פרק י״א

החי והצומח מתוכננים להפליא

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה מראה כי מדענים מכירים בצורך במתכנן?‏ (‏ב)‏ אך,‏ כיצד הם סותרים את עצמם?‏

כאשר אנתרופולוגים חופרים באדמה ומוצאים אבן־​צור חדה בצורת משולש,‏ הם מסיקים כי מישהו ודאי עיצב אותה כדי שתשמש כחודו של חץ.‏ מדענים מסכימים כי דברים מעין אלה,‏ שתוכננו למטרה מסוימת,‏ אינם יכולים להיות תוצר של יד המקרה.‏

² אולם,‏ כשמדובר בחי ובצומח,‏ היגיון זה נשכח לעתים קרובות.‏ מתכנן אינו נחשב הכרחי.‏ אך,‏ האורגאניזם החד־​תאי הפשוט ביותר,‏ ואפילו רק הדנ״א המכיל את הצופן הגנטי שלו,‏ מורכבים פי כמה וכמה מאבן־​צור מהוקצעת.‏ אף־​על־​פי־​כן,‏ אבולוציוניסטים מתעקשים כי לאלה לא היה מתכנן,‏ אלא עוצבו על־​ידי סִדרת אירועים אקראיים.‏

3.‏ באיזה צורך הכיר דרווין,‏ וכיצד ניסה למלאו?‏

³ ברם,‏ דרווין הכיר בצורך בכוח מתכנן,‏ וייחס אותו לברירה הטבעית.‏ הוא טען,‏ כי ”‏בכל יום ובכל שעה ובכל חלקי־​תבל בוחן הבירור הטבעי את השינויים הקלים ביותר;‏ פוסל את הגרועים ושומר ומצרף את הטובים”‏.‏¹ אך,‏ השקפה זו פחות מקובלת כיום.‏

4.‏ כיצד משתנות הדעות בנוגע לברירה הטבעית?‏

⁴ סטיבן גוּלד מוסר,‏ כי אבולוציוניסטים רבים בני־​זמננו טוענים עתה,‏ כי שינוי יסודי ”‏אינו תלוי בהכרח בברירה הטבעית,‏ ועשוי להתפשט באוכלוסיות באקראי”‏.‏² גורדון טֵילור מסכים:‏ ”‏הברירה הטבעית מסבירה אך מקצת מן המתרחש:‏ העיקר נותר ללא כל הסבר”‏.‏³ הגיאולוג דיוויד ראוּפּ טוען:‏ ”‏כיום,‏ חלופה בעלת־​ערך לברירה הטבעית חייבת להיות קשורה לתוצאות המקרה העיוור”‏.‏⁴ אולם,‏ האם ”‏המקרה העיוור”‏ מתכנן?‏ היש ביכולתו ליצור את המורכבויות של מארג־​החיים?‏

5.‏ לאיזו הכרה הגיע אבולוציוניסט אחד באשר לתכנון ולמקורו?‏

⁵ האבולוציוניסט ריצ׳רד לבונטין הודה,‏ שככל הנראה אורגאניזמים ”‏תוכננו בדייקנות ובמומחיות”‏,‏ דבר שגרם למדענים מספר לראות בהם את ”‏הראיה הראשונה במעלה למתכנן עליון”‏.‏⁵ יהא למועיל לבחון את מקצתה.‏

צורות־חיים זעירות

6.‏ האומנם אורגאניזמים חד־תאיים הם כה פשוטים?‏

⁶ הבה נתחיל בצורות־​החיים הזעירות ביותר — אורגאניזמים חד־​תאיים.‏ ביולוג אחד אמר,‏ כי בעלי־​חיים חד־​תאיים מסוגלים ”‏ללכוד מזון,‏ לעכלו,‏ להיפטר מחומרי־​פסולת,‏ לנוע,‏ לבנות בתים,‏ לעסוק בפעילות מינית”‏,‏ וכך ”‏ללא רקמות,‏ ללא איברים,‏ ללא לב וללא מוח — יש להם למעשה כל מה שיש לנו”‏.‏⁶

7.‏ כיצד ולאיזו מטרה יוצרות הצוֹרניות זכוכית,‏ ומה חשיבותן לחיים אשר בים?‏

⁷ הצוֹרניוֹת,‏ שהן אורגאניזמים חד־​תאיים,‏ קולטות צוֹרן וחמצן ממי־​הים ויוצרות זכוכית,‏ שממנה הן בונות ”‏קופסיות”‏ זעירות לאִחסון הכלורופיל הירוק שלהן.‏ מדען אחד שיבח אותן על חשיבותן ועל יופיין:‏ ”‏עלים ירוקים אלה,‏ הכלואים במעין קופסות תכשיטים,‏ משמשים מִרעה לתשע־​עשיריות ממזונו של כל אשר חי בים”‏.‏ חלק ניכר מערכן התזונתי של הצורניות טמון בשמן שהן מייצרות,‏ שגם מאפשר להן לצוף בקלילות סמוך לפני המים,‏ היכן שהכלורופיל שבתוכן יכול לקלוט את אור השמש.‏

8.‏ אילו צורות מורכבות עוטות הצוֹרניות?‏

⁸ אותו מדען מוסיף,‏ שקופסות־​הזכוכית יפות־​המראה מופיעות ב”‏שלל צורות מהמם — עיגולים,‏ ריבועים,‏ מגינים,‏ משולשים,‏ מלבנים וצורות סגלגלות — והן מעוטרות תמיד בתחריטים גיאומטריים עדינים.‏ הללו שזורים בזכוכית טהורה במיומנות כזאת,‏ שכדי ששערה תחדור בין הצורות,‏ יהא צורך לפרוס אותה לאורכה לארבע מאות רצועות”‏.‏⁷

9.‏ עד כמה מורכבים חלק מהמִבנים שבונות הקרנוֹניות?‏

⁹ בעלי־​חיים ימיים אחרים,‏ הנמנים עם קבוצה המכונה קרנוֹניוֹת,‏ מייצרים זכוכית,‏ שממנה הם בונים ”‏מעין קרני־​שמש זגוּגיות,‏ עם מחטונים שקופים,‏ דקים וארוכים,‏ היוצאים מכדור גבישי מרכזי”‏.‏ כן הם בונים ”‏סמוֹכות זגוּגיות שאותן הם קובעים בתוך משושים,‏ ליצירת כיפות גיאוֹדֶזיוֹת פשוטות”‏.‏ על בנאי מיקרוסקופי מסוים נאמר:‏ ”‏אין די בכיפה גיאודֶזית אחת לאדריכל רב־​אומן זה;‏ חייבות להיות שלוש כיפות זכוכית,‏ מקושטות במעין תחרה,‏ זו בתוך זו”‏.‏⁸ אין מלים לתאר פלאי תכנון אלה — תצלומים דרושים לשם כך.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מה הם הספוֹגים,‏ ומה קורה לתאים הבודדים כשהספוג מתפרק כליל?‏ (‏ב)‏ איזו שאלה לגבי שלדי הספוגים היא חידה בעיני האבולוציוניסטים,‏ אך מה ברור?‏

¹⁰ הספוֹגים מורכבים ממיליוני תאים,‏ אך הם מונים סוגים מעטים בלבד.‏ ספר־​לימוד אוניברסיטאי מסביר:‏ ”‏אף כי התאים אינם מאורגנים ברקמות או באיברים,‏ בכל זאת שוררים ביניהם יחסי־​גומלין,‏ המלכדים ומארגנים אותם”‏.‏⁹ אם מועכים ספוג דרך בד ומפרידים בין מיליוני תאיו,‏ יתקבצו התאים ויצרוהו מחדש.‏ ספוגים בונים שלדי זכוכית יפהפיים.‏ אחד המהממים ביותר הוא ”‏טנא הפרחים של וֶנוּס”‏.‏

¹¹ על ספוג זה אמר אחד המדענים:‏ ”‏ודאי תהיה מרותק אם תסתכל בשלד צורני משוכלל של ספוג,‏ שנקרא טנא הפרחים של וֶנוּס.‏ האם אפשר שתאים מיקרוסקופיים,‏ עצמאיים־​למחצה,‏ יהיו מסוגלים לשתף פעולה במבצע כה כביר:‏ הפרשת מיליוני רסיסים זכוכיתיים ובניית סריג כה מסובך ומרהיב־​עין?‏ חידה היא”‏.‏¹⁰ אולם,‏ דבר אחד ברור:‏ המקרה איננו המתכנן המתקבל על הדעת.‏

חיי־שותפות

12.‏ מהי סימבּיוֹזה,‏ ומה הן כמה דוגמאות לכך?‏

¹² במקרים רבים נראה כי שני אורגאניזמים תוכננו כדי לחיות יחדיו.‏ שותפויות מעין אלה הן דוגמאות של סימבּיוֹזה (‏חיים בצוותא)‏.‏ סוגים מסוימים של עצי־​תאנה ושל צרעות תלויים זה בזה לצורך רבייה.‏ טרמיטים ניזונים מעץ,‏ אך זקוקים ליצורים החד־​תאיים שבגופם כדי לעכלו.‏ בדומה לכך,‏ בקר,‏ עזים וגמלים אינם מסוגלים לעכל את התאית שבעשב,‏ ללא סיועם של חיידקים ושל חד־​תאיים החיים בקרבם.‏ מאמר אחד דיווח:‏ ”‏החלק שבו מתבצע העיכול הזה בקיבת הפרה הוא בנפח של כ־​95 ליטר ומכיל כ־​10 מיליארד מיקרואורגאניזמים בכל טיפה”‏.‏¹¹ אצות ופטריות מתלכדות והופכות לחזזיות.‏ רק אז הן יכולות לצמוח על סלעים חשופים ולהתחיל להמירם לאדמה.‏

13.‏ אילו שאלות מעוררת השותפות שבין נמלים עוקצות ועצי־​שיטה?‏

¹³ נמלים עוקצות שוכנות בתוך קוציהם החלולים של עצי שיטה.‏ הן מרחיקות מן העץ חרקים אוכלי־​עלים וחותכות וקוטלות צמחים המטפסים עליו.‏ בתמורה,‏ העץ מפריש נוזל מתקתק הערב לחיכן של הנמלים וגם מייצר פירות־​דֶמֶה קטנים,‏ שמהם הן ניזונות.‏ האם הנמלה היא הראשונה שהגנה על העץ,‏ ועקב כך הוא גמל לה בפירותיו?‏ או שהיה זה העץ שהחל ליצור פירות למען הנמלה,‏ ולאות תודה היא סיפקה לו הגנה?‏ או שמא התרחש הכל במקרה בו־​זמנית?‏

14.‏ באילו אמצעים ומנגנונים מיוחדים משתמשים הפרחים,‏ כדי למשוך חרקים לצורך האבָקָה?‏

¹⁴ שותפויות רבות מעין אלה נפוצות בין חרקים ופרחים.‏ חרקים מאביקים את הפרחים,‏ ובתמורה הפרחים מזינים את החרקים באבקה ובצוף.‏ פרחים מסוימים מייצרים שני סוגי אבקה.‏ האחת להפריית הזרעים והשנייה עקרה,‏ אך משמשת להזנת החרקים.‏ פרחים רבים ניחנו בסימנים ובריחות מיוחדים,‏ להכוונת החרקים אל הצוף.‏ בדרכם אליו,‏ החרקים מאביקים את הפרח.‏ לפרחים מסוימים יש מנגנוני הפעלה.‏ כאשר החרקים נוגעים במנגנון,‏ הם סופגים חבטה מן המַאֲבָקים מכילי־​האבקה.‏

15.‏ כיצד מבטיח סַפלוּל־​השדה שתתבצע האבָקָה הדדית,‏ ואילו שאלות מעורר הדבר?‏

¹⁵ למשל,‏ סַפלוּל־​השדה אינו מסוגל לבצע האבקה עצמית,‏ אלא תלוי בחרקים שיכניסו לתוכו את האבקה מפרח אחר.‏ הצמח הִנו בעל עלה צינורי מצופה־​שעווה,‏ העוטף את הפרח.‏ החרקים,‏ הנמשכים לריחו של הפרח,‏ נוחתים על העלה ומחליקים מטה במדרון החלקלק ללשכה המצויה בתחתיתו.‏ שם הצלקות הבשלות קולטות את האבקה שהחדירו החרקים,‏ ומתרחשת האבָקה.‏ אולם,‏ החרקים לכודים שם לשלושה ימים נוספים,‏ כשהזיפים והדפנות המצופים שעווה סוגרים עליהם.‏ לאחר מכן,‏ אבקת הצמח עצמו מגיעה לבשלות ומאַבקת את החרקים.‏ רק אז הזיפים נובלים,‏ והמדרון החלקלק מתיישר בהדרגה.‏ החרקים יוצאים החוצה,‏ ועם מטען האבקה החדש עפים לספלול־​שדה אחר ומאביקים אותו.‏ שהותם בת שלושת הימים אינה מפריעה לחרקים,‏ שכן הם מתענגים על הצוף השמור להם שם.‏ האם כל זה אירע במקרה,‏ או שמא נבע מתכנון נבון?‏

16.‏ כיצד מינים מסוימים של הדבורנית וכן סחלב־​הדלי גורמים לכך שיאובקו?‏

¹⁶ במינים מסוימים של הדבורנית ממשפחת הסחלביים,‏ מופיעה על עלי־​הכותרת תמונה מושלמת של צִרעה נקֵבית בעלת עיניים,‏ משושים וכנפיים.‏ היא אפילו מדיפה ריח האופייני לנקבה במצב הזדווגות!‏ הזכר בא במטרה להזדווג,‏ אך בפועל רק מאביק את הפרח.‏ סחלב אחר,‏ סחלב הדלי,‏ מכיל צוף מותסס הגורם לדבורה להתנודד על רגליה;‏ היא מחליקה למעֵין דלי המכיל נוזל.‏ הדרך היחידה להיחלץ ממנו היא להתפתל תחת קנה,‏ אשר מפזר עליה אבקה.‏

‏”‏בתי־החרושת”‏ של הטבע

17.‏ כיצד פועלים יחדיו העלים והשורשים בהזנת הצמחים?‏

¹⁷ עלים ירוקים של צמחים מכלכלים את העולם,‏ במישרין או בעקיפין.‏ אך,‏ אין הם מסוגלים לתפקד ללא עזרתם של שורשים זעירים.‏ מיליוני שורשונים חודרים אל האדמה,‏ כשכל קצה שורש מצויד בכיפה מגינה,‏ וכל כיפה משוחה בשמן.‏ יונקות השורשים,‏ שמתחת לכיפה השמנונית,‏ סופגות מים ומינרלים,‏ הזורמים מעלה אל העלים דרך צינורות זעירים שבשכבת העץ החיצונית.‏ בעלים מיוצרים סוכרים וחומצות אַמינוֹ — מזון המועבר אל כל חלקי העץ עד לשורשיו.‏

18.‏ (‏א)‏ כיצד מגיעים מים מהשורשים לעלים,‏ ומה מוכיח שמערכת זו מספיקה די והותר?‏ (‏ב)‏ מהי דִיוּת,‏ וכיצד תורמת היא למחזור־​המים?‏

¹⁸ היבטים מסוימים של מערכת הזרימה בעצים ובצמחים כה מדהימים,‏ עד כי מדענים רבים מתייחסים אליהם כמעט כאל נס.‏ ראשית,‏ כיצד נשאבים המים עד לגובה של 60 או 90 מטר מעל־​פני הקרקע?‏ לחץ השורשים מתחיל בתהליך,‏ אולם בגזע ממשיך בכך מנגנון אחר.‏ מולקולות המים מתלכדות בכוח־​הקשירוּת.‏ הודות להתלכדות זו,‏ כשהמים מתנדפים מן העלים,‏ עמוּדות המים הזעירות נמשכות מעלה כחבלים — חבלים העוברים מן השורשים אל העלים,‏ ונעים במהירות של כ־​60 מטר בשעה.‏ יש אומרים,‏ כי מערכת זו מסוגלת להוביל מים בעץ המתנשא לגובה של כ־​000,‏3 מטר!‏ בזמן שעודפי המים מתנדפים מהעלים (‏תהליך המכונה דִיוּת)‏,‏ מיליארדי טונות של מים חוזרים לאוויר,‏ כדי לרדת שוב כגשם — מחזור מתוכנן להפליא!‏

19.‏ איזה שירות חיוני מתבצע עקב השותפות בין אי־​אלו שורשים ובקטריות?‏

¹⁹ יתרה מזו,‏ העלים זקוקים לחנְקוֹת או לנִיטרִיטִים מן הקרקע,‏ על־​מנת ליצור חומצות אמיניות חיוניות.‏ הקרקע קולטת אי־​אלו כמויות באמצעות ברקים ובקטריות מסוימות.‏ תרכובות חנקן בכמויות מתאימות נוצרות גם על־​ידי קטניות — צמחים כגון אפונה,‏ תלתן,‏ שעועית ואספסת.‏ בקטריות מסוימות חודרות לשורשים,‏ השורשים מספקים לבקטריות פחמימות,‏ והבקטריות ממירות או מקבעות חנקן מהקרקע לחנקות ולניטריטים המשמשים את הצמחים,‏ בייצרן כ־​20 קילוגרם לדונם מדי שנה.‏

20.‏ (‏א)‏ מה מחוללת הפוטוסינתֶזה,‏ היכן היא מתרחשת ומי מבין את התהליך?‏ (‏ב)‏ כיצד מתאר זאת ביולוג אחד?‏ (‏ג)‏ כיצד ניתן לכנות צמחים ירוקים,‏ במה הם מצטיינים ואילו שאלות מן הראוי לשאול?‏

²⁰ אך,‏ אין זה הכל.‏ עלים ירוקים קולטים אנרגיה מהשמש,‏ פחמן דו־​חמצני מהאוויר ומים משורשי הצמחים,‏ ליצירת סוכר ולשחרור חמצן.‏ תהליך זה מכונה פוטוסינתֶזה ומתרחש בגופיפי־​תא הקרויים כלורופלסטים,‏ שהם כה זעירים עד כי 000,‏400 מהם יכולים להיכנס בנקודה שבסוף משפט זה.‏ המדענים אינם מבינים את התהליך על בוריוֹ.‏ ”‏כשבעים תגובות כימיות נפרדות מעורבות בפוטוסינתזה”‏,‏ אמר ביולוג אחד.‏ ”‏זהו באמת מאורע פלאי”‏.‏¹² צמחים ירוקים מכונים ”‏בתי־​החרושת”‏ של הטבע — כלילי־​יופי,‏ שקטים,‏ לא מזהמים,‏ מייצרים חמצן,‏ ממחזרים מים ומכלכלים את העולם.‏ האם נוצרו פשוט במקרה?‏ הניתן להאמין בכך באמת ובתמים?‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ מה אמרו שני מדענים מפורסמים,‏ בהעידם על החוכמה המשתקפת בטבע?‏ (‏ב)‏ כיצד מנמק המקרא נושא זה?‏

²¹ כמה מהמדענים המפורסמים ביותר בעולם מתקשים להאמין בכך.‏ הם מבחינים בתבונה הטמונה בטבע.‏ הפיסיקאי רוברט א.‏ מיליקן,‏ חתן פרס נובל,‏ שעל אף היותו חסיד האבולוציה,‏ אמר בכינוס האגודה האמריקנית לפיסיקה:‏ ”‏קיימת אלוהות המעצבת את גורלנו.‏.‏.‏ פילוסופיה חומרנית גרידא היא,‏ בעינַי,‏ הבורות בהתגלמותה.‏ אנשים נבונים בכל הזמנים הבינו תמיד דיים,‏ כדי לפחות להתמלא יראת־​כבוד”‏.‏ בנאומו,‏ ציטט מדבריו הראויים־​לציון של אלברט איינשטיין,‏ שאמר כי ”‏ניסה בענווה לתפוס ולוּ מעט מזער מן החוכמה המשתקפת בטבע”‏.‏¹³

²² ראיות לתכנון מצויות סביבנו במיגוון אינסופי ובמורכבות מדהימה,‏ בהעידן על תבונה נעלה.‏ מסקנה זו מופיעה גם במקרא,‏ הזוקף את התכנון לזכותו של בורא,‏ אשר ”‏עצמותו הנעלמת,‏ היא כוחו הנצחי ואלוהותו,‏ נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו.‏ לכן אין להם במה להצטדק”‏ (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏

23.‏ איזו מסקנה הגיונית מביע מחבר־​התהלים?‏

²³ לאור הראיות הרבות לתכנון בחי ובצומח סביבנו,‏ נראה בעליל ש’‏אין הצדקה’‏ לומר כי יד המקרה העיוור אחראית לכך.‏ לכן,‏ אין זה אלא הגיוני,‏ שמחבר־​התהלים זקף כל זאת לשבחו של בורא בר־​תבונה,‏ באומרו:‏ ”‏מה רבו מעשיך,‏ יהוה!‏ כולם בחוכמה עשית.‏ מלאה הארץ קנייניך.‏ זה הים גדול ורחב ידיים,‏ שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות”‏ (‏תהלים ק״ד:‏​24,‏ 25‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 151]‏

‏”‏כשבעים תגובות כימיות נפרדות מעורבות בפוטוסינתזה.‏ זהו באמת מאורע פלאי”‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 148,‏ 149]‏

הדגמים המפליאים של הזרעים

זרעים בשלים ומוכנים להפצה!‏

מיגוון של דגמים מתוחכמים גורמים להפצתם של זרעים!‏ זרעי הסחלב כה קלים,‏ עד כי הם נישאים ברוח כאבק.‏ זרעי שן־​הארי מצוידים במעין מצנחים.‏ זרעי האֶדֶר מכונפים,‏ ומתעופפים כפרפרים.‏ צמחי־​מים אחדים מציידים את זרעיהם במצופים מלאי־​אוויר,‏ והללו שטים להם.‏

צמחים אחרים נושאים תרמילים אשר מתבקעים,‏ והזרעים נפלטים החוצה.‏ הזרעים החלקלקים של הַמָמֵלִיס נלחצים תחילה ואחרי־​כן מזנקים החוצה מהפרי,‏ בדומה לגרעיני אבטיח שילדים מעיפים מבין האצבע והאגודל.‏ הצמח ירוֹקַת־​החמור משתמש בלחץ־​המים.‏ כשהפרי גדל,‏ קליפתו מתעבה כלפי פנים,‏ והמיץ שבמרכזו נתון ללחץ הולך וגובר.‏ בעת שהזרעים מבשילים,‏ הלחץ נעשה כה אדיר,‏ עד שהוא מעיף את עוקץ־​הפרי כפקק מבקבוק,‏ והזרעים ניתזים החוצה.‏

‏[‏תמונות]‏

שן־​הארי

אֶדֶר

ירוֹקַת־​החמור

זרעים המודדים את כמות הגשם

כמה צמחי־​מדבר חד־​שנתיים נושאים זרעים,‏ הממאנים לנבוט עד אשר יורדים 13 מילימטרים או יותר של גשם.‏ נראה שהם אף יודעים מאיזה כיוון מגיעים המים — אם הם יורדים ממעל,‏ הם נובטים,‏ אך אם הם נספגים מן התהום,‏ הם אינם נובטים.‏ באדמה מצויים מלחים המונעים את נביטת הזרעים.‏ דרושים מי־​גשם ממעל כדי לשטוף את המלחים.‏ מים הנספגים ממעמקים לא יִצלחו לכך.‏

אם יתחילו צמחי־​מדבר חד־​שנתיים אלה לגדול מייד עם רדת הגשמים הקלים,‏ הם ימותו.‏ דרוש גשם שוטף שיחדיר לקרקע די לחות כדי להציל את הצמחים מתקופות היובש המאוחרות יותר.‏ לכן,‏ הם ממתינים לו.‏ האם מקרה הוא — או תכנון?‏

ענק באריזה זעירה

אחד הזרעים הזעירים ביותר טומן בחובו את הצמח הגדול ביותר עלי־​אדמות — עץ הסקווֹיה הענק.‏ הוא צומח לגובה של יותר מ־​90 מטר.‏ בגובה של כ־​2.‏1 מטר מעל־​פני הקרקע,‏ קוטרו עשוי להגיע ל־​11 מטר.‏ עץ אחד יכול להכיל כמות עץ המספיקה לבניית 50 בתים בני שישה חדרים.‏ קליפתו,‏ שעוביה כ־​60 סנטימטר,‏ מדיפה ריח טַנִין הדוחה חרקים,‏ והמִרקם הסיבי והנקבובי שלה עמיד בפני אש כמעט כאזבסט.‏ שורשיו מתפרשים על שטח של 12 עד 16 דונם.‏ הוא חי יותר מ־​000,‏3 שנה.‏

עם זאת,‏ זרעי עץ הסקוויה,‏ הצונחים מטה במיליוניהם,‏ אינם גדולים מראש־​סיכה העטוּר כנפיים זעירות.‏ בן־​אנוש,‏ העומד למרגלות הסקוויה,‏ יכול רק להביט מעלה ביראה דוממת,‏ לנוכח הודו ועוצמתו.‏ האם מן ההיגיון להאמין,‏ כי עיצובו של ענק מלכותי זה ושל זרעיו הזעירים,‏ המצפינים אותו בקרבם,‏ אינו פרי תכנון?‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 150]‏

וירטוּאוֹזים מוסיקליים

החקיינית היא ציפור שיר הידועה בחיקוייה.‏ חקיינית אחת חיקתה את שירתן של 55 ציפורים אחרות בשעה.‏ אולם,‏ הרכב הנעימות המקורי של החקיינית,‏ הוא השובה את לבם של קהל מאזיניה.‏ אין ספק,‏ שזה הרבה מעבר למספר הצלילים הפשוטים הדרושים להכרזה על טריטוריה.‏ שמא נועד הדבר להנאתן — ולהנאתנו?‏

הגִדרון המזמר של דרום־​אמריקה מדהים לא פחות.‏ זוגות שרים דוּאטים,‏ בדומה לזוגות ציפורים טרופיות אחרות.‏ ביצועיהם ייחודיים,‏ כפי שמציין ספר־​עיון בנושא:‏ ”‏הזכר והנקבה מזמרים את אותם שירים יחד,‏ או שירים שונים,‏ או חלקים שונים של אותו שיר לסירוגין;‏ הם עשויים לתזמן את שירתם בדיוק כה מפליא,‏ עד כי השיר כולו נשמע כקולה של ציפור יחידה”‏.‏^א מה יפים הם דיאלוגים מוסיקליים ענוגים אלה,‏ כשזוגות של גדרונים מתַקשרים זה עם זה!‏ האם זה אך מקרה?‏

‏[‏תמונות בעמוד 142]‏

דרוש מתכנן

לא דרוש מתכנן?‏

‏[‏תמונות בעמוד 143]‏

דוגמאות בשלדי זכוכית של צמחים מיקרוסקופיים

צוֹרניוֹת

‏[‏תמונות בעמוד 144]‏

קרנוֹניוֹת:‏ דוגמאות בשלדי זכוכית של חיות מיקרוסקופיות

טנא הפרחים של ונוס

‏[‏תמונה בעמוד 145]‏

פרחים רבים ניחנו בציוני־​דרך המכוונים את החרקים לצוף החבוי בתוכם

‏[‏תמונות בעמוד 146]‏

לפרחים מסוימים יש מִגלשות מצופות־​שעווה ללכידת חרקים,‏ כדי שתתבצע האבָקָה

מדוע סחלב זה דומה במראהו לצִרעה נקֵבית?‏

‏[‏תמונה בעמוד 147]‏

יש אומרים,‏ שכוח־​הקשירוּת בין מולקולות המים מסוגל להוביל מים בעץ שגובהו כ־​000,‏3 מטר!‏