איך להתגונן מפני חטיפת מכוניות
מאת כתב עורו! בדרום אפריקה
חטיפת מכוניות היא בעיה הולכת וגוברת בערים שונות מסביב לעולם, מקַרַצִ’י עד ליסבון ומניירובי עד ריו דה ז’נֵירו. על־פי סטטיסטיקות מטעם משרד המשפטים האמריקני, בין השנים 1993–2002 אירעו בארה״ב מדי שנה כ־000,38 מקרים של חטיפת מכוניות.
בדרום אפריקה, שאוכלוסייתה מונה שישית מאוכלוסיית ארצות־הברית, קיים שיעור גבוה אף יותר של חטיפת מכוניות — למעלה מ־000,14 מקרים בשנה. לאחר שתבחן מספר דוגמאות, תבין מדוע רבים רואים בחטיפת מכוניות אחד הפשעים המפחידים ביותר. להלן סיפורים אמיתיים של אנשים המתגוררים ביוהנסבורג, העיר הגדולה ביותר בדרום אפריקה. חוויותיהם אולי יעזרו לך לדעת מה ניתן לעשות במקרה שחוטפים את מכוניתך או כיצד להקטין את הסיכון שזה יקרה לך.
סיפורים אמיתיים
◼ ”חברתי סוזן ואני היינו שותפות להטפת הבשורה במשך שנה שלמה. באחד מימי רביעי, לפני שעמדנו לנסוע לשיעור המקרא הבא שלנו, עצרנו להפסקת תה מתחת לעץ בכביש שכונתי. סוזן יצאה מהמכונית כדי להוציא את הסל מתא המטען. ברגע שהושיטה לי כוס, צצו שני גברים משום מקום ואחד מהם הצמיד אקדח לצווארה של סוזן. הייתי המומה וניסיתי לצאת מהרכב אבל הגבר השני דחף אותי פנימה. והנה מצאנו את עצמנו שתי נשים מוחזקות בכוח במכונית כששני גברים נוהגים בה. הייתי בטוחה שהם יאנסו או יהרגו אותנו” (אניקה, רעיה צעירה).
◼ ”נהגתי ברכבי בשעה 7 בבוקר בדרכי לעבודה. עצרתי בצומת המושך אליו מובטלים המחפשים עבודה. לא הבחנתי בשום דבר עד שמישהו הצמיד אקדח לצווארי דרך חלון המכונית הפתוח ואמר, ’צא החוצה, או שאני יורה’. באותו רגע בדיוק הופיע בשמיים מסוק תנועה. השודד שחשב שזהו מסוק משטרתי לחץ על ההדק וברח. הוא ירה בי בצוואר ופגע בעמוד השדרה שלי. נותרתי משותק מהצוואר ומטה. אינני יכול להשתמש בידיי וברגליי ואיבדתי כל תחושה בהן” (ברי, אב לבן בגיל העשרה).
◼ ”אשתי לינדזי ואני עמדנו לצאת לארוחת צהריים והמתנתי לה במכונית. הדלתות היו נעולות, אך החלונות היו קצת פתוחים בגלל החום. ישבתי במושב הנהג והבטתי קדימה. ראיתי שני גברים שהגיחו מעבר לפינה. כאשר היו במרחק כ־8 צעדים מקדמת המכונית, הם התפצלו: האחד פנה לשמאל המכונית והשני פנה ימינה. לפתע הם נעמדו ליד דלתות המכונית משני צידיה, כיוונו לעברי אקדחים וצעקו פקודות. לאחר שהתנעתי את המכונית לפי בקשתם, הם צרחו שאצא החוצה ואעבור למושב האחורי. אחד מהם נהג במכונית והשני הכריח אותי להרכין את ראשי. ’תן לי סיבה אחת טובה שלא להרוג אותך’, אמר. ’אני אחד מעדי־יהוה’, השבתי. הוא המשיך לומר שהוא יהרוג אותי ואני לא הפסקתי להתפלל ולחשוב על אשתי היקרה, ותהיתי כיצד היא תגיב כשתראה שבעלה והמכונית נעלמו” (אלן, משגיח נפה והורה).
סיפורים אלה מראים באיזו מהירות ובאיזו פתאומיות יכולה להתרחש חטיפת מכונית. הם גם מראים אילו מצבים שכיחים מנצלים החוטפים. במקומות רבים אין זה בטוח עוד לחכות או לנוח במכונית חונה בכבישים שכונתיים. גם צמתים וכבישי גישה פרטיים הם מקומות מסוכנים.
להתמודד עם התוצאות
למרבה השמחה, סיפורן של סוזן ואניקה הסתיים בכי טוב. לאחר שהוסעו על־ידי החוטפים, הסבירו שתי הנשים שהן עוסקות בהוראת המקרא. הדבר כנראה ייסר את מצפונם של החוטפים. ”הם התנצלו”, מסבירה אניקה, ”אבל אמרו שבגלל הזמנים שבהם אנו חיים, הם נאלצים לגנוב ולחטוף מכוניות כדי לשרוד. הסברנו מדוע אלוהים מניח לעוני ולסבל להתקיים”. המסר המקראי נגע ללבם של שני החוטפים והם החליטו להשיב לסוזן ואניקה את הכסף ואת שעוני היד והבטיחו שלא יאונה להן כל רע. ”ואז אחד מהם הסביר לנו איך להימנע בעתיד מחטיפת המכונית”, נזכרת סוזן. ”הם ביקשו מאיתנו להבטיח”, מוסיפה אניקה, ”שלעולם לא נעצור בצד הדרך לשתות תה”. אחר כך, כפי שהבטיחו, עצרו החוטפים את המכונית, יצאו ממנה, הסכימו בשמחה לקבל ספרות מקראית ואיפשרו לסוזן ולאניקה להמשיך לנסוע בבטחה.
כאשר הגיעו החוטפים למקום מבודד נצטווה אלן, משגיח הנפה, לצאת מרכבו. למרות שאיבד דברי ערך, הוא שמח שלא נפגע פיזית. ”אני חושב שיצאתי בזול”, נזכר אלן, ”כי שיתפתי פעולה וגם לא הייתי תוקפני ולא נכנסתי לפאניקה. אבל אין ספק שיכולתי להיות זהיר יותר. המקרה הזה לימד אותי שתמיד צריכים להיות ערניים כיום לקראת סוף אחרית הימים של עולמו המרושע של השטן”. אלן ולינדזי חזרו למחרת לאותו שטח כדי להמשיך במלאכת הבישור ביחד עם הקהילה שהתמנו לשרת בה. אלן מסביר: ”התפללנו וכל היום שמרנו על עין פקוחה. זה לא היה קל, אבל יהוה נתן לנו ’כוח נשגב’” (קורינתים ב׳. ד׳:1, 7).
ברי, שהפגיעה אצלו הייתה הקשה מכול, מרותק לכיסא גלגלים כבר 11 שנה. לשבחו ייאמר שהוא שומר על גישה חיובית ולא נותן לחוויה שעברה עליו לגרום לו להיות מריר. אמונתו בהבטחה שיהוה אלוהים יביא עולם חדש אשר צדק ישכון בו, לא התערערה (פטרוס ב׳. ג׳:13). ברי ממשיך לנכוח באסיפות הקהילה בקביעות ומנצל כל הזדמנות לחלוק את אמונתו עם אחרים. הוא אומר: ”שירות יהוה תמיד מסב לי שמחה. אני מרותק לכיסא גלגלים ובקושי יכול לעשות משהו בכוחות עצמי, אבל הרבה פעמים אני חושב על הדברים שיהוה עושה למעני וזה עוזר לי להחזיק מעמד. בקרוב יבוא הקץ על הסדר המרושע הזה, ועד כמה נפלא יהיה היום שבו שוב אקום על רגליי” (ישעיהו ל״ה:6; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
בזכות צעדים שנוקטים שלטונות דרום אפריקה חלה ירידה בשיעור חטיפת המכוניות. אף־על־פי־כן, הפשע הזה עדיין מתרחש במידה הולכת וגוברת בחלקים אחרים של העולם. המשיחיים האמיתיים נושאים עיניהם אל מלכות אלוהים, הממשלה היחידה שתביא סוף לכל הפשעים והאלימות (תהלים ל״ז:9–11; מתי ו׳:10).
[תיבה/תמונה בעמוד 14]
עצות להקטנת הסיכון לחטיפת המכונית
◼ אם אתה נוהג באזור שבו אירעו חטיפות של מכוניות, השאר את דלתות המכונית נעולות ואת חלונות המכונית סגורים.
◼ כאשר אתה מאט לפני עצירה בצומת, שים לב לאנשים חשודים המשוטטים באפס מעשה משני צידי הכביש.
◼ שמירת מרחק סביר בינך ובין המכונית שלפניך תאפשר לך יכולת תמרון קלה יותר במקרה שתצטרך להימלט מסכנה.
◼ אם מכונית מתנגשת בך מאחור, אל תמהר לצאת מהרכב כדי לבדוק את הנזק. זו עלולה להיות תחבולה. אם תקרית כזו מתרחשת באזור המועד לפורענות, יהא זה בטוח יותר לנהוג לתחנת המשטרה הקרובה ביותר.
◼ שים לב לזרים המשוטטים בקרבת הכניסה לביתך. אם יש כאלה, עדיף להמשיך בנסיעה ולחזור הביתה מאוחר יותר, או אולי לנסוע לתחנת המשטרה הקרובה ביותר.
◼ אם אתה חייב להמתין במכונית חונה באזור בסיכון גבוה או באזור שאין בו אנשים רבים, הייה ער למתרחש מלפניך ומאחוריך. אם אתה חש בסכנה, התנע את המכונית וסע למקום אחר.
[תמונה בעמוד 14]
ברי מרותק לכיסא גלגלים ולמרות זאת שומר על גישה חיובית