מכתבי קוראים
פורמט חדש לעורו! אתמול בלילה סיימתי לקרוא את חוברת עורו! מהוצאת ינואר 2006. אני מאוד אוהבת את הפורמט החדש. עורו! הוא עכשיו כתב עת לימודי יותר הבנוי בצורה המעודדת את הקורא לחשוב. מתחילתו ועד סופו אני רואה את ידו המכוונת של יהוה המסייעת להתקדמותנו הרוחנית.
ב. נ., קנדה
אני בת 16. המאפיינים החדשים בעורו! יעזרו לנו במידה רבה בלימוד המקרא. במספר מאמרים מופיעה סדרת שאלות העוזרת לקורא לנתח את מה שהוא קרא. אני נהנית להיעזר בעורו! בעבודות בית־הספר. אני מקווה שתמשיכו להוציא עבורנו חומר כל כך נפלא ומועיל.
ס. נ., נמיביה
איתן בזכות אמונתי — לחיות עם אי. אל. אס (ינואר 2006) לאחר שקראתי את סיפורו של ג׳ייסון סטיוארט, כל בעיותיי התגמדו. הבנתי שיהוה מעריך את השירות שאנו עושים למענו בהתאם לנסיבותינו. אני מעריכה את אשתו של ג׳ייסון על ההקרבה העצמית שלה ועל בטחונה ביהוה. סיפור זה יישאר תמיד חקוק בלבי ויעזור לי להתמודד עם בעיות שיצוצו בעתיד.
ס. ר. ס., פרו
בכיתי לאחר שקראתי את סיפורו של ג׳ייסון, לא רק בגלל החוויות הקשות שעברו עליו, אלא מכיוון שכאחת מעדי־יהוה אני גאה שיש לי כזה אח לאמונה. המאמר הזה לימד אותי עד כמה חשוב להיערך לנסיונות ולקשיים כי ”עת ופגע” יכולים לקרות לכולנו (קהלת ט׳:11).
ט. א., הונגריה
אמי מתה מאי.אל.אס וסיפורו של ג׳ייסון נגע ללבי. דוגמתו עודדה אותי להמשיך לעשות כמיטב יכולתי בשירות. אני מתפללת שיהוה יוסיף לחזק את האח הזה ואת אשתו.
ל. ס. ג., פרגוואי
ג׳ייסון הקדיש זמן רב ללימוד אישי לפני שחלה, ובזכות זה היה לו מאגר רוחני ששימש אותו בשעת הצורך. כל זה גרם לי לעשות חושבים. זה חיזק את נחישותי להיות חרוצה יותר בלימוד אישי של המקרא.
י. מ., יפן
צעירים שואלים — מדוע אני פוצעת את עצמי? (ינואר 2006) בנעוריי נאבקתי בסמים ובאלכוהול, אולם ההתמודדות עם הפציעה העצמית הייתה הבעיה הקשה מכול. זה מאבק תמידי, אך מאמרים כגון זה נותנים לי את הכוח להחזיק מעמד. אין לי מילים לבטא את הערכתי.
א. ק., ארצות־הברית
פציעה עצמית הייתה חלק מחיי מאז גיל העשרה. כיום אני בת 56. הפסקתי לפצוע את עצמי לפני ארבע שנים, אך לפעמים יש לי בעיות כל כך גדולות שאני משתוקקת לעשות זאת שוב. מאמר זה חדר לעמקי נשמתי. הוא יאפשר לאנשים כמוני לחיות חיים ראויים.
השם שמור במערכת, הולנד
אני בת 17 ואני רוצה להודות לכם על המאמר. אני סובלת מפציעה עצמית. לאחרונה שוב חתכתי את עצמי. לאחר מכן ניגשתי לאמי וביקשתי ממנה להתפלל יחד איתי. למרות בעיה זו למדתי שיהוה אוהב אותי. המאמר שלכם הוא עזרה גדולה ואני מודה על כך לאלוהים!
נ. מ., צ׳כיה
”זה לא יכול להיות!” זו הייתה תגובתי כאשר ראיתי את המאמר. אני בת 18 ואני פוצעת את עצמי. הכאב עוזר לי להדחיק את רגשותיי. לעתים די קרובות אני מרגישה צורך לפגוע בעצמי ואני לא יודעת כיצד להילחם ברגשות אלו. זאת הייתה הפתעה גדולה לראות את המאמר הזה. הדמעות קלחו מעיניי והתפללתי ליהוה כדי להודות לו. רק בארגונו של יהוה ניתן למצוא כזו נחמה!
א. פ., רוסיה
בגיל 14 התחלתי להקל את הכאב הרגשי שלי בעזרת פציעה עצמית. פעם אחת אפילו הגעתי לבית־חולים. ניהול יומן עוזר לי מאוד לרסן את הנטיות שלי. כאשר אני חשה צורך לפצוע את עצמי אני מתקשרת לחברה מבינה וסימפטית. התפילות עוזרות לי במיוחד. וכאשר אני מרגישה שאינני ראויה להתפלל, חבריי וזקני־קהילה משיחיים מתפללים יחד איתי. זהו מאבק קשה, אבל אני לומדת להתמודד איתו ולקבל כל עזרה אפשרית כדי שלא אצטרך לפצוע את עצמי.
נ. ו., גרמניה
בתמונה בעמוד הראשון של המאמר רואים בחורה המושכת בשערה, והמאמר מזכיר את ”שרה” שתלשה את שערה כדי להעניש את עצמה. בתי סובלת מטְריכוֹטילומַניה, הפרעה המאופיינת בתלישת שערות. תופעה זו קשורה להפרעה אובססיבית־כפייתית. היא נגרמת מדחף כפייתי ולא מהצורך בפגיעה עצמית. תלישת שערות אינה שלב לפני חיתוך.
מ. ה., ארצות־הברית
תגובת ”עורו!”: המונח טְריכוֹטילומַניה שנטבע בסוף המאה ה־19, מתייחס להפרעה התנהגותית המאופיינת בדחף בלתי נשלט לתלוש את השיער. כפי שהתמונה מנסה להמחיש בטוב טעם, יש התולשות את שערן לצורך פגיעה עצמית. אולם אין בכך לומר שכל מי שתולשת את שערה בצורה כפייתית סובלת מפציעה עצמית המתוארת במאמר. כפי שציינה הקוראת לעיל, לפעמים ההרגל קשור יותר להפרעה אובססיבית־כפייתית.
מספר מומחים מסבירים שחייבים להביא בחשבון את הגורם לטְריכוֹטילומַניה כדי להתאים את הטיפול לצורכי החולה. כדאי אפוא שמי שסובלים מבעיה זו יפנו לייעוץ רפואי מקצועי לקבלת אבחון אישי ותוכנית טיפולים.
השב על השאלות (ינואר 2006) אני מאוד נרגשת ממדור חדש זה! אנו מלמדים את נכדינו בשיטת החינוך הביתי, וזאת תהיה תוספת נהדרת לחומר הקריאה שעליהם לקרוא יום יום מתוך המקרא ומתוך מאמרי עורו! במסגרת שיעורי הבית. תודה לכם שאתם דואגים כל כך לצעירים.
ב. ה., ארצות־הברית
זהו מדור מאתגר, אבל כאשר אני מוצא תשובה אני ממש שמח! אתמול ישבתי כל הערב וקראתי את העמוד הזה. זה היה כל כך מעניין! כשאהיה גדול אני רוצה לעזור בהוצאה לאור של עורו! כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד על יהוה!
ד. ה., ארצות־הברית
אני בן שמונה. עמוד זה משמש אותנו בשיעורים המשפחתיים. אנחנו נהנים מהמחקר שצריך לעשות. לפעמים החלק ”מי אני?” קשה, אבל אנחנו נהנים מן האתגר. המשיכו בעבודה הטובה.
ק. ו., ארצות־הברית