’לבלום את הנטייה לאנוכיות’
● גיברלטר, השוכנת בקצה הדרומי של חצי האי האיברי, ידעה אינספור מצורים ופלישות בתולדותיה הסוערות. אך באחד מסופי השבוע של אוקטובר 2008 חזו התושבים ב”פלישתם” השלווה של קרוב לאלף ספרדים. מטרת בואם הייתה לבנות אולם מלכות שישמש כמקום התאספות עבור שתי הקהילות של עדי־יהוה בגיברלטר.
שר בכיר בממשלה סיפר לכתב עורו! שגיברלטר קידמה בברכה את מאות האנשים שבאו לעבוד בפרויקט. הוא אמר שהם ”תרמו לרווחת התושבים המקומיים”. עוד הוסיף: ”עדי־יהוה ראויים לשבח על כך שהצליחו לרתום את המספר הגבוה ביותר של אנשים לביצוע פרויקט אחד — ועוד פרויקט התנדבותי”.
הרשויות המקומיות תמכו בפרויקט זה מתחילתו, וברוב אדיבותן הקצו לעדים אתר מתאים לבניית בית התפילה. מה הניע את הרשויות לגלות כזו נדיבות כלפי העדים?
”אני סבור שמסירות לאלוהים הינה פן חיובי בכל חברה”, הסביר השר הבכיר. ”לכל הדתות בגיברלטר יש זכות חוקתית לחופש דת, ומכאן שעל הממשלה מוטלת חובה מוסרית להימנע מאפליה על רקע דתי. נוסף על כך, הקצאת אתר מתאים לעדים לבניית בית תפילה היא למעשה השקעה בציבור.
”עלינו לבלום את הנטייה הכללית לאנוכיות”. עוד הוסיף: ”קבוצת המתנדבים חדורי ההתלהבות שהבאתם הוכיחה שהדבר אכן אפשרי”.
חרף סערה שעכבה את תחילת העבודות, הושלמה בניית אולם המלכות ביום שני — היום השלישי לפרויקט. ”מתנדבים רבים הסכימו להישאר בגיברלטר יום נוסף על מנת להשלים את העבודה”, אמר סקונדינו נוגל, האחראי על הפרויקט. ”אנחנו רגילים להתגבר על בעיות. שיטת הבנייה שלנו מצריכה גמישות, אך מעל לכול, היא דורשת מאיתנו לגלות חוסר אנוכיות וזו הסיבה שיש לנו סיפוק רב מפעילות זו”.a
[הערת שוליים]
a העיתון המקומי, גיברלטר כרוניקל, דיווח: ”בסוף השבוע שבו איתני הטבע הסבו נזקים רבים, עדי־יהוה בגיברלטר... השלימו בעזרת צבא מתנדבים את בניית בית התפילה שלהם תוך שלושה ימים בלבד”.