המקרא — ספר מהימן — חלק ג׳
בבל במקרא
זהו המאמר השלישי בסדרת מאמרים בת שבעה חלקים המתפרסמים בזה אחר זה בכתב העת ”עורו!”. סדרה זו דנה בשבע מעצמות העולם המוזכרות במקרא. מטרת המאמרים להראות שהמקרא מהימן, שהוא נכתב בהשראת אלוהים ושהמסר הטמון בו הוא מסר של תקווה — תקווה לכך שיבוא סוף לסבל שנגרם כתוצאה מכך שהאדם שולט על רעהו באכזריות.
העיר הקדומה בבל שכנה באזור מישורי פורה כ־80 קילומטר דרומית לבגדד של ימינו. עיר זו הייתה ללא ספק מרשימה במיוחד. היא הייתה מוקפת בחומות כפולות מאסיביות ובתעלת מגן, ולכן נחשבה לעיר בלתי ניתנת לכיבוש. העיר נודעה במקדשיה המרהיבים, בגניה התלויים ובמגדלי המקדשים שלה. בבל, שהייתה אחת הערים החשובות ביותר בעולם הקדום, זכתה לאחרונה לכינוי ”עיר הפלאים”.
בבל מכונה במקרא ”גברת ממלכות”, והיא הייתה בירתה של מעצמת העולם השלישית המוזכרת בכתבי־הקודש (ישעיהו מ״ז:5). בדומה למעצמות שקדמו לה, מצרים ואשור, המעצמה הבבלית מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה המקראית, והדבר מאפשר לנו להשוות בין מה שנאמר עליה במקרא לבין מה שנאמר עליה במקורות חילוניים.
היסטוריה מהימנה
ספר דניאל מוסר לנו שאדם ששמו בלשאצר מלך על בבל (דניאל ה׳:1). אולם כמה מקורות חילוניים טענו בעבר שאף־על־פי שבלשאצר היה רב־השפעה, הוא מעולם לא כיהן כמלך. היש טעות במקרא? ארכיאולוגים גילו בין חורבות העיר אוּר שבמסופוטמיה מספר גלילי חרס. באחד מגלילי חרס אלה מופיעה כתובת בכתב יתדות הכוללת תפילה שבה מזכיר נבונאיד מלך בבל את ”בּל־שר־אצר, בכורי”. במילון המקרא החדש (אנג׳) נאמר כי ממצאים מאוחרים יותר מאששים כי בלשאצר ”שימש כעוצר במשך למעלה ממחצית תקופת שלטונו של אביו, ובמהלך כל אותו זמן תפקד כמלך לכל דבר”.
בנוסף, ההיסטוריה מלמדת שבבל הקדומה הייתה עיר דתית במיוחד, ושרווח בה העיסוק באסטרולוגיה ובהגדת עתידות. לדוגמה, אנו קוראים ביחזקאל כ״א:26 שמלך בבל קסם קסמים על מנת לקבוע אם לתקוף את ירושלים. במקרא כתוב שהמלך ”ראה בכבד”. מדוע בכבד? הבבלים השתמשו באיבר זה כדי לחפש אותות וסימנים. בספר אסטרולוגיה במסופוטמיה (Mesopotamian Astrology) נאמר כי ארכיאולוגים גילו באתר חפירות אחד בבבל הקדומה ”32 דגמי כבד [מחימר], שעל כולם היו חקוקים” אותות וסימנים.
הארכיאולוג המפורסם נלסון גליק אמר בעבר: ”אני חופר כבר 30 שנה כשבידי האחת מקרא ובידי השנייה את חפירה, ומבחינה היסטורית מעולם לא מצאתי שהמקרא טועה”.
נבואות מהימנות
איך היית מגיב אילו מישהו היה אומר לך שעיר בירה חשובה — כגון בייג׳ין, מוסקבה או וושינגטון — תהפוך בעתיד לעיי חורבות? סביר להניח שלא היית מאמין לכך, ובצדק. אך זה מה שקרה לבבל הקדומה. כ־200 שנה מראש, בערך בשנת 732 לפה״ס, ניבא הנביא ישעיהו בהשראת יהוה אלוהים את נפילתה של בבל האדירה. הוא כתב: ”והייתה בבל, צבי ממלכות, ... כמהפכת אלוהים את סדום ואת עמורה. לא תשב לנצח, ולא תשכון עד דור ודור” (ישעיהו י״ג:19, 20).
אבל מדוע חזה אלוהים את חורבנה של בבל? בשנת 607 לפה״ס השמידו צבאות בבל את ירושלים והגלו את הניצולים לבבל, שם נהגו בהם באכזריות (תהלים קל״ז:8, 9). אלוהים ניבא שבני עמו ייאלצו להתמודד עם יחס מחפיר זה במשך 70 שנה בשל המעשים המרושעים שהם עצמם ביצעו. אחרי כן אלוהים יושיע אותם ויאפשר להם לשוב למולדתם (ירמיהו כ״ה:11; כ״ט:10).
כפי שנובא במקרא, בשנת 539 לפה״ס — בדיוק לקראת תום 70 שנות גלות יהודה — נכבשה בבל הבלתי מנוצחת לכאורה על־ידי צבאות מדי ופרס. עם חלוף הזמן הפכה העיר לעיי חורבות, בדיוק כפי שנחזה. שום אדם לא יכול היה לחזות התפתחות מדהימה שכזו. אין ספק אפוא שהיכולת לנבא או לחזות מראש את העתיד מבדילה את מחבר המקרא — יהוה אלוהי האמת — מכל אל אחר (ישעיהו מ״ו:9, 10).
תקווה אמיתית
כיום אנו עדים להתגשמותה המרשימה של נבואה נוספת. הנבואה נוגעת לנבוכדנאצר מלך בבל ולחלום שחלם על צלם ענק. גוף הצלם היה מחולק לחמישה חלקים — ראש; חזה וזרועות; בטן וירכיים; שוקיים; וכפות רגליים — אשר כל אחד מהם היה עשוי מחומרים שונים (דניאל ב׳:31–33). חלקי המתכת השונים מסמלים ממשלות, או ממלכות, שמלכו בזו אחר זו, החל מבבל וכלה במעצמת העולם השביעית במקרא, אנגלו־אמריקה (דניאל ב׳:36–41).
דניאל חושף שינוי משמעותי בהרכב החומרים בכפות רגלי הצלם ובאצבעותיו. באיזה שינוי מדובר? הם היו עשויים מתערובת של ברזל וחרס ולא ממתכת טהורה. כשדניאל הסביר לנבוכדנאצר את פשר החלום, הוא אמר לו: ”ואשר ראית ברזל מעורב בחרס הטיט, הוא שאף־על־פי שיתערבו זה בזה בזרע אנוש, לא יהיו דבקים זה בזה, כפי שהברזל אינו מתערב עם החרס” (דניאל ב׳:43). כשמערבבים ברזל עם חרס נוצרת תערובת שברירית, כיוון ששני החומרים אינם ”דבקים זה בזה”. איזה תיאור מדויק של עולמנו המפולג מבחינה פוליטית!
דניאל חושף גם התפתחות משמעותית נוספת. בחלומו ראה נבוכדנאצר אבן שנעקרה מהר גדול. אבן זו נישאה ו”פגעה ברגלי הצלם, העשויות ברזל וחרס, והצקה אותו לעפר” (דניאל ב׳:34). מה משמעות הדבר? דניאל מסביר: ”ובימי המלכים האלה [בתקופת שלטונה של מעצמת העולם האחרונה] יקים אלוהי השמיים מלכות שלא תיחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44). נבואה זו מצביעה על מלכות שאינה דומה לאף ממשלה שידע האדם. בראשה עומד המלך ישוע המשיח. כפי שהוזכר במאמרים הקודמים בסדרה זו, ימחץ ישוע את השטן ואת כל תומכיו, הן בני אדם והן יצורים רוחניים, ויביא על־ידי כך שלום ואחדות עולמיים (קורינתים א׳. ט״ו:25).
[קטע מוגדל בעמוד 11]
”אני חופר כבר 30 שנה..., ומבחינה היסטורית מעולם לא מצאתי שהמקרא טועה”. (נלסון גליק)
[תיבה בעמוד 12]
שמו נובא מראש
אחת הנבואות המרשימות ביותר בנוגע לנפילתה של בבל מצביעה על האיש שעתיד היה לכבוש את העיר, כורש מלך פרס. קרוב למאתיים שנה לפני שכורש עלה לשלטון, ציין יהוה אלוהים את שמו וחזה שהוא זה שיכבוש את בבל.
בהשראת אלוהים ניבא ישעיהו מראש על ניצחונו של כורש: ”כה אמר יהוה למשיחו, לכורש, אשר החזקתי בימינו לרד [לרדות] לפניו גויים, ... לפתוח לפניו דלתיים ושערים לא ייסגרו”. אלוהים גם חזה שמימיו של נהר הפרת שהגן על העיר ייבשו (ישעיהו מ״ה:1–3; ירמיהו נ׳:38).
ההיסטוריונים היוונים הרודוטוס וכסנופון מאשרים את התגשמותה של נבואה מדהימה זו. הם כותבים שכורש היטה את מימי נהר הפרת והביא לירידה במפלס המים. תודות לכך יכלו צבאות כורש להיכנס לעיר דרך השערים שנותרו פתוחים. כפי שנובא נפלה בבל האדירה ”פתאום”, בלילה אחד (ירמיהו נ״א:8).
[תיבה/תמונות בעמוד 12, 13]
בבל הגדולה
ספר ההתגלות מזכיר זונה סמלית המכונה ”בבל הגדולה” (ההתגלות י״ז:5). מה מסמלת זונה זו? כל הראיות מצביעות על כך שמדובר במערכת דתית.
בבל הקדומה הייתה עיר דתית במיוחד, והיו בה מעל 50 מקדשים שהוקדשו למגוון אלים ואלות. הבבלים האמינו בשילושי אלים, והם סברו שלאדם יש נפש בת אלמוות היורדת במותו לתחתיות שאול. שם ”הקיום האנושי לאחר המוות הוא לא יותר מאשר השתקפות קודרת ועלובה של החיים על פני כדור־הארץ”, נאמר באנציקלופדיה אחת.
עם הזמן התפשטו תורות אלה ברחבי העולם כולו. וכיום תורות אלו, על צורותיהן השונות, קיימות גם בזרמים השונים של הנצרות. כל הזרמים האלה מהווים חלק מרכזי של המערכת הדתית הכלל עולמית המכונה בבל הגדולה!
[תמונות]
הבבלים סגדו לשילושי אלים. לדוגמה, הם האמינו בשילוש האלים המופיע כאן: סין, שָמָש ואִשתר
[שלמי תודה]
שתי התמונות: Photograph taken by courtesy of the British Museum
[תמונה בעמוד 10]
ציור של העיר הקדומה בבל
[תמונה בעמוד 11]
גליל חרס שבו מופיע השם בלשאצר
[שלמי תודה]
Photograph taken by courtesy of the British Museum
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]
למעלה: תבליט קיר מצרי ופסל של נירון: Photograph taken by courtesy of the British Museum; תבליט קיר פרסי: Musée du Louvre, Paris