צופים פגיעים
מאת כתב עורו! בפינלנד
עבור ילדים רבים, סרטים, טלוויזיה, סרטי וידיאו ו־DVD, משחקי מחשב ואינטרנט כבר הפכו לחלק משגרת החיים. דו״ח שראה אור לאחרונה מטעם המועצה הפינית לדירוג סרטים מציין כי ”לפי מספר אומדנים, ילדים ובני נוער מקדישים כיום פי 20 עד פי 30 יותר זמן לצפייה ולשימוש באמצעי התקשורת לעומת הזמן שהם מבלים בחיק משפחתם”.a למרבה הצער, כך הם נחשפים להרבה חומרים מזיקים.
במספר מדינות מנסות הרשויות להגן על הילדים באמצעות הגבלת גיל הצופים והמשתמשים ושיטות דירוג שונות. עם זאת, הדו״ח מוסר שילדים והוריהם אינם מבינים תמיד את משמעות הדירוגים או נוטים להמעיט בחשיבותם. בנוסף לכך, בתי קולנוע רבים, ולא מעט ספריות וידיאו, מתעלמים מעניין הגבלת הגיל. מלבד זאת, ישנם תוכניות וסרטים שכלל אינם מקבלים דירוג.
אחת המורות שהשתתפו בסקר אמרה: ”נראה שאם אין דם בחומר הנצפה, התלמידים סבורים שהוא לא אלים”. משחקי וידיאו ומשחקי מחשב רבים — ואפילו סרטים מצוירים המיועדים במיוחד לילדים — מכילים חומרים שעלולים להזיק למשתמשים ולצופים.
הדו״ח מציין כי כל משפחה נושאת ”בעיקר האחריות לסרטים ולתוכניות הטלוויזיה שבהם צופים הילדים”. הדו״ח מסיים בשאלה מתריסה: ”האם לנו כמבוגרים יש הרצון, הכוח והאמצעים להגן על ילדינו מהשפעותיה המזיקות של המדיה?”
[הערת שוליים]
a הדו״ח ”הגבלות גיל לתוכניות ויזואליות והגנה על הילד” התבסס על מחקר שהקיף 340 תלמידי בתי־ספר יסודיים וכלל גם את הוריהם ומוריהם.