטים בלבד.‏ בהתחשב בתמציתיות הסיפור המקראי,‏ ההתאמה בין הכתוב והשתלשלות האירועים בבראשית פרק א׳‏ ובין תגליות המדע המודרני היא בגדר תופעה יוצאת דופן,‏ במיוחד אם לוקחים בחשבון שכל ההסברים שמופיעים בפרק א׳ נכתבו לפני מאות,‏ אם לא אלפי שנים ולא הושפעו בשום אופן מתגליות המדע המודרני.‏ אם כבר,‏ המדע המודרני עולה בקנה אחד עם התיאור המקראי כפי שהוא מופיע בבראשית”‏ ‏[‏מדע האלוהים — נקודת המפגש של המדע והחוכמה המקראית (‏The Science of God​—The Convergence of Scientific and Biblical Wisdom)‏]‏.‏

‏[‏תמונות]‏

המקרא מתאר שישה עידני בריאה

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

המקרא מכיל ראיות חותכות לכך שהוא נכתב בהשראת אלוהים