אוצרותיה של הימה הגדולה ביותר באמריקה המרכזית
ניקרגואה היא ארץ קטנה, אך היא מתהדרת במקווה המים הפנים־יבשתי הגדול ביותר באמריקה המרכזית — ימת ניקרגואה. מעניין שימת ניקרגואה היא ככל הנראה אגם המים המתוקים היחיד המאכלס מיני דגי אוקיינוס כגון כרישים, דגי חרב ודגי טרפון. מדענים סבורים שימה זו הייתה פעם מפרץ שהתחבר לאוקיינוס השקט, ושפעילות וולקנית בסופו של דבר תחמה אותו ביבשה. המים איבדו בהדרגה את מליחותם והדגים הסתגלו לתנאי הסביבה החדשים.
הימה, שאורכה כ־160 קילומטר ורוחבה כ־70 קילומטר בנקודה הרחבה ביותר, שוכנת בגובה של כ־30 מטר מעל פני הים. בימת ניקרגואה יש למעלה מ־400 איים, וכ־300 מהם מקובצים סביב חצי האי אססה (Asese) ליד העיר גרנדה בקצה הצפוני של הימה. אלה הם איי גרנדה.
האי הגדול ביותר בימה הוא האי אוֹמֶטֶפֶּה, השוכן במרכזה. אורכו של האי הוא כ־25 קילומטר ורוחבו בערך 13 קילומטר, והוא מורכב משני הרי געש המחוברים ביניהם במצר יבשה. החרוט הסימטרי להפליא של הר הגעש הגבוה יותר, קונספסיון, מתנשא לרום של 610,1 מטר מעל פני הימה. זהו הר געש פעיל השולט בתוואי הנוף של החלק הצפוני של האי. ההר השני, מדראס, מגיע לגובה של 394,1 מטר. זהו הר געש רדום אשר בתוך לועו, בינות צמחייה שופעת, מסתתרת לה לגונה אפופת ערפילים.
ימת ניקרגואה היא אחת האטרקציות התיירותיות באזור זה. התיירים באים לחזות ביופיו הטרופי הטבעי של האגם ולהתפעל משפע השרידים הארכיאולוגיים של תרבויות קדומות. אך קיים היבט נוסף באוצרותיה של ימת ניקרגואה ששווה לגלות.
חיים על המים
איי גרנדה שופעים בצמחים טרופיים ובחיות בר. פרחים אקזוטיים מלבלבים ביערות העבותים המכסים את רוב שטחם של איים געשיים אלה. לאורך החוף ניתן לראות ציפורי מים מצודדות עין, כגון אנפות כחולות קטנות, לבניות גדולות, שלכים, עופות מים ממשפחת הנחשוניים וקורמורנים, מתנהלות להן באין מפריע. בפאתי הג׳ונגל משתלשלים להם מן העצים הכבירים קינים שבנו ציפורים גדולות בצבע חום־אדמדם (Psarocolius montezuma) ונדמה כי עוד רגע קט יפילו אותם משבי הרוח המגיעים מן הימה.
חלק מן האיים מיושבים. יש בהם בתים של דייגים מקומיים ובתי נופש של עשירים. אפשר למצוא בהם בתי־ספר ובית עלמין, וכן גם מסעדות ובארים. קבוצת האיים נראית ממש כמו כפר על המים.
מדי בוקר עוברת סירה בצבעי כחול לבן בין האיים ולוקחת את הילדים לבית־הספר. סירת קנו שטה מאי לאי ומציעה פירות וירקות למכירה. מדי יום אפשר לראות כאן גברים המתקינים את רשתות הדיג שלהם ונשים המכבסות בגדים במי הימה.
גם עדי־יהוה פעילים מאוד באיים אלה. הם מגיעים לאנשים בסירות כדי לשוחח איתם על הבשורה הטובה של מלכות אלוהים (מתי כ״ד:14). התנאים הגיאוגרפיים המיוחדים של האזור מציבים בפניהם קושי מסוים: היכן יוכלו לקיים אסיפות ללימוד דבר־אלוהים, המקרא? כדי למלא אחר הצו המקראי ”בל נזניח את התכנסותנו”, מצאו העדים פתרון מקורי — אולם המלכות הצף הראשון בניקרגואה! (עברים י׳:25).
אולם מלכות צף
זוג עדי־יהוה המשרתים כמבשרים בשירות מורחב עברו בנובמבר 2005 לאיי גרנדה. כעבור מספר חודשים הזמינו את תושבי המקום לנכוח בערב הזיכרון השנתי למותו של המשיח, ולהפתעתם ושמחתם הופיעו 76 איש. מספר הנוכחים שכנע את הזוג בצורך לקיים אסיפות קהילה קבועות באזור זה. היה קשה למצוא מקום מתאים לקיום האסיפות, ולכן זוג החלוצים חשבו על רעיון אחר. למה לא לבנות אולם מלכות צף שיהיה אפשר להשיט למקומות שונים לנוחיות התושבים?
בני הזוג חדורי היוזמה, שמעולם לא תכננו או בנו משהו צף, התחילו במלאכת הבנייה. הם עבדו במשך חודש על הפרויקט ביחד עם עוד שישה אנשים. לפי התוכנית, מקום האסיפות החדש יהיה מעין רפסודה פשוטה, העשויה ממסגרות מרותכות של צינורות פלדה. המסגרות יחזיקו תריסר חביות בנפח של כ־150 ליטר שימולאו באוויר דחוס כדי לאפשר לאולם המלכות לצוף. הרצפה תהיה עשויה מדיקט, ויריעת ברזנט תשמש כגג. כל לילה התפללו הפועלים שהפרויקט יצליח כי חששו שהאולם לא יצוף. אבל בסופו של דבר הוא אכן צף!
האסיפה הפומבית הראשונה באולם המלכות החדש התקיימה ב־10 ביוני 2006. למחרת השיטו אותו לעברה השני של קבוצת האיים כדי לקיים את אותה האסיפה עבור מי שהתגוררו באזור זה. הנוכחות הכוללת בשתי האסיפות הגיעה ל־48 איש, חרף העובדה שחלק מהנוכחים היו צריכים לצעוד יותר מחצי שעה דרך הג׳ונגל כדי להגיע. כולם היו נרגשים ושמחים שיש להם בית תפילה משלהם!
לאסיפות באולם מלכות זה יש בהחלט טעם אותנטי. בזמן שהנואם מגיש את ההרצאה יכול הקהל לשמוע ברקע את קול פכפוך המים הנושקים לסלעים או צווחה רחוקה של קוף. עד מהרה הפך האולם למחזה שכיח ותושבי האיים נהגו לנופף לעברו כשראו אותו מושט ממקום למקום. מדי שבוע מגיעים יותר מ־20 איש לאולם המלכות הצף כדי ליהנות מתוכנית הוראה מקראית ומהתרועעות משיחית. אולם המלכות הפך לאוצר יקר לאין ערוך!
על האי אומטפה
אם מדרימים כ־50 קילומטר מגרנדה, מגיעים לאי אומטפה. זה עידני עידנים שהאי מושך אליו תושבים, והרבה בזכות יופיו הטבעי ואדמתו הפורייה. לאמיתו של דבר, העדויות הקדומות ביותר לקיומה של חברה חקלאית בניקרגואה התגלו באי זה. כיום מאכלס האי 000,42 תושבים לערך העוסקים בדיג ובגידול תירס, בננות, קפה ויבולים אחרים. גם כאן עולם החי מרהיב עין. קריאות של להקות תוכים נשמעות באוויר, ציפורי שיר גדולות מעופפות בין העצים ומתהדרות בנוצותיהן הכחולות־לבנות, ואפשר להבחין גם בקופי הקַפּוּצִינִי האהובים על רבים.
תושבי אומטפה זוכים גם הם לשמוע עדות יסודית מפי מבשרי בשורת המלכות. בתחילה היו באומטפה שמונה עדי־יהוה, שנטבלו ב־1966. עם הזמן גדל המספר והגיע ל־183 עדים בארבע קהילות משגשגות. לכל קהילה יש אולם מלכות נגיש ונוח משלה. שיעור העדים ביחס לאוכלוסייה באי עומד על אחד ל־230 איש.
לאורך השנים לא פסחו הקשיים על עדי־יהוה באומטפה. למשל, ב־1980 שרפו מתנגדים את אולם המלכות בעיר מרידה. אולם מלכות נוסף נבנה ב־1984 ושימש את העדים עד שנת 2003. בשנה זו הוקם אולם מלכות חדש ויפהפה, לשמחתם של 60 חברי הקהילה המקומית.
בכפר מויוגלפה הוקם אולם מלכות אשר בעת הצורך יכול לשמש להתכנסויות גדולות יותר. בחלק החיצוני האחורי של האולם מקימים במה מוצלת. מולה ועד לקצה השטח שמאחורי האולם מניחים כיסאות מתחת לסוכך ארוך. כאן מתאספים עדי־יהוה מקומיים ואנשים מעוניינים מרחבי הימה לכינוסים. בהתכנסויות אלה מהווה ימת ניקרגואה אתר נוח להטבלת תלמידים חדשים של ישוע המשיח (מתי כ״ח:19).
האם האוצרות יחזיקו מעמד?
ימת ניקרגואה נחשבה מאז ומתמיד לבלתי מנוצחת, אולי על שום גודלה העצום. אבל כיום היא זקוקה להגנה. פסולת חקלאית ותעשייתית וסחופת הנוצרת כתוצאה מבירוא יערות מזהמות את מימיה.
עדיין לא ברור עד כמה יועילו יוזמות התושבים והממשלה לשיפור המצב. אך גם אם מאמציהם יעלו בתוהו, הבורא ידאג לכך שאוצרותיו של כדור־הארץ, לרבות אגמיו הצלולים, האיים המקסימים שבו וחיות הבר הנפלאות שמאכלסות אותו ישתמרו כמורשת עבור כל עושי רצון אלוהים. ”צדיקים יירשו ארץ”, נאמר במקרא, ”וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:29).
[תמונה בעמוד 26]
אולם המלכות הצף שבו מתקיימות אסיפות ללימוד המקרא