האתון מדברת

האם שמעת אי־פעם על אתון שדיברה?‏ ’‏לא’‏,‏ ודאי שתאמר.‏ ’‏בעלי־חיים אינם מדברים’‏.‏ אבל התנ״ך מספר על אתון כזאת.‏ בוא נראה כיצד קרה הדבר.‏

בני־ישראל היו כמעט מוכנים להיכנס לארץ־כנען.‏ בלק,‏ מלך מואב,‏ פחד מבני־ישראל.‏ לכן,‏ הוא שלח לקרוא לאיש חכם,‏ בשם בלעם,‏ כדי שיבוא ויקלל את בני־ישראל.‏ בלק הבטיח לתת לבלעם כסף רב,‏ ולכן בלעם עלה על האתון שלו ויצא לדרך אל בלק.‏

יהוה לא רצה שבלעם יקלל את עמו.‏ לכן,‏ הוא שלח מלאך,‏ שאחז בידו חרב ארוכה,‏ וזה עמד בדרך כדי לעצור את בלעם.‏ בלעם לא יכול היה לראות את המלאך,‏ אבל האתון שלו ראתה אותו.‏ לכן,‏ האתון ניסתה שוב ושוב לעקוף את המלאך,‏ ולבסוף כרעה ורבצה על הדרך.‏ בלעם התמלא כעס,‏ והיכה את האתון במקלו.‏

אז פתח יהוה את פי האתון,‏ והיא אמרה לבלעם:‏ ’‏מה עשיתי לך,‏ שאתה מכה אותי?‏’‏

‏’‏את שמה אותי לצחוק’‏,‏ אמר בלעם.‏ ’‏אילו היתה לי חרב,‏ הייתי הורג אותך!‏’‏

‏’‏האם התנהגתי אליך כך לפני־כן?‏’‏ שאלה האתון.‏

‏’‏לא’‏,‏ ענה בלעם.‏

אז פקח יהוה את עיני בלעם,‏ והוא ראה את המלאך עומד בדרך,‏ כשחרב בידו.‏ המלאך אמר לו:‏ ’‏מדוע הכית את האתון?‏ באתי כדי לחסום את דרכך,‏ מפני שאסור לך לקלל את בני־ישראל.‏ אם האתון לא היתה זזה מפני,‏ הייתי מכה אותך בחרב ולא הייתי נוגע לרעה באתונך’‏.‏

אז אמר בלעם:‏ ’‏חטאתי.‏ לא ידעתי שאתה עומד בדרכי’‏.‏ המלאך הרשה לבלעם להמשיך בדרכו,‏ ובלעם הלך אל בלק.‏ הוא בכל זאת ניסה לקלל את ישראל,‏ אבל במקום זה יהוה גרם לו לברך את בני־ישראל שלוש פעמים.‏