קונסטנטינוס

האם לקיסר רומי זה,‏ ששלט לפני שנים כה רבות,‏ יש נגיעה כלשהי אליך?‏ למעשה,‏ לתמרוניו הפוליטיים והדתיים של קונסטנטינוס נודעת השפעה על אמונותיהם ומנהגיהם של מיליונים בימינו.‏ ראה כיצד.‏

הכנסיות זוכות למעמד חוקי — אך במחיר כבד

ב־313 לספירה שלט קונסטנטינוס על האימפריה הרומית המערבית,‏ וליקיניוס ומקסימינוס שלטו על החלק המזרחי של האימפריה.‏ קונסטנטינוס וליקיניוס העניקו חופש דת לכל נתיניהם,‏ לרבות למשיחיים.‏ קונסטנטינוס גונן עליהם במחשבה שדתם יכולה לתרום לאיחוד האימפריה שלו.‏b

אך קונסטנטינוס הזדעזע לגלות שהזרמים השונים מסוכסכים ביניהם.‏ הוא היה להוט להגיע להסכמה כללית ושאף לגבש דוקטרינה ”‏נכונה”‏ ואחרי כן לאכוף אותה על הכול.‏ על מנת לזכות בחסדו נדרשו הבישופים להתפשר על עקרונותיהם הדתיים,‏ ומי שעשו זאת זכו לפטור ממס ולתמיכה כספית נדיבה.‏ ”‏אימוץ הגרסה ’‏הנכונה’‏ של הדוקטרינה המשיחית לא רק סלל את הדרך לגן עדן,‏ אלא גם לשפע משאבים עלי אדמות”‏,‏ ציין ההיסטוריון צ׳ארלס פרימן.‏ כך הפכו הכמרים לדמויות רבות־השפעה בענייני העולם הזה.‏ ”‏הכנסיות מצאו לעצמן נותן חסות,‏ אבל גם אדון”‏,‏ אומר ההיסטוריון א.‏ ג׳ונס.‏

התגבשותה של דת חדשה

כתוצאה מהקשר שנרקם בין קונסטנטינוס לבישופים נוצרה דת שעיקרי אמונתה היו בחלקם משיחיים ובחלקם פגאניים.‏ ואין תמה בכך,‏ שהרי מטרתו של הקיסר הייתה לעודד פלורליזם דתי ולא למצוא אמת דתית.‏ אחרי הכול,‏ הוא היה שליט של אימפריה פגאנית.‏ כדי לרצות את שני המחנות,‏ הוא אימץ מדיניות של ”‏ערפול מכוון בכל הנוגע לפעולותיו ולהתנהלותו הממשלתית הכללית”‏,‏ כתב היסטוריון אחד.‏

קונסטנטינוס אומנם התיימר להאמין בישוע ובתורתו,‏ אך בד בבד קיים מנהגים פגאניים שונים.‏ לדוגמה,‏ הוא עסק באסטרולוגיה ובניחוש העתיד — מנהגים מיסטיים שהמקרא אוסר (‏דברים י״ח:‏10–12‏)‏.‏ קשת קונסטנטינוס שברומא מציגה אותו כמי שמקריב קורבן לאלים פגאניים.‏ הוא המשיך לחלוק כבוד לאל השמש,‏ להטביע את דמותו של האל על גבי מטבעות ולקדם את פולחנו.‏ בשלב מאוחר בחייו קונסטנטינוס אף התיר לתושביה של עיירה קטנה במחוז אומבריה שבאיטליה לבנות מקדש לכבודו ולכבוד משפחתו ולמנות כוהנים שישרתו שם.‏

קונסטנטינוס דחה במשך שנים את טבילתו.‏ הוא נטבל רק מספר ימים לפני מותו ב־337 לספירה.‏ חוקרים רבים סבורים שהוא פעל כך כדי להשיג את תמיכתם הפוליטית של כלל נתיניו — גם מי שהאמינו בישוע וגם מי שעבדו אלילים.‏ על כל פנים,‏ קורות חייו והעובדה שהוא דחה את טבילתו מעוררים תהיות לגבי מידת אמונתו בישוע.‏ אולם דבר אחד בטוח:‏ קונסטנטינוס נתן מעמד חוקי לכנסייה,‏ וזו הפכה לגוף פוליטי־דתי רב־עוצמה שהפנה עורף לתורתו של ישוע ואימץ את השקפות העולם.‏ ישוע אמר לגבי תלמידיו:‏ ”‏אין הם חלק מן העולם כשם שאני אינני חלק מן העולם”‏ (‏יוחנן י״ז:‏14‏)‏.‏ מן הכנסייה הזו — שהפכה לחלק מן העולם המנוכר לאלוהים — נבעו זרמים דתיים רבים.‏

מה נוכל ללמוד מכל האמור לעיל?‏ אל לנו להניח שהכנסיות כיום משקפות את תורתו של ישוע.‏ אם ברצוננו לדעת מה הוא באמת לימד,‏ עלינו לבחון את הכתוב בכתבי־הקודש (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏