מחזור חייה של הציקדה המחזורית

הציקדות,‏ חרקים הדומים לחגבי הארבה,‏ מצויות בכל היבשות פרט לאנטרקטיקה.‏ אך הציקדות המחזוריות,‏ המסקרנות ביולוגים רבים זה זמן רב,‏ מצויות בעיקר בצפון־מזרח אמריקה.‏

נקודות למחשבה:‏ מיליוני ציקדות מחזוריות מופיעות באביב בפתאומיות למשך כמה שבועות בלבד.‏ במהלך שהותם הקצרה תחת השמש משילים חרקים אלה את עורם הצעיר,‏ שרים בעוצמה מחרישת אוזניים,‏ עפים,‏ מתרבים ואז מתים.‏ למרבה הפלא הדור הבא יופיע כעבור 13 או 17 שנה,‏ תלוי במינו.‏ מה קורה לחרקים אלה בינתיים?‏

כדי להשיב על כך עלינו להבין את מחזור חייה המיוחד של הציקדה המחזורית.‏ בערך שבוע לאחר הופעתם מזדווגים החרקים הבוגרים,‏ והנקבות מטילות בין 400 ל־600 ביצים בתוך ענפי העצים.‏ מייד לאחר מכן הם מתים.‏ בתוך מספר שבועות בוקעות הביצים והנימפות הצעירות נשמטות לקרקע ומתחפרות בה,‏ שם הן חיות וניזונות על־ידי יניקה משורשי שיחים או עצים למשך מספר שנים.‏ כעבור 13 או 17 שנה מגיח דור בוגר חדש וחוזר חלילה.‏

לפי מאמר בכתב העת נייצ׳ר,‏ מחזור חייה המורכב של הציקדה ”‏מדהים את המדענים כבר מאות שנים.‏ .‏.‏.‏אפילו כיום אנטומולוגים מנסים להבין כיצד מתפתחים מחזורי החיים הייחודיים של החרקים”‏.‏ מדובר בתעלומה חסרת תקדים בממלכת החי.‏

מה דעתך?‏ האם מחזור חייה של הציקדה התפתח בתהליך אבולוציוני?‏ או האם הוא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏