האַלְהַמְבְּרָה — פנינת חן איסלמית בגרנדה

מאת כתב עורו!‏ בספרד

‏”‏אגדות ומסורות לאין ספור,‏ דברי אמת והזייה,‏ סיפורי אהבה ומלחמה,‏ נקשרו למקום הזה”‏ ‏(‏ושינגטון אירווינג,‏ סופר אמריקני בן המאה ה־19)‏.‏

האתר הנודע,‏ שבהשראתו נכתבו מילים אלו הוא האַלְהַמְבְּרָה,‏ ארמון יחיד במינו,‏ עטרת תפארתה של העיר הספרדית גרנדה.‏ האלהמברה הוא בבחינת קורטוב של חצי האי ערב או פרס בדרום אירופה.‏ מצודה זו חבה את יופייה הייחודי למוּרים המוסלמים,‏ שחותמם העז ניכר בספרד במשך מאות שנים.‏a

במאה ה־11 יסד האמיר הערבי זאווי בן זירי את ממלכת גרנדה העצמאית.‏ היא שרדה כ־500 שנה ובמהלכן פרחה ושגשגה מבחינה אומנותית ותרבותית.‏ נפילתה אירעה לאחר שהמלכים הקתולים פרננד ואִיזַבֶּלָה סתמו את הגולל על השלטון המוסלמי ב־1492.‏

גרנדה המוּרית הגיעה לשיאה לאחר כיבוש קורדובה בידי צבאות הנוצרים ב־1236.‏ גרנדה הייתה לבירת ספרד המוסלמית,‏ ומלכיה בנו עם השנים את ארמון אלהמברה שעין לא ראתה כדוגמתו בכל אירופה.‏ סופר נלהב תיאר את הארמון כ”‏מבנה המרהיב ביותר בעולם כולו”‏.‏

הנוף מסביב לאלהמברה קסום לא פחות ממערכת המבנים עצמה.‏ מאחורי הארמון,‏ כתפאורת רקע אדירה,‏ מתנשאות פסגותיו המושלגות של רכס הרי הסיירה נבאדה אשר גובהם המרבי הוא יותר מ־400,‏3 מטר.‏ האלהמברה עצמו שוכן על לה סאבּיקה,‏ גבעה מאורכת ומיוערת הנישאת לגובה של 150 מטר מעל לעיר.‏ בעיני אִבְּן זמראק,‏ משורר בן המאה ה־14,‏ הגבעה משקיפה על גרנדה כבעל המתבונן באשתו במבט חדור הערצה.‏

עיר בתוך עיר

השם אלהמברה,‏ שמקורו במילה הערבית ”‏אַל חמרה”‏ (‏האדום)‏,‏ קשור ככל הנראה לצבען של הלבנים ששימשו את המוּרים בבניית החומות החיצוניות.‏ בכל אופן,‏ יש המעדיפים את גרסתם של ההיסטוריונים הערבים אשר לפיהם בניית האלהמברה נעשתה ”‏לאור לפידים”‏.‏ לדבריהם,‏ תאורה לילית זו הקנתה לחומות גוון אדמדמם שעל שמו קרוי המבנה.‏

האלהמברה אינו ארמון ככל הארמונות.‏ ניתן לתארו כעיר בתוך העיר גרנדה.‏ מאחורי חומותיו האדירות פרושים גנים,‏ ביתנים מקושטים,‏ מבני ארמון,‏ מבצר (‏האלקזבּה)‏ ואפילו מֶדִינָה או עיר קטנה.‏ הסגנון המוּרי של האלהמברה והתוספות המאוחרות יוצרים תמונה ייחודית של אומנות ערבית מעודנת ומסולסלת לצד קווים מאוזנים וחזקים בסגנון הרנסנס באירופה.‏

את יופיו של האלהמברה יש לזקוף לסגנון של המוּרים והיוונים הקדומים.‏ בתחילה בנו מבנה מהודר על־פי הגוון והמרקם של אבני הבנייה והקפידו על הרמוניה,‏ פרופורציה ופשטות.‏ אחר כך הוסיפו קישוטים ועיטורים.‏ מומחה אחד אמר:‏ ”‏המוּרים תמיד ראו חשיבות במה שאדריכלים מגדירים כעיקרון הראשון באדריכלות — לעטר בניין ולא לבנות עיטורים”‏.‏

סיור באלהמברה

הכניסה לאלהמברה היא מבעד לקשת דמויית פרסה הקרויה שער הצדק.‏ שמה מזכיר את בית הדין אשר בימי הכיבוש המוסלמי התכנס כאן לבירור מיידי של תביעות קטנות.‏ דיונים משפטיים בשער העיר היו נהוגים ברחבי המזרח התיכון ומוזכרים במקרא.‏b

העיטורים המסולסלים האופייניים לארמונות ערביים כדוגמת האלהמברה,‏ עשויים מסְטוּקוֹ (‏טיח)‏.‏ האומנים גילפו את הטיח,‏ עשוהו דמוי תחרה ויצרו דוגמאות אומנותיות החוזרות על עצמן שוב ושוב.‏ חלק מן הקשתות המקושטות נראות כנטיפים הערוכים בסימטריה מושלמת.‏ מאפיין נוסף של הארמון הוא הפסיפסים הבנויים מאריחים מזוגגים הפרושים בצורות גיאומטריות סבוכות.‏ פסיפסים אלה מעטרים את הקירות התחתונים בצבעים חיים,‏ המהווים ניגוד מושלם לצבעה המט של שכבת הטיח שמעליהם.‏

הבולטת מבין חצרותיו של האלהמברה היא חצר האריות,‏ המתוארת כ”‏דוגמה המובהקת ביותר לאומנות ערבית בספרד”‏.‏ במדריך מקומי למטייל מוסבר:‏ ”‏יש משהו מיוחד ביצירת אומנות מקורית הנקייה מכל חיקוי והעתקה.‏ .‏.‏.‏ זו התחושה שמקבלים כשעומדים מול חצר זו בגרנדה”‏.‏ הקשתות בחצר ערוכות ביחס מושלם והמזרקה שבה נתמכת על 12 אריות שיש ומוקפת בעמודים דקים.‏ זהו מבין האתרים המצולמים ביותר בספרד.‏

גנים משיבי נפש

באלהמברה קיימים גם גנים,‏ מזרקות וברכות יפהפיים.‏c לדברי אנריקה סורדו בספרו ספרד המוּרית (‏Moorish Spain)‏, ”‏הגנים הערביים הם טעימה קטנה מגן עדן”‏.‏ השפעת האיסלם ניכרת בכּול.‏ הסופר הספרדי גרסיה גומס כתב:‏ ”‏גן העדן המוסלמי מתואר בפרוטרוט בקוראן כגן שופע.‏.‏.‏ המושקה בנחלים משובבי לב”‏.‏ באלהמברה נעשה שימוש רב במים,‏ דבר הנחשב למותרות בעיני מי שהתרגלו לתנאי המדבר הקשים.‏ מתכנני הגן הבינו שהמים יכולים לצנן את האוויר ולהנעים לאוזן בקול פכפוכם המרגיע.‏ בריכות מים מלבניות,‏ שבהן משתקפים שמי ספרד התכולים,‏ משרות תחושת מרחב ואור.‏

בקרבת האלהמברה מצוי החֶנֶראליפֶה — וילה וגן מוּריים מבודדים הניצבים על הסרו דל סול,‏ גבעה הסמוכה ללה סאבּיקה.‏ החֶנֶראליפֶה הוא דוגמה טובה לתמונת נוף ערבית,‏ ויש המכנים אותו ”‏אחד הגנים המרהיבים בעולם”‏.‏d בעבר חובר המקום לאלהמברה בגשר,‏ וככל הנראה שימש כווילה שבה יכלו מלכי גרנדה להתרגע.‏ בחנראליפה ישנה חצר המוליכה למדרגות המים.‏ כאן ניתן לשטוף את החושים באורות,‏ צבעים ושלל ניחוחות.‏

אנחת המוּרי

כאשר בּוֹאַבְּדִיל (‏מוחמד ה־11)‏,‏ אחרון מלכי גרנדה,‏ מסר את העיר לידי פרננדו ואיזבלה,‏ הוגלו הוא ומשפחתו.‏ מספרים שאחרי שעזבו את העיר,‏ השתהו לרגע על מקום גבוה הקרוי היום אל סוספירו דל מורו (‏אנחת המוּרי)‏.‏ המסורת מספרת כי בהביטם לאחור בפעם האחרונה לעבר ארמונם האדום המפואר,‏ אמרה אמו של בואבדיל לבנהּ:‏ ”‏אתה בוכה כמו אישה על מה שלא יכולת להגן כגבר”‏.‏

כיום מגיעים לנקודת תצפית זו כשלושה מיליון מבקרים בשנה.‏ כאן,‏ בדומה לבואבדיל,‏ הם משקיפים על גרנדה הפרושה לרגלי ארמונה הערבי — היהלום שבכתר.‏ אם יזדמן לך ביום מן הימים לבקר בגרנדה,‏ תוכל גם אתה להבין מדוע נעצב מלכה המוּרי האחרון.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

האלקזבּה

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

חצר האריות

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

גני חֶנֶראליפֶה

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

מדרגות המים

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 14]‏

Line art: EclectiCollections

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]‏

כל התמונות חוץ מהתמונה למעלה:‏ Recinto Monumental de la Alhambra y Generalife

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

כל התמונות:‏ Recinto Monumental de la Alhambra y Generalife

‏[‏שלמי תודה בתמונות בעמוד 17]‏

תמונות למעלה:‏ Recinto Monumental de la Alhambra y Generalife; תמונות למטה:‏ J. A. Fernández/San Marcos