כיצד להתמודד עם פקקי התנועה
מאת כתב עורו! בספרד
קבעת תור אצל הרופא ואתה יוצא מהבית מספיק זמן מראש, כך נדמה לך. אבל לא לקחת בחשבון את פקקי התנועה. השעון מתקתק, מכוניתך זוחלת לאיטה והדאגה בלבך הולכת וגוברת. סוף סוף, אתה מגיע לרופא — באיחור של חצי שעה.
עומסי התנועה הם מן הדברים המתסכלים ביותר בחיים העירוניים, במיוחד כאשר פגוש נוגע בפגוש, הכבישים פקוקים והאוויר מזוהם. למרבה הצער, לא מסתמנת באופק שום הקלה למצוקתם היומיומית של מיליוני תושבי הערים.
מכון התחבורה של טקסס דיווח ביחס לארצות־הברית: ”גודש התנועה עולה בכל מקום, באזורים קטנים כגדולים”. הדו״ח מוסיף שהרשויות פשוט אינן מסוגלות למצוא פתרונות הולמים כדי להתמודד עם הדרישות הגוברות של ציבור הנוסעים בערים. זהו המצב בכל העולם. אלפי נהגים בסין מצאו עצמם לאחרונה תקועים בפקק תנועה באורך 100 קילומטר. למשטרה נדרשו מספר ימים כדי לשחרר את הפקק. נסיעה של 20 קילומטר דרך מרכז העיר במקסיקו סיטי יכולה להימשך למעלה מארבע שעות — הרבה יותר מהזמן שנדרש מהולך רגל ממוצע.
הסיבה לפקקים ברורה לעין. הערים ממשיכות לצמוח, וכיום כמחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים עירוניים. ככל שהערים גדלות, כך עולה מספר כלי הרכב. עיתונאי אחד אמר: ”יותר מדי אנשים מחזיקים בבעלותם יותר מדי מכוניות, והם רוצים לנהוג בהן באותו שטח מצומצם”.
מדוע קשה לפתור את בעיות התחבורה
התלות במכוניות משמעה שהערים חייבות להתמודד עם מספר גדל והולך של כלי רכב. בלוס אנג׳לס, המונה כארבעה מיליון תושבים, יש כיום יותר מכוניות מאנשים! המצב בערים אחרות אינו חמור כל כך, אך מעטות הערים המסוגלות להתמודד עם זרם המכוניות הבלתי פוסק. ”ישנן ערים שלא תוכננו בשביל מכוניות”, מציין קרלוס גוזמן, נשיא הוועדה העירונית של מדריד. המצב קשה במיוחד בערים עתיקות בעלות רחובות צרים. אבל אפילו בערים המודרניות, כבישים רחבים הופכים עד מהרה לפקוקים, במיוחד בשעות העומס בבוקר ובערב. ”ערים גדולות פקוקות במשך רוב שעות היום, והמצב רק הולך ומחמיר”, מציין ד״ר ז׳אן־פול רודריג במאמרו ”בעיות תחבורה בערים”.
מכיוון שקצב מכירת המכוניות עולה בהרבה על קצב בניית הכבישים המהירים, הזינוק החד במספר המכוניות מכניע את מערכות הכבישים הטובות ביותר. ”בטווח הארוך”, מסביר הספר תקועים בפקק — להתמודד עם גודשי תנועה בשעות העומס (Stuck in Traffic—Coping With Peak-Hour Traffic Congestion), ”בניית כבישים חדשים או הרחבת כבישים קיימים לא תפחית את היקף פקקי התנועה בשעות העומס”.
מחסור במקומות חנייה גורם גם הוא לגודש תנועה. בכל זמן נתון, מכוניות רבות בערים נעות במעגלים רק כדי למצוא איזשהו מקום חנייה. מעריכים כי זיהום האוויר הנגרם בשל עומסי התנועה — בעיקר בערים — אחראי למותם של כ־000,400 איש בשנה. על־פי אחד הדו״חות, זיהום האוויר במילאנו שבאיטליה כה כבד שמי שנושם את האוויר ברחובות העיר במשך יום שלם כמוהו כמי שעישן 15 סיגריות.
המחיר שגובה העומס בכבישים מתבטא גם בשעות המבוזבזות ובמתח שממנו סובלים הנהגים. את המחיר הנפשי קשה לכמת, אבל במחקר שנערך בארצות־הברית חישבו ומצאו שהעלות הכלכלית של פקקי התנועה ב־75 הערים הגדולות ביותר במדינה מסתכמת בכ־70 מיליארד דולר בשנה. האם ניתן להקל את הבעיה?
מספר פתרונות להקלת העומס
ערים שונות כבר נוקטות אמצעים דרסטיים. סינגפור, שבה אחד מריכוזי המכוניות הגבוהים בעולם, מגבילה את מספר הרכבים שניתן לרכוש. ערים היסטוריות כולל מספר ערים באיטליה, אוסרות על כניסת מכוניות אל מרכז העיר במהלך רוב שעות היום.
ערים אחרות מציעות כפתרון ”אגרת גודש”, דהיינו, אגרה שהנהגים חייבים לשלם כדי להיכנס למרכז העיר. תוכנית זו הצליחה להפחית בלונדון את עיכובי התנועה ב־30 אחוז, ונראה כי ערים נוספות שואפות ללכת בעקבותיה. במקומות כגון מקסיקו סיטי שבמקסיקו, מותרת כניסת מכוניות למרכז העיר רק בימים מסוימים, לפי מספר לוחית הזיהוי של הרכב.
רשויות הערים אף משקיעות סכומי עתק בייעול מערכות התחבורה הציבורית, בשיפור הכבישים הראשיים ובסלילת כבישים טבעתיים. הן נעזרות במערכות ממוחשבות לבקרת רמזורים ולהזעקת המשטרה שתטפל במהירות בפקקים הנגרמים מתאונות. נתיבי אוטובוסים ונתיבים המשנים כיוון בהתאם לצורך, מסייעים אף הם לזרימת התנועה. אבל ההצלחה עדיין תלויה רבות בשיתוף פעולה מצד התושבים.
מה תוכל לעשות באופן אישי?
ישוע המשיח אמר ש”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם” (מתי ז׳:12). עצה חכמה זו יכולה להקל על כמה מבעיות התחבורה החמורות ביותר. לעומת זאת, אם כל אחד יחשוב רק על הנוחות האישית שלו, אפילו היוזמות הטובות ביותר לא ישאו פרי. הנה מספר הצעות שיעזרו לך להתמודד טוב יותר עם פקקי התנועה בעירך.
הפתרון הטוב ביותר למרחקים קצרים הוא הליכה או רכיבה על אופניים. במקרים רבים כל אחת מהחלופות תוכח כמהירה יותר, קלה יותר ובריאה יותר. למרחקים ארוכים, תחבורה ציבורית עשויה להיות האופציה האידיאלית. ערים רבות מנסות לייעל את שירותי האוטובוסים, המטרו והרכבות, כדי לעודד את הנוסעים להשאיר את מכוניותיהם בבית. שימוש באמצעי תחבורה אלה יכול אף לחסוך כסף. גם אם תצטרך לנהוג ברכבך חלק מהדרך, תוכל אולי להגיע למרכז העיר בתחבורה ציבורית.
אם אתה חייב לנהוג, שקול את האפשרות לקחת איתך נוסעים נוספים או להצטרף לרכב אחר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר לצמצם את פקקי התנועה בשעות העומס. בארצות־הברית, 88 אחוז מהאנשים שצריכים לנסוע אל עבודתם, נוסעים במכונית, וכשני שלישים מתוכם נוהגים בגפם. אם אחוז ניכר מהם יסכים לנסוע עם נוסעים אחרים לעבודה, ”ישפיע הדבר בצורה דרמטית על דרגות העיכוב והעומס בשעות השיא”, מציין הספר תקועים בפקק. נוסף על כך, במקומות רבים קיימים מסלולים מהירים המיועדים לרכבים המסיעים שני נוסעים או יותר. רכבים המכילים נוסע אחד אינם רשאים לנסוע במסלולים אלה.
אם יש לך אפשרות להחליט מתי לנסוע, נסה להימנע משעות העומס. הדבר יקל עליך ועל נהגים אחרים. ואם אתה חונה בצורה טובה, רכבך לא יעכב את זרימת התנועה. כמובן, גם התכנונים הטובים ביותר לא יבטיחו שלא תיתקע בפקק. במקרה כזה, גישה נכונה יכולה לתרום רבות להפחתת התסכול. (ראה מסגרת נלווית.)
אין ספק שאם אתה מתגורר בעיר גדולה, תצטרך לחיות עם פקקי תנועה. אולם, אם תנקוט אישית צעדים אחראיים ותגלה אדיבות וסבלנות כלפי נהגים אחרים, יהיה לך קל יותר להתמודד עם פקקי התנועה.
[תיבה/תמונה בעמוד 23]
להישאר רגוע בהמולת הכביש
חיימה, נהג מונית במדריד שבספרד שחי עם פקקי תנועה למעלה מ־30 שנה, מסביר איך הוא שומר על קור רוח במצבים מרגיזים:
◼ אני לוקח איתי משהו לקרוא. ואז אם התנועה עומדת, זה לא מתסכל אותי יותר מדי.
◼ כאשר התנועה מזדחלת, אני מקשיב לחדשות ברדיו או לספרי מקרא מוקלטים. ככה יש משהו אחר חוץ מהתנועה שמעסיק את מוחי.
◼ בדרך כלל אני לא צופר כי זה רק מפריע לאחרים ולא תורם לשום דבר. אני אדיב לנהגים אחרים וחוסך לעצמי ולהם מתחים מיותרים.
◼ אני מנסה להישאר רגוע כשאני נתקל בנהגים עצבניים, ושומר מהם מרחק. אין תחליף לסבלנות.
◼ אני מנסה למצוא דרכים חלופיות, ולמרות זאת אני לפעמים מודיע לנוסעים שיהיה עיכוב בגלל העומס בכבישים. נסיעה בעיר ודייקנות לא תמיד הולכות יד ביד.