ההודעה חייבת להימסר
לפני המצאת הטלגרף הייתה התקשורת למרחקים בדרך כלל איטית ולא־נוחה בתלות באמצעי התחבורה ובתנאי השטח. קח לדוגמא את הקשיים שניצבו בפני בני האינקה אשר חלשו על אימפריה אדירה בדרום אמריקה.
בשיא גדולתה, בשלהי המאה ה־15 ובתחילת המאה ה־16 לספירה, חבקה אימפריית האינקה חלקים מאקוודור, ארגנטינה, בוליביה, פרו, צ׳ילה וקולומביה. בירתה הקדומה של הממלכה, קוסקו, שכנה בפרו. רכסי הרים גבוהים, ג׳ונגלים סבוכים ומרחקים עצומים היקשו על הניידוּת. נוסף על כך, לאינקה לא היו בהמות משא חוץ מלָאמות וגם לא היו להם כלי רכב מצוידים בגלגלים ושפה כתובה. אם כן, כיצד תקשרו ביניהם בממלכה ענקית ומגוונת זו?
האינקה הפכו את שפתם, קצ׳ואה, לשפה המדוברת באימפריה וסללו כבישים רבים. הדרך המלכותית, או הדרך הראשית, נמתחה על פני למעלה מ־000,5 קילומטר לאורך רכס הרי האנדים, ואילו דרך מקבילה השתרעה על פני כ־000,4 קילומטר לאורך חוף האוקיינוס השקט. דרכים רוחביות חיברו בין השתיים. בני האינקה הקימו דרכים סלולות מדורגות מעל מעברים גבוהים. בנוסף לכך בנו גשרים צפים שנישאו מעל ביצות וגשרים תלויים מאתגרים שנמתחו מעל לקניונים. אחד הגשרים התלויים שאורכו היה 45 מטר, היה בנוי מכבלים שעוביים כשל גוף אדם והיה בשימוש במשך 500 שנה עד שנת 1880!
את עיקר התקשורת בין בני האינקה ביצעו קבוצת רצים שנקראו צ׳אסקוי. הם הוצבו במקומות שונים לאורך דרכים ראשיות. כל אחד מהרצים רץ למרחקים של שלושה או ארבעה קילומטרים, ואומרים שהם גמאו למעלה ממאה שישים קילומטר ביום. הם העבירו ידיעות רבות בעל־פה, אך נתונים מספריים על עניינים ממשלתיים נמסרו בעזרת מתקן מעניין שנקרא קִיפוּ. הקיפו היה בעיקרו עֶזר זיכרון מורכב העשוי מחבל ומחוטים בצבעים שונים ששימשו כקודים. הקשרים בחוטים ציינו יחידות של עשרות ומאות. כאשר הספרדים כבשו את האינקה, הוצא הקיפו משימוש והקודים נשכחו.
’רגליים נאוות על ההרים’
כיום מועבר למיליוני דוברי שפת הקצ׳ואה המסר החשוב מכול — הבשורה על מלכות האלוהים, ממשלה עולמית אשר תביא בכנפיה שלום לכל הנכנעים לשלטונה (דניאל ב׳:44; מתי כ״ד:14). עדיין קשה לנוע ממקום למקום בשטח שנשלט בעבר בידי האינקה, ושפת הקצ׳ואה עדיין אינה שפה כתובה ברובה. אולם עדי־יהוה — אשר רבים מהם למדו את שפת הקצ׳ואה — מפיצים בשמחה מידע, הן בכתב והן באמצעי שמע, במספר ניבים מודרניים של השפה.
מלאכתם של מבשרים אלה מזכירה לנו את המילים הבאות שנכתבו בהשראה: ”מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב” (ישעיהו נ״ב:7).