מדוע אנו חוששים מפני המוות?
”אין גרוע מהמוות לפי שהוא הסוף” (אריסטו).
היא נחשבה בעיני חבריה לאישה אדוקה, מאמינה אמיתית. יש שאף כינו אותה ”אחת מעמודי התווך של כנסייתה”. לימדו אותה שהמוות אינו הסוף, אלא מַעבר לעולם הבא. אולם עם התקרב יום מותה הציפו אותה פחדים. הספקות ניקרו בה והיא שאלה את היועצת הרוחנית שלה: ”ישנן כל כך הרבה [אמונות בנוגע למה שקורה לאחר המוות]; איך את יודעת מהי האמונה הנכונה?”
למעשה כל דת וכל חברה אימצו את הרעיון שבני אדם ממשיכים להתקיים, או ישובו להתקיים, לאחר המוות. איזו מבין האמונות הרבות היא האמונה הנכונה? רבים מתקשים להאמין שיש חיים לאחר המוות. מה דעתך בנושא? האם לימדו אותך שיש חיים לאחר המוות? האם אתה מאמין בכך? האם אתה חושש מפני המוות?
הפחד מהחידלון
הפחד מפני המוות מכונה בפי החוקרים ”חרדת מוות”. בעשורים האחרונים הוקדשו לנושא ספרים ומחקרים רבים. למרות זאת, מרבית האנשים מעדיפים שלא לחשוב על המוות. אבל המוות הוא חלק מן המציאות ואנו נאלצים לחשוב עליו במוקדם או במאוחר. חיי האדם מאוד שבריריים — למעלה מ־000,160 אנשים מתים בממוצע מדי יום! כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, מוּעד למות, ומציאות זו מפחידה רבים.
מומחים מחלקים את החרדה מפני המוות למספר קטגוריות, ובהן הפחד לחוות כאב, הפחד מהלא־נודע, הפחד לאבד אדם יקר והפחד מההשלכות הקשות שיהיו למותנו על סביבתנו הקרובה.
החשש הנפוץ ביותר הוא הפחד מהחידלון. על אף אמונתם הדתית, המחשבה שהמוות הוא הסוף המוחלט של החיים מעוררת חרדה אצל רבים, והמדע אף מעצים את הפחד. הרי ניתן כיום להסביר במונחים מדעיים את רוב תפקודי הגוף. שום ביולוג, פיזיקאי או כימאי מעולם לא מצא הוכחה כלשהי שקיימת בתוכנו ישות בלתי נראית הממשיכה להתקיים לאחר מותו של הגוף הפיזי. לכן מדענים רבים מסבירים שמות האדם הוא פשוט תהליך ביולוגי ותו לא.
אין זה מפתיע אפוא שרבים, המצטיירים כלפי חוץ כמי שמאמינים באמונה שלמה שיש חיים לאחר המוות, בתוך תוכם פוחדים מאוד להגיע במותם למצב של חידלון. המלך שלמה מתאר את המוות כדבר סופי, ויש שתיאורו מעורר בהם חשש.
”עפר” — גורלו הסופי של כל אדם?
בספר קהלת, שנכתב לפני כ־000,3 שנה, כתב שלמה: ”החיים יודעים שימותו; והמתים אינם יודעים מאומה, ואין עוד להם שכר, כי נשכח זכרם. גם אהבתם, גם שנאתם, גם קנאתם כבר אבדה” ומוסיף: ”כל אשר תמצא ידך לעשות, בכוחך עשה. כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול, אשר אתה הולך שמה” (קהלת ט׳:5, 6, 10).
שלמה הוסיף ואמר: ”כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם; כְּמות זה כן מות זה... ומותר [יתרון] האדם מן [על] הבהמה אָיִן... הכול הולך אל מקום אחד: הכול היה מן העפר, והכול שב אל העפר” (קהלת ג׳:19, 20).
את המילים האלו כתב שלמה המלך, אך דבריו נכתבו בהשראת אלוהים והם חלק מן המקרא, דברו הכתוב. פסוקים אלה ביחד עם פסוקים נוספים רבים במקרא, אינם תומכים באמונה הרווחת שמשהו בתוכנו ממשיך להתקיים בצורה אחרת לאחר מותנו (בראשית ב׳:7; ג׳:19; יחזקאל י״ח:4). האם אלוהים למעשה אומר לנו ש”עפר” או חידלון הם הסוף המוחלט של כל בני האדם? לא ולא!
המקרא אינו מלמדנו שחלק כלשהו באדם ממשיך לחיות לאחר המוות. אך יש בו תקווה ברורה ומפורשת למתים. המאמר הבא יראה מדוע אל לך לחשוש שהמוות הוא הסוף המוחלט של החיים.
[תיבה בעמוד 3]
אויב שאין מנוס מפניו
המוות נחשב לאויב האדם, ועל־פי המתרחש בעולם כולו הוא אכן כזה. על־פי אחד האומדנים, כ־59 מיליון אנשים מתים מדי שנה — בממוצע 2 בכל שנייה. באילו דרכים מוצאים האנשים את מותם?
◼ כל 102 שניות נהרג אדם במלחמה.
◼ כל 61 שניות נרצח אדם.
◼ כל 39 שניות מתאבד אדם.
◼ כל 26 שניות נהרג אדם בתאונת דרכים.
◼ כל 3 שניות מת אדם מרעב.
◼ כל 3 שניות מת ילד מתחת לגיל חמש.
[תיבה בעמוד 4]
חיפוש חסר תועלת
ב־9 בנובמבר 1949 נעלם ג׳יימס קיד, כורה נחושת בן 70, בהרי אריזונה שבארה״ב. כעבור מספר שנים, לאחר שהוכרז כמת, נמצאה צוואתו הכתובה בעיפרון כשלצידה מזומנים ומניות בשווי מאות אלפי דולרים. בצוואתו הורה קיד מפורשות שכספו ישמש לצורכי מחקר כדי למצוא ”איזושהי הוכחה מדעית לכך שלאדם יש נפש העוזבת את הגוף לאחר המוות”.
זמן קצר לאחר מכן הגישו למעלה מ־100 איש, שטענו להיות חוקרים ומדענים, בקשה לקבלת הכספים. במשך חודשים התנהלו דיונים בבית המשפט והושמעו אלפי טענות לפיהן קיימת נפש סמויה מן העין. לבסוף העניק השופט את הכסף לשני מכוני מחקר מכובדים. חלפו למעלה מחמישים שנה והחוקרים עדיין לא הצליחו למצוא ”הוכחה מדעית לכך שלאדם יש נפש העוזבת את הגוף לאחר המוות”.