המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • ע94 1/‏8 עמ׳ 14–16
  • האם האלימות בסרטי־הנפשה מזיקה?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • האם האלימות בסרטי־הנפשה מזיקה?‏
  • עורו!‏ — 1994
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • נזק כלשהו?‏
  • סכנות כמוסות
  • הרחק מביתך ’‏אלימות כבידור’‏
  • עד כמה מסוכנת הטלוויזיה?‏
    עורו!‏ — 1998
  • כיצד אוכל לרסן את הרגלי הצפייה שלי בטלוויזיה?‏
    צעירים שואלים.‏.‏.‏ תשובות מעשיות
  • צופים פגיעים
    עורו!‏ — 2005
  • טלוויזיה — ”‏המדריך המתעתע”‏
    עורו!‏ — 2006
ראה עוד
עורו!‏ — 1994
ע94 1/‏8 עמ׳ 14–16

האם האלימות בסרטי־הנפשה מזיקה?‏

מאת כתב עורו!‏ בבריטניה

‏”‏בָּאגס בָּאני מואשם בגין מריבות בבית־הספר”‏,‏ ציינה כותרת בטיימס של לונדון.‏ העיתון הביא את חוות־דעתם של מספר מורים על התנהגותם של ילדים,‏ שלטענתם מחקים סצינות אלימות מתוך סרטים מצוירים.‏

‏”‏רוב הסרטים המצוירים הם אלימים”‏,‏ הצהירה סגנית־מנהל של בית־ספר יסודי,‏ ”‏ואפילו אם הטוב מנצח בסוף,‏ הרי שהדרך שבה הדבר נעשה איננה נעימה ביותר”‏.‏ האם זו גם דעתך על סרטי־הנפשה?‏

הורים רבים מודאגים מן הפופולריות ההולכת וגדלה של סרטי־ההנפשה,‏ שבמקומות רבים ניתן להשיגם בווידיאו.‏ יש הורים ש”‏מנטליות סרטי־ההנפשה”‏ של ילדיהם מייסרת אותם,‏ והם מאשימים סרטים אלה בעידוד אלימות,‏ רמאות ואי־ציות.‏

אך,‏ הבאמת יש משום נזק בצפייה בסרטים מצוירים,‏ גם אם הם מכילים מספר סצינות אלימות?‏

נזק כלשהו?‏

על־פי העקרונות המנחים של הבי.‏בי.‏סי (‏שירות השידור הבריטי)‏,‏ על מפיקי הטלוויזיה לשקול היטב את השפעותיה של כל אלימות המוצגת בתכניותיהם,‏ כולל בסרטי־ההנפשה.‏ ”‏התעוררות רגשית כתוצאה מאלימות,‏ מתגברת עם יכולתו של הצופה להזדהות עם המצב”‏,‏ אומרת הדעה הרשמית.‏

סרטי־ההנפשה,‏ מטבע ברייתם,‏ מציגים מצבים דמיוניים;‏ האם משום כך הסכנה מזערית?‏ אין ספק,‏ שרוב הילדים הלהוטים לצפות בסרטי־ההנפשה,‏ עושים זאת כדי להשתעשע.‏ סרטי־ההנפשה אכן משעשעים.‏ אך,‏ האם טמון בהם יותר מכך?‏ כן,‏ משום שכל סרט־הנפשה עשוי להשאיר את רישומו לאורך ימים.‏ ד״ר גריגורי סטורס,‏ מאוניברסיטת אוקספורד,‏ אמר לעורכי מדריך־הצפייה טי.‏וי.‏ טיימס‏,‏ ש”‏המפלצות,‏ הרוחות,‏ או חיות־הטרף”‏,‏ השכיחות כל־כך בסיוטיהם של ילדים,‏ שאובות בין השאר מסרטי־הנפשה.‏

בדומה לכך,‏ המחקר בנושא אלימות בקולנוע וביקורת סרטים,‏ שנערך מטעם ממשלת בריטניה,‏ מכיר בכך שהקהל שבחברתו צופה הילד בסרט משפיע על הרושם שיותיר עליו.‏ מכאן שהסכנה לילד טמונה לעתים בצפייה בסרטי־הנפשה ללא השגחה.‏

אותו מחקר טוען,‏ שילדים שלפני גיל בית־הספר מחקים מיד פעולות אלימות שבהן צפו,‏ וכי עקב ”‏איזשהו דחף רגשי”‏,‏ ילדים גדולים יותר בגיל חמש או שש לערך,‏ מבצעים פעולות תוקפניות יותר שאותן למדו.‏

אי לכך,‏ שדרנים מודים בכך שכעבור זמן־מה,‏ צפייה בתיאורי אלימות בטלוויזיה עלולה ”‏להקהות את הרגשות ולגרום תחושת זלזול,‏ במיוחד אצל ילדים”‏ בכל גיל שהוא.‏ הדבר עלול לעשותם פחות רגישים להשתמש באלימות בעצמם,‏ או להקשיח את לבם כשזו פוגעת באחרים.‏

מי שהיה מכור ל”‏בָּאגס בָּאני”‏,‏ או ל”‏תום וג׳רי”‏,‏ ושייתכן שצפה בהם לפני שנים על מסך־הקולנוע,‏ הוא אולי עכשיו הורה,‏ ויכול לכוון בלחיצת כפתור את הטלוויזיה לתעלוליהם בני־זמננו.‏ אך,‏ הערכים השתנו.‏ כשטובת ילדיהם לנגד עיניהם,‏ הורים ירצו ודאי לפקח על תוכן סרטי־ההנפשה שמקרינים היום.‏

דוגמה לכך מהווה הסידרה ”‏צבי הנינג׳ה”‏.‏ דמויות אלה של הקולנוע האמריקני נחשבו אלימות מדי לצופים רבים באירופה.‏ כיון שכך,‏ בטרם הקרין הבי.‏בי.‏סי את תוצר־הלוואי של הסידרה בבריטניה,‏ השמיט הוא מספר סצינות מתוכה.‏ הוא אפילו מחק את המלה ”‏נינג׳ה”‏,‏ משום שהיא מתייחסת ללוחמים יפניים.‏ במקום זה הם נקראו ”‏הצבים הנועזים”‏.‏

בכל זאת,‏ הורים הביעו דאגה.‏ אם אחת אמרה לעיתון סקוטסמן:‏ ”‏ילדים נוחים מאוד להתפתות.‏ יש לי בן בגיל חמש המשוגע לצבים.‏ כשאני מחזירה אותו מבית־הספר,‏ כל הילדים במגרש־המשחקים מנסים לבעוט זה בזה”‏.‏

הדאגה שהביעו הורים ומורים,‏ מצאה לה למרבה הפלא שותפים גם בקרב בעלי חנויות־הצעצועים.‏ חנות אחת בבריטניה הטילה חרם על מכירת זוחלים לוחמים אלה,‏ עקב החשש שילדים ”‏יפילו את חיתיתם זה על זה על־ידי בעיטות קראטה,‏ ויביאו על עצמם סכנת־מוות בהתחבאם בתעלות ביוב”‏.‏ היש סכנות אחרות?‏

סכנות כמוסות

‏”‏למרבה האירוניה,‏ תכסיס השיווק לילדים,‏ שהוא אולי מן המוצלחים בכל הזמנים”‏,‏ מתייחס לדרך שבה תיאר עיתון אחד את הקשר שבין הסידרה ”‏צבי הנינג׳ה”‏ לבין מכירתם של מוצרי־לוואי שלה.‏ אף שקשר זה אינו חדש,‏ ”‏החידוש שב’‏צבים’‏ הוא פשוט היקף”‏ המכירה.‏

במקרה הנדון,‏ בעלי הזכיונות להוטים למכור,‏ לפי האומדן,‏ 400 מוצרים שונים הקשורים ב’‏צבים’‏,‏ כגון חוברות קומיקס וחולצות־טי לילדים המשוגעים־לדבר.‏ לכן,‏ סביר שאם הצפייה בסרטי־הנפשה כה מפתה ילדים לחשוק במוצרים אלה,‏ הרי שלסצינות שבהן הם צופים יש ודאי השפעה כלשהי עליהם!‏ בכל זאת,‏ יש שטוענים שאלה שגעונות חולפים.‏

אפילו אם אותם ”‏שגעונות”‏ אינם מאריכי ימים,‏ סרטי־הנפשה ישנים,‏ שהיו חביבי הקהל,‏ לא איבדו מקסמם.‏ ”‏צבי הנינג׳ה עלולים לחלוף,‏ אך תום וג׳רי יישארו לעולם”‏,‏ טוען הטיימס של לונדון.‏ כך שאולי מן הראוי שתשאל עצמך מספר שאלות.‏ האם הצפייה בסרטי־הנפשה כאלה בביתך,‏ מציינת לילדיך שהנך מסכים לכל פעולה המוצגת על המירקע?‏ מה באשר לסצינות המציגות התאכזרות לבעלי־חיים?‏ אתה עשוי,‏ כמובן,‏ לטעון שאין להשוות סרטים מצוירים למציאות.‏ אך,‏ היודע אתה מה עושים עתה לסרטים אלה?‏ הנפשה אלקטרונית!‏

‏”‏הנפשה אלקטרונית”‏ היא מומחיות אלקטרונית המקנה לסרטי־הנפשה דמיוניים מראה אמיתי,‏ כה אמיתי עד כי הצופים מתקשים להבדיל ביניהם לבין המציאות.‏ ”‏ממלכת ההנפשה האלקטרונית כה משכנעת בצילומי־מיקרָב”‏,‏ מוסר הסאנדיי טיימס מגאזין,‏ ”‏שאפילו הצופים הציניים ביותר,‏ המורגלים לתכסיסים מדהימים בקולנוע,‏ אין דעתם מוסחת למראה נקבובית מלאכותית או קמט מזויף”‏.‏ סצינות אלימות המוצגות בשיטה זו הן מוחשיות להחריד.‏

חשוב גם על רמת ההתנהגות שסרטי־הנפשה בני־זמננו מתווים לדור הבא.‏ הדמויות הבולטות באחד מסרטי־ההנפשה החדשים הם של ”‏בני־משפחה דוחים,‏ צעקנים,‏ בטלנים,‏ ’‏לא יוצלחים’‏‏”‏‏,‏ מדווח הטיימס של לונדון.‏ הם מושכים ”‏במידת־מה משום שהם כה אנטי־מימסדיים”‏.‏

כהורה,‏ עשויה להיות לך בצדק סיבה לדאגה באשר להרגלי־הצפייה של ילדיך בסרטי־הנפשה.‏ מה ביכולתך לעשות בנדון?‏

הרחק מביתך ’‏אלימות כבידור’‏

שקול את היתרונות והחסרונות שבבידור ערוך מראש.‏ יש הורים שהחליטו לוותר על מקלט־הטלוויזיה,‏ כשטובת המשפחה לנגד עיניהם.‏ אחרים עוזרים לילדיהם לשקול את הנימוקים בעד ונגד התכניות שמותר להם לצפות בהן.‏ ”‏ככל שילד (‏ואפילו מבוגר)‏ יודע לצפות בסרטון־הנפשה,‏ בפירסומת,‏ או בתשדיר חדשות באורח ביקורתי וניתוחי”‏,‏ מסביר האינדיפנדנט של לונדון,‏ ”‏כך יפיק הוא יותר מכלי־התקשורת”‏.‏ ללא ספק,‏ ההורים הם המתאימים ביותר לעזור לילדיהם בכך.‏

מחקר שנערך לאחרונה בנושא מעורבות הטלוויזיה בחיי המשפחה,‏ התרכז בשתי שיטות חינוך שונות.‏ האחת על־ידי נימוקים והסברים,‏ תוך פנייה לרצון הילד בהישגים.‏ האחרת התבססה על ענישה ואיומים.‏ מה העלו התוצאות?‏

ילדים שהוריהם איימו עליהם בענישה,‏ העדיפו ”‏תכנים אנטי־חברתיים בטלוויזיה”‏,‏ בעוד ש”‏ילדים שאמהותיהם חינכו אותם למישמעת בעיקר על־ידי נימוקים והסברים,‏ גילו הכי פחות נטייה”‏ להעדיף סצינות מעין אלה.‏ לכן,‏ הורים שאיכפת להם יסבירו לילדיהם מדוע לא נבון לצפות בסרטי־הנפשה אלימים.‏ עם זאת,‏ יש לזכור שילדים הם חקיינים מלידה,‏ והדבר מטיל על ההורים אחריות כבדה להימנע מלצפות באלימות כבידור.‏ אם תצפה בה,‏ ילדיך לא יראו כל רע לצפות בה בעצמם.‏

‏’‏אם כן,‏ איזה בידור אספק לילדי?‏’‏ אתה עשוי לשאול.‏ הצעה אחת היא:‏ מדוע שלא לשעשע אותם על־ידי צפייה בתעלוליהם של בעלי־חיים אמיתיים?‏ האם אתה מתגורר בקירבת שמורת־טבע,‏ או גן זואולוגי?‏ אם לא,‏ תמיד תוכל לבחור בספריית־הווידיאו סרטי־טבע יפים לצפייה בבית.‏

למרבה הצער,‏ איש מאיתנו אינו יכול להימלט כיום מהאלימות השוררת בעולם בו אנו חיים.‏ אך,‏ כצעירים או כמבוגרים,‏ אנו יכולים לנהוג בתבונה ולהימנע,‏ אם רצוננו בכך,‏ מלצפות בכל מה שמחנך לאלימות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

האם סרטים מצוירים מעודדים אלימות?‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף