צעירים שואלים...
איך אוכל להפסיק לפצוע את עצמי?
”הכאב שלי היה בלתי נשלט. ואז מצאתי משהו שהוא כן בשליטתי — הכאב הפיסי” (ג׳ניפר, בת 20).a
”חתכתי את עצמי מתוך כעס. עשיתי זאת במקום לבכות. אחר כך מצב הרוח שלי היה משתפר” (ג׳סיקה, בת 17).
”לא עשיתי את זה כבר שבועיים. זה הרבה זמן בשבילי. אני לא חושבת שאי פעם אפסיק לגמרי” (ג׳יימי, בת 16).
ג׳ניפר, ג׳סיקה וג׳יימי אינן מכירות זו את זו, אבל יש להן הרבה מן המשותף. כל השלוש חוו מצוקה רגשית. ושלושתן אימצו את אותה דרך להתמודד עם הייאוש. ג׳ניפר, ג׳סיקה וג׳יימי מצאו הקלה זמנית דרך הפציעה העצמית.b
עד כמה שזה נראה מוזר, הפציעה העצמית — הכוללת גם חיתוך עצמי או הטלת מום עצמי — הפכה באופן מפתיע רווחת בקרב בני נוער וצעירים. העיתון נשיונל פוסט של קנדה מציין שהבעיה ”מפחידה מאוד את ההורים, מביכה את היועצים [בבית־הספר] ומאתגרת את הרופאים”. הוא מוסיף ואומר שפגיעה עצמית ”יכולה להפוך לאחת ההתמכרויות הקשות ביותר המוכרות לעולם הרפואה”. האם את או מישהו שאת מכירה סובלים מבעיה זו? אם כן, מה תוכלי לעשות בנידון?
ראשית, נסי להבין מה עומד מאחורי הדחף לפגוע בעצמך. עלייך לזכור שהפציעה העצמית אינה סתם הרגל עצבני. בדרך כלל, זוהי דרך להתמודד עם צורה מסוימת של מתח נפשי. אדם שפוצע את עצמו משתמש בכאב הפיסי כדי להקל את הכאב הרגשי. אם כן, שאלי את עצמך: ’למה אני פוצעת את עצמי? מה עובר לי בראש כאשר אני חשה בדחף לחתוך את עצמי?’ האם יש משהו בחיים שלך — אולי משהו שקשור למשפחה או לחברים שלך — שמעיק עלייך?
אין ספק שיהיה עלייך לאזור אומץ כדי לערוך בחינה עצמית כזו. אבל התועלת שתנבע מכך יכולה להיות עצומה. לעתים קרובות, זהו הצעד הראשון להפסקת ההרגל של פציעה עצמית. אולם, אין די בחשיפת שורשי הבעיה.
חשוב לשפוך את הלב
אם את פוצעת את עצמך, כדאי לך לספר למכר אמין ובוגר על המצוקה הרגשית שלך. ספר משלי מציין: ”דאגה בלב איש ישְׁחֶנָה [תדכא אותו], ודבר טוב [מילה טובה] ישמחנה” (משלי י״ב:25). אם תשפכי את הלב בפני אדם אחר תוכלי לשמוע את המילים המנחמות והטובות שאת זקוקה להן (משלי כ״ה:11).
למי תוכלי לפנות? כדאי לבחור באדם מבוגר ממך המגלה חוכמה, בגרות וחמלה. המשיחיים יכולים לפנות לזקני־קהילה שהם כ”כמחבא רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (ישעיהו ל״ב:2).
ייתכן שאת נרתעת מעצם המחשבה לחלוק את סודך עם אדם אחר. אולי את מרגישה כמו שרה. ”היה לי קשה בהתחלה לבטוח במישהו”. היא מודה. ”האמנתי שברגע שאנשים יכירו אותי — באמת יכירו אותי — הם יתרחקו ממני בתחושת תיעוב וגועל”. אולם היא מצאה אוזן קשבת, ותודות לכך למדה להעריך את האמת המצויה בספר משלי י״ח:24: ”יש אוהב דבק מאח”. היא מספרת: ”המשיחיים הבוגרים שאיתם דיברתי אף פעם לא נזפו בי, למרות כל מה שסיפרתי להם על בעיית הפציעה העצמית שלי. ההיפך, הם נתנו לי עצות מעשיות. הם הראו לי נקודות הגיוניות מתוך כתבי־הקודש, וכאשר חשתי מדוכדכת וחסרת כל ערך עצמי, הם עזרו לי בסבלנות לבנות מחדש את הביטחון שלי”.
למה שלא תשוחחי עם מישהו על בעיית הפציעה העצמית שלך? אם את מרגישה שאינך מסוגלת לעשות זאת פנים אל פנים, נסי לתקשר באמצעות מכתב או בטלפון. פתיחת סגור לבך בפני ידיד נאמן יכולה להיות צעד חיובי לקראת הפסקת ההרגל. ”הדבר החשוב ביותר”, אומרת ג׳ניפר, ”היה לדעת שלמישהו באמת אכפת ממני, שהיה מישהו שיכולתי לדבר איתו כשהמצב נראה עגום”.c
חשיבות התפילה
דונה נקלעה למבוי סתום. מצד אחד, הרגישה שהיא זקוקה לעזרת אלוהים. מצד שני, הניחה שלא תזכה לתמיכתו אם לא תפסיק לחתוך את עצמה. מה עזר לדונה? אחד הגורמים היה להרהר בכתוב בדברי הימים א׳. כ״ט:17, אשר מכנה את יהוה אלוהים ”בוחן לבב”. ”יהוה ידע שעמוק בתוך הלב באמת רציתי להפסיק לפצוע את עצמי”, אומרת דונה. ”ברגע שהתחלתי להתפלל אליו לעזרה, זה היה מדהים. לאט לאט התחזקתי”.
דוד המשורר, שהיה למוד סבל, כתב: ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך” (תהלים נ״ה:23). יהוה מודע לסבלך. יותר מכך, ’הוא דואג לך’ (פטרוס א׳. ה׳:7). אם לבך מרשיע אותך, זיכרי שאלוהים ’גדול מלבך והוא יודע הכול’. כן, הוא מבין מדוע את פוגעת בעצמך ומדוע קשה לך לחדול מכך (יוחנן א׳. ג׳:19, 20). אם תתפללי אליו ותשתדלי להתגבר על בעיה זו, הוא ’יעזור לך’ (ישעיהו מ״א:10).
מה קורה אם חלה נסיגה? האם זה אומר שנכשלת לגמרי? בשום פנים ואופן לא! במשלי כ״ד:16 נאמר: ”כי שבע ייפול צדיק, וקם”. דונה מזכירה את הפסוק הזה ואומרת, ”נפלתי יותר משבע פעמים, אבל לא ויתרתי”. דונה הבינה שההתמדה חשובה. וכן גם קרן. ”למדתי לראות בנסיגה עיכוב זמני ולא כישלון, ולהתחיל מחדש כמה פעמים שנדרש”, היא אומרת.
כאשר דרושה עזרה נוספת
ישוע הכיר בכך ש’החולים צריכים לרופא’ (מרקוס ב׳:17). במקרים רבים יש צורך להיוועץ באיש מקצוע מוסמך כדי שיקבע אם בעיית הפציעה העצמית מקורה בהפרעה פיסית או נפשית ויציע טיפול.d ג׳ניפר בחרה לפנות לעזרה מקצועית כזו בנוסף לתמיכה שקיבלה ממשגיחים משיחיים אוהבים. ”זקני־הקהילה אינם רופאים, אבל הם העניקו לי תמיכה רבה”, היא מספרת. ”למרות שהדחף לפגוע בעצמי חוזר מדי פעם, אני מצליחה לשלוט עליו בהצלחה בעזרת יהוה, הקהילה ודרכי ההתמודדות שלמדתי”.e
את בהחלט יכולה ללמוד להחליף הרגל זה בדרכי התמודדות מועילות יותר. התפללי כפי שהתפלל מחבר המזמור: ”פְּעָמַיי הכֵן באימרתֶך [כונן את צעדיי לפי אימרתך], ואל תַשְלֶט בי כל אוון” (תהלים קי״ט:133). אין ספק שכאשר תתגברי על בעיה זו והיא לא תשלוט בך, תחושי שביעות רצון וכבודך העצמי יתחזק.
[הערות שוליים]
a חלק מהשמות בדויים.
b למידע נוסף בנוגע לפציעה עצמית — מה היא כוללת ומה הם הגורמים לה — ראה המאמר ”צעירים שואלים... מדוע אני פוצעת את עצמי?” שיצא בעורו! מינואר 2006.
c נסי אולי להעלות את תחושותייך על הכתב מדי פעם וכך תתרגלי לבטאן במילים. מחברי התהלים היו אנשים בעלי רגשות עזים שהשתמשו במילים כדרך לבטא חרטה, כעס, תסכול ועצבות. תוכלי לקרוא דוגמאות לכך בספר תהלים פרקים ו׳, י״ג, מ״ב, נ״ה ו־ס״ט.
d לפעמים הפציעה העצמית היא תופעת לוואי של בעיה אחרת כגון דיכאון, הפרעה דו־קוטבית, הפרעה אובססיבית־כפייתית, או הפרעת אכילה. עורו! אינו סומך ידו על טיפול מסוים. המשיחיים צריכים לוודא שכל טיפול שהם בוחרים בו אינו מתנגש עם עקרונות המקרא.
e הוצאות קודמות של עורו! הכילו מאמרים על מצבים העומדים לעתים קרובות מאחורי הפגיעה עצמית. למשל, ראה את סדרת המאמרים ”הפרעות במצבי הרוח” (8 בינואר 2004 [לועזית]), ”עזרה לנוער מדוכא” (8 בספטמבר 2001), ”צעירים שואלים... למה המשקל שלי הפך לאובססיה?” (8 במאי 1999) וכן המאמר ”צעירים שואלים... כיצד אוכל להתמודד עם הורה אלכוהוליסט?” (8 באוגוסט 1992 [לועזית]).
חומר למחשבה
◼ אילו חלופות קיימות לחיתוך עצמי כאשר את חשה מצוקה?
◼ במי תוכלי לבטוח אם את סובלת מפציעה עצמית?
[תיבה/תמונה בעמוד 20]
עזרה לאדם הפוצע את עצמו
כיצד ניתן לעזור לבן משפחה או חבר הפוצע את עצמו? מאחר שהאדם הסובל מהבעיה זקוק נואשות לידיד נאמן, תוכל להטות לו אוזן קשבת. נסה להיות ’רֵע אוהב’ ו’אח לצרה ייוולד’ (משלי י״ז:17). יכול להיות שתגובתך הראשונה תהיה להיכנס לפאניקה ולדרוש שהוא יחדול ממעשיו לאלתר. אבל רוב הסיכויים שגישה זו תרחיק את האדם הסובל. חוץ מזה, אין זה מספיק להגיד לאדם לחדול ממעשיו. דרושה תובנה כדי לעזור לאדם שפוגע בעצמו ללמוד דרכים חדשות להתמודד עם בעיות (משלי ט״ז:23). כמו כן, זה לא יקרה בן לילה. לכן הייה סבלן. הייה ”מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר” (יעקב א׳:19).
אם אתה צעיר, אל תחשוב שאתה יכול לעזור לאדם שפוצע את עצמו בכוחות עצמך. זכור, יכול להיות שקיימת בעיה אחרת מתחת לפני השטח או הפרעה הדורשת טיפול. בנוסף, הפגיעה העצמית יכולה להוביל למוות — גם אם לאדם שפוגע בעצמו אין כוונה להתאבד. לכן, יהיה זה חכם לעודד את האדם הפוצע את עצמו להעלות את הבעיה בפני אדם מבוגר ואכפתי.
[תמונות בעמוד 19]
כדאי מאוד לשפוך את הלב בפני אדם אהוב ולזכור עד כמה חשוב להתפלל