מדוע חשוב להפגין חיבה?
”חבקי אותם הרבה!” אמר פרופסור לפסיכיאטריית ילדים לאם טרייה שזה עתה ילדה תאומים. היא ביקשה ממנו שייעץ לה כיצד לגדל את ילדיה בדרך הטובה ביותר. ”יש להראות אהבה וחיבה בדרכים רבות”, הוסיף הפרופסור, ”למשל לחבק ולנשק אותם, להרעיף עליהם חום, לגלות הבנה, להקרין שמחה, להיות נדיבים וסלחנים ובמידת הצורך להטיל עליהם משמעת. אל לנו להניח שילדינו יודעים שאנו אוהבים אותם”.
טיפני פילד, העומדת בראש המכון לחקר המגע באוניברסיטת מיאמי שבפלורידה, ארה״ב, מסכימה עם ההמלצה שלעיל. לדבריה, ”המגע חיוני להתפתחותו ולרווחתו של הילד בדיוק כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית”.
האם גם מבוגרים זקוקים לגילויי חיבה פיזיים? כן. הפסיכולוג הקליני קלוד שטיינר הסיק מעבודתו המחקרית שעידוד מילולי וחיזוק פיזי חיוניים לבריאותנו הרגשית ללא קשר לגילנו. לורה, אחות במקצועה המטפלת בקבוצה גדולה של קשישים, אומרת: ”שמתי לב עד כמה חשוב להפגין חיבה כלפי הקשישים. כשאתה נוהג בהם באדיבות ונוגע בהם, אתה זוכה באמונם והם נשמעים לך ברצון. הפגנת חיבה זו מראה שאתה שומר על כבודם”.
נוסף על כך, ביטויי חיבה מועילים באותה מידה הן לנותן והן למקבל. הרי ישוע המשיח אמר: ”טוב לתת מלקחת” (מעשי השליחים כ׳:35). הדבר נכון במיוחד כאשר גילויי החיבה מופנים כלפי מי ששקועים בדאגות, שרויים בדיכאון או סובלים מחוסר ביטחון. במקרא יש דוגמאות רבות של אנשים שהיו במצב דומה וזכו לעזרה כזו.
תאר לעצמך עד כמה התעודד האיש שהיה ”נגוע כולו בצרעת” ומנודה מהחברה כאשר חש במגע ידו הרחום של ישוע המשיח! (לוקס ה׳:12, 13; מתי ח׳:1–3).
חשוב עד כמה התחזק הנביא הקשיש דניאל כשמלאך אלוהים עודד אותו בחום ונגע בו שלוש פעמים. מגע אוהב זה והדברים הבונים שאמר היו בדיוק העזרה שנדרשה לדניאל כדי להתגבר על תשישותו הפיזית והנפשית (דניאל י׳:9–11, 15, 16, 18, 19).
מסופר שחבריו היקרים של השליח פאולוס גמאו מרחק של כ־50 קילומטר מאפסוס למיליטוס כדי לפוגשו. שם אמר להם פאולוס שהם לא יוסיפו עוד לראות את פניו. פאולוס ודאי התעודד מאוד כשחבריו הנאמנים ’נפלו על צווארו ונשקו לו’ (מעשי השליחים כ׳:36, 37).
מכאן שגם המקרא וגם מחקרים בני זמננו מעודדים אותנו לגלות חיבה זה כלפי זה. אם נעשה זאת יועיל לנו הדבר הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית. ברור אפוא שביטויי חיבה הולמים הנובעים מן הלב אינם מיועדים רק לילדים.