האם אתה באמת זקוק לפעילות גופנית?‏

‏”‏התעמל פעמיים בשבוע כדי לשמור על כושר.‏ התעמל 30 דקות ביום.‏ למניעת סרטן אל תשתה אלכוהול.‏ שתה אלכוהול להפחתת הסיכון למחלות לב.‏ האם אתה חש לעתים מבולבל וחסר אונים לנוכח כל העצות?‏ היום הכותרות אומרות דבר אחד,‏ ובשבוע הבא הכול משתנה.‏ .‏.‏.‏ מדוע אנשי המדע אינם מסוגלים להגיע לכלל הסכמה?‏ מדוע הקפה נחשב למסוכן שבוע אחד ולבלתי מזיק בשבוע שלאחריו?‏”‏ (‏ברברה א.‏ בראם,‏ דוקטור לחינוך ופרופסור להתעמלות וללימודי ספורט)‏.‏

בין המומחים לבריאות קיימים לא פעם חילוקי דעות בענייני תזונה וכושר גופני.‏ רבים עומדים נבוכים מול מבול העצות הבריאותיות של ’‏עשה’‏ ו’‏אל תעשה’‏.‏ ואולם,‏ בכל הנוגע לפעילות גופנית מתונה ישנה בין המדענים הסכמה גורפת — אם אתה רוצה להיות בריא יותר,‏ אתה חייב להתעמל באופן קבוע!‏

פעילות גופנית בלתי מספקת היא מן הבעיות החמורות של ימינו,‏ ובייחוד במדינות המתועשות.‏ דורי דורות עסקו רבים מתושבי הארצות הללו בעבודת כפיים מייגעת,‏ אם בחקלאות,‏ בציד,‏ או בבנייה.‏ יש להודות שהמאמץ הפיסי המוגבר לצורכי קיום הכביד עליהם את החיים,‏ ואף קיצר אותם.‏ על־פי האנציקלופדיה בריטניקה (‏אנג׳)‏,‏ ”‏תוחלת החיים הממוצעת ביוון וברומא העתיקות הייתה 28 שנים בערך”‏.‏ בניגוד לכך,‏ נכון לסוף המאה ה־20 עמדה תוחלת החיים בארצות המפותחות על 74 שנה בקירוב.‏ מה הביא לשינוי?‏

הטכנולוגיה — ברכה או קללה?‏

בהשוואה למי שחיו לפני מאות שנים,‏ האנשים כיום נהנים יחסית מבריאות טובה יותר ומאריכות ימים.‏ הסיבה לכך נעוצה בחלקה במהפכה הטכנולוגית.‏ המצאות מודרניות משנות את דרכי פעולתנו ומקלות עלינו לבצע לא מעט עבודות קשות.‏ הרפואה רשמה התקדמות מרשימה במאבק במחלות והביאה לשיפור בריאותם של מרבית בני האדם.‏ למרות זאת,‏ נוצר מצב אירוני.‏

בצד העובדה שהטכנולוגיה המודרנית משפרת את הבריאות,‏ היא תורמת עם חלוף הזמן לכך שחלקים רחבים באוכלוסייה מאמצים לעצמם אורח חיים לא־פעיל.‏ לאחרונה פרסמה אגודת הלב האמריקנית דו״ח בשם נתונים סטטיסטיים בינלאומיים בדבר מחלות לב וכלי דם,‏ ובו מוסבר כי ”‏שינויים כלכליים,‏ עיוּר,‏ תיעוש וגלובליזציה מובילים לשינויים בסגנונות החיים המגבירים את מחלות הלב”‏.‏ הדו״ח מזכיר ”‏חוסר פעילות גופנית ותזונה לא־בריאה”‏ מבין גורמי הסיכון המרכזיים.‏

בארצות רבות,‏ עד לפני 50 שנה עבדו האנשים בזיעת אפם עם סוס ומחרשה,‏ רכבו על אופניים אל הכפר כדי להגיע לבנק ובערב ביצעו תיקונים בבית.‏ הנכדים שלהם חיים בצורה שונה לגמרי.‏ העובד המודרני יושב מול מחשב במרבית שעות היממה,‏ נוהג כמעט לכל מקום ברכבו ומבלה את שעות הערב מול מסך הטלוויזיה.‏

לפי מחקר אחד,‏ כורתי עצים בשבדיה אשר בעבר שרפו עד 000,‏7 קלוריות ביום בכריתת עצים ובהעברת גזעים,‏ מביטים היום במכונות משוכללות המבצעות את מרבית העבודה הקשה.‏ חלק ניכר מכבישי העולם נסללו ותוחזקו בעבר על־ידי גברים עם מכושים ואתים.‏ אבל היום גם בארצות המתפתחות נעשית מלאכת החפירה והגריפה בדחפורים ובכלים כבדים אחרים.‏

בחלקים מסוימים בסין האופניים הולכים ומפנים את מקומם לקטנוע ככלי תחבורה מועדף.‏ בארצות־הברית,‏ 25 אחוז מכלל המרחקים שאנשים עוברים הם באורך קילומטר אחד בערך.‏ אך ב־75 אחוז מן המקרים האמריקנים מעדיפים לעבור את המרחקים הקצרים הללו בנסיעה במכונית.‏

הטכנולוגיה המודרנית גם מטפחת דור של ילדים הצמודים לכיסא או לכורסא.‏ ממחקר אחד התברר כי ככל שמשחקי הווידיאו נעשים ”‏מהנים יותר ומציאותיים יותר,‏ הילדים.‏.‏.‏ מקדישים להם שעות ארוכות יותר”‏.‏ מסקנות דומות הוסקו ביחס לצפייה בטלוויזיה ולצורות בידור אחרות שאינן כרוכות בפעילות,‏ המיועדות לילדים.‏

הסכנות מאורח חיים לא־פעיל

הירידה החדה במאמץ הפיסי מובילה למספר רב של בעיות בריאות פיסיות,‏ נפשיות ורגשיות.‏ לדוגמה,‏ ארגון בריאות בבריטניה דיווח לא מזמן:‏ ”‏ילדים לא־פעילים עלולים לסבול מהערכה עצמית נמוכה,‏ מחרדות ומדחק נפשי גבוה.‏ הסיכויים שהם יעשנו ויצרכו סמים גבוהים יותר בהשוואה לילדים פעילים.‏ עובדים לא־פעילים נעדרים מן העבודה יותר מאשר עובדים פעילים.‏ הלא־פעילים מאבדים בגיל מתקדם את החוסן והגמישות הבסיסיים הנדרשים לביצוע פעילויות היומיום.‏ כתוצאה מכך,‏ רבים מהם מאבדים את עצמאותם,‏ ובריאותם הנפשית מידרדרת”‏.‏

קורָה קריג,‏ נשיאת המכון לחקר כושר וסגנון חיים בקנדה,‏ מסבירה כי ”‏פעילותם הגופנית של הקנדים במקום העבודה,‏ ובאופן כללי,‏ נמוכה בהרבה מבעבר”‏.‏ העיתון הקנדי גלובּ אנד מֵייל מוסר:‏ ”‏כ־48 אחוז מכלל הקנדים סובלים מעודף משקל,‏ ומתוכם 15 אחוז סובלים משַמְנוּת חמורה”‏.‏ העיתון מוסיף כי 59 אחוז מכלל המבוגרים בקנדה אינם פעילים.‏ ד״ר מתי אוּסיטוּפּה מאוניברסיטת קופיו בפינלנד מזהיר כי ”‏שכיחות מחלת הסוכרת מסוג 2 גוברת בקצב מהיר בעולם כולו בשל ההחרפה בתופעת השמנוּת ובאימוץ אורח חיים לא־פעיל”‏.‏

מחקר שנערך לאחרונה בהונג קונג העלה כי בקרב בני 35 ומעלה,‏ כ־20 אחוז מכלל מקרי המוות קשורים לחוסר פעילות גופנית.‏ המחקר,‏ בראשותו של פרופסור טאי־הינג לם מאוניברסיטת הונג קונג,‏ התפרסם בשנת 2004 בכתב העת אנלס אוף אפידמיולוגי (‏Annals of Epidemiology)‏, והועלו בו המסקנות כי ”‏הסכנה הכרוכה בחוסר פעילות גופנית עולה על הסכנה הכרוכה בעישון טבק”‏ בקרב האוכלוסייה הסינית בהונג קונג.‏ החוקרים מנבאים כי ביתר חלקי סין ”‏צפוי שיעור תמותה גבוה דומה”‏.‏

האם דאגה זו במקומה?‏ האם באמת חוסר פעילות גופנית עלול להזיק לבריאותנו יותר מאשר עישון טבק?‏ קיימת הסכמה רחבה כי בהשוואה לאנשים פעילים,‏ אנשים שאינם פעילים גופנית נוטים לפתח לחץ דם גבוה ולהימצא בסיכון גבוה יותר לשבץ,‏ להתקפות לב,‏ לסוגי סרטן שונים,‏ לאוסטֵאופּורוזיס ולשמנוּת”‏.‏a

העיתון וול סטריט ג׳ורנל מדווח:‏ ”‏בכל יבשת על פני הגלובוס,‏ גם באזורים מוכי תת־תזונה,‏ מספר האנשים הסובלים מעודף משקל או משמנוּת נוסק בשיעור מחריד.‏ והאשם העיקרי?‏ השילוב בין תזונה עתירת קלוריות לבין חוסר פעילות גופנית אשר מחריף את מגפת השמנוּת בארה״ב”‏.‏ ד״ר סטפן רוזנר,‏ פרופסור להתנהגות בריאותית במכון קרולינסקה בשטוקהולם,‏ שבדיה,‏ תומך במסקנה זו ואף הוסיף ואמר:‏ ”‏אין מדינה בעולם ששיעור השמנוּת אינו מצוי בה במגמת עלייה”‏.‏

בעיה כלל עולמית

ברור אפוא שתוכנית של פעילות גופנית מתונה חיונית לבריאות.‏ המעניין הוא,‏ שלמרות הסכנות הידועות מחוסר פעילות גופנית,‏ חלק ניכר מאוכלוסיית העולם נמנע מפעילות גופנית.‏ איחוד הלב העולמי מעריך כי בין 60 ל־85 אחוז מאוכלוסיית העולם ”‏אינה עוסקת בפעילות גופנית במידה המבטיחה יתרונות בריאותיים,‏ בייחוד בקרב נערות ונשים”‏.‏ הארגון טוען כי ”‏גם קרוב לשני שלישים מכלל הילדים אינם פעילים במידה מספקת מבחינה בריאותית”‏.‏ כ־40 אחוז מכלל המבוגרים בארצות הברית אינם פעילים פיסית,‏ וכמחצית מבני הנוער בגילים 12 עד 21 אינם עוסקים בפעילות גופנית מאומצת קבועה.‏

מחקר שבחן את שכיחות התופעה ב־15 מדינות באירופה גילה כי אחוז האנשים הלא־פעילים נע בין 43 בשבדיה ועד 87 בפורטוגל.‏ בסאו פאולו שבברזיל,‏ כ־70 אחוז מהתושבים אינם עוסקים בפעילות גופנית.‏ ארגון הבריאות העולמי (‏WHO)‏ מדווח כי ”‏הנתונים המתקבלים מסקרים רפואיים בעולם כולו עקביים להפליא”‏.‏ אם כן,‏ אין אנו מופתעים שעל־פי הערכות,‏ שני מיליוני בני אדם מתים מדי שנה מגורמים הקשורים לחוסר פעילות גופנית.‏

מומחי בריאות ברחבי תבל עוקבים אחר מגמה זו בדאגה.‏ כמענה לבעיה,‏ גופים ממשלתיים בעולם כולו יזמו תוכניות שונות שתכליתן להדריך את הציבור בדבר התועלת שבפעילות גופנית מתונה.‏ אוסטרליה,‏ ארצות־הברית ויפן מקוות שעד לשנת 2010 יעלה בידן להעלות ב־10 אחוז את רמת הפעילות הגופנית בקרב תושביהן.‏ סקוטלנד שמה לה למטרה שעד לשנת 2020,‏ מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת תעסוק בפעילות גופנית קבועה.‏ בדו״ח מטעם ארגון הבריאות העולמי נמסר כי ”‏ארצות אחרות המעודדות תוכניות לאומיות לפעילות גופנית הן מקסיקו,‏ ברזיל,‏ ג׳מייקה,‏ ניו זילנד,‏ פינלנד,‏ מדינות חבר העמים,‏ מרוקו,‏ וייטנאם,‏ דרום אפריקה וסלובניה”‏.‏

יש להודות שעל אף המאמצים מצד ממשלות וארגוני בריאות שונים,‏ כל אחד באופן אישי נושא באחריות הראשונית לדאוג לבריאותו.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם אני פעיל במידה מספקת?‏ האם אני עושה מספיק פעילות גופנית?‏ אם לא,‏ איך אוכל לשנות את אורח חיי ולהיות פעיל יותר?‏’‏ המאמר הבא יסביר כיצד תוכל להגביר את רמת הפעילות הגופנית שלך.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 4]‏

מחיר חוסר הפעילות

ממשלות וארגוני בריאות רבים מודאגים מאוד מן הנזק הכלכלי שנגרם לחברה בשל חוסר פעילות גופנית.‏

● אוסטרליה — ההוצאות הרפואיות השנתיות בארץ זו בגין חוסר פעילות גופנית נאמדות ב־377 מיליון דולר.‏

● קנדה — על־פי איחוד הלב העולמי,‏ השקיעה קנדה בשנה אחת יותר מ־2 מיליארדי דולר על הוצאות רפואיות ”‏שניתן לייחסן לחוסר פעילות גופנית”‏.‏

● ארצות‏־‏הברית — במהלך שנת 2000 השקיעה ארצות־הברית סכום אסטרונומי של 76 מיליארד דולר על הוצאות רפואיות הקשורות במישרין לחוסר פעילות גופנית.‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 5]‏

ילדים זקוקים לפעילות גופנית

ממחקרים חדשים עולה כי יותר ויותר ילדים אינם עוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע.‏ חוסר הפעילות שכיח יותר אצל בנות מאשר אצל בנים.‏ נראה כי ככל שהילדים גדלים,‏ הם פחות פעילים.‏ להלן חלק מהיתרונות הרבים של פעילות גופנית קבועה אצל ילדים:‏

● התפתחות של עצמות ושרירים חזקים ושל מִפרקים בריאים

● מניעת עודף משקל ושמנוּת

● מניעה או עיכוב של בעיות הקשורות ליתר לחץ דם

● מניעת סוכרת מסוג 2

● שיפור הדימוי העצמי ומניעת חרדות ומתחים

● פיתוח סגנון חיים פעיל שעשוי ללוות אותם גם בשנות בגרותם

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 6]‏

שיפור הבריאות אצל מבוגרים

אומרים שככל שאתה מבוגר יותר,‏ כך תפיק תועלת רבה יותר מתוכנית אימונים מתונה.‏ למרות זאת,‏ מבוגרים רבים מהססים לעסוק בפעילויות גופניות קבועות מחשש לפציעה או מחלה.‏ בהחלט מומלץ שמבוגרים ייוועצו ברופא לפני שיתחילו בתוכנית של פעילות מאומצת.‏ בכל אופן,‏ המומחים סבורים כי פעילות גופנית עשויה להביא לשיפור של ממש באיכות החיים של בני גיל הזהב.‏ להלן מספר תחומים שצפויים להשתפר אצל מבוגרים תודות לפעילות גופנית קבועה:‏

● חדות שכלית

● שיווי משקל וגמישות

● בריאות נפשית

● מהירות החלמה ממחלה או מפציעה

● תפקוד הקיבה,‏ המעיים והכבד

● חילוף חומרים

● מערכת החיסון

● צפיפות העצם

● רמת האנרגיה