מהו הנוזל היקר מכול?
”הדם חיוני לרפואה כשם שהנפט חשוב לתחבורה” (ארתור קפלן, מנהל מרכז הביואתיקה באוניברסיטת פנסילבניה).
נפט. האם זהו הנוזל היקר מכול? בימים אלה כאשר מחירי הדלק מרקיעים שחקים, רבים אולי יחשבו כך. אולם, לאמיתו של דבר, כל אחד מאיתנו נושא עימו כמה ליטרים של נוזל שערכו רב בהרבה. צא וחשוב: בזמן שמיליארדי חביות נפט מופקות מדי שנה מהאדמה כדי להרוות את צמאונו של המין האנושי לדלק, קרוב ל־90 מיליון מנות דם נלקחות מבני אדם בתקווה לעזור לחולים.a נתון מדהים זה שקול לנפח הדם של כ־000,000,8 איש.
למרות זאת, בדומה לנפט, נראה שקיים מחסור בדם. קהילות רפואיות ברחבי העולם מתריעות מפני המחסור בדם. (ראה המסגרת ”צעדים נואשים”.) מה הופך את הדם לכה יקר?
נוזל מיוחד במינו
בשל מורכבותו המדהימה, לא אחת ממשילים את הדם לאיבר בגוף. ד״ר ברוס לנס אמר לכתב עורו!, ”דם הוא אחד האיברים הרבים. זהו נוזל מדהים להפליא וייחודי”. והוא בהחלט ייחודי! אחד מספרי הלימוד מתאר את הדם כ”איבר הנוזלי היחידי”. אותו מקור מכנה את הדם ”מערכת שינוע חיה”. מה הכוונה?
”מערכת מחזור הדם דומה לתעלות ונציה”, אומר המדען נ. לי אנדרסון. ”היא משנעת את כל הדברים המועילים ומעבירה גם הרבה פסולת”. בשעה שהדם נע דרך 000,100 הקילומטר של מערכת מחזור הדם, הוא בא במגע עם כמעט כל הרקמות בגופנו, כולל הלב, הכליות, הכבד והריאות — איברים חיוניים המעבדים את הדם ותלויים בו.
הדם מוליך ”דברים מועילים” רבים לתאי גופך כמו חמצן, חומרים מזינים ואמצעי התגוננות, אך יחד עם זאת נושא עימו ”פסולת”, כגון דו־תחמוצת הפחמן הרעילה, תכולה של תאים פגומים או מתים ותוצרי פסולת נוספים. תפקיד הדם בסילוק הפסולת מסביר מדוע מסוכן לבוא במגע עם דם לאחר צאתו מן הגוף. ואיש אינו יכול לערוב לכך שכל ה”פסולת” בדם זוהתה וסולקה לפני שהוא ניתן למישהו אחר.
אין עוררין על כך שהדם מבצע פעולות החיוניות לחיים. מסיבה זו אימצה הקהילה הרפואית הליך של מתן עירויי דם לחולים שאיבדו דם. רופאים רבים יאמרו ששימוש רפואי זה הוא שהופך את הדם לכל כך יקר ערך. אולם עולם הרפואה עובר תמורות ושינויים. אפשר לומר שבמידה מסוימת מתחוללת מהפכה שקטה. רופאים ומנתחים רבים אינם ממהרים לערות דם כבעבר. מדוע?
[הערת שוליים]
a כל מנה מכילה 450 מיליליטר דם.
[תיבה/תמונה בעמוד 4]
צעדים נואשים
מומחי רפואה מעריכים כי מדי שנה דרושות 200 מיליון מנות דם נוספות בעולם כולו. 82 אחוז מאוכלוסיית העולם מתגוררת בארצות המתפתחות, אולם פחות מ־40 אחוז מכלל תרומות הדם מגיעות משם. בתי־חולים רבים בארצות אלו מסתדרים בלי דם. העיתון The Nation של קניה מדווח כי ’מדי יום קרוב למחצית הטיפולים המצריכים עירוי דם מתבטלים או נדחים בשל מחסור בדם’.
המחסור בדם שכיח גם בארצות עשירות. עם הזדקנות האוכלוסייה ועם התקדמות השיטות הרפואיות, עולה שיעור הניתוחים. בנוסף, יותר ויותר תורמי דם נדחים כיום בשל סגנון חיים מסוכן או טיולים החושפים אותם למחלות או לטפילים.
נראה כי אווירה של ייאוש אופפת את הגופים המופקדים על איסוף דם. בני נוער שסגנון חייהם הוא לרוב פחות מסוכן נחשבים לפעמים כמקורות דם בטוחים. למשל, תלמידי בית־ספר מספקים כעת 70 אחוז מהדם בזימבבווה. מרכזים לאיסוף דם נשארים פתוחים שעות ארוכות יותר, ויש ארצות שאף מאשרות מתן תמריצים כדי לגייס ולשמר תורמים. בצ׳כיה נערך מסע פרסום שבו הוזמנו האזרחים להרוות את צמאונם בבירה בתמורה למעט מדמם! באזור אחד בהודו התדפקו הרשויות על הדלתות כדי לאתר תורמים שיסכימו לעזור בחידוש מלאי הדם.