מה היינו עושים בלי חמורים?
מאת כתב עורו! באתיופיה
ברחובות אדיס אבבה בירת אתיופיה, הנמצאת במקום השישה עשר מבחינת צפיפות האוכלוסין בעולם, משמשים החמורים זה זמן רב כאמצעי תחבורה חשוב. רוב נהגי המכוניות למדו להסתגל אליהם. הם מודעים לכך שהחמורים בדרך כלל מכירים את דרכם ולא חסרה להם נחישות. החמורים אינם חוששים מתנועה סואנת, אך המטענים הרחבים שעל גבם אינם יציבים והחמורים אינם מביטים לאחור. לכן אם אינך מעוניין להתחכך עם פחם, גללי פרות יבשים או כל מטען שהוא, כדאי שתסור מהדרך!
אוכלוסיית החמורים באתיופיה מונה על־פי הערכות כחמישה מיליון פרטים, כמעט חמור אחד על כל 12 איש. מיליוני אתיופים מתגוררים בראשי גבעות מבודדות, כשערוצים עמוקים מפרידים ביניהן. חלקים מהרמה המרכזית הגבוהה של המדינה מבותרים באינספור נחלים קטנים. בניית גשרים או אפילו כבישי גישה לא־סלולים לאזורים אלה תהיה נטל כבד על קופת המדינה. לכן החמור הנחוש בעל הרגליים היציבות הוא אמצעי תחבורה אידיאלי.
החמור מסוגל להתמודד עם כל סוגי האקלים הרבים באתיופיה — מן השפלות היבשות והחמות עד האזורים ההרריים. והוא בנוי להפליא לצליחת מדרונות תלולים, שבילים צרים, אפיקי נהר מלאי אבנים, נתיבים בוציים וקרקע לא־ישרה. החמור מגיע למקומות שאינם עבירים לסוסים או לגמלים. עבור מיליוני אנשים, החמור הוא האמצעי העיקרי להעברת סחורות, במיוחד בערים שבהן אין גישה לבתים רבים ברכב ממונע.
החמורים מסוגלים לעבור פניות חדות ולהתפתל דרך שבילי גישה מגודרים צרים. הם אינם זקוקים לצמיגים יקרים וכמעט לא מתקשים בדרכים חלקלקות. החמורים נושאים מטענים מכל הצורות ובכל הגדלים ומביאים את המשלוחים עד הבית כמעט בכל מקום. בעוד שנהגים סמוקי פנים צופרים בעצבנות, החמורים מפלסים דרכם בקלות דרך פקקי תנועה. לא יעלה בדעתו של אף שוטר לקנוס חמור שנכנס לרחוב חד־סטרי מהצד הלא־נכון, ואין לחמורים שום בעיות חניה. חמור עולה כ־50 דולר, אבל אם לוקחים בחשבון את מחירו של רכב מנועי, אין בכלל מה להשוות!
חמורים בעיר הבירה
מדי בוקר אלפי חמורים עושים את דרכם אל אדיס אבבה (אשר מונה למעלה מ־000,000,3 תושבים) בדרך כלל ממרחק של למעלה מ־25 קילומטר. ימי רביעי ושבת עמוסים במיוחד מכיוון שאלה ימי השוק השבועיים. המסע עשוי לארוך שלוש שעות ויש לצאת לדרך לפני עלות השחר. לפעמים בעלי החמורים הולכים יחד איתם, אבל לרוב, הם רצים מאחוריהם בניסיון לעמוד בקצב.
החמורים סוחבים על־פי־רוב שקי תבואה, ירקות, עצי הסקה, מלט ופחם וכמו כן מכלי מתכת מלאים בשמן בישול וארגזים של בקבוקי שתייה. ישנם חמורים הנושאים משאות שמשקלם 90 קילוגרם או יותר. מטענים ארוכים, כגון קני במבוק וענפי אקליפטוס, נקשרים לצידי החמורים ונגררים אחריהם בדרך. המראה הציורי ביותר הן אלומות הקש הגבוהות או חבילות החציר הדחוסות המסתירות כמעט לגמרי את החמורים.
בבוקר, בדרכם אל השוק כשעל גבם סחורה כבדה, הולכים החמורים די מהר. לאחר שהסחורה נמכרת ומשאם נעלם, הם שבים הביתה בקצב יותר נינוח ואפילו עוצרים כדי ללחך צמחייה בצידי הדרך. בימיהם החופשיים, החמורים עדיין מבצעים מטלות יומיות כגון הבאת מים ועצי הסקה. לפעמים משאילים או משכירים אותם. יש שאף משתייכים ל”ציים” כחלק ממערכת תחבורת חמורים מקצועית! במקומות מסוימים רתומים החמורים לעגלות קטנות או לפעמים ניתן לראות זוג חמורים המושכים עגלה די גדולה.
ראויים לכבוד
החמורים אינם מצריכים יחסית אחזקה כלשהי. הם תרים בעצמם אחר מזונם ואוכלים כמעט הכול. אם הם זוכים ליחס טוב, הם נקשרים לבעליהם. האינטליגנציה שלהם גבוהה מזו של סוסים. הם גם זוכרים היטב מסלולים ומסוגלים להביא מים ממרחק של יותר מ־8 קילומטרים ללא ליווי. בכל צד צריך בסך הכול שיהיה מישהו שיעמיס ויפרוק את המטען. לעתים תולים עליהם פעמונים כדי שאנשים בכתובות שונות בדרך ישמעו אותם ויקחו מהם את המשלוחים.
החמורים אומנם חרוצים, אבל יש להם דעה מוצקה לגבי הגודל המרבי של הסחורה שהם מוכנים לשאת ולגבי המנוחה הדרושה להם. אם הם רוצים לנוח, או אם הסחורה מכאיבה להם, הם פשוט ירבצו. לא פעם אין הם זוכים להבנה וסופגים קללות ומכות. אתה בטח זוכר מקרה כזה שאירע במקרא (במדבר כ״ב:20–31).
החמורים ראויים להתחשבות ולטיפול מסור. עצוב מאוד כאשר הסחורה אינה מהודקת היטב וזזה, ובעקבות זאת החמור נופל לתעלה ושובר את רגליו. פצעים, טפילים, ריקבון הטלף, דלקת ריאות ובעיות אחרות פוגעים בבהמת משא חרוצה זו. לאור זאת, הוקמה מרפאה מודרנית לחמורים בעיר דֶבְּרֶה זֵית, לא רחוק מאדיס אבבה. המרפאה מצוידת במחשבים, חדרי טיפול, כלי רכב לטיפול אמבולטורי ואפילו חדר ניתוחים איכותי. ואכן, ב־2002, זכו כ־000,40 חמורים לטיפולים רפואיים שונים.
אברהם חצה עם חמורו שטחים הרריים בדרכו להר המוריה (בראשית כ״ב:3). במהלך ההיסטוריה הארוכה של בני ישראל היו החמורים חלק מחיי היומיום שלהם. אפילו כניסת הניצחון של ישוע המשיח לירושלים הייתה על גבי חמור (מתי כ״א:1–9).
גם לחמורים באתיופיה היסטוריה ארוכה. אולם כאן החמורים עדיין מהווים חלק חשוב מחיי הציבור. משאיות ומכוניות משתנות עם השנים, אבל החמורים נשארים באותו מודל. הם בהחלט ראויים לכבוד!
[שלמי תודה בתמוה בעמוד 26]
Sidmouth, Devon, UK ,’The Donkey Sanctuary‘