עצות לחיים מאושרים

האם אי פעם חלפה במוחך אחת המחשבות האלה?‏ כשהשגת את מטרתך,‏ האם שמחתך האריכה ימים או דעכה תוך זמן קצר?‏ אין ספק שזה משמח להשיג מטרה כלשהי או לרכוש דבר שחפצנו בו,‏ אך תחושת האושר הזו עלולה להתפוגג במהרה.‏ אושר ממושך אינו תלוי רק בהישגים או בנכסים.‏ אדרבה,‏ בדומה לבריאות גופנית,‏ אושר אמיתי תלוי במספר גורמים.‏

כל אחד מאתנו יחיד ומיוחד.‏ מה שמשמח אותך לא בהכרח מסב אושר לאחר.‏ כמו כן,‏ אנו משתנים עם הגיל.‏ אולם ממחקרים עולה שגורמים מסוימים תורמים לתחושת אושר יותר מגורמים אחרים.‏ לדוגמה,‏ נמצא שאנשים החווים אושר אמיתי הם אנשים שיודעים להסתפק בחלקם,‏ נמנעים מלקנא באחרים,‏ מגלים אהבה כלפי הזולת ומפתחים חוסן רגשי ונפשי.‏ הבה נראה מדוע.‏

1.‏ ללמוד להסתפק בחלקך

אחד מכותבי המקרא,‏ שהיה בקיא בטבע האדם,‏ ציין שהכסף מספק הגנה.‏ עם זאת,‏ הוא גם כתב:‏ ”‏אוהב כסף לא ישבע כסף,‏ ומי אוהב בהמון [‏עושר רב]‏ לא [‏ישבע]‏ תבואה.‏ גם זה הבל”‏ (‏קהלת ה׳:‏9;‏ ז׳:‏12‏)‏.‏ מהי כוונת דבריו?‏ אנו אומנם זקוקים לכסף כדי להתקיים,‏ אך עלינו להישמר מחמדנות מכיוון שהיא אינה יודעת שובע.‏ שלמה המלך,‏ שכתב את הדברים הללו,‏ ניסה לבדוק אם עושר וחיי מותרות מובילים לאושר אמיתי.‏ ”‏כל אשר שאלו עיניי לא אצלתי מהם”‏,‏ הוא כתב.‏ ”‏לא מנעתי את לבי מכל שמחה”‏ (‏קהלת א׳:‏13;‏ ב׳:‏10‏)‏.‏

שלמה צבר עושר רב,‏ בנה בתים מפוארים,‏ נטע פרדסים וגנים יפים ועשה לו בריכות מים.‏ עמדו לרשותו משרתים רבים.‏ הוא השיג כל דבר שחפצה נפשו.‏ לאיזו מסקנה הגיע?‏ הוא ראה שהדברים הללו הסבו לו מידה מסוימת של שמחה,‏ אך לא לזמן רב.‏ הוא ציין:‏ ”‏הכול הבל.‏.‏.‏ ואין יתרון”‏,‏ כלומר אין ערך ממשי לדברים הללו.‏ הוא אפילו התחיל לשנוא את החיים (‏קהלת ב׳:‏11,‏ 17,‏ 18‏)‏.‏ שלמה הבין שחיי נהנתנות מובילים בסופו של דבר לריקנות ולחוסר הגשמה.‏a

האם מחקרים מודרניים תומכים בדברי החוכמה שכתב שלמה בימי קדם?‏ מאמר שהתפרסם בכתב עת העוסק בחקר האושר (‏Journal of Happiness Studies)‏ ציין ש”‏לאחר שהאדם משיג את צרכיו הבסיסיים,‏ הכנסה נוספת אינה הופכת אותו למאושר יותר”‏.‏ למעשה,‏ מממצאים עולה שצרכנות מופרזת,‏ בייחוד כשהיא באה על חשבון ערכי מוסר וערכים רוחניים,‏ עלולה לפגוע באושרו של האדם.‏

עיקרון מקראי:‏ ‏”‏יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם”‏ (‏עברים י״ג:‏5‏)‏.‏

2.‏ להימנע מקנאה

הקנאה מוגדרת כ”‏רגש של מרירות וכעס שחש אדם בעקבות יתרון שיש לרעהו,‏ רגש המלווה בשאיפה להשיג את אותו יתרון”‏.‏ הקנאה עלולה להשתלט על חייו של הפרט כמו גידול ממאיר ולגזול את אושרו.‏ כיצד עלולה הקנאה להכות שורשים בלבנו?‏ כיצד נוכל לדעת אם מתפתחת בנו קנאה?‏ כיצד נוכל לשרש אותה מתוכנו?‏

לדברי האנציקלופדיה לפסיכולוגיה חברתית (‏Encyclopedia of Social Psychology)‏ אנשים נוטים לקנא במי שדומים להם מבחינת גיל,‏ ניסיון חיים,‏ מעמד חברתי וכדומה.‏ לדוגמה,‏ סביר להניח שאיש מכירות לא יקנא בכוכב קולנוע מפורסם,‏ אך הוא עשוי לקנא באיש מכירות מוצלח ממנו.‏

מספר שרים בכירים בפרס הקדומה לא קינאו במלך,‏ אלא בשר מצליח ששמו דניאל.‏ הם כל כך קינאו בהצלחתו שהם זממו להרגו.‏ אך מזימתם כשלה (‏דניאל ו׳:‏2–25‏)‏.‏ ”‏חשוב להכיר בטבעה ההרסני של הקנאה”‏,‏ נאמר באותה אנציקלופדיה.‏ ”‏בשל טבעה ההרסני ברור מדוע עמדה הקנאה מאחורי מעשי איבה כה רבים לאורך ההיסטוריה”‏.‏b

כיצד תוכל לדעת אם מתפתחת בלבך קנאה?‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם הצלחתו של האחר גורמת לי לחוש שמחה או רגשי נחיתות?‏ כאשר אח,‏ תלמיד מוכשר או עמית לעבודה נכשל בדבר מסוים,‏ האם אני חש עצב או שמחה?‏’‏ אם השבת ”‏רגשי נחיתות”‏ ו”‏שמחה”‏,‏ קרוב לוודאי שמקננת בלבך קנאה (‏בראשית כ״ו:‏12–14‏)‏.‏ לדברי האנציקלופדיה לפסיכולוגיה חברתית,‏ ”‏הקנאה היא כמו רעל שמונע מהאדם ליהנות מהדברים הטובים בחייו ומקשה עליו להעריך את המתנות הרבות שמזמנים לו החיים.‏ .‏.‏.‏ תחושות כאלה כלל לא תורמות לאושר”‏.‏

נוכל לגבור על הקנאה על־ידי כך שנטפח ענווה אמיתית וצניעות.‏ תכונות אלה יסייעו לנו להוקיר את היכולות והמעלות של הזולת.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏אל תעשו דבר מתוך יריבות או מתוך חשיבות עצמית,‏ אלא בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם”‏ (‏פיליפים ב׳:‏3‏)‏.‏

עיקרון מקראי:‏ ‏”‏בל נהיה אנשים מלאי חשיבות עצמית המעודדים תחרותיות ומקנאים זה בזה”‏ (‏גלטים ה׳:‏26‏)‏.‏

3.‏ לגלות אהבה לזולת

על־פי הספר פסיכולוגיה חברתית (‏Social Psychology)‏ ”‏לתחושות שיש לאנשים לגבי היחסים שלהם עם אחרים יש השפעה גדולה יותר על רמת הסיפוק שלהם בחיים מכפי שיש לעבודה,‏ להכנסה,‏ לקהילה או אף למצב הבריאותי שלהם”‏.‏ במילים פשוטות,‏ כדי לחוות אושר אמיתי,‏ בני אדם צריכים לתת ולקבל אהבה.‏ ”‏אם.‏.‏.‏ לא תהיה בי אהבה,‏ אהיה כאין וכאפס”‏,‏ אמר אחד מכותבי המקרא (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏2‏)‏.‏

לעולם אין זה מאוחר מדי ללמוד לתת ולקבל אהבה.‏ לדוגמה,‏ אביה של ונסה היה אדם אלים ואלכוהוליסט.‏ כאשר הייתה בת 14 היא ברחה מהבית וגרה אצל משפחות אומנות.‏ בשלב מסוים היא הגיעה לבית מחסה ששררו בו תנאים קשים.‏ שם היא התחננה לאלוהים לעזרה.‏ לאחר מכן,‏ אולי כמענה לתפילתה,‏ היא עברה להתגורר אצל משפחה שחיה בהתאם לעקרונות המקרא לפיהם ”‏האהבה סבלנית וטובת לב”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4‏)‏.‏ האווירה הטובה בבית והדברים שלמדה מתוך המקרא עזרו לה לאחות את פצעיה הרגשיים,‏ ועם הזמן מצבה הנפשי השתפר מאוד.‏ היא מספרת:‏ ”‏בבית־הספר הציונים שלי טיפסו ממספיק בקושי ונכשל לטוב ומצוין”‏.‏

לוונסה עדיין יש צלקות רגשיות.‏ למרות זאת,‏ כיום היא נשואה באושר והיא אם לשתי בנות.‏

עיקרון מקראי:‏ ‏”‏לִבשו אהבה,‏ שכן היא קשר מושלם של אחדות”‏ (‏קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏

4.‏ לפתח חוסן נפשי

לאף אחד אין חיים נטולי בעיות.‏ כפי שנאמר במקרא,‏ יש ”‏עת לבכות”‏ ו”‏עת ספוד”‏ (‏קהלת ג׳:‏4‏)‏.‏ אם נפתח חוסן נפשי,‏ הדבר יסייע לנו לעבור בהצלחה זמנים קשים ולשמור על גישה חיובית.‏ תן דעתך לדוגמתן של קרול ומילדרד.‏

קרול סובלת מניוון עמוד השדרה,‏ סוכרת,‏ דום נשימה בשינה וניוון מקולרי שגרם לה לעיוורון בעין שמאל.‏ אך היא אומרת:‏ ”‏אני מנסה לא לתת לתחושת הייאוש לאחוז בי לזמן רב מדי.‏ אני מרשה לעצמי לעשות ’‏מסיבת רחמים’‏ קטנה.‏ אבל אחר כך אני מפסיקה להתמקד בעצמי ומודה לאלוהים על מה שאני עדיין מסוגלת לעשות,‏ במיוחד עבור אחרים”‏.‏

גם מילדרד סובלת ממספר מחלות,‏ לרבות דלקת מפרקים,‏ סרטן השד וסוכרת.‏ אולם בדומה לקרול,‏ היא מנסה לא להתמקד בבעיותיה.‏ ”‏למדתי לאהוב את הזולת ולנחם את החולים,‏ וזה עוזר גם לי”‏,‏ היא כותבת.‏ ”‏למעשה,‏ שמתי לב שכאשר אני מעודדת אחרים,‏ אני כבר לא מודאגת מהבעיות שלי”‏.‏

כמובן,‏ לשתי הנשים הללו חשוב לקבל טיפול רפואי טוב.‏ אך הן אינן שקועות כל כולן בדאגה לבריאותן,‏ אלא מנסות לשמור על גישה חיובית ולנצל את זמנן בצורה הטובה ביותר.‏ כתוצאה מכך,‏ יש להן שמחה פנימית,‏ ואף אחד אינו יכול לגזול אותה מהן.‏ בנוסף,‏ הן זוכות לאהבה רבה מצד הסובבים אותן ומהוות מקור עידוד עבור מי שמתמודדים עם קשיים.‏

עיקרון מקראי:‏ ‏”‏אשרי האיש המחזיק מעמד בניסיון,‏ כי לאחר שייחשב לרצוי יקבל את כתר החיים”‏ (‏יעקב א׳:‏12‏)‏.‏

מי שמיישמים את החוכמה המקראית נוכחים באמיתות המילים:‏ ”‏עץ חיים היא למחזיקים בה,‏ ותומכיה מאושר”‏ (‏משלי ג׳:‏13–18‏)‏.‏ אנו מעודדים אותך ליישם את העצות הנבונות שבמקרא ולהיווכח בכך בעצמך.‏ אחרי הכול,‏ מחברו של ספר קדוש זה‏,‏ המכונה ”‏האל המאושר”‏,‏ חפץ שגם אתה תהיה מאושר (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏)‏.‏