הורדוס הגדול — בנאי מומחה

הוא שלט לפני למעלה מ־000,‏2 שנה במשך שלושה עשורים.‏ מקום מושבה של ממלכתו היה ביהודה והיא הקיפה בתוכה חלק מהאזורים הסמוכים.‏ בדפי ההיסטוריה הוא מוכר כהורדוס הגדול.‏

הורדוס זכור לרוב כרוצח קנאי שרצח לא רק את בני משפחתו אלא גם ילדים קטנים וחסרי אונים.‏ כאשר אסטרולוגים מן המזרח דיווחו לו על לידתו של מלך לעתיד לבוא,‏ העמיד פנים שהוא רוצה לחלוק כבוד לילד וביקש מהם למוצאו ואחר כך לשוב אליו.‏ אבל כאשר אלוהים הזהירם שלא לחזור אליו,‏ ציווה הורדוס לרצוח את כל הבנים מגיל שנתיים ומטה בבית לחם — העיר שבה מצאו האסטרולוגים את ישוע — ובסביבותיה (‏מתי ב׳:‏1–18‏)‏.‏

עם זאת,‏ מוקדם יותר בחייו זכה הורדוס לאהדה רבה תודות למפעלי הבנייה המרשימים שלו.‏ הוא בנה מקדשים,‏ אמפיתיאטראות,‏ היפודרומים ואמות מים,‏ וכן ארמונות־מבצר מרשימים ובהם בתי מרחץ מפוארים.‏ מפעלי הבנייה שלו היו מרהיבים ביותר — אפילו בעיני מהנדסים בני זמננו החוקרים את חורבותיהם.‏

הורדוס בחר לבנות במקומות מרשימים ומיזג בין האדריכלות והטופוגרפיה הטבעית.‏ ארמונותיו עוטרו בציורי קיר מסוגננים,‏ בקישוטי טיח מפוארים וברצפות פסיפס.‏ הוא היה הראשון שהקים ביהודה בתי מרחץ בסגנון רומי.‏ היו בהם חדרים חמים ופושרים ומערכת חימום תת־רצפתית.‏ למעשה,‏ הוא בנה ערים שלמות,‏ ובאחת מהן הקים נמל מלאכותי.‏

קיסריה — עיר נמל

הורדוס בנה בקיסריה את אחד הנמלים הגדולים ביותר באימפריה הרומית.‏ הארכיאולוגים נדהמים ממימדיו.‏ בנמל היו מקומות עגינה למאה ספינות,‏ עדות אילמת לכך שקיסריה הייתה פעם מרכז סחר בינלאומי.‏

הרציפים ושוברי הגלים נבנו תוך שימוש בטכניקות המתקדמות ביותר של אותם ימים.‏ החוקרים התקשו להבין כיצד התמודדו הפועלים עם האבנים הענקיות,‏ שעל־פי התיאור של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו אורכן היה כ־15 מטר,‏ רוחבן כ־3 מטרים וגובהן כ־3 מטרים.‏ בשנים האחרונות גילו צוללנים שאותן אבנים היו עשויות למעשה מבטון.‏ כדי לבנות את הרציפים ואת שוברי הגלים,‏ יצקו הפועלים את הבטון לתוך מסגרות עץ ואז שיקעו אותן מתחת למים ועיגנו אותן לקרקע.‏

בעיר הנמל שתוכננה בקפידה היה מקדש לכבוד הקיסר אוגוסטוס.‏ היו בה גם ארמון,‏ היפודרום,‏ תיאטרון בן 000,‏4 מושבים ומערכת ביוב תת־קרקעית.‏ אמות מים ומנהרות הובילו לקיסריה מים מתוקים ממעינות רכס הכרמל,‏ מרחק של קרוב לשישה קילומטרים.‏

ירושלים ומקדש הורדוס

החשוב במפעלי הבנייה של הורדוס היה בית המקדש שבנה בירושלים.‏ בית המקדש הראשון נבנה על־ידי המלך שלמה לפי תוכניות הבנייה שקיבל דוד אביו בהשראה מאלוהים (‏מלכים א׳.‏ ו׳:‏1;‏ דברי הימים א׳.‏ כ״ח:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מקדש זה נחרב על־ידי הבבלים כ־420 שנה מאוחר יותר,‏ וכעבור כ־90 שנה הוקם במקומו מבנה צנוע למדי שבנה זרובבל מושל יהודה.‏

בהתייחסו לבית המקדש שבנה הורדוס באותו המקום,‏ כתב יוסף בן מתתיהו:‏ ”‏בכל מקום היה מצֻפּה לוחות זהב כבֵדים ולעת עלות השמש היה זורע נֹגה כמראה אש לוהטת,‏ וכאשר העפיל איש להתבונן אל ההיכל,‏ אלץ אותו הנֹגה להסב את עיניו מנגדו,‏ כאילו עִורו אותן קרני השמש.‏ ולזרים העולים אל ירושלים נראה למרחוק כדמות הר מכֻסה שלג,‏ כי במקומות אשר לא צֻפּה זהב היה לבן־צח”‏.‏

אלפי גברים עסקו במלאכת בניית קירות התמך של רחבת בית המקדש.‏ אורכו של הקיר המערבי היה כ־500 מטר.‏ האבנים הגדולות הונחו במקומן ללא שימוש בטיח.‏ משקלה של אחת האבנים היה קרוב ל־400 טון,‏ ולדברי חוקר אחד,‏ ”‏אין שני לה בגודלה בעולם הקדום כולו”‏.‏ אין פלא אפוא שהדבר הותיר רושם רב על תלמידיו של ישוע (‏מרקוס י״ג:‏1‏)‏.‏ מעל החומות התנשאה רחבה ענקית שנקראה הר הבית — רחבה מלאכותית זו,‏ הייתה הגדולה ביותר בעולם העתיק.‏ שטח זה יכול היה להכיל כ־20 מגרשי כדורגל!‏

הורדוס עמד גם מאחורי בנייתם של מספר מבנים נוספים בירושלים.‏ אחד מהם היה מצודת אנטוניה שהייתה קרובה לבית המקדש שאותו בנה מוקדם יותר.‏ הורדוס בנה גם ארמון,‏ ובכניסה לעיר הקים שלושה מגדלים גבוהים ומיוחדים במינם.‏

שומרון ויריחו

הורדוס קיבל במתנה מהקיסר אוגוסטוס את העיר העתיקה שומרון והעניק לה שם חדש,‏ סבסטיה.‏ כדי לייפות את העיר בנה בה מבנים שונים,‏ כולל מבנה שהיה ככל הנראה איצטדיון מוקף עמודים.‏ בנוסף,‏ הוא בנה מבנים גדולים רבים וקישט אותם בציורי קיר מהודרים.‏

יריחו שוכנת בבקעת הירדן כ־250 מטר מתחת לגובה פני הים ונהנית מאקלים סובטרופי.‏ העיר השתרעה על פני כ־000,‏10 דונם,‏ והייתה בעלת אופי של עיר גנים.‏ בעיר זו בנה הורדוס ארמון חורף.‏ הוא חיבר שלושה ארמונות שבנה והפך אותם למשכן עצום,‏ כשבכל ארמון היו טרקלינים,‏ מרחצאות,‏ גנים ובריכות שחייה.‏ אין פלא שיריחו הייתה מעון החורף המועדף עליו!‏

ארמונות־מבצר יוצאים מגדר הרגיל

להורדוס הייתה אופציית מגורים נוספת לימי החורף.‏ הוא הרחיב מבצר שהיה בנוי במרומי צוק מצדה.‏ צוק זה מתנשא לגובה של למעלה מ־400 מטר מעל פני ים המלח.‏ במקום זה הקים ארמון מהודר בן שלושה מפלסים עם מרפסת ובריכות רחצה,‏ וכן ארמון נוסף שבו היה בית מרחץ רומי וצינורות הסקה שהותקנו בקירות ושירותים שצוידו במערכת לשטיפה במים!‏

בסביבה מדברית עוינת זו,‏ יצר הורדוס את מה שניתן לכנות בית הבראה מלכותי.‏ הוא צייד אותו בתריסר מכלי מים בקיבולת של 000,‏000,‏40 ליטר מים.‏ מאחר שבמבצר הותקנה גם מערכת יעילה לאיסוף ולאגירת מי גשמים,‏ היה מספיק מים כדי לגדל גידולים וליהנות מבריכות שחייה וממרחצאות.‏

אחד ממפעלי ההנדסה המופלאים הנוספים של הורדוס היה ארמון־מבצר שבנה בהרודיון.‏ הארמון נמצא על גבעה בולטת כחמישה קילומטרים דרומית־מזרחית לבית לחם.‏ הרודיון מורכבת משני חלקים עיקריים:‏ הרודיון עילית והרודיון תחתית.‏ בחלקה העליון היה ארמון־מבצר מרשים ומעליו מגדל מזרחי בן חמש קומות שעיטר את קו האופק — מגדל זה אינו עומד עוד על תילו.‏ לפני שנתיים דיווחו סוכנויות ידיעות בינלאומיות ששרידי קברו של הורדוס נתגלו במדרונות העליונים של הרודיון,‏ וציינו כי הדבר מאמת את דיווחו של יוסף בן מתתיהו מן המאה הראשונה לפיו הורדוס הובא שם לקבורה.‏

בהרודיון תחתית היה בעבר קומפלקס של ארמון ולשכות.‏ נקודת המוקד הייתה גן נוי בסגנון רומי — מעוטר בשדרת עמודים — שהקיף בריכה ענקית שבמרכזה ניצב מבנה דקורטיבי.‏ גודלה של הבריכה היה כמעט פי שניים מגודלה של בריכה אולימפית מודרנית.‏ היא שימשה בעיקר כמאגר מים,‏ אבל ניתן היה לשחות בה ואף לשוט בה.‏ מימיה של הבריכה הגיעו דרך אמת מים שראשיתה במעיין שנבע במרחק של חמישה קילומטרים משם.‏

אדם שביקר במקום לפני מספר שנים אמר את הדברים הבאים על הנוף מסביב:‏ ”‏כשהפננו את מבטנו מזרחה,‏ יכולנו לראות ברקע את ים המלח.‏ לפנינו נפרש מדבר יהודה שבו הצליח דוד להסתתר מפני רודפו שאול.‏ כאשר ראינו עד כמה סלעי השטח יכולנו להבין כיצד הוא עשה זאת,‏ במיוחד לאור העובדה שאזור זה היה קרוב לוודאי מאוד מוכר לו עוד מנעוריו.‏ מחשבה נוספת שעלתה בראשנו היא שכאשר דוד רעה את צאנו,‏ הוא בטח נהג לטפס בדיוק על אותה גבעה כדי להשקיף על אותו נוף מדהים”‏.‏

ספרים רבים נכתבו על מפעלי הבנייה של הורדוס.‏ יש השערות רבות באשר לסיבות שבגללן פתח בתוכנית בנייה כה נרחבת.‏ יש הסבורים כי היה זה לשם האדרה עצמית או כדי לזכות באהדה פוליטית.‏ יהיו אשר יהיו הסיבות לכך,‏ סקירה קצרה זו מאשרת את העובדה שהורדוס הגדול,‏ מלבד היותו רודן חסר רחמים,‏ היה בנאי מומחה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

קיסריה

איור

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

ארמון בירושלים

דגם

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

מקדש הורדוס

דגם

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

מצדה

חורבות הארמון בן שלושת המפלסים

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

הרודיון

איור

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

קיסריה:‏ Hiram Henriquez/National Geographic Stock; ארמון:‏ Courtesy of Israel Museum, Jerusalem, and Todd Bolen/Bible Places.com