התפעם מן התכנון; למד אודות המתכנן
סביר להניח ששמעת על הצייר והפסל האיטלקי מיכלאנג׳לו. אף־על־פי שאולי מעולם לא ראית יצירה מקורית מיצירות המופת שלו, קרוב לוודאי שאתה תמים דעים עם היסטוריון אומנות אשר כינה את העילוי האיטלקי ”אמן מחונן משכמו ומעלה”. אי־אפשר לערער על העובדה שמיכלאנג׳לו היה ברוך כשרונות. מי יכול להתפעם מעבודותיו ובו בזמן להתכחש לגדולתו כאמן?
חשוב כעת על המורכבות המדהימה והמגוון של החיים השוקקים סביבנו בכדור־הארץ. לא בכדי צוטטו דבריו של פרופסור למדעי הביולוגיה בניו־יורק טיימס: ”העדויות הפיזיות באשר לתכנון הקיים ביקום ניכרות מבחינה ביולוגית”. הוא הוסיף: ”לכל מקום שאליו נביט נמצא שפע של ראיות לתכנון”. האם הגיוני להתפעם מן התכנון מבלי להכיר במתכנן?
השליח פאולוס, שהיה חד עין באשר לסובב אותו, דיבר על מי ש”כיבדו ועבדו את הנברא במקום את הבורא”, או לפי תרגום לאנגלית של דרבי: ”יותר מהבורא” (רומים א׳:25). בהשפעת הרעיונות האבולוציוניים המחלחלים לכל עבר, יש המסרבים להודות או שפשוט אינם מבינים כי התכנון מצביע על דבר אחד בלבד, על מתכנן. אולם, האם תיאוריית האבולוציה היא מדע טהור במיטבו? שים לב למסקנתו של כריסטוף שונבורן, הארכיבישוף הקתולי של וינה, כפי שצוטטה בניו־יורק טיימס: ”כל תיאוריה המתכחשת לשפע העדויות ביחס לתכנון או הפוטרת אותן בהסברים חלופיים היא אידיאולוגית ולא מדעית”.
הקץ למדע?
יש מי שחשים כי עצם ההכרה שקיימות ראיות לקיומו של בורא ”תבלום את השאיפה להמשיך ולחקור”. מאמר בכתב העת ניו סיינטיסט העלה את החששות הללו, וטען כי ”המדע, תחום הנמצא ברדיפה אינסופית אחר ידע, יבוא לקיצו מפני שחומה בלתי חדירה הקרויה ’המתכנן יצר זאת’ תבלום אותו”. האם יש בסיס מוצק לחשש הזה? כלל וכלל לא. למעשה, ההיפך הוא הנכון. מדוע?
אם נקבל את הטיעון כי היקום והחיים על פני כדור־הארץ הם תוצר של יד המקרה העיוור ושל התפתחות אבולוציונית שבאה בעקבותיו, משמע הדבר שיהיה עלינו להפסיק לחפש הסברים שיש בהם ממש. מאידך, אם נקבל את העובדה שבורא תבוני עומד מאחורי כל מה שנגלה לנגד עינינו, הדבר יכול להוביל אותנו לחקור את מהות תבונתו של הבורא ואת ביטוייה ביקום הפיזי. צא וחשוב: הידיעה כי לאונרדו דה וינצ׳י צייר את ה”מונה ליזה” לא מנעה מהיסטוריונים לאומנות לחקור את הטכניקה ואת החומרים שבהם השתמש. בדומה לכך, קבלת העובדה שקיים מתכנן אין בה כדי לרפות את ידינו מלחקור ולדרוש את פרטיו ומורכבותו של פרי יצירתו.
המקרא אינו מדכא עריכת מחקרים. אדרבה, הוא מעודד אותנו לחפש אחר תשובות הן לשאלות מדעיות והן לשאלות רוחניות. דוד המלך שקע בהרהורים באשר למבנהו הגופני העשוי לעילא ולעילא, ואמר: ”נוראות נפליתי [נוצרתי באורח פלאי ומעורר יראה]. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד” (תהלים קל״ט:14). למעשה, המקרא מספר שהבורא שאל את איוב: ”התבוננת [בחנת בתבונה] עד רחבי ארץ?” (איוב ל״ח:18) אין ספק שמילים אלו אינן רומזות על ניסיון כלשהו למנוע מהאדם לחקור. ההיפך הוא הנכון, המתכנן הגדול מכול מזמין בפסוק זה ללמוד על מעשי ידיו. כמו כן, חשוב על הזמנתו של ישעיהו הנביא להרחיב את ידיעותינו על אודות מי שעומד מאחורי הבריאה הסובבת אותנו: ”שאו מרום עיניכם וראו. מי ברא אלה?” הכתוב בישעיהו מ׳:26 מעלה לאחר מכן עובדה התואמת לנוסחה המוכרת של איינשטיין 2E=mc, והיא שהיקום בא לידי קיום על־ידי מקור של כוח ואנרגיה.
עם זאת, אין לנו תמיד תשובה לכל שאלה הנוגעת לבריאה. הדבר נובע בחלקו מכך שהבנתנו מוגבלת ומכך שתפיסתנו את העולם איננה שלמה. איוב הבין זאת. הוא הילל את הבורא, שתלה את כדור־הארץ בחלל לכאורה על־בלי־מה, וצרר מים בעבים שמעל הארץ (איוב כ״ו:7–9). אף־על־פי־כן, הבין איוב שאותן נפלאות ’הן רק קצות דרכיו של הבורא’ (איוב כ״ו:14). אין ספק שאיוב חפץ ללמוד יותר על העולם סביבו. דוד הודה במגבלותיו וכתב: ”פליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה” (תהלים קל״ט:6).
הכרה בקיומו של בורא אינה בולמת את ההתפתחות המדעית. למעשה, החיפוש אחר ידע מקיף הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני הוא נצחי וחסר גבולות. מלך קדום שיצא לו מוניטין על הידע הנרחב שלו, כתב בענווה: ”את העולם [מושג הנצח] נתן בלבם, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף” (קהלת ג׳:11).
”אלוהי הפערים”?
יש המוחים על כך שאלוהים מוצג באופן שרירותי כ”פתרון נוח” כל אימת שאין הסבר מדעי מוכח. במילים אחרות, הטענה היא שמתכנן מעין זה הופך להיות ”אלוהי הפערים”, כלומר ”אלוהים” הפך למילת קסם בכל פעם שנשגב מבינת האדם להסביר דברים מסוימים. אבל באילו פערים מדובר כאן? האם מדובר בפערים זעירים ושוליים בידע שלנו ותו לא? לא. מדובר בפערים תהומיים באמינותה של האבולוציה הדרוויניסטית. מבחינה ביולוגית קיימות פרצות מהותיות שעליהן אין תיאוריית האבולוציה מסוגלת לגשר. למען האמת, אבולוציוניסטים אשר נשענים על טענות בלתי מבוססות הם אלה ההופכים את התיאוריה הדרוויניסטית ל”אלוהי הפערים” שלהם.
הבורא המוצג במקרא אינו ”אלוהי הפערים”. אדרבה, פעליו כוללים את הבריאה על כל שלביה, היבטיה ופרטיה. אחד ממחברי התהלים הדגיש עד כמה בריאתו של יהוה חובקת כול: ”עימך מקור חיים; באורך נראה אור” (תהלים ל״ו:10). הוא מוצג כראוי כמי ש’עשה את השמיים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם’ (מעשי השליחים ד׳:24; י״ד:15; י״ז:24). לא בכדי כתב מורה מן המאה הראשונה כי אלוהים הוא ”בורא הכול” (אפסים ג׳:9).
בנוסף לכך, אלוהים ייסד ”חוקות שמיים”, כלומר את החוקים הפיזיים המושלים בחומר ובאנרגיה, חוקים שהמדענים עדיין חוקרים (איוב ל״ח:33). מאחר שהתכנון שלו שלם ותכליתי, הוא השיג את מטרתו להפוך את כדור־הארץ למקום שבו מגוון מדהים של יצורים חיים יוכלו לשכון.
תכנון וההיגיון הבריא
לבסוף, עלינו לבחון את שאלת ההיגיון הבריא. הנה דבריו של ג׳ון הורגן, סופר לענייני מדע, באשר לאמינותן של תיאוריות מדעיות רבות: ”כאשר הראיות מוטלות בספק, אל לנו להיות נבוכים מכדי להשתמש בהיגיון הבריא כדי להנחות את צעדינו”.
האם הגיוני לטעון שהחיים נוצרו פשוט במקרה או בכוח עיוור? חרף הפופולאריות הרבה של תיאוריית האבולוציה, אנשים נבונים רבים, לרבות מדענים, משוכנעים בקיומו של בורא תבוני. פרופסור למדע ציין שהציבור הרחב ”סבור ברובו, ומסיבות הגיוניות, שהחיים הם פרי תכנון”. מדוע? מרבית האנשים יסכימו ללא עוררין עם הצהרתו של השליח פאולוס: ”כל בית יש לו בונה” (עברים ג׳:4). בהמשך הפסוק הציג פאולוס את המסקנה ההגיונית: ”בונה הכול הוא האלוהים”. מנקודת המבט המקראית אין כל היגיון להכיר בכך שיש מתכנן ובונה לכל בית, ובה בעת לטעון שתא מורכב התפתח במקרה.
באשר למי שדוחים את קיומו של מתכנן ובורא, נאמר במקרא: ”אמר נבל בלבו: ’אין אלוהים’” (תהלים י״ד:1). במילים אלו מוכיח מחבר המזמור את אלה אשר טרם השתכנעו. במקום להיות אובייקטיבי, עלול האדם להיות מושפע מדעה אישית. לעומת זאת, אדם נבון וחד הבחנה מגלה ענווה ומכיר בקיומו של בורא (ישעיהו מ״ה:18).
עבור אנשים רבים בעלי היגיון בריא, הראיות התומכות במתכנן עליון הן ברורות כשמש.
ביכולתך להכיר את המתכנן
אם אנו רואים את עצמנו פרי של תכנון, אזי לשם מה תוכננו? מהי תכלית חיינו? המדע לבדו אינו יכול לספק תשובות מספקות לשאלות הללו. ואולם, נושאים מהותיים אלו דורשים תשובות משכנעות ומשביעות רצון. המקרא יכול לעזור לנו מאוד בכך. הוא מזהה את יהוה לא רק כבורא, אלא גם כאל בעל מטרה הפועל מתוך סיבות מוצדקות. כתבי־הקודש מגלים מהי מטרתו של אלוהים כלפי בני האדם, ומציעים לנו עתיד ותקווה.
ובכל זאת, מיהו יהוה? מה טיבו כאל? עדי־יהוה מזמינים אותך להכיר את האישיות האמיתית מאחורי המתכנן הדגול של היקום. ביכולתך ללמוד על שמו, על תכונותיו ועל מגעיו עם בני האדם. אם תבדוק בדברו — המקרא — תיווכח מדוע עלינו לא רק להתפעם מהתכנון המופלא שלו אלא גם להללו כמתכנן (תהלים פ״ו:12; ההתגלות ד׳:11).
[תמונה בעמוד 4]
מיכלאנג׳לו
[תמונות בעמוד 5]
אמונה במתכנן עולה בקנה אחד עם מדע טהור
[תמונה בעמוד 6]
המגוון הרחב וההסתגלות שבטבע מעידים על רבגוניות בתכנון מחוכם
[תמונות בעמוד 7]
תכנון דורש מתכנן