’בייבי בום’ באמצעות טיפולי הפריה
לידה מיוחדת במינה התרחשה באוֹלְדֶם שבאנגליה ב־25 ביולי 1978. היתה זו לידתה של לואיז ג׳וי בראון. לואיז היתה לתינוקת המבחנה הראשונה בהיסטוריה.
תשעה חודשים קודם לכן, נוצרה לואיז במעבדה בתהליך שנקרא הפריה חוץ־גופית (IVF). בתהליך זה הוציאו ביצית מאמהּ ואיחדו אותה עם זרע בקערית זכוכית. כעבור יומיים וחצי, לאחר שתא הביצית התחלק שמונה פעמים לתאים מיקרוסקופיים, הושתל ברחם האם אשכול קטן זה של תאים מחולקים לשם התפתחותו התקינה. לידתה של לואיז נתנה את האות לעידן חדש של טיפולים באי־פריון.
ההפריה החוץ־גופית נתנה תנופה אדירה למה שנקרא כיום טכנולוגיית רבייה מסייעת (ART), הכוללת קשת רחבה של טיפולי פוריות הן של הביצית והן של הזרע. להלן כמה דוגמאות. ב־1984 ילדה אישה מקליפורניה שבארה״ב תינוק שהתפתח מביצית שתרמה אישה אחרת. באותה שנה, נולד באוסטרליה תינוק מעובר שהוקפא. ב־1994 ילדה אישה בת 62 מאיטליה, תודות לתרומת ביצית ולזרע של בעלה.
התפתחות הדרגתית
כיום, בחלוף 25 שנה מאז לידתה של לואיז ג׳וי בראון, פיתחו החוקרים שורה של תרופות ותהליכים עתירי ידע אשר חוללו שינויים מהפכניים בטיפולים באי־פריון. (ראה מסגרות ”מספר טיפולי הפריה” ו”מה הם הסיכונים?”) פריצות דרך מעין אלה הובילו לעלייה חדה בשיעור הילודה באמצעות טיפולי הפריה. לדוגמה, ב־1999 הגיחו לאוויר העולם בארצות־הברית לבדה יותר מ־000,30 תינוקות בעזרת טכנולוגיית רבייה מסייעת. במספר ארצות סקנדינביות, בין 2 ל־3 אחוזים מהלידות המתרחשות מדי שנה הן תודות לאמצעים אלה. בכל רחבי העולם נולדים כל שנה כ־000,100 ילדים כתוצאה מהפריות חוץ־גופיות. על־פי האומדנים, מ־1978 נולדו כמיליון תינוקות בשיטה זו.
טכנולוגיית רבייה מסייעת נפוצה בעיקר במדינות מפותחות. כל טיפול, או מחזור טיפולים, מסתכם באלפי דולרים ושירותי הבריאות הלאומיים, תוכניות סבסוד מטעם המעביד וביטוחים פרטיים אינם מכסים בדרך כלל את העלויות. כתב העת טיים ציין כי ”ההוצאות של אישה בת 45 שעוברת שבעה מחזורים של הפריה חוץ־גופית יכולות להגיע בקלות ל־000,100 דולר על טיפול”. אף־על־פי־כן, טיפולי הפריה מעניקים תקווה לזוגות לא־פוריים רבים שאימוץ היה האלטרנטיבה היחידה עבורם אם חפצו בילד. טיפולי ההפריה המגוונים כיום מטפלים בחלק ניכר מהגורמים לאי־פריון בקרב נשים וגברים.a
מה הופך אותם לכה פופולארים?
סיבה אחת לשכיחותם של טיפולי ההפריה היא אורח החיים המודרני. דו״ח שפרסמה האגודה האמריקאית לרפואת פריון מציין: ”הגיל הממוצע להולדת ילדים נסק בשלושת העשורים האחרונים משום שיותר נשים רדפו אחר השכלה גבוהה וקריירה ולכן דחו את נישואיהן. במקביל לכך, קבוצה גדולה של נשים שנולדו בתקופת ה’בייבי בום’ (1946–1964) הגיעו לשנות הפוריות האחרונות שלהן, מה שגרם למספר רב יותר של נשים מקבוצת גיל זו לחפש מענה לאי־פוריותן”.
יש נשים שאינן מודעות לכך שפוריותן מידרדרת שעה שהן מתבגרות. לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב, הסיכויים שאישה בת 42 תצליח להרות בעזרת ביצית משלה נמוכים מעשרה אחוזים. לכן, נשים מבוגרות הנזקקות לטיפולי ART מקבלות בדרך כלל תרומת ביציות.
עם הזמן חלה תפנית חדשה כאשר כמה זוגות לא־פוריים החליטו ”לאמץ” עובר שנותר מטיפולי הפריה של זוג אחר. מעריכים כי בארצות־הברית לבדה קיים מאגר של 000,200 עוברים מוקפאים. דיווח חדשות של רשת CBS גילה לאחרונה: ”במשך שנים נתרמו עוברים בחשאי ובהיקף קטן”.
אין זה מפתיע שהפיתוחים בתחום טיפולי ההפריה מעלים מספר שאלות. כיצד יש להתייחס לשיטה זו של הבאת ילדים מנקודת מבט אתית ומוסרית? מהי השקפת המקרא בנידון? שאלות אלו ואחרות יזכו למענה במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a בין הגורמים לאי־פריון אצל נשים הם ביוץ לא־סדיר, חצוצרות רחם חסומות או מחלת רירית הרחם. בדרך כלל, אי־פריון בקרב גברים קשור לכמות זרע בלתי מספקת, אם בכלל.
[תיבה/תמונה בעמוד 4]
מספר טיפולי הפריה
הפריה (הזרעה) מלאכותית (AI). תהליך שבו מוחדרים תאי זרע לאיברי הרבייה של האישה באמצעים מלאכותיים. בדרך כלל, מנסים אופציה זו לפני שנוקטים בתהליכים המתוארים בהמשך.
העברת גמט לתוך החצוצרה (GIFT). הליך שבו לוקחים ביציות מהשחלה, מצרפים אותן לזרע, ובאמצעות לַפַּרוֹסְקוֹפּ (מכשיר המשמש לבדיקת חלל הבטן) מחדירים את הביציות הלא־מופרות והזרע לחצוצרה של האישה דרך חתך קטן בבטנה.
הזרקת תא זרע בודד לתוך הביצית (ICSI). (ניתן לראות בהגדלה מצד ימין) הליך שבו מזריקים תא זרע בודד ישירות לתוך ביצית.
הפריה חוץ־גופית (IVF). בהליך זה נשלפות ביציות משחלות האישה ומופרות מחוץ לגופה. לאחר מכן משתילים ברחם את העוברים שנוצרו דרך צוואר הרחם.
העברת זיגוט לחצוצרה (ZIFT). בתהליך זה מלקטים ביציות משחלות האישה ומפרים אותן מחוץ לגופה. ביצית מופרית מוחדרת לחצוצרה שלה באמצעות חתך קטן שמבצעים בבטנה.
[שלמי תודה]
המסגרת מבוססת על מקור מידע לרבייה בריאותית, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה״ב.
באדיבות University of Utah Andrology and IVF Laboratories
[תיבה/תמונה בעמוד 5]
מה הם הסיכונים?
טעות אנוש. מרפאות לטיפולי פוריות בארצות־הברית, בריטניה והולנד בלבלו בשוגג בין זרעים ועוברים. לזוג אחד נולדו תאומים מגזע שונה, ובמקרה אחר אישה ילדה תאומים שהיו משני גזעים שונים.
לידות מרובות ילדים. מחקרים מראים שלידות מרובות ילדים — תולדה של השתלה מרובת עוברים ברחם — מעלות את הסיכויים ללידה מוקדמת, לתינוק שסובל מתת־משקל, ללידת־מת ולתינוק עם מום מולד.
מומים אצל היילוד. בהתאם למחקר אחד, ילדים שנולדו באמצעות הפריה חוץ־גופית נמצאים בסיכון גבוה יותר להיוולד עם מומים, כמו בעיות לב או כליות, חך שסוע ואשך טמיר.
בריאות האם. סיבוכים עקב טיפולים הורמונליים או הריונות מרובי עוברים מגדילים את הסיכונים אצל האם.