קנאה — תכונה העלולה להרעיל את שכלנו
היא אחזה בנפוליאון בונפרטה, ביוליוס קיסר ובאלכסנדר הגדול. למרות כל כוחם ותהילתם, קיננה בליבם של גברים אלה תכונה העלולה להרעיל את השכל — שלושתם קינאו באדם אחר.
”נפוליאון קינא ביוליוס קיסר, קיסר קינא באלכסנדר הגדול, ואלכסנדר, הייתי מעז לומר, קינא בהרקולס, שמעולם לא היה קיים”, כתב הפילוסוף האנגלי ברטראנד ראסל. איש אינו חסין מפני קנאה, ללא תלות בעושרו, בכישוריו ובהצלחתו בחיים.
קנאה היא תחושת תרעומת כלפי אדם אחר בשל נכסיו, שגשוגו, מעלותיו וכן הלאה. על־פי ספר עיון מקראי אחד, אדם קנאי אינו רק שואף להשיג את אותם הדברים השייכים לאחר, אלא גם כועס כאשר לזולתו יש דבר מה שאין לו ורוצה לגזול זאת ממנו.
יהיה זה נבון מצידנו לבחון כיצד עלולה להתעורר בנו קנאה ומה הן השלכותיה. חשוב במיוחד שנדע אילו צעדים נוכל לנקוט על מנת שהקנאה לא תשתלט על חיינו.
רוח העלולה ללבות את אש הקנאה
לבני אדם לא־מושלמים נטייה לקנא, וגורמים שונים יכולים לחזק בהם את הנטייה הזו. השליח פאולוס הצביע על אחד הגורמים הללו כשכתב: ”אל נא נהיה שואפי כבוד שווא, המתגרים [”המעוררים תחרותיות”, ע״ח] ומקנאים איש ברעהו” (גל׳ ה׳:26). רוח תחרותית עלולה להחמיר את נטייתנו הלא־מושלמת לקנא, ועל כך יכולים להעיד שני משיחיים, קריסטינה וחוסה.a
קריסטינה, המשרתת כחלוצה רגילה, אומרת: ”שמתי לב שלעיתים קרובות אני מסתכלת על אחרים בקנאה. אני משווה בין מה שיש להם לבין מה שאין לי”. יום אחד אכלה קריסטינה עם זוג הנהנה מהזכות לשרת בשירות הנפתי. מאחר והיא ובעלה, אריק, בני אותו גיל בערך כמו המשגיח הנודד ואשתו, והיו להם תפקידים דומים בעבר, אמרה: ”גם בעלי זקן־קהילה! איך יכול להיות שאתם בשירות הנפתי ואנחנו לא?” אש הקנאה אשר לובתה על־ידי רוח התחרותיות עיוורה את עיניה לעבודה הטובה שהיא ובעלה עושים וגרמה לה לחוש חוסר שביעות רצון מחייהם.
חוסה רצה לשרת כמשרת עוזר בקהילה. כשאחרים התמנו לתפקיד והוא לא, החל לקנא בהם ולנטור טינה למתאם מועצת הזקנים. ”הקנאה גרמה לי לטפח שנאה כלפי אותו אח ולפרש באופן מוטעה את כוונותיו”, מודה חוסה. ”כשהקנאה משתלטת על חייך, אתה נעשה מרוכז בעצמך ואתה לא מסוגל לחשוב בצורה צלולה”.
למד מדוגמאות מקראיות
המקרא מכיל דוגמאות רבות המשמשות לנו כאות אזהרה (קור״א י׳:11). חלקן מראות לא רק כיצד מתפתחת הקנאה, אלא גם כיצד היא מרעילה את מי שמניחים לה לגבור עליהם.
לדוגמה, קין, בנם הבכור של אדם וחוה, התמלא כעס כאשר קיבל יהוה את קורבנו של הבל ודחה את שלו. קין יכול היה לתקן את המצב, אולם מרוב קנאה ניטשטשה ראייתו והוא הרג את אחיו (בר׳ ד׳:4–8). אין פלא אפוא שהמקרא אומר שקין ”היה מן הרע”, כלומר מהשטן (יוח״א ג׳:12).
עשרת אחיו של יוסף קינאו בקשר המיוחד שהיה לו עם אביהם. שנאתם ליוסף רק גברה כאשר סיפר להם על חלומותיו הנבואיים, והם אף רצו להורגו. לבסוף מכרו אותו לעבדות, וברוע לב גרמו לאביהם להאמין שיוסף מת (בר׳ ל״ז:4–11, 23–28, 31–33). כעבור שנים הודו בחטאם ואמרו איש לאחיו: ”אשמים אנחנו על אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו” (בר׳ מ״ב:21; נ׳:15–19).
קורח, דתן ואבירם נאחזו קנאה כאשר השוו בין זכויותיהם ובין הזכויות שהוענקו למשה ואהרון. הם האשימו את משה בכך ש’השתרר’, כלומר שם את עצמו לשר, ורומם את עצמו מעל אחרים (במ׳ ט״ז:13). האשמותיהם היו שקריות (במ׳ י״א:14, 15). יהוה הוא שמינה את משה. אך מורדים אלה קינאו במעמדו. בסופו של דבר הקנאה הובילה להשמדתם ביד יהוה (תהל׳ ק״ו:16, 17).
המלך שלמה ראה במו עיניו עד כמה יכול האדם להרחיק לכת מרוב קנאה. אישה שתינוקה הרך מת ניסתה לרמות את חברתה ולגרום לה להאמין שתינוקהּ שלה מת. במהלך המשפט שנערך בעקבות כך, אף הסכימה האישה השקרנית שיהרגו את התינוק החי. אך שלמה הביא לידי כך שהתינוק יימסר לאימו האמיתית (מל״א ג׳:16–27).
הקנאה מובילה להשלכות הרסניות. הדוגמאות המקראיות שהוזכרו קודם לכן מראות שהיא עלולה להוביל לשנאה, למעשי עוולה ולרצח. בנוסף, בכל אחד מהמקרים הללו, הקורבן לא עשה דבר שהצדיק את היחס שקיבל. מה נוכל לעשות כדי שהקנאה לא תשתלט על חיינו? אילו תרופות נגד יכולות לעזור לנו להתגבר על הקנאה?
תרופות נגד רבות עוצמה
פתח אהבה וחיבה לאחים. השליח פטרוס קרא למשיחיים: ”כיוון שטיהרתם את נפשותיכם בצייתכם לאמת והגעתם אלי אחווה שאין בה חנופה, אהבו זה את זה בכל לבבכם ומאודכם” (פט״א א׳:22). מהי אהבה? השליח פאולוס כתב: ”האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תנהג בגסות, לא תדרוש טובת עצמה” (קור״א י״ג:4, 5). אם נפתח בליבנו אהבה כזו לאחרים, היא תדכא בנו כל נטייה שלילית לקנא (פט״א ב׳:1). יהונתן לא קינא בדוד, אלא ’אהב אותו כנפשו’ (שמ״א י״ח:1).
התרועע עם אנשים יראי אלוהים. מחבר מזמור ע״ג קינא ברשעים שנהנו מחיי מותרות נטולי דאגות. אך כאשר בא אל ”מקדשי אֵל”, עלה בידו להתגבר על קנאתו (תהל׳ ע״ג:3–5, 17). התרועעות עם משרתי יהוה אחרים עזרה למחבר התהלים להבחין בברכות שקיבל בזכות ’קרבתו לאלוהים’ (תהל׳ ע״ג:28). באופן דומה, התרועעות קבועה עם אחינו לאמונה באסיפות המשיחיות יכולה לעזור גם לנו.
השתדל לעשות את הטוב. כאשר הבחין שקין פיתח בליבו קנאה ושנאה, פנה אליו אלוהים וקרא לו ’להיטיב’ (בר׳ ד׳:7). כיצד יכולים המשיחיים ’להיטיב’? ישוע אמר שעלינו ’לאהוב את יהוה אלוהינו בכל ליבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו ולאהוב את רענו כמונו’ (מתי כ״ב:37–39). הסיפוק שאנו שואבים מהעמדת שירות יהוה והושטת עזרה לזולת במרכז חיינו, מהווה תרופת נגד רבת עוצמה לקנאה. נטילת חלק משמעותי בפעילות הכרזת המלכות ועשיית התלמידים היא דרך מצוינת לשרת את אלוהים ואת הרֵע, ובזכותה אנו זוכים ל”ברכת יהוה” (מש׳ י׳:22).
’שמח עם השמחים’ (רומ׳ י״ב:15). ישוע שמח בהצלחתם של תלמידיו וציין שהם עתידים לעשות אף יותר ממנו במסגרת פעילות הבישור (לוקס י׳:17, 21; יוח׳ י״ד:12). אנו מאוחדים כמשרתי יהוה, ועל כן הצלחתו של האחד היא ברכה לכול (קור״א י״ב:25, 26). אם כן, האין זה ראוי שבמקום לחוש קנאה נשמח בשמחתם של אחים המקבלים אחריות רבה יותר?
מאבק קשה
המאבק בקנאה עשוי להיות מאבק ארוך. קריסטינה מודה: ”עדיין יש לי נטייה חזקה לקנא. אני שונאת את התחושה הזאת, אבל היא עדיין שם, ואני תמיד חייבת לדכא אותה”. חוסה מתמודד עם מאבק דומה. ”יהוה עזר לי להעריך את התכונות הטובות של מתאם מועצת הזקנים”, הוא אומר. ”יחסיי הטובים עם אלוהים מועילים לי מאוד”.
קנאה היא אחד מ”מעשי הבשר” שכל המשיחיים צריכים להילחם בהם (גל׳ ה׳:19–21). אם לא נרשה לקנאה לשלוט בנו, נהיה מאושרים יותר ונשמח את אבינו השמימי, יהוה.
[הערת שוליים]
a השמות במאמר בדויים.
[קטע מוגדל בעמוד 17]
”שימחו עם השמחים”